גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טבע תחויב לשלם תמלוגים למדענית שהעסיקה?

ד"ר רות לוי המציאה כ-25 פטנטים עבור תרופה המיועדת לפרקינסון ■ על סף פרישה גילתה שהייתה זכאית לתמלוגים, אך טבע טענה כי תרומתה הייתה שולית וכי טענתה התיישנה ■ מפתחי התרופה ב-2008: "ד"ר לוי היא זו שדחפה את טבע והביאה להצלחה"

טבע / צילום: רויטרס
טבע / צילום: רויטרס

האם צפויה לטבע מכה נוספת? לאחר שבשבוע האחרון הגיע החוב של חברת התרופות הישראלית להיקף של 35 מיליארד דולר, וסוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הגדירה את האג"ח של טבע כלא ראוי להשקעה ("אג"ח זבל") - היא עוד עשויה למצוא את עצמה חבה מיליוני דולרים בשל עתירה לבג"ץ שהוגשה השבוע, ויותר מכך - ליצור לה מוניטין של מעסיקה נצלנית שמשתמשת בהישגים המחקריים של עובדיה אך לא מכירה בתרומתם כדי לשלם להם תמלוגים בגינה.

טבע, אחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות בעולם, למעשה מרוויחה בעיקר ממכירות של תרופות מקור דווקא, שאחת מהן היא אזילקט, מושא המחלוקת להלן.

את העתירה, נגד טבע ונגד הוועדה לפיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים, הגישה ד"ר רות לוי, מדענית ש-27 שנים הועסקה על-ידי טבע, בגין תמלוגים על המצאותיה, שהניבו כ-3 מיליארד שקל לחברה עד למועד הגשת העתירה.

במהלך אותן 27 שנים המציאה לוי פטנטים רבים עבור טבע, אך הבולטות בהמצאותיה הובילו לפיתוח ומסחור תרופת המקור "אזילקט" (""AZILECT®) לטיפול בתופעות של המחלה הניוונית פרקינסון, אחת מתרופות המקור הבודדות של טבע (לצד "קופקסון" הידועה), וכנטען בעתירה - "היחידה שפותחה במלואה על-ידה, כאשר ד"ר לוי עמדה בראש פרויקט הפיתוח ונרשמה כממציאה או כממציאה במשותף על 25 משפחות פטנטים שונות (הקשורות כולן לאזילקט, מ' ר')".

אלא שבתום השנים הרבות בהן עבדה לוי, שעמיתיה העניקו לה את הכינוי "האמא של אזילקט", בשירות טבע - גילתה בהסכם הפרישה עליו נדרשה לחתום כי היא נדרשת לוותר על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה.

מדובר בזכות שכלל לא ידעה שקיימת לה, כך שלמעשה רק נוכח פרישתה, נטען בעתירה, גילתה לוי כי במשך השנים זכאית הייתה לתמלוגים בגין המצאותיה.

תרומתה של לוי מצטיירת אקוטית לרווחי טבע. "פיתוחה של אזילקט, שנפרש על פני כ-20 שנה, ידע עליות ומורדות רבים. במהלך תקופה זו, נתקל הליך הפיתוח במספר כשלים מהותיים, אשר במקרים מסוימים הובילו את מקבלי ההחלטות בטבע לשקול את זניחת הפרויקט כולו. בכל אחד מהמקרים הללו, היצירתיות המדעית וכישורי ההמצאה של ד"ר לוי הם שהובילו לפתרון הבעיה ולהתגברות על הכשל", מתארת העתירה, ומוסיפה כי לוין היא זו אשר שכנעה את מקבלי ההחלטות בטבע להמשיך בפיתוח התרופה ולתור אחר פתרונות לא קונבנציונאליים, וכן לאמץ את הפתרונות שהיא שיחקה תפקיד מרכזי במציאתם ובפיתוחם.

לצד חשיבות הטיפול לחולי הפרקינסון, טבע ראתה מהסיפור הרבה כסף: זרם ההכנסות השנתי לטבע עמד על מעל 400 מיליון דולר ו"טבע עצמה הציגה את ד"ר לוי כדמות המפתח המרכזית מטעמה בפרויקט". עד למועד הגשת העתירה, נכתב, הסתכמו מכירות אזילקט בעולם בסך של כ-3 מיליארד דולר.

לוין לא היחידה שטוענת כך. בריאיון ל"כלכליסט" מ-2008, ייחסו שני החוקרים מפתחי התרופה, פרופסור מוסא יודעים וג'והן פינברג, את ההצלחה ללוי: "הצלחת התרופה נובעת משלושה גורמים חשובים", תיאר פינברג. "מוסא תרם את הבסיס הביוכימי שלו לתרופה, בזכות הידע שלו בתחום הפרקינסון. אני, שהגעתי מרקע של פרמקולוגיה, יכולתי לבצע את הבדיקות. הגורם השלישי, לו יש תרומה אדירה, הוא ד"ר רות לוי, שדחפה את טבע לעסק".

כיוון שבין טבע ללוי לא נחתם הסכם עבודה, והיא לא נשכרה על-מנת להמציא, לא הוסדרה שאלת התמורה לה זכאית. "היא הייתה, בראש ובראשונה, מדענית אשר רק טובתה של טבע לנגד עיניה, ולכן נושא התמורה גם לא העסיק אותה במהלך עשרות השנים שעסקה בפיתוח ובניהול הפרויקט", מדגיש בעתירה בא-כוחה של לוי, עו"ד ריצ'רד לוטי. ובהמשך: "טבע אמנם שמחה לקבל מד"ר לוי את הבעלות בהמצאותיה, אך מעולם לא הסבה את תשומת-ליבה של ד"ר לוי כי עומדת לה זכות לדרוש תמורה בגין המצאותיה".

טיוטת הסכם הפרישה שנמסרה ללוי כאמור החביאה בסעיפיה דרישה לוויתור על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה, ומשנודע ללוי על קיומה של הזכות פנתה לייעוץ משפטי וכך נמנעה מלחתום על הסכם שהיה מאיין את זכותה לתמורה. 

לאחר דין ודברים בין לוי לטבע, במהלכו אף הלינה טבע, על-פי הנטען בעתירה, את שכרה של לוי במשך חצי שנה בגלל שטרם נחתם הסכם הפרישה - הוסכם כי ייחתם הסכם בלי הדרישה לוותר על זכותה בתמלוגים. במקביל, פנתה לוי במכתב רשמי לטבע, בו העלתה את בקשתה לתמורה בעד המצאותיה.

אך אם חשבה לוי שבכך תם סבלה והיא תוכל לנצל את הפרישה וליהנות מהזמן עם הנכדים, התבררה לה עד מהרה גודל הטעות: טבע דחתה את בקשתה, בנימוקים של התיישנות ואפילו של תרומה שולית ומנהלית להמצאות, ובכך גזרה על לוי להמשיך במלחמה.

היא פנתה לוועדה לפיצויים ותגמולים לפי חוק הפטנטים, שאמורה לקבוע, לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, את זכאותה לתמורה אם אין הסכם בעניין זה בינה למעביד שלה.

הוועדה, שחבריה בתיק זה היו שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד; רשם הפטנטים (לשעבר) אסא קלינג; וחבר נוסף מתוך חברי סגל של מוסד להשכלה גבוהה, פרופ' דורון אורבך - לא שמעה עדויות (למעט עד שגילו מופלג), ודחתה על הסף את הבקשה מפאת התיישנות.

ערכאת הערעור על אותה ועדה היא בית הדין הגבוה לצדק, ובעתירה שהוגשה כעת טוענת לוי כי עצם העלאת טענת ההתיישנות היא מופת של חוסר תום-לב שרק בגללו יש לדחות אותה, גם מבלי לבחון משפטית את שאלת נכונותה, כיון שטבע עצמה היא שהביאה להתיישנות בכך שלא גילתה ללוי על זכויותיה: "טענת ההתיישנות (והשיהוי) של טבע ביחס לבקשתה של ד"ר לוי לתמורה יונקת מהתנהלותה הפגומה של טבע עצמה, שהפרה את חובת הגילוי והיידוע המוטלת עליה כמעסיקה ליידע את ד"ר לוי בדבר עצם זכותה בדין, כעובדת וכממציאה, לתמורה בעד המצאותיה, וממילא לא יידעה אותה לגבי זכויות דיוניות הקשורות בכך, כגון האפשרות להתיישנות זכות התביעה. נסיבות אלה, נחשבות טענותיה [של טבע] לשימוש בזכות דייונית בחוסר תום-לב, המקימה עילה עצמאית לדחייתן".

בעוד שהוועדה וטבע למעשה, כעולה מהעתירה, רואות את החוקר שתרם לחברה שמעסיקה אותו כמי שצריך להיות ער לכך שעליו לקבל תמורה - ולעקוב אחרי המועדים השונים בהם התרופה מומצאת, נרשמת כפטנט, מופצת לשוק ומשיאה רווחים - הרי שעמדת לוי היא כי העובד סומך על מעסיקו, לו תרם משמעותית במחקרו וברווחים שהמחקר הניב, כי יעביר לו את התמורה המגיעה לו בבוא עת הפרישה.

לטענת לוי ובא-כוחה, "בעוד שעובדים חוששים לפנות למעסיק או לוועדה בתקופת העסקתם כדי לא לצאת כנגד מעסיקיהם, המעסיקים, לפי הפרשנות שמוצעת על-ידי הוועדה כהסדר הולם, יכולים להימנע מהסדרת התמורה לה זכאים העובדים בכדי 'ליישן' את זכותם, ובכך להתחמק מתשלום תמורה. כלומר, מנגנוני ההתיישנות המוצעים על-ידי הוועדה מעודדים את המעסיקים להימנע מכל דיון עם עובדיהם בקשר לזכויות לתמורה בהמצאות - ובכך מקדמים אג'נדה הפוכה לכוונת המחוקק".

בהתייחס ל"החלטתה התקדימית של הוועדה, המהווה קביעה ראשונית לגבי התיישנות בקשה לתמורה", נטען בעתירה, הרי שזו "מציגה פרשנות לסעיף 134 לחוק הפטנטים [המסדיר, כאמור, פנייה לוועדה בהעדר הסכם בין העובד למעסיק, מ' ר'] שהופכת את הוראת החוק לאות מתה, וככזו אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, לשון החוק ותכליתו".

עוד נכתב בעתירה כי "לטעויות שבבסיס החלטת הוועדה השלכות רוחביות, ציבוריות וחברתיות, על שאלת הסדרת תשלום תמורה לעובדים, הגבלת הגישה של עובדים לערכאות ועל הרציונלים העומדים בבסיסו של סעיף 134, המביאות לריקונו מתוכן ומחייבות את התערבות בג"ץ למען עשיית צדק".

מחברת טבע נמסר: "את הבירור המשפטי טבע תנהל בבית המשפט ולא בתקשורת".

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%