גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם טבע תחויב לשלם תמלוגים למדענית שהעסיקה?

ד"ר רות לוי המציאה כ-25 פטנטים עבור תרופה המיועדת לפרקינסון ■ על סף פרישה גילתה שהייתה זכאית לתמלוגים, אך טבע טענה כי תרומתה הייתה שולית וכי טענתה התיישנה ■ מפתחי התרופה ב-2008: "ד"ר לוי היא זו שדחפה את טבע והביאה להצלחה"

טבע / צילום: רויטרס
טבע / צילום: רויטרס

האם צפויה לטבע מכה נוספת? לאחר שבשבוע האחרון הגיע החוב של חברת התרופות הישראלית להיקף של 35 מיליארד דולר, וסוכנות הדירוג הבינלאומית פיץ' הגדירה את האג"ח של טבע כלא ראוי להשקעה ("אג"ח זבל") - היא עוד עשויה למצוא את עצמה חבה מיליוני דולרים בשל עתירה לבג"ץ שהוגשה השבוע, ויותר מכך - ליצור לה מוניטין של מעסיקה נצלנית שמשתמשת בהישגים המחקריים של עובדיה אך לא מכירה בתרומתם כדי לשלם להם תמלוגים בגינה.

טבע, אחת מחברות התרופות הגנריות הגדולות בעולם, למעשה מרוויחה בעיקר ממכירות של תרופות מקור דווקא, שאחת מהן היא אזילקט, מושא המחלוקת להלן.

את העתירה, נגד טבע ונגד הוועדה לפיצויים ותמלוגים מכוח חוק הפטנטים, הגישה ד"ר רות לוי, מדענית ש-27 שנים הועסקה על-ידי טבע, בגין תמלוגים על המצאותיה, שהניבו כ-3 מיליארד שקל לחברה עד למועד הגשת העתירה.

במהלך אותן 27 שנים המציאה לוי פטנטים רבים עבור טבע, אך הבולטות בהמצאותיה הובילו לפיתוח ומסחור תרופת המקור "אזילקט" (""AZILECT®) לטיפול בתופעות של המחלה הניוונית פרקינסון, אחת מתרופות המקור הבודדות של טבע (לצד "קופקסון" הידועה), וכנטען בעתירה - "היחידה שפותחה במלואה על-ידה, כאשר ד"ר לוי עמדה בראש פרויקט הפיתוח ונרשמה כממציאה או כממציאה במשותף על 25 משפחות פטנטים שונות (הקשורות כולן לאזילקט, מ' ר')".

אלא שבתום השנים הרבות בהן עבדה לוי, שעמיתיה העניקו לה את הכינוי "האמא של אזילקט", בשירות טבע - גילתה בהסכם הפרישה עליו נדרשה לחתום כי היא נדרשת לוותר על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה.

מדובר בזכות שכלל לא ידעה שקיימת לה, כך שלמעשה רק נוכח פרישתה, נטען בעתירה, גילתה לוי כי במשך השנים זכאית הייתה לתמלוגים בגין המצאותיה.

תרומתה של לוי מצטיירת אקוטית לרווחי טבע. "פיתוחה של אזילקט, שנפרש על פני כ-20 שנה, ידע עליות ומורדות רבים. במהלך תקופה זו, נתקל הליך הפיתוח במספר כשלים מהותיים, אשר במקרים מסוימים הובילו את מקבלי ההחלטות בטבע לשקול את זניחת הפרויקט כולו. בכל אחד מהמקרים הללו, היצירתיות המדעית וכישורי ההמצאה של ד"ר לוי הם שהובילו לפתרון הבעיה ולהתגברות על הכשל", מתארת העתירה, ומוסיפה כי לוין היא זו אשר שכנעה את מקבלי ההחלטות בטבע להמשיך בפיתוח התרופה ולתור אחר פתרונות לא קונבנציונאליים, וכן לאמץ את הפתרונות שהיא שיחקה תפקיד מרכזי במציאתם ובפיתוחם.

לצד חשיבות הטיפול לחולי הפרקינסון, טבע ראתה מהסיפור הרבה כסף: זרם ההכנסות השנתי לטבע עמד על מעל 400 מיליון דולר ו"טבע עצמה הציגה את ד"ר לוי כדמות המפתח המרכזית מטעמה בפרויקט". עד למועד הגשת העתירה, נכתב, הסתכמו מכירות אזילקט בעולם בסך של כ-3 מיליארד דולר.

לוין לא היחידה שטוענת כך. בריאיון ל"כלכליסט" מ-2008, ייחסו שני החוקרים מפתחי התרופה, פרופסור מוסא יודעים וג'והן פינברג, את ההצלחה ללוי: "הצלחת התרופה נובעת משלושה גורמים חשובים", תיאר פינברג. "מוסא תרם את הבסיס הביוכימי שלו לתרופה, בזכות הידע שלו בתחום הפרקינסון. אני, שהגעתי מרקע של פרמקולוגיה, יכולתי לבצע את הבדיקות. הגורם השלישי, לו יש תרומה אדירה, הוא ד"ר רות לוי, שדחפה את טבע לעסק".

כיוון שבין טבע ללוי לא נחתם הסכם עבודה, והיא לא נשכרה על-מנת להמציא, לא הוסדרה שאלת התמורה לה זכאית. "היא הייתה, בראש ובראשונה, מדענית אשר רק טובתה של טבע לנגד עיניה, ולכן נושא התמורה גם לא העסיק אותה במהלך עשרות השנים שעסקה בפיתוח ובניהול הפרויקט", מדגיש בעתירה בא-כוחה של לוי, עו"ד ריצ'רד לוטי. ובהמשך: "טבע אמנם שמחה לקבל מד"ר לוי את הבעלות בהמצאותיה, אך מעולם לא הסבה את תשומת-ליבה של ד"ר לוי כי עומדת לה זכות לדרוש תמורה בגין המצאותיה".

טיוטת הסכם הפרישה שנמסרה ללוי כאמור החביאה בסעיפיה דרישה לוויתור על זכותה לתמלוגים בגין המצאותיה, ומשנודע ללוי על קיומה של הזכות פנתה לייעוץ משפטי וכך נמנעה מלחתום על הסכם שהיה מאיין את זכותה לתמורה. 

לאחר דין ודברים בין לוי לטבע, במהלכו אף הלינה טבע, על-פי הנטען בעתירה, את שכרה של לוי במשך חצי שנה בגלל שטרם נחתם הסכם הפרישה - הוסכם כי ייחתם הסכם בלי הדרישה לוותר על זכותה בתמלוגים. במקביל, פנתה לוי במכתב רשמי לטבע, בו העלתה את בקשתה לתמורה בעד המצאותיה.

אך אם חשבה לוי שבכך תם סבלה והיא תוכל לנצל את הפרישה וליהנות מהזמן עם הנכדים, התבררה לה עד מהרה גודל הטעות: טבע דחתה את בקשתה, בנימוקים של התיישנות ואפילו של תרומה שולית ומנהלית להמצאות, ובכך גזרה על לוי להמשיך במלחמה.

היא פנתה לוועדה לפיצויים ותגמולים לפי חוק הפטנטים, שאמורה לקבוע, לפי סעיף 134 לחוק הפטנטים, את זכאותה לתמורה אם אין הסכם בעניין זה בינה למעביד שלה.

הוועדה, שחבריה בתיק זה היו שופט בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' יצחק אנגלרד; רשם הפטנטים (לשעבר) אסא קלינג; וחבר נוסף מתוך חברי סגל של מוסד להשכלה גבוהה, פרופ' דורון אורבך - לא שמעה עדויות (למעט עד שגילו מופלג), ודחתה על הסף את הבקשה מפאת התיישנות.

ערכאת הערעור על אותה ועדה היא בית הדין הגבוה לצדק, ובעתירה שהוגשה כעת טוענת לוי כי עצם העלאת טענת ההתיישנות היא מופת של חוסר תום-לב שרק בגללו יש לדחות אותה, גם מבלי לבחון משפטית את שאלת נכונותה, כיון שטבע עצמה היא שהביאה להתיישנות בכך שלא גילתה ללוי על זכויותיה: "טענת ההתיישנות (והשיהוי) של טבע ביחס לבקשתה של ד"ר לוי לתמורה יונקת מהתנהלותה הפגומה של טבע עצמה, שהפרה את חובת הגילוי והיידוע המוטלת עליה כמעסיקה ליידע את ד"ר לוי בדבר עצם זכותה בדין, כעובדת וכממציאה, לתמורה בעד המצאותיה, וממילא לא יידעה אותה לגבי זכויות דיוניות הקשורות בכך, כגון האפשרות להתיישנות זכות התביעה. נסיבות אלה, נחשבות טענותיה [של טבע] לשימוש בזכות דייונית בחוסר תום-לב, המקימה עילה עצמאית לדחייתן".

בעוד שהוועדה וטבע למעשה, כעולה מהעתירה, רואות את החוקר שתרם לחברה שמעסיקה אותו כמי שצריך להיות ער לכך שעליו לקבל תמורה - ולעקוב אחרי המועדים השונים בהם התרופה מומצאת, נרשמת כפטנט, מופצת לשוק ומשיאה רווחים - הרי שעמדת לוי היא כי העובד סומך על מעסיקו, לו תרם משמעותית במחקרו וברווחים שהמחקר הניב, כי יעביר לו את התמורה המגיעה לו בבוא עת הפרישה.

לטענת לוי ובא-כוחה, "בעוד שעובדים חוששים לפנות למעסיק או לוועדה בתקופת העסקתם כדי לא לצאת כנגד מעסיקיהם, המעסיקים, לפי הפרשנות שמוצעת על-ידי הוועדה כהסדר הולם, יכולים להימנע מהסדרת התמורה לה זכאים העובדים בכדי 'ליישן' את זכותם, ובכך להתחמק מתשלום תמורה. כלומר, מנגנוני ההתיישנות המוצעים על-ידי הוועדה מעודדים את המעסיקים להימנע מכל דיון עם עובדיהם בקשר לזכויות לתמורה בהמצאות - ובכך מקדמים אג'נדה הפוכה לכוונת המחוקק".

בהתייחס ל"החלטתה התקדימית של הוועדה, המהווה קביעה ראשונית לגבי התיישנות בקשה לתמורה", נטען בעתירה, הרי שזו "מציגה פרשנות לסעיף 134 לחוק הפטנטים [המסדיר, כאמור, פנייה לוועדה בהעדר הסכם בין העובד למעסיק, מ' ר'] שהופכת את הוראת החוק לאות מתה, וככזו אינה עולה בקנה אחד עם כוונת המחוקק, לשון החוק ותכליתו".

עוד נכתב בעתירה כי "לטעויות שבבסיס החלטת הוועדה השלכות רוחביות, ציבוריות וחברתיות, על שאלת הסדרת תשלום תמורה לעובדים, הגבלת הגישה של עובדים לערכאות ועל הרציונלים העומדים בבסיסו של סעיף 134, המביאות לריקונו מתוכן ומחייבות את התערבות בג"ץ למען עשיית צדק".

מחברת טבע נמסר: "את הבירור המשפטי טבע תנהל בבית המשפט ולא בתקשורת".

עוד כתבות

אייל רביד / צילום: יחצ

ויקטורי נהנית משיפור הרווחיות בעקבות התרחבות הרשת

רשת השיווק רשמה עלייה של 10% ברווח הגולמי לאחר שנהנתה משיפור בתנאי הסחר ● הרווח הנקי ירד ב-20% ל-9 מיליון שקל, וזאת בשל רווח הון חד-פעמי של 5 מיליון שקל ברבעון המקביל

דני גלוטר / צילום: תמר מצפי

כך מתכננת חברת השבבים מחולון להרוויח מהרכב האוטונומי

כבר 13 שנה שדני גלוטר, מייסד חברת בדיקות השבבים אופטימל פלוס, מפלס את דרכו למעורבות בכל מוצר אלקטרוניקה שאנחנו רוכשים ● עכשיו, כששוק השבבים העולמי ממריא בהובלת ענף האוטומוטיב, הטכנולוגיה שלו חוסכת כסף לאאודי ולטסלה, והוא בטוח שזאת רק ההתחלה ● "נבדוק כל שבב של כל רכב. בסוף גם מובילאיי תעבוד איתנו, כרגע יש שם יהירות לא בריאה"

חומוס סברה של שטראוס / צילום: יח"צ

מסלטים ועד ממרחים, לפפסיקו יש כבר שת"פ הדוק עם ישראל

פפסיקו מקיימת יחסים חמים עם התעשייה הישראלית, ובעיקר עם שטראוס • שיתוף-הפעולה בין החברות הורחב בצורה משמעותית בעשור האחרון, כשלשתי החברות מותג משותף שעוסק בייצור ומכירת ממרחים, סלטים ומטבלים ברחבי העולם, שמוביל את טבלת המכירות בארה"ב

דניאל בירנבאום/ צילום: איל יצהר

מיהו בירנבאום, אשף השיווק שהפך את סודהסטרים לענקית

דניאל בירנבאום, המנכ”ל הססגוני של סודהסטרים, הוביל חברה ללא גרעין שליטה לקרב אבוד מול חברות הענק פפסיקו וקוקה-קולה - עד שעבר להתמקד במסרים בריאותיים • בדרך הוא הפך להיות שגריר של ישראל ודו–קיום ושל מעורבות של המגזר העסקי בסוגיות חברתיות

אסף שולמן / צילום: יחצ

האיש שמוכר ביטקוין בכ-180 מדינות מגלה את סודות השיווק

אסף שולמן כיהן כסמנכ"ל השיווק בצ'קמרקס (Checmarx), שנמכרה ב-2015 לפי שווי של כ-100 מיליון דולר, מעסיקה כיום החברה בישראל כ-400 איש ומוכרת את מוצריה בעשרות מיליוני דולרים ● כיום,שולמן מוביל כמנכ"ל את הפעילות של Coinmama, פלטפורמת B2C המאפשרת רכישת מטבעות קריפטו עם כרטיסי אשראי ● איך עושים שיווק איכותי גם ל-B2C וגם ל-B2B? האזינו לפרק הספיישל של עוד פודקאסט לסטארט-אפים

מגרש מכבי יפו / צילום: תמר מצפי

מחיר למשתכן מגיע לת"א: כמה תעלה דירה, וכמה ירוויח היזם

דירת 4 חדרים צפויה לעלות לזכאי מחיר משתכן כ-1.86 מיליון שקל, ובשוק חופשי יעמוד מחירה על כ-2.5 מיליון שקל

דניאל בירנבאום - מנכ"ל סודהסטרים / צילום: איל יצהר

מסף פשיטת רגל לאקזיט ענק: הכול על מכירת סודהסטרים

השמועות על עסקאות עם קוקה-קולה וסטארבאקס, המשבר שהוביל להנפקת החברה בוול סטריט והמשבר שהוביל למיתוג מחודש ● איך משיגים תשואה של 750% ב-3 שנים, מכפילים פי 5 את מספר העובדים ונמכרים לענקית משקאות עולמית ב-3.2 מיליארד דולר

צלחות לווין / צילום: Shutterstock

מ.ט.י מחשבים נמחקת ממסחר בתל אביב באמצעות מיזוג

הושלם המיזוג בין חברת מ.ט.י מחשבים ושירותי תוכנה לחברה הבת שלה, MTI Wireless ● כתוצאה מכך, החברה האם, ששוויה 66 מיליון שקל, נמחקת מהמסחר בבורסה בתל אביב

דיזנגוף 99 / צילום: שלומי יוסף

שדרוג לדירת השותפים של ענת עצמון וגידי גוב: ישרוטל ובנייני העיר הלבנה יקימו מלון בדיזנגוף 99

משפחת מטלון, בעלת הבניין המיתולוגי בת"א בו צולם אחד מסרטי הפולחן הישראליים, מכרה את הבניין תמורת 62 מיליון שקל לחברות בנייני העיר הלבנה וישרוטל, שיסבו אותו לבית מלון

פליטה מוונצואלה בגבול אקוודור / צילום: רויטרס

הבריחה מוונצואלה: מיליונים עזבו בגלל המצב הכלכלי המידרדר

בסקטור העסקי בוונצואלה מזהירים שהקפצת שכר המינימום פי 30 והפיחות שמתכנן ליישם מחר הנשיא מאדורו ישתקו את הכלכלה • במדינות השכנות מתקשים להתמודד עם גלי הפליטים

ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, שלומית רטנר/ צילום: שלומי יוסף

משרד המשפטים החל לקנוס עו"ד שלא סימנו לקוחות "נפיצים"

האם צפוי מעתה גל של עיצומים כספיים על עורכי דין ורואי חשבון שהפרו את חובת "זיהוי והכרת לקוחות" המוטלת עליהם, במטרה לחשוף חשדות להלבנת הון בקרב לקוחותיהם? ● עו"ד שביצע הפרה כזו ספג באחרונה עיצום כספי בסך 20 אלף שקל ● משרד המשפטים: "אי-מילוי חובה זו מסכל את יכולתו של נותן השירות העסקי להתחקות אחר מקורם של כספים ולחשוף פעולות של הלבנת הון"

השור של וול סטריט / צילום: שאטרסטוק

וול סטריט עומד לרשום את השוק השורי הממושך ביותר אי פעם

את הפרק האחרון בסאגת שוק השיא השורי ניתן לייחס לצמיחה הכלכלית הנמרצת בארה"ב ולרווחים הרבעוניים החזקים של התאגידים

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

הייטקיסטים ישראלים נפגעים מהחמרת תקנות ההגירה בארה"ב

מלחמתו של ממשל טראמפ בהגירה אינה עוצרת במהגרים הבלתי חוקיים • מאז הושבע טראמפ לנשיא, הוחמרו הקריטריונים לקבלת אשרות עבודה בארה"ב וגם אלו שמצליחים לעבור את המהמורות, חיים באי ודאות מתמדת • בשנת 2017 ירד בפעם הראשונה זה חמש שנים מספר הבקשות לאשרות מסוג H-1B מ–236 אלף בשנה הקודמת ל–199 אלף • הנפגעים העיקריים: בעלי אשרות עבודה ובהם גם רבבות ישראלים

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

טראמפ בשלו: מוסיף לתקוף את הפד בגין העלאת שערי הריבית

פעמיים בסוף השבוע מתח נשיאה ארה"ב ביקורת על יו"ר הבנק המרכזי, ג'רום פאואל, שהוא עצמו מינה ● "הפד צריכים להושיט לי יותר עזרה"

ד"ר אפרת שפר./ צילום:שלמה שהם

היעד הבא של פיליפס: ביג דאטה וטיפול ביתי בחולים

מטהרי אוויר לחולי אסתמה שיכולים גם למפות אתרים של זיהום אוויר, מערכת שמציגה לרופאים תקציר תיקים רפואיים בפורום התייעצות ועצי החלטות לטיפול בסרטן - אחרי שנטשה את עולם מוצרי הצריכה לטובת עסקי הבריאות, פיליפס מתמקדת בביג דאטה וטיפול ביתי ● ראיון עם ד"ר אפרת שפר, נשיאת פיליפס ישראל

סמיר מצלאוי / צילום:  אבי שאולי

מניות מצלאוי חוזרות לרשימה הראשית בבורסה

לאחר כשנתיים שבהן מניות חברת הנדל"ן של סמיר מצלאוי היו ברשימת השימור, אתמול דיווחה החברה כי השלימה הקצאת מניות לציבור בכ-9 מיליון שקל, כך שהיא עומדת בתנאים לחידוש מסחר ברשימה הראשית של בורסת ת"א

אריק שו, וואווי / צילום: רויטרס

תמונה מפרסומת של וואווי לא צולמה באמצעות מכשיר החברה

התמונה צולמה על ידי צלם מקצועי באמצעות מצלמת DSLR, בניגוד למה שנראה בפרסומת

אילן ישועה / צילום: יונתן בלום

בזק מכחישה עזיבתו הצפויה של מנכ"ל וואלה אילן ישועה

הודעה חריגה מטעם חברת בזק מכחישה את השמועות על עזיבתו של מנכ"ל וואלה אילן ישועה ● הרקע לשמועות: עדותו של ישועה בפרשת 4,000

מפעל סודה סטרים בדרום / צילום: איל יצהר

היום שאחרי האקזיט. סודהסטרים תשקיע 90 מ' ש' במפעל חדש

מאז 2012 סודהסטרים קיבלה מהמדינה מענקים בהיקף כולל של כ-46 מיליון שקל, בתמורה להשקעות בסך כ-400 מיליון שקל, כך מסרו ל"גלובס" ברשות ההשקעות שבמשרד הכלכלה ● מנהל רשות ההשקעות: "סודהסטרים היא חברה צומחת, והיא עומדת בכל התחייבויותיה כלפי המדינה בכל הקשור לעמידה בהיקפי יצוא והעסקת עובדים"

מחיר למשתכן קרית מוצקין / צילום: פאול אורלייב

מחיר למשתכן: הצלחה למכרזים בבאר יעקב, נהריה ומוצקין

מכרז באשקלון זכה לביקוש נמוך כאשר רק שני מגרשים מתוך 7 נרכשו על ידי קבלנים ● סך כל הדירות המוזלות שיוכלו להיבנות במסגרת המכרזים עומד על 1,707 יחידות דיור לצד 498 יחידות דיור למכירה בשוק החופשי ● המכרז בבאר יעקב מאפשר לראשונה גם בניית 31 דירות לטובת הדיור הציבורי