למי האינטרס לייקר תעריפי החשמל?

התקלה במאגר "תמר": מה הקשר בין הסדק בצנרת האסדה לייקור החשמל?

נעזוב לרגע את מחדל הגז הרב שנתי, את העובדה שמתחת לעיניהן הפקוחות של הממשלות התנפח פה מונופול גז אדיר, כוחני ואימתני ונשאל היום: מי קפץ להתחיל לזרוע בציבור את השמועה, את החיבור, בין הסדק בצנרת אסדת תמר, לייקור תעריפי החשמל?

למי משתלם להפיל על כיסי הציבור את האחריות על משהו שהוא לא קשור אליו, וגם לא אמור להיות קשור אליו? למי נוח לשתול את התודעה הכל-כך נוחה לפיה, אולי - ורק אם התקלה לא תתוקן עד יום רביעי - יעלה התעריף בקושי בכמה אגורות לכל בית אב, וזה רק בחודש דצמבר.

לא ברור מה המקור לזריעת השמועה, אבל ברור שמאחוריה ניצב מצעד של אינטרסים: משרדי האוצר, האנרגיה ורשות החשמל שהכי נוח להם לסיים את הפרשה בהוראה אחת כלל ארצית של העלאת תעריפים, ולא להתווכח ולהתמקח לא עם חברת החשמל ולא עם אנשי מאגר תמר.

חברת החשמל המוכרת היסטורית כחובבת העלאות תעריפים, רוצה לסיים את הפרשה באופן הכי מהיר והכי משתלם, גם אם זה יבוא על חשבון הציבור. זה נוח גם לאנשי תמר, בראשם החברות מקבוצת תשובה ונובל אנרג'י. גם כדי לשמור על היחסים הטובים עם הקליינט, חח"י, להם יש איתו את החוזה הכי יקר וגם כדי לסיים את הפרשה במהירות, בלי שזה יכאב בכיס הפרטי של מישהו - מלבד הציבור.

כמה נתונים: כל הגז של ישראל היום מקורו במאגר תמר שהתגלה בתחילת 2009 והחל להזרים בתחילת 2013. תעריף החשמל נקבע על ידי רשות החשמל על בסיס נתוני חברת החשמל. חלקו מבוסס על תעריפי רשת ההולכה והחלוקה, בכלל זה העלות המרכזית של עובדים וגימלאים, חלקו על עלויות ייצור, פחת ומימון. האלמנט המרכזי בתעריף: עלות הדלקים - גז טבעי, פחם, סולר (בעבר היה גם מזוט). הצרכנים, הציבור, משקי בית, שירותים, עסקים קטנים ובינוניים ועוד - כל אלה קונים חשמל הישר מתחנות הכוח של חח"י; אחרים, כמו מערכת הביטחון, ענפי תעשייה - רוכשים מיצרנים פרטיים גז מתמר בתעריפים נמוכים מאלה של חברת החשמל, שמתואמים על ידי רשות החשמל שמתאמת עם חברת החשמל, שהייתה ונשארה "מנהל המערכת" - הקובעת והמחליטה.

לעניין יצרני החשמל. רוב תחנות הכוח בישראל, של חח"י ושל הפרטיים, יודעות לעבוד על מגוון דלקים - לפי הצורך. כך שאם יש תקלה, אם מתרוקנות רזרבות הגז, יכולים לעבור לייצר עם תחליפים. אבל האם יש להם בחוזים מול ספק הגז כתבי שיפוי בגין עצירת אספקה שגרמה לשימוש בתחליפים יקרים? לא ברור.

"תקלות בלתי צפויות"

בתעריף החשמל קיים גם חישוב עלות תקלות בלתי צפויות. כלומר, תוספת שנועדה להיות גיבוי כספי לאירועים יוצאי דופן. הסדק שהתגלה בסוף השבוע בצנרת של תמר, הוא בהחלט תקלה בלתי צפויה ויוצאת דופן (יצוין: התקלות בתמר הן נדירות, וזו אמירה לטיב ואיכות העבודה והתחזוקה). זה אומר שיש, או צריך להיות, לחברת החשמל רזרבה מסוימת למימון מצבי תקלות.

לא מדובר בקופת ענק, אבל יש המעריכים שהיא אמורה להחזיק ולממן שימוש בחומרי הייצור היקרים, פחם וסולר, למשך כמה שבועות לפחות. כלומר: כל עוד תיקון התקלה בתמר לא ייקח יותר משלושה-ארבעה שבועות - אין באמת סיבה להעלות את התעריף. חברת החשמל, כמו גם היצרנים הפרטיים, אמורים לממן את זה מעלויות הגיבוי שנצברו לאורך השנים.

לאחריות מאגר תמר. שאלה ראשונה היא האחריות לעלות היתר הנגרמת למשק מהמחסור שנוצר בגז טבעי עקב התקלה בצינור במאגר, צריכה לחול גם על היצרן-הספק, כלומר תמר? אנשים הקשורים למערכת הממשלתית חושבים שכן. מאחר והמאגר, כמו כל חברה אחרת, מבטח את הסיכונים, זה אומר שהתקלה בצינור היא סיכון מבוטח. האם המימון הביטוחי חל רק על התיקון או גם על הנזק שנגרם בגינו - חיוב חח"י והפרטיים להשתמש במוצרים יקרים יותר? האם אין הצדקה שרשות החשמל תדרוש מאנשי תמר - תשובה ונובל - מימון פער העלויות שנגרם בגין הדלקים היקרים? יש הטוענים כי במידה והנזק יהיה לאורך זמן, אז יש לחשב גם את עלויות הפגיעה באיכות הסביבה.

יותר מזה, הרי תמר יכולה לפנות בטענה גם למי שבנה לה את האסדה והצינור, וגם אלה הרי מבוטחים - כך שתיווצר פה שרשרת של אחריות. לכן, אל לה לרשות החשמל לרוץ ולהטיל מיד את כל העלויות על הציבור, באמצעות התעריף.

יש כאלה שמתנגדים לעמדה הזו, אלה האומרים כי אלמנט הדלקים בתעריף החשמל מוגדר כ-PASS THROUGH. כלומר, המדינה מכסה כמה שזה עולה. אוטומטית, בלי ויכוחים. ולכן אין בכלל ויכוח על זה שהמדינה, באמצעות הציבור, צריכה לממן הכול.

טיעון נוסף של המתנגדים נוגע לאפשרות השימוש בביטוח של תמר: הביטוח הוא בגין נזק ישיר, וככזה הוא מבטח את התיקון - אבל לא חל עליו לממן את הנזק התוצאתי, כלומר את ההתייקרות של העלויות אצל הלקוח.

שתי הטענות האלה לא מקובלות על אותם אלה שלעמדתם - רשות החשמל, כמו גם משרדי האוצר והאנרגיה - חייבים להתחיל לבדוק מיד את האפשרויות הנתונות בידיהם. אם התיקון יסתיים בימים הקרובים הרי שמדובר בפגיעה שולית, אבל אם זה יתארך - המדינה חייבת להיות מוכנה.