גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מכירת קייט פארמה תביא את התרופה לסרטן מהר יותר לחולים"

פרופ' זליג אשחר, מפתח הטכנולוגיה שעליה מבוססת התרופה לסרטן של קייט פארמה, מספר על חוסר יכולתו לעזור לבת זוגו שלקתה במחלה, ועל השיפורים בטכנולוגיה שהוא עדיין עובד עליהם

פרופסור זליג אשחר / צילום:שלומי יוסף
פרופסור זליג אשחר / צילום:שלומי יוסף

"אז אתה מאושר?", אני שואלת את פרופ' זליג אשחר ומקבלת מבט עקום. הוא לא נראה מאושר, אף שחברת קייט פארמה, שהוקמה על בסיס הטכנולוגיה שפיתח, נמכרה לאחרונה ב-11.9 מיליארד דולר וכבר האריכה את חייהם של עשרות חולי סרטן. בחודש מארס האחרון איבד אשחר את בת זוגו, ליהיא סמל, שנפטרה מסרטן הלבלב. לאשחר לא הייתה שום דרך לעזור לה, והוא מודה שמאז שהיא איננה, גם הוא לא בדיוק אותו דבר.

- התרופה שפיתחה קייט על בסיס הטכנולגיה שלו דווקא עשויה בתיאוריה לטפל גם בסרטן הלבלב, אולם הוחלט לפתחה תחילה לטיפול בסרטן הדם, ולכן הניסויים שנערכו בה לא היו רלוונטיים לסמל.

"דאגתי לכל מה שצריך סביב המחלה שלה", הוא מספר בשקט. "זה עזר לי מאוד ועזר לה, שידעתי להגיע אל הרופאים הכי טובים. לא יכלתי לעשות יותר, כי זה היה הסרטן הגרוע ביותר האפשרי. לפחות ידעתי לתווך לה את מה שהרופאים אומרים. אם כי בשלב מסוים כבר לא ידעתי מה טוב יותר, לדעת או לא לדעת. כשהגיעו הצילומים, לפעמים הבטתי בהם ולא סיפרתי הכול, והיא ידעה שאני לא אומר הכול".

סמל, כמו אשחר, היא בת לאחת המשפחות הוותיקות באזור רחובות-נס ציונה. בעבר עסקה בתיאטרון ובשנים האחרונות לחייה פנתה לניהול נדל"ן. השניים ניהלו חיי חברה תוססים בשני בתים, במושב נטעים ובנווה צדק שבתל אביב. המחלה הגיעה במפתיע והתפתחה מהר יחסית.

- היא לא הספיקה לראות את המכירה ואת יציאת המוצר לשוק, את ריפוי החולים.

"היא הספיקה לראות חלק מההתפתחות. כשבן או בת זוג גאים בך, זו תמיכה עצומה. בעיקר אם הם מגיעים מעולמות אחרים לגמרי. והנה אחרי כמה ערבי יין אתה רואה איך היא מסבירה את מה שאתה עושה יותר טוב ממך".

- לאנשים אחרים התרופה שלך כבר עזרה.

"לפני כמה שנים הגעתי לכנס בבית הנשיא, והתעקשתי שיגיע לשם גם ילד שנטל את התרופה שלנו ונרפא, שלא פגשתי לפני כן. כשעמדתי לפניו, התייפחתי. זה משהו שקורה לך באופן לא רצוני אפילו. עד אז ריפאתי רק עכברים, אבל בכך אין הרבה סיפוק, כי בגללי הם חולים מלכתחילה".

"מעכל את המכירה"

קייט פארמה הוקמה על ידי פרופ' אריה בלדגרין, ישראלי תושב ארה"ב, על בסיס טכנולוגיית ה-CAR-T שפיתח אשחר במכון ויצמן. היא נמכרה לענקית הביוטק גיליאד ב-11.9 מיליארד דולר עוד לפני שקיבלה אישור לשיווק המוצר שלה, מה שהפך את עסקת הרכישה הזאת ליקרה ביותר בהיסטוריה של חברה בשלב הזה. התרופה שפיתח אשחר צפויה להפוך לחוד החנית של תחום האונקולוגיה בחברה המבוססת.

"לפני כחודש קיבלתי שיחת טלפון, ובצד השני היה אריה בלדגרין", מספר אשחר. "הוא אמר לי, 'זליג, תתפוס משהו חזק. אני עכשיו יוצא מישיבה, אנחנו מוכרים את קייט לחברת גיליאד, בעסקה הכי טובה שיכולנו לעשות, וקייט תמשיך להתקיים". הוא אמר שזה עדיין טרי מאוד, שלא יירד לפרטים ושעדיין לא ידוע אם יעשו ספין אוף לחלק מהחברה, אבל הוא כן ידע לנקוב כבר במספר. אני, מבחינתי, לא ידעתי בדיוק מה זה אומר. הייתי עם חבר טוב, ואמרתי לו את המספר. הוא אמר 'זליג, זההמון'".

- אתה יודע כמה כסף תקבל באופן אישי?

"אני לא יודע. לקחתי כלכלנים שיבדקו את זה. עוד לפני כן היה לי מספיק".

על פי הפרסומים הרשמיים של קייט, קברט פארמה, החברה שהקים אשחר כדי למסחר את הטכנולוגיה שלו, קיבלה 3.9 מיליון דולר בעבור שני המוצרים הראשונים שפיתחה קייט פארמה, והיא זכאית לתמלוגים של 5% ממכירות המוצרים כאשר יגיעו לשוק. אשחר קיבל מניות של קייט שייתכן שכבר מימש (הוא אינו חייב בדיווח כי אינו בעל עניין בחברה), אך אם לא מימש אותן עדיין, הן שוות כ-72 מיליון דולר.

- לצד הכסף, ישנה גם ההכרה.

"למעשה, כבר לפני כן הרגשתי שיש לי הכרה. אם אין לי הכרה, זה ממישהו שרוצה ספציפית להרגיז אותי. אני בוועדה המדעית המייעצת של החברה, שכבר הרבה זמן מצביעים עליה בתור הצלחה. אני לא חש שהייתה לי כמיהה להכרה נוספת. אני חושב שהמכירה תביא את התרופה בצורה מהירה ופשוטה יותר אל החולים, וזה משמח".

- אז באיזה מובן המכירה השפיעה עליך בכל זאת באופן אישי, אם בכלל?

"אני עכשיו מעכל. כל המערכות נכנסו לתזזית ואני החלטתי שאני לא יודע איך להגיב, אז עוזבים אותי מהר. אני מניח שהיה לי עכשיו קל יותר לקבל הלוואה לו הייתי צריך, אבל זה לא שאני עומד לקנות יאכטה. במשפחה שלי באים ושואלים, כיף שמתקשרים חברים, כיף שיודעים. נשיא מכון ויצמן הגיע ללחוץ לי את היד, אבל לא הלכנו יחד לפאב. פגשתי מאז המכירה כמה אנשים יקרים, כולל יקרים בכסף, אבל עוד לא קניתי את היאכטה. עוד לא החלטתי איזה מודל".

בדרך לתרופה משופרת

הטכנולוגיה שפיתח אשחר מבוססת על איחוי תאים, כלומר חיבור באמצעות הנדסה גנטית בין תא T של מערכת החיסון, שיש לו יכולות לקטול תאים סרטניים, אך לעתים גידולים סרטניים חומקים ממנו, לבין נוגדן עם יכולת זיהוי ספציפית של גידול סרטני. התאים המועצמים נקראים CAR-T. בראיון ל"גלובס" ב-2015, אמר אשחר שניתן לשפר עוד את תאי ה-CAR-T. היום, הם תוקפים קולטנים הנמצאים גם על תאי סרטן וגם על תאים בריאים, ולכן תופעות הלוואי של הטיפול עלולות להיות קשות. בסרטן הדם, התופעה הזאת משמעותית פחות, משום שניתן לשקם את התאים הבריאים המותקפים. בגידולים מוצקים, אמר אז, יהיה צורך למצוא קולטנים ייחודיים יותר, כדי לכוון אליהם את תאי ה-T המאוחים.

ואכן, אשחר פיתח טכנולוגיה נוספת, הקשורה גם היא באיחוי של תאי T עם נוגדנים. "חבר טוב שלי הגיע אליי אחרי שהסרטן פגע במשפחתו ושאל, 'איזו תרופה היית מפתח לו היו לך כל המשאבים שאתה רוצה?'. עניתי: "הייתי רוצה שה-CAR-T יתבטא ויפעל רק בסביבת המחלה". הוא הפנה אותי לחבר שלו, מהנדס בן קיבוץ בשם יואב בן יעקב, שפיתח טכנולוגיה שחוסכת חשמל על ידי ניצול החום הנפלט ממכשירים אלקטרוניים לשם ייצור אנרגיה. דיברנו על הפתרונות האפקטיביים, והקמנו את החברה שתהפוך את תרופת ה-CAR לספציפית יותר. קיבלנו מימון מקרן AMoon של מריוס נכט ואנחנו עובדים עם נכט במפעל שלו.

"הרעיון, שעדיין איננו יכולים לחשוף במלואו, הוא שתאי ה-T ישופעלו רק כאשר ייתקלו בחומרים שהגידול מפריש או בפעולות שהוא עושה כדי להגן על עצמו. כלומר, ברקמה בריאה הוא לא יעשה כלום. פרופ' יצחק חביב מאוניברסיטת בר-אילן (שהתראיין למדור "חזית המדע" בפברואר השנה, בנושא הטיפולים המותאמים אישית בסרטן) מעורב גם הוא בחבורה הזאת, והוא מאוד פיקח. כל אחד מהקבוצה בא מתחום אחר ותמיד כיף לנו להיפגש. טוב שבאים אנשים טובים שלא מפחדים להשקיע, כך העבודה הופכת למפגש רעים שבו כולנו לומדים זה מזה".

- קייט פארמה רכשה מכם את הטכנולוגיה ל-CAR-T. האם היא כוללת את היישום הזה שאתה מדבר עליו?

"אם אני זוכר נכון, הצגנו בפני קייט את היישום הזה והם העדיפו לא לקחת אותו. אבל מי שאחראי היום לצד העסקי הוא יואב. מהרגע שהוא הגיע, הוא הקל עליי בתחומים הללו".

- קייט חולמת לפתח את ה-CAR-T גם לסרטנים מוצקים, כלומר לא רק לסרטן הדם אלא למשל גם לסרטני השד, המעי, המוח, השחלות ואפילו הלבלב. האם המוצר הנוכחי שלהם יכול לעבוד בתחום הזה?

"אני יודע שה-CAR-T יעיל בתחומים האלה כי ניסינו אותו בבעלי חיים ובטיפולי חמלה בבני אדם לפני שהוא נוסה בכלל בסרטן הדם. הוא נוסה בסרטן השד וגם בסרטן הלבלב, והוא עובד. אני יכול להרוג עם CAR-T של קייט את המטרה, אבל הוא עוד עלול לגרום נזק. אני רוצה שהוא יהיה יותר ספציפי ופעיל למשך יותר זמן, ואפשר לתת לו תוספות שישמרו על האלמנטים הללו. אנחנו רוצים שהתרופה תגיע לתא המטרה, תהרוג אותו, תישאר שם כמה שיותר זמן, וכאשר הדברים הללו לא מתקיימים, או באנלוגיה, במקרה שהתרופה נופלת בידי האויב ומתחילה לתקוף אותנו, שהיא תפסיק לפעול, שתתאבד. אלה דרגות שליטה מתוחכמות יותר, שאפשר להוסיף למוצרים שפיתחתי ועברו לידי קייט וכן קיימים בחברה החדשה שהקמנו. אלה כלים שיש לנו בבביולוגיה ועל ידי שימוש בהם אפשר לחדד את הפוטנציאל של הטכנולוגיה.

"אלה כל הדברים שחשובים במלחמות וזו מלחמה של מערכת החיסון בסרטן. אני לא כל כך אוהב את השיח של ההרג בביולוגיה וברפואה, אבל בסופו של דבר פיתחנו תא שהורג תא אחר, אז זה מה שיש".

- אתה חושב שאם הז'רגון היה אחר, היה ניתן אולי להגיע גם לפתרונות אחרים, יצירתיים?

"לא, ז'רגון זה רק ז'רגון".

- למוצר של קייט יש יתרון על פני המוצר של נוברטיס, המתחרה בו?

"אני לא מכיר ולא רוצה להכיר. אני לא רוצה להיכנס למצב שבו כל פעם שאני פוגש מדען מנוברטיס, אנחנו 'מלכלכים' זה על זה בידע שלנו לגבי הפטנטים ההדדיים שלנו, אני לא רוצה להיכנס למצב של ריגול תעשייתי. לכן אני נמנע מן הצד העסקי והתחרותי, ומשאיר אותו בידי עורכי הדין. בינתיים אני ממשיך ללכת לכנסים ולהשוויץ. בגלל זה אנחנו הולכים לכנסים, לא כך? ללמוד ולהשוויץ".

- אתה חושב שהמוצר היה יכול להיות ישראלי? הציעו אותו בזמנו לטבע.

"בישראל הבסיס האקדמי והמדעי מצוין. אלה חומרי גלם שיביאו בסופו של דבר להתפתחות של מוצרים חדשים שהערך המוסף מהם גדול, ולכן גם הרווח מהם יהיה גדול. אבל זה נכון גם לגבי הודו. בינתיים אנחנו אור לגויים, אבל אני לא יודע מה יהיה הלאה".

- בחברה החדשה שהקמת בחרת שוב בצוות שכולו ישראלי.

"בחיי עבדתי בחברות קטנות וגם מול חברות גדולות. להמציא אפשר בכל מצב, גם לבד על חוף הים, אבל הכי קל ונכון לעבוד במקום שבו יש האווירה הנכונה, והחלטתי שלא להתחיל לפתח את המוצר הזה עד שהאווירה תהיה נכונה".

הילד מרחובות שהפך לחתן פרס ישראל

זליג אשחר, שנולד ב-1941 ברחובות ונקרא על שם דודו שנרצח בפרדס בדרך לעבודה, סיפר ל"גלובס" ב-2015, בראיון המקיף הראשון שנתן לתקשורת הישראלית, על ילדותו בטבע ועל תלאות הטכנולוגיה שפיתח.

"למדתי לשחות בבריכות המים שנקוו בפרדסים, ביליתי מחצית מהחיים בגבעות הכורכר, הייתי מביא הביתה כל מיני שבלולים וחרקים", סיפר. "הייתי מציץ בין החרכים למכון ויצמן ורואה שם כל מיני פלאות - טווסים, צבאים. זה נחשב היכל הקודש". אף שלא התעניין בלימודים הרשמיים, הוא ערך בעצמו "ניסויים" מדעיים שונים. למשל הוא לקח ביצה של חוחית ושכנע תרנגולת לדגור עליה, כדי לגלות אם חוחית הנולדת לתרנגולת תבנה קן כמו של חוחית או כמו של תרנגולת.

בצעירותו היה כוורן, ואחר כך עסק בפן המדעי של חקר הדבורים. אולם כאשר נחשף לתחום הביולוגיה המולקולרית, פענוח ותעתוק הגנום, החליט שבזה יעסוק. אחרי שהמנחה שלו בתואר השני באוניברסיטה העברית נסע לשנת שבתון ולא חזר, הוא הגיע במקרה לדוקטורט אצל פרופ' מיכאל סלע (שלימים פיתח את קופקסון של טבע, עם רות ארנון ודבורה טייטלבאום). כך גילה את את חקר מערכת החיסון.

במסגרת הפוסט-דוקטורט שלו בהרווארד, השתמש לראשונה בטכנולוגיה של איחוי תאים, כדי ליצור תאים שחציים נוגדן (תא של מערכת החיסון המזהה מטרות ספציפיות) וחציים תא T (תא של מערכת החיסון המזהה כל מה שאינו "עצמי" ומשמיד אותו באופן יעיל וקטלני). כך הצליח ליצור תאים קטלניים מאוד אבל ספציפיים. בטכנולוגיית ה-CAR-T, הנוגדנים שאוחו עם תאי ה-T יודעים לזהות תאי סרטן.

בשנות ה-80 המאוחרות כבר הייתה בידי אשחר טכנולוגיה שדומה מאוד לזו שבסופו של דבר הפכה למוצר של קייט. אך הטכנולוגיה עברה תלאות רבות: היא מוסחרה תחילה על ידי מכון ויצמן לחברת באקסטר, אחר כך הוחזרה למכון, שוויתר עליה ושחרר אותה לידי אשחר, שמסחר אותה לקייט. כך, את התמלוגים מהמוצר יקבל בעיקר אשחר ויחלוק רק חלק קטן מהם עם המכון.

אשחר זכה בפרס ישראל לשנת 2015. התרופה שפיתח כבר נוסתה ביותר מ-100 חולים בסרטן הדם והביאה לנסיגת המחלה ללא שוב אצל עשרות מהם. בעקבות ההצלחה, רכשה ענקית הפארמה העולמית גיליאד את החברה תמורת 11.9 מיליארד דולר.

היום אשחר נמצא בגמלאות ממכון ויצמן אך עדיין מחזיק שם מעבדה ומשרד. במקביל, הוא מנהל מרכז בבית החולים איכילוב, המיישם את הטיפולים הניסיוניים בתחום תאי ה-T, וממשיך לפתח טיפולים חדשים.

פרופ' זליג אשחר

גיל: 76

פעילות: מפתח טכנולוגיית ה-CAR-T לטיפול בסרטן שרכשה קייט פארמה

מצב משפחתי: השנה נפטרה אשתו ממחלת הסרטן. לאשחר 3 ילדים מנישואיו הראשונים

ילדות: זליג נקרא על שם דודו, שנרצח בפרדס בדרך לעבודה. הוא גדל ברחובות ובילה זמן רב בטבע. "למדתי לשחות בבריכות המים שנקוו בפרדסים, ביליתי מחצית מהחיים בגבעות הכורכר, הייתי מביא הביתה כל מיני שבלולים וחרקים"

עוד משהו: ב-2015 זכה בפרס ישראל

קריירה: אחרי הדוקטורט בהרווארד, פעל כחוקר במכון ויצמן. במקביל מיסחר טכנולוגיות שלו לטיפול בסרטן

עוד כתבות

מסורק תת קרקעי ועד רחפנים: הכירו את 10 הסטארט-אפים המבטיחים לשנת 2024

גלובס בוחר את הסטארט-אפים המבטיחים של ישראל השנה ה-18 ברציפות: חברות הייטק הצומחות והמסקרנות ביותר, אלה שמייצרות אימפקט על תעשיות וצרכנים רבים, ונמצאות על המסלול הבטוח להנפקה ● הרשימה מתבססת על בחירות של קרוב ל-70 קרנות השקעה מקומיות וזרות מובילות בהייטק הישראלי ● החשיפה המלאה

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך נותרה "שלילית", כך שבחברה מאותתים שבעתיד הדירוג עשוי להיפגע שוב ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

"שחקנית מרכזית במזרח התיכון": למה הבכירים הישראליים מתייצבים לתדרך את התקשורת בארצות הברית?

משעות הבוקר המוקדמות, גורמים ישראליים בכירים מתייצבים בתקשורת האמריקאית כדי לתדרך על התקיפה באיראן ● כך בוחרים את גופי התקשורת מולם הם עובדים בארה"ב ומה הם מנסים להשיג?

אירוע חציית הביטקוין / צילום: Shutterstock

פעם בארבע שנים: כל מה שכדאי לדעת על האירוע הגדול של הביטקוין

אירוע חציית הביטקוין שמתרחש אחת לארבע שנים צפוי לצאת לדרך היום בשעות הערב (שעון ישראל) ● בפעמים הקודמות זה הוביל לקפיצה גדולה בערכו של המטבע, אך בשוק לא תמימי דעים שזה יקרה גם הפעם ● מה קורה בפועל ולמה הוא כה דרמטי עברו משקיעים הקריפטו?

עלי חמינאי, המנהיג העליון של איראן, בתפילת עיד אל–פיטר בטהרן / צילום: Associated Press

איך בוצעה התקיפה באיראן ומה היה היעד?

מהבסיס הצבאי שהותקף בוצעו במוצ״ש שיגורים לעבר ישראל ● איך ככל הנראה בוצעה התקיפה ומה יקרה עכשיו? ● וגם: התגובה בשווקים והקפיצה במחיר הנפט

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

חיים ילין / צילום: פרטי

"אני לא מוצא את עצמי בתל אביב": חיים ילין לא מפסיק להתגעגע הביתה

הוא היה בממ"ד 12 שעות רצופות, שמע את הערבית, ראה את המלחמה ● אבל איכשהו זה המקום היחיד שעדיין נותן לחיים ילין כוח: "אני נמשך לשם כמו מגנט" ● פרויקט מיוחד 

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

שכונת בית וגן ירושלים / צילום: אוריה תדמור

לא תמיד ניתן להגיע לחלוקה שוויונית בפרויקט תמ"א 38

כל תכנון פרויקט מסוג תמ"א 38 כולל אילוצים תכנוניים, אולם בפרויקטים מסוג חיזוק ועיבוי, האילוצים התכנוניים רבים, שכן הבינוי נעשה על גבי הבניין הקיים, על מגבלותיו ● כך דחתה ועדת הערר המחוזית בירושלים התנגדות של שני דיירים לתכנון של פרויקט

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

יודר שפריר וגיא ברון, מייסדי סקיילאופס / צילום: בן יצחקי

החברה שחוסכת זמן וכסף לסטארט-אפים: זה חביב הקהל בדירוג המבטיחים של גלובס

סקר חביב הגולשים באתר גלובס זכה בשבועות האחרונים לכ-30,000 צפיות וצבר אלפי הצבעות ● על התואר התחרו השנה 30 חברות צעירות שדורגו במקומות הגבוהים ביותר ע"י עשרות קרנות השקעה הפעילות בישראל ● מי זכתה במקום הראשון?

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

סלט קרעי לחם ב''נעה אפייה מקומית'' / צילום: חיים יוסף

רגע לפני שנפרדים מהחמץ: מסעדה מעולה בהרי ירושלים שמנסה לחבר את כל המנות ללחם

"נעה אפייה מקומית" של אלדד שמואלי רק התחילה לרוץ והשף גויס למילואים ● עכשיו היא מתרוממת, והקו המנחה: מנות שהולכות טוב עם לחם, והלחם מצוין

מייסדי טורק. מימין: אלדד לבני (CINO), לאוניד בלקינד (CTO) והמנכ''ל עופר  סמדרי / צילום: גיא חמוי

הטייס האוטומטי שרוצה להחליף את צבא מומחי הסייבר

האנליסטים במרכזי בקרת הסייבר של הארגונים הגדולים נאלצים להתמודד עם אלפי התרעות מדי יום, והטכנולוגיה של טורק מאפשרת להפוך את התהליכים לאוטונומיים למחצה • האם ה"טייס האוטומטי" של החברה יצליח לשלול איומים חמורים? ● הסטארט-אפים המבטיחים

אביב ומתיאו שפירא, אדיר טובי ורובי ליאני, חברת XTEND / צילום: כדיה לוי

עפים כמו פרפר, עוקצים כמו דבורה: הרחפנים שמשנים את תורת הלחימה

הרחפנים של אקסטנד הפכו פופולריים במלחמה בעזה, ואף הצילו חיים • עכשיו היא עובדת על מערכת משולבת שתיקח את יכולות הרובוטים קדימה ותסייע להם לפעול בצוות ● הסטארט-אפים המצליחים, פרויקט מיוחד

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד