גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טבע תחויב לשלם תמלוגים למדענית שהעסיקה?

ד"ר רות לוי המציאה כ-25 פטנטים עבור תרופה המיועדת לפרקינסון ■ על סף פרישה גילתה שהייתה זכאית לתמלוגים, אך טבע טענה כי תרומתה הייתה שולית וכי טענתה התיישנה ■ מפתחי התרופה ב-2008: "ד"ר לוי היא זו שדחפה את טבע והביאה להצלחה"

טבע / צילום: רויטרס
טבע / צילום: רויטרס

האם צפויה לטבע מכה נוספת? לאחר שבשבוע האחרון הגיע החוב של חברת התרופות הישראלית להיקף של 35 מיליארד דולר, וסוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הגדירה את האג"ח של טבע כלא ראוי להשקעה ("אג"ח זבל") - היא עוד עשויה למצוא את עצמה חבה מיליוני דולרים בשל עתירה לבג"ץ שהוגשה השבוע, ויותר מכך - ליצור לה מוניטין של מעסיקה נצלנית שמשתמשת בהישגים המחקריים של עובדיה אך לא מכירה בתרומתם כדי לשלם להם תמלוגים בגינה.

טבע, אחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות בעולם, למעשה מרוויחה בעיקר ממכירות של תרופות מקור דווקא, שאחת מהן היא אזילקט, מושא המחלוקת להלן.

את העתירה, נגד טבע ונגד הוועדה לפיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים, הגישה ד"ר רות לוי, מדענית ש-27 שנים הועסקה על-ידי טבע, בגין תמלוגים על המצאותיה, שהניבו כ-3 מיליארד שקל לחברה עד למועד הגשת העתירה.

במהלך אותן 27 שנים המציאה לוי פטנטים רבים עבור טבע, אך הבולטות בהמצאותיה הובילו לפיתוח ומסחור תרופת המקור "אזילקט" (""AZILECT®) לטיפול בתופעות של המחלה הניוונית פרקינסון, אחת מתרופות המקור הבודדות של טבע (לצד "קופקסון" הידועה), וכנטען בעתירה - "היחידה שפותחה במלואה על-ידה, כאשר ד"ר לוי עמדה בראש פרויקט הפיתוח ונרשמה כממציאה או כממציאה במשותף על 25 משפחות פטנטים שונות (הקשורות כולן לאזילקט, מ' ר')".

אלא שבתום השנים הרבות בהן עבדה לוי, שעמיתיה העניקו לה את הכינוי "האמא של אזילקט", בשירות טבע - גילתה בהסכם הפרישה עליו נדרשה לחתום כי היא נדרשת לוותר על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה.

מדובר בזכות שכלל לא ידעה שקיימת לה, כך שלמעשה רק נוכח פרישתה, נטען בעתירה, גילתה לוי כי במשך השנים זכאית הייתה לתמלוגים בגין המצאותיה.

תרומתה של לוי מצטיירת אקוטית לרווחי טבע. "פיתוחה של אזילקט, שנפרש על פני כ-20 שנה, ידע עליות ומורדות רבים. במהלך תקופה זו, נתקל הליך הפיתוח במספר כשלים מהותיים, אשר במקרים מסוימים הובילו את מקבלי ההחלטות בטבע לשקול את זניחת הפרויקט כולו. בכל אחד מהמקרים הללו, היצירתיות המדעית וכישורי ההמצאה של ד"ר לוי הם שהובילו לפתרון הבעיה ולהתגברות על הכשל", מתארת העתירה, ומוסיפה כי לוין היא זו אשר שכנעה את מקבלי ההחלטות בטבע להמשיך בפיתוח התרופה ולתור אחר פתרונות לא קונבנציונאליים, וכן לאמץ את הפתרונות שהיא שיחקה תפקיד מרכזי במציאתם ובפיתוחם.

לצד חשיבות הטיפול לחולי הפרקינסון, טבע ראתה מהסיפור הרבה כסף: זרם ההכנסות השנתי לטבע עמד על מעל 400 מיליון דולר ו"טבע עצמה הציגה את ד"ר לוי כדמות המפתח המרכזית מטעמה בפרויקט". עד למועד הגשת העתירה, נכתב, הסתכמו מכירות אזילקט בעולם בסך של כ-3 מיליארד דולר.

לוין לא היחידה שטוענת כך. בריאיון ל"כלכליסט" מ-2008, ייחסו שני החוקרים מפתחי התרופה, פרופסור מוסא יודעים וג'והן פינברג, את ההצלחה ללוי: "הצלחת התרופה נובעת משלושה גורמים חשובים", תיאר פינברג. "מוסא תרם את הבסיס הביוכימי שלו לתרופה, בזכות הידע שלו בתחום הפרקינסון. אני, שהגעתי מרקע של פרמקולוגיה, יכולתי לבצע את הבדיקות. הגורם השלישי, לו יש תרומה אדירה, הוא ד"ר רות לוי, שדחפה את טבע לעסק".

כיוון שבין טבע ללוי לא נחתם הסכם עבודה, והיא לא נשכרה על-מנת להמציא, לא הוסדרה שאלת התמורה לה זכאית. "היא הייתה, בראש ובראשונה, מדענית אשר רק טובתה של טבע לנגד עיניה, ולכן נושא התמורה גם לא העסיק אותה במהלך עשרות השנים שעסקה בפיתוח ובניהול הפרויקט", מדגיש בעתירה בא-כוחה של לוי, עו"ד ריצ'רד לוטי. ובהמשך: "טבע אמנם שמחה לקבל מד"ר לוי את הבעלות בהמצאותיה, אך מעולם לא הסבה את תשומת-ליבה של ד"ר לוי כי עומדת לה זכות לדרוש תמורה בגין המצאותיה".

טיוטת הסכם הפרישה שנמסרה ללוי כאמור החביאה בסעיפיה דרישה לוויתור על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה, ומשנודע ללוי על קיומה של הזכות פנתה לייעוץ משפטי וכך נמנעה מלחתום על הסכם שהיה מאיין את זכותה לתמורה. 

לאחר דין ודברים בין לוי לטבע, במהלכו אף הלינה טבע, על-פי הנטען בעתירה, את שכרה של לוי במשך חצי שנה בגלל שטרם נחתם הסכם הפרישה - הוסכם כי ייחתם הסכם בלי הדרישה לוותר על זכותה בתמלוגים. במקביל, פנתה לוי במכתב רשמי לטבע, בו העלתה את בקשתה לתמורה בעד המצאותיה.

אך אם חשבה לוי שבכך תם סבלה והיא תוכל לנצל את הפרישה וליהנות מהזמן עם הנכדים, התבררה לה עד מהרה גודל הטעות: טבע דחתה את בקשתה, בנימוקים של התיישנות ואפילו של תרומה שולית ומנהלית להמצאות, ובכך גזרה על לוי להמשיך במלחמה.

היא פנתה לוועדה לפיצויים ותגמולים לפי חוק הפטנטים, שאמורה לקבוע, לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, את זכאותה לתמורה אם אין הסכם בעניין זה בינה למעביד שלה.

הוועדה, שחבריה בתיק זה היו שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד; רשם הפטנטים (לשעבר) אסא קלינג; וחבר נוסף מתוך חברי סגל של מוסד להשכלה גבוהה, פרופ' דורון אורבך - לא שמעה עדויות (למעט עד שגילו מופלג), ודחתה על הסף את הבקשה מפאת התיישנות.

ערכאת הערעור על אותה ועדה היא בית הדין הגבוה לצדק, ובעתירה שהוגשה כעת טוענת לוי כי עצם העלאת טענת ההתיישנות היא מופת של חוסר תום-לב שרק בגללו יש לדחות אותה, גם מבלי לבחון משפטית את שאלת נכונותה, כיון שטבע עצמה היא שהביאה להתיישנות בכך שלא גילתה ללוי על זכויותיה: "טענת ההתיישנות (והשיהוי) של טבע ביחס לבקשתה של ד"ר לוי לתמורה יונקת מהתנהלותה הפגומה של טבע עצמה, שהפרה את חובת הגילוי והיידוע המוטלת עליה כמעסיקה ליידע את ד"ר לוי בדבר עצם זכותה בדין, כעובדת וכממציאה, לתמורה בעד המצאותיה, וממילא לא יידעה אותה לגבי זכויות דיוניות הקשורות בכך, כגון האפשרות להתיישנות זכות התביעה. נסיבות אלה, נחשבות טענותיה [של טבע] לשימוש בזכות דייונית בחוסר תום-לב, המקימה עילה עצמאית לדחייתן".

בעוד שהוועדה וטבע למעשה, כעולה מהעתירה, רואות את החוקר שתרם לחברה שמעסיקה אותו כמי שצריך להיות ער לכך שעליו לקבל תמורה - ולעקוב אחרי המועדים השונים בהם התרופה מומצאת, נרשמת כפטנט, מופצת לשוק ומשיאה רווחים - הרי שעמדת לוי היא כי העובד סומך על מעסיקו, לו תרם משמעותית במחקרו וברווחים שהמחקר הניב, כי יעביר לו את התמורה המגיעה לו בבוא עת הפרישה.

לטענת לוי ובא-כוחה, "בעוד שעובדים חוששים לפנות למעסיק או לוועדה בתקופת העסקתם כדי לא לצאת כנגד מעסיקיהם, המעסיקים, לפי הפרשנות שמוצעת על-ידי הוועדה כהסדר הולם, יכולים להימנע מהסדרת התמורה לה זכאים העובדים בכדי 'ליישן' את זכותם, ובכך להתחמק מתשלום תמורה. כלומר, מנגנוני ההתיישנות המוצעים על-ידי הוועדה מעודדים את המעסיקים להימנע מכל דיון עם עובדיהם בקשר לזכויות לתמורה בהמצאות - ובכך מקדמים אג'נדה הפוכה לכוונת המחוקק".

בהתייחס ל"החלטתה התקדימית של הוועדה, המהווה קביעה ראשונית לגבי התיישנות בקשה לתמורה", נטען בעתירה, הרי שזו "מציגה פרשנות לסעיף 134 לחוק הפטנטים [המסדיר, כאמור, פנייה לוועדה בהעדר הסכם בין העובד למעסיק, מ' ר'] שהופכת את הוראת החוק לאות מתה, וככזו אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, לשון החוק ותכליתו".

עוד נכתב בעתירה כי "לטעויות שבבסיס החלטת הוועדה השלכות רוחביות, ציבוריות וחברתיות, על שאלת הסדרת תשלום תמורה לעובדים, הגבלת הגישה של עובדים לערכאות ועל הרציונלים העומדים בבסיסו של סעיף 134, המביאות לריקונו מתוכן ומחייבות את התערבות בג"ץ למען עשיית צדק".

מחברת טבע נמסר: "את הבירור המשפטי טבע תנהל בבית המשפט ולא בתקשורת".

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב