גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המהפכה שמטרידה את מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב

שווי השוק של הביטקוין העולמי מסתכם בכ-88.8 מיליארד דולר ■ יו"ר קרן המטבע הבינלאומית: "כלכלות חלשות עלולות לעבור להשתמש במטבעות וירטואליים" ■ מדריך השקעה בביטקוין

ג'יימי דיימון / צילום: בלומברג
ג'יימי דיימון / צילום: בלומברג

"בדרכים רבות, מטבעות וירטואליים עלולים להוות תחרות של ממש למטבעות הקיימים ולמדיניות המוניטרית". הצהרה דרמטית זו אינה לקוחה מפוסט בפורום הביטקוין הישראלי. היא הושמעה באחרונה על ידי יו"ר קרן המטבע הבינלאומית, כריסטין לגארד, שהוסיפה כי "כלכלות עם מוסדות חלשים ועם מטבע לא יציב, במקום לאמץ מטבע של מדינה אחרת (דולר, למשל), עשויות פשוט להשתמש במטבעות וירטואליים".

לאוזנו של בן המאה ה-21 הרעיון של מטבע "של האנשים", שאינו מנוהל ומיוצר בכמויות גדלות והולכות על ידי הבנקים המרכזיים באופן ישיר, או באופן נפוץ יותר על ידי הבנקים המסחריים, באמצעות אשראי, נשמע בלתי מובן, אם לא מהפכני. ואולם, האמת הפשוטה והמביכה היא שמעטים האנשים שיודעים בכלל איך כסף בא לעולם, מי מייצא אותו, ומי המרוויחים והמפסידים הגדולים במהלך תהליך זה.

ג'יימי דיימון, מנכ"ל בנק ג'יי.פי מורגן צ'ייס - המוסד הפיננסי הגדול באמריקה, עם 2.4 טריליון דולר בנכסים ושווי שוק של 335 מיליארד דולר - נמנה עם מיעוט קטן זה. אולי מסיבה זו הוא אינו יכול להתאפק. בשיחה עם אנליסטים בתחילת אוקטובר, הצהיר: "אני לא הולך לדבר על ביטקוין יותר", לאחר שכמה ימים קודם לכן, הסביר כי ביטקוין הוא הונאה, ואיים כי עובד הבנק שיסחור בביטקוין - יפוטר לאלתר. השתיקה הרועמת של דיימון החזיקה מעמד 36 שעות בלבד - ואז, בתחזית שנשמעה כמו המלצה, הוא הוסיף כי "ממשלות סביב העולם ימחצו את הביטקוין", וש"הערך היחידי בו הוא לסוחרי סמים ומלביני הון". לדבריו, "זהו כסף שמיוצר יש מאין".

בהתחשב בעובדה ששווי השוק של הביטקוין העולמי (נכון להיום, השווי מסתכם בכ-88.8 מיליארד דולר, לפי נתוני אתר coinmarketcap.com) הוא כרבע משווי השוק של ג'יי. פי מורגן (כ-343.5 מיליארד דולר), ופחות מ-7% משווי השוק של עשרת הבנקים הגדולים בארה"ב לבדה, האובססיה של דיימון נראית קצת משונה - לפחות עד שנזכרים בהצהרה של יו"ר קרן המטבע. אבל האם ההצהרה המפתיעה של לגארד עשויה להתממש? והאם לאזהרות של דיימון יש על מה להסתמך? אם כן, אז הקונספט של מטבעות דיגיטליים עשוי להביא ללא פחות ממהפכה בענפי הפיננסים והבנקאות, בכלכלה העולמית ואף בחברה האנושית כולה. והמהפכה הזאת, שכמו כל מהפכה מובלת מלמטה, בעיקר על ידי אנשים צעירים, היא בדיוק מה שאדם חכם כמו דיימון חושש ממנו.

הבלוקצ'יין - הטכנולוגיה של הביטקוין ושל המטבעות הדיגיטליים - הוא אכן טכנולוגיה מהפכנית, אבל הקונספט עצמו עתיק כימי האדם החושב והכותב עצמו, ותחילתו לפני כ-7,000 שנה.

לתרבת בעלי חיים ולהמציא את הכסף

כשהמין האנושי התחיל לנטוש את חיי הציידים-הלקטים, ועבר בהדרגה לחיים במקום קבוע, המבוססים על חקלאות ותירבות בעלי חיים, התחילו להיווצר עודפים. אז בשלה העת להמצאה חדשה, הגדולה מכולם: הכסף - אובייקט שבאמצעותו בני אדם יוכלו לשקף ערך של מוצרים ושירותים, ושישמש כלי להעביר בין אנשים את אותם עודפי שפע שנוצרו, ואף לשנע את העודפים לאורך ציר הזמן (חיסכון או הלוואה).

הכסף לא היה יותר מאשר הסכמה חברתית, שלפיה מתכת מסוימת (בתחילה כסף, ולאחר מכן גם זהב), בעלת תכונות פיזיות מסוימות, המצויה במחסור, תשמש אותה "יחידת ערך" שעמה אנשים יבצעו טרנזקציות מסחריות. אותה מתכת תשקף את המוצרים האמיתיים ותשמש נציגת הנכסים עצמם. משחר ההיסטוריה המסחרית ועד תחילת המאה ה-20 (1914באירופה ו-1932 בארה"ב) שימשו מתכות הזהב והכסף מטבע. כמה ניסיונות מקומיים לחרוג מהמוסכמה הזו (למשל, בסין של המאות ה-11 וה-12) הסתיימו בכישלון.

גם הלידה של שטרות כסף, שהפכו לפופולריים לאחר המצאת הדפוס, לא שינתה את מהותו של הכסף. השטר המשיך לייצג את נכס הבסיס (זהב או כסף) והיה בר-החלפה לנכס הבסיס. על שטר של 10 דולר משנת 1907, למשל, היה כתוב "עשר דולר במטבעות זהב - לתשלום למוסר כתב זה עם דרישתו". להבטחת התחייבות זו, קבע החוק בארה"ב כי האוצר יחזיק כיסוי בזהב ל-40% מהשטרות במחזור.

הכסף, המבוסס על זהב, היה בטבעו יצירה של בני אדם - תוצאה של מוסכמה חברתית, בינלאומית, עם מעורבות מוגבלת מאוד של השליט. הכסף היה מוגבל בכמותו, אנונימי, פרטי, שמיש ללא מתווך, מהיר, וזול להחלפה וטרנזקציה. כך היו פני הדברים במשך כ-7,000 שנה. השיטה המוניטרית הזו, שכונתה במאה ה-19 "סטנדרט הזהב הקלאסי", בוטלה באירופה עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ובארה"ב זמן קצר לאחר בחירתו של פרנקלין רוזוולט לנשיאות.

לאחר מלחמת העולם השנייה, הוחזר הזהב להיות הבסיס של השיטה המוניטרית. הסכמי ברטון וודס מיולי 1944 קבעו שער חליפין קבוע לכל המטבעות כנגד הדולר, ולדולר שער קבוע כנגד הזהב - 35 דולרים לאונקיה. כדי להבטיח את השער והשיטה, התחייבה ארה"ב להמיר, לבנקים מרכזיים בלבד, דולרים בזהב במחיר האמור. בשנת 1968 ההסכם הועמד למבחן, ערך הדולר הידרדר (בעיקר, אבל לא רק, בגלל הוצאות המלחמה בווייטנאם), והביקושים להמרה של דולרים לזהב ב-35 לאונקיה גאו.

בקיץ 1971 הנשיא ניקסון החליט באופן חד-צדדי לבטל את ההסכמים. הקשר בין הזהב לכסף, שהיה הבסיס המוניטרי לכסף לאורך כל ההיסטוריה המסחרית עד אז, בוטל. מאז אותה החלטה, הכסף מיוצר על ידי הממשלות (בדרך כלל, הבנקים המרכזיים) ועל ידי הבנקים המסחריים באמצעות אשראי, דרך המנגנון המכונה "בנקאות ברזרבה חלקית" (הבנק מלווה כמעט 20 פעם את ההפקדות שבידיו). השיטה החדשה הזו, בת 45 שנה בלבד, מכונה "כסף פיאט" (FIAT פירושו בלטינית "רצון השליט").

מאז 1971 ועם ההסרה של "מגבלת הזהב" (אם כמות הכסף קשורה לכמות הזהב, בהכרח כמותו מוגבלת), גדלה כמות הכסף בעולם, כמעט כולו באמצעות אשראי, פי 40. בארה"ב, למשל, היה סך כל חובות המשק בשנת 1971 כ-1.7 טריליון דולר וכיום עומד הסכום על כ-66 טריליון דולר. בסין החוב גדל מ-2 טריליון דולר בשנת 2000 לכ-30 טריליון דולר כיום. הגידול בחוב הוא מחלה עולמית. בשנות ה-90 עמד החוב של כל כלכלות העולם על כ-40 טריליון דולר. כיום עומד החוב על כ-225 טריליון דולר. קצב גידול החוב כיום גדול פי 3.4 מקצב הגידול בתוצר.

ריאקציה למשבר של שנת 2008

השיטה המוניטרית החדשה, של גידול בחוב ובכמות הכסף כמעט ללא הגבלה, הביא את התעשיות הפיננסיות לממדים חסרי תקדים. הוא גם אפשר לממשלות רבות להריץ תקציבים גירעוניים חסרי אחריות וגבולות. בארה"ב למשל, החוב הממשלתי מכפיל עצמו בערך כל שמונה שנים, מ-400 מיליארד דולר ב-1971 ליותר מ-20 טריליון דולר כיום. מצד שני, התהליך של גידול אינסופי בחוב רושש את מעמד הביניים. מכאן נבע הגל המתפשט בעולם המערבי של חוסר שקט חברתי, עליית מפלגות ופוליטיקאים מסוג "חדש", וחוסר אמון גובר והולך במערכות הפוליטיות ובממסד.

הגידול וההתחזקות, גם במישור הפוליטי, של התעשייה הפיננסית בעולם, ומדיניות הבנקים המרכזיים של גידול הכלכלה באמצעות חוב, הביאו על העולם את המשבר הפיננסי של 2008. לא במקרה, כריאקציה לאותו משבר, פורסם בנובמבר 2008 על ידי מפתח תוכנה אלמוני, שכינה עצמו סאטושי נאקמוטו, מסמך שכותרתו הייתה "ביטקוין: מערכת מזומנים אלקטרונית בין עמית לעמית" (Bitcoin: A Peer-to-Peer Electronic Cash System).

בינואר 2009 נכרה הביטקוין הראשון, במה שמכונה "בלוק בראשית" (הבלוק הראשון בבלוקצ'יין של הביטקוין). באותו בלוק בראשית נרשם גם ציטוט של הכותרת של עיתון "הטיימס" הבריטי מיום 3 בינואר 2009: "שר האוצר על סף חילוץ שני לבנקים". הקשר בין התחושות של ממציא הביטקוין ביחס למערכת המוניטרית ולבנקים לבין המצאת הביטקוין לא יכול היה להיות ברור יותר.

במאי 2010 בוצעה הטרנזקציה הראשונה בביטקוין, כשלאזיו האנייז רכש בג'קסונוויל שבפלורידה שתי פיצות בתמורה ל-10,000 ביטקוין. עסקה זו ייצגה שווי של כסנט אחד לביטקוין. מאז חלפו שבע שנים, ואזרחי העולם הצביעו בארנקיהם. כיום שווה הביטקוין כ-5,400 דולר. אם מוכר הפיצות שמר על המפתח הדיגיטלי של ארנק הביטקוין שלו, אין ספק שהיתה זו עסקת חייו (כ-28 מיליון דולר עבור שתי פיצות.

הביטקוין, ואחריו מטבעות דיגיטליים אחרים, החזירו לכסף כמה מתכונותיו משכבר הימים, בתוספת העוצמה של הטכנולוגיה של ימינו. הביטקוין נועד להיות יצירה של בני האדם, תוצאה של מוסכמה חברתית, בינלאומי בטבעו, עם מעורבות מוגבלת של ממשלות, מוגבל בכמותו, אנונימי, פרטי, שמיש ללא מתווך, מהיר וזול להחלפה ולביצוע עסקה. כמטבע כזה, עצם קיומו מאיים על הסדר החברתי-כלכלי הקיים. בראש ובראשונה, הוא מאיים על מתווכי השיטה המוניטרית, שמאז 1971 הגדול שבהם הוא הבנק שבראשו עומד ג'יימי דיימון.

באחרונה היטיבה לתאר את האיום יו"ר קרן המטבע לגארד, כשאמרה: "מדוע עלולים אזרחים להחזיק במטבעות וירטואליים (קריפטוגרפיים) במקום בדולרים או ביורו או ליש"ט? מכיוון שיום אחד זה יהיה בטוח וקל יותר. וכך, בדרכים רבות, המטבעות האלה ייתנו יום אחד למטבעות הקיימים ולמדיניות המוניטרית הקיימת תחרות הוגנת".

ועוד נקודה מעניינת שהוסיפה לאגרד: "הניסיון של קרן המטבע הבינלאומית מלמד כי יש נקודת מפנה (tipping point) שבה השימוש והאימוץ של מטבע חדש גדל באופן אקספוננציאלי. בסיישל, למשל, שיעור השימוש במטבע החדש (דולריזציה) קפץ מ-20% ל-60% בתוך שנתיים". בהקשר זה, אפשר להסתכל, למשל, על קניה שבאפריקה, שבה ל-27 מיליון מתוך 33 מיליון בעלי טלפונים סלולריים יש אפליקציה לכסף דיגיטלי (אמ-פאסה), וכ-50% מכלכלת המדינה מתנהלת באמצעות השימוש באותו כסף דיגיטלי נייד (אף כי לא מדובר במטבע קריפטוגרפי) - וזאת בתוך 10 שנים בלבד מהתחלת השירות בקניה.

ברור, אם כן, שברגע שכלכלת הקריפטו - שימוש במטבע קריפטוגרפי במסחר בין בני אדם, ללא רצון לצאת ולהיכנס ל"מטבע פיאט" (מטבע הקיים מתוקף חוק מדינה) - תחצה את נקודת המפנה שלה, כל העולם המוניטרי, כפי שאנו מכירים אותו - ובראש ובראשונה, הבנקים המנהלים אותו - יעברו זעזוע יסודי.

----------

מאמר ראשון בסדרה - הבלוקצ'יין יעשה לבנקים את מה שחולל האינטרנט לדפוס?
מאמר שלישי בסדרה - חוכמת האת'ריום - הדור הבא של החוזים החכמים
מאמר רביעי בסדרה
- האם הביטקוין בדרך להחליף את הזהב?
מאמר חמישי בסדרה
- הקשר בין החוב של טבע, שר האוצר האמריקאי והביטקוין
מאמר שישי בסדרה
- מה הוביל את הביטקוין ל-10,000 דולר בתוך פחות מ-9 שנים?
מאמר שביעי בסדרה
- בועת האשראי - התקווה של המטבעות הדיגיטליים
מאמר שמיני בסדרה
- הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין רק בתחילת דרכה

עוד כתבות

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק, טכנולוגיה והון סיכון במשרד עורכי הדין פישר (FBC) / צילום: יונתן בלום

עורך הדין שהכניס את התחום הלוהט לפירמות ענק בישראל

אורי ציחור, ראש תחום בלוקצ'יין במחלקת הייטק והון סיכון במשרד פישר, מלווה חברות קריפטו בעסקאות והנפקות ומסייע להן להכניס מטבעות דיגיטליים לבנקים ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס  

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

חייל אוקראינה מכין כטב''מ פוסידון לשימוש / צילום: ap, Efrem Lukatsky

טילים במקום מטוסים: המדינה שקונה נשק ב-50 מיליארד דולר

בצל היקף השימוש בכטב"מים במלחמת רוסיה־אוקראינה, לטביה תספק לאוקראינה כטב"מים • צבא הפיליפינים קנה טילי שיוט מהודו בעלות של כ-375 מיליון דולר ● פולאריס משיקה אופנועי שלג צבאיים חדשים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות 

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות בבורסה המקומית; מדד ת"א בנקים 5 יורד בכ-1.5%

מדד ת"א 35 יורד ב-0.5% ות"א 90 מאבד מערכו 0.8% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אילוסטרציה: shutterstock

עזבה את הדירה לפני תום מועד השכירות. האם המשכיר יכול לפדות את צ'ק הביטחון?

השוכרת טענה כי הדירה אינה ראויה למגורים עקב חוסר בידוד ורטיבות, ולכן היא יכולה לעזוב את הדירה ללא התראה מוקדמת ● המשכיר ניסה לפדות את צ'ק העירבון הפתוח על מלוא שכר הדירה לתקופת החוזה ● מה קבע בית המשפט?

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; מניית יוניליוור מטפסת לאחר הדוחות

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה