העלייה בתעסוקת הגברים החרדים מאז תחילת שנות האלפיים נבלמה בשנה וחצי האחרונות - כך קובעת הסקירה הכלכלית השבועית שמפרסם הבוקר (ב') האוצר.

רק מחצית מהגברים החרדים בגילאי 25 עד 64 עובדים למחייתם, לעומת קרוב ל-87.6% מהגברים הלא חרדים. שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים, נכון למחצית 2017, רחוק ב-12 נקודות האחוז מהיעד שקבעה הממשלה ל-2020: שיעור תעסוקה של 63% בקרב גברים חרדים. לאור הנתונים נראה כי אם שיעור התעסוקה בקרב גברים חרדים גדל מאז 2012 בקצב ממוצע של נקודת אחוז לשנה, הרי שהיעד שקבעה הממשלה לשנת 2020 (כאמור 63%) - אינו ריאלי.

המשמעות היא שהמדיניות לשילוב גברים חרדים בתעסוקה נכשלה. "בקצב הנוכחי יעד התעסוקה לגברים חרדים יושג רק בשנת 2030" כותבים באוצר "סיבה אפשרית להצלחה המועטה יחסית בשילובם של הגברים החרדים בשוק העבודה היא מערכת ההעדפות השונה שלהם והערך הנמוך של עבודה בשקלול רווחתם - עובדה המחזקת את חשיבות הגדלת התמריצים ליציאה לעבודה בניגוד להגדלת קצבאות".

הנתון החמור ביותר שמפרסם היום האוצר מתייחס למגמה: שיעורי התעסוקה אצל הגברים החרדים לא עלו, ואף ירדו במקצת בשנתיים האחרונות לאחר שדווקא בשנתיים שקדמו להן (2014-2015) נרשמה עלייה חזקה בשיעור המועסקים מבין הגברים. נציין כי באמצע 2015 נכנסה לכהונתה ממשלת נתניהו הנוכחית שהמפלגות החרדיות שותפות בה, לאחר שבממשלה הקודמת המפלגות החרדיות היו באופוזיציה.

מעניין לציין שדווקא אצל נשים חרדיות נחלה מדיניות השילוב הצלחה רבה ושיעורי התעסוקה בקרב נשים כבר עולים על היעד שנקבע ל-2020. הצלחתן של הנשים החרדיות באה על-אף העובדה כי הן בעלות שיעורי פריון מהגבוהים ביותר בעולם, עם ממוצע של 6.9 ילדים לאשה.   

על-פי האוצר, בעשור וחצי האחרונים חלה עליה בשיעור התעסוקה של הגברים החרדים. מגמת העלייה התחזקה מאד בין הרבעון האחרון לשנת 2014 ועד סוף שנת 2015. עיקר העלייה בשיעור תעסוקת הגברים החרדים בשנים האחרונות הוא בקבוצות הגיל הצעירות (25-34) ובגילאי 35-44.

ניתוח שיעורי התעסוקה לפי ערים מצביע על-כך שבערים החרדיות החדשות שיעורי התעסוקה בקרב גברים גובהים יותר מאשר בערים החרדיות המסורתיות: העיר המובילה בשיעורי התעסוקה היא בית"ר עלית עם 58% גברים עובדים (לעומת 35% בשנים 2006-2010), אלעד עם 56% (לעומת 34% בשנים 2006-2010) ואחריהן ירושלים עם 44% (לעומת 30%), בית שמש עם 43% (לעומת 29%) מודיעין עלית 40% (לעומת 23%) ובני ברק עם 39% (לעומת 37%).

כלכלני האוצר מתעמקים בסיבות האפשריות לשונות בין שיעורי התעסוקה בערים השונות: בין הגורמים שיכולים להסביר את שיעור התעסוקה נמנים מיקום העיר וקרבתה למרכזי תעסוקה, שטחי התעסוקה בעיר, איכות התכניות להשמה בעבודה, מוטיבציות שונות להשתתף בשוק העבודה אם בשל שוני במחירי הנדל"ן ואם בשל גורמים אחרים, השכלת התושבים ומאפייניהם הדתיים (למשל הזרם אליו הם משתייכים)" כותבים הכלכלנים.  כך למשל מציינים כותבי הסקירה כי "אלעד נמצאת בקרבת מרכזי תעסוקה גדולים יחסית; אחוז החרדים המשתייכים לזרם הליטאי או לחסידות (כפי שמשתקף בשיעור ההצבעה למפלגת יהדות התורה בבחירות לכנסת) נמוך בהשוואה לערים חרדיות אחרות (ולעומת זאת אחוז ההצבעה למפלגות ש"ס או יחד, המייצגות את הזרם הספרדי, גבוה באופן יחסי); ואחוז הניגשים בה לבחינות הבגרות בקרב תלמידי י"ב בחינוך החרדי יחסית גבוה".

לסיכום כותבים באוצר כי מעבר ליעד של הגדלת תעסוקת הגברים החרדים חשוב לזכור שקיימים היבטים משמעותיים נוספים במאפייני התעסוקה של החרדים כמו היקף העבודה, תחומי העבודה ופריון העבודה, הן של הגברים החרדים והן של הנשים החרדיות. מכאן כי השתלבות איכותית יותר של חרדים בשוק העבודה יכולה אף היא לסייע במידה ניכרת לחברה החרדית ולמשק כולו".