גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עד השמיים ומתחת לאדמה: המדינה בהצעת חוק "דרמטית"

כשכביש ומתחתיו קניון ודירות ומעליהן גשר כבר לא נשמעים כמו מדע בדיוני, במשרד המשפטים מקדמים חקיקה שתאפשר רישום של תת-קרקע על שם בעלים אחר

גשר הרכבת לירושלים/ צילום: איל יצהר
גשר הרכבת לירושלים/ צילום: איל יצהר

פתגם רומי עתיק קבע לפני שנים רבות כי "בעלים של קרקע הוא הבעלים כל הדרך מעלה עד גן עדן וכל הדרך מטה עד הגיהנום" (Cuius est solum, eius est usque ad coelum et ad inferos). גם היום, משפט זה מעוגן בחוק התכנון והבנייה הישראלי שמעניק לבעלי קרקע את זכויות האוויר מעל המגרש וגם את הזכויות שמתחת לפני הקרקע. עובדה זו, שבחלק גדול מהמקרים היא כמובן חסרת משמעות לבעל הקרקע, מקבלת משנה תוקף בעת תכנון וביצוע של מיזמי תשתית כמו מנהרות וגשרים, וגם בכל הנוגע לשימושים מעורבים בקרקע.

הצעת חוק חדשה, המקודמת על ידי משרד המשפטים ושרת המשפטים איילת שקד, מנסה לשכלל את הצורה שבה נרשמת בעלות על קרקע, ולמנוע מצבים בעייתיים שבהם תוכניות נתקלו בקושי להגדיר את הבעלות על תת-קרקע או זכויות אוויר במקומות שונים. למעשה, הצעת החוק הממשלתית מציעה לערוך תיקון בחוק התכנון והבנייה ולאפשר תכנון ורישום של חלקות במבט תלת מימדי.

הצעת החוק פורסמה לאחרונה כתזכיר חוק להערות הציבור וגובשה בשיתוף פעולה בין משרד המשפטים, המרכז למיפוי ישראל (מפ"י) וגם מינהל התכנון שבאוצר והאגף לרישום והסדר מקרקעין שבמשרד המשפטים. גורמים הבקיאים בהצעת החוק אומרים שזוהי הצעת חוק מהפכנית שעשויה לפתור בעיות מהותיות שמעכבות פרויקטים לא פעם וגוררות את הצדדים לבתי משפט.

הצעת החוק, שנחשפת כאן לראשונה, עתידה לעלות לאישור ועדת השרים לחקיקה בעוד שבועות אחדים. ואם תכנון ורישום תלת מימדיים נשמעים קצת כמו מדע בדיוני, הצעת החוק ממשית לגמרי ועל פי מנסחיה עוסקת בנושא מאוד משמעותי, כזה שמשנה באופן דרמטי את דיני המקרקעין בכל הנוגע לקידום הפיתוח.

מנהרות הכרמל / צילום: בן יוסטר

"ממעבה כדור הארץ עד רום השמים"

"כלל בסיסי בדיני מקרקעין כיום קובע כי הבעלות בקרקע משתרעת ממעבה כדור הארץ ועד רום השמיים", מסבירה עו"ד כרמית יוליס, ראש אשכול נדל"ן במשרד המשפטים, "הצעת החוק מבקשת לאפשר לפצל את הבעלות גם ליחידות תלת מימדיות, במובן זה שאדם אחד יכול להיות הבעלים בתת-הקרקע, בעוד אדם אחר הוא הבעלים בעל פני הקרקע. בדרך הזו יהיה הרבה יותר קל ופשוט להקים פרויקטים מורכבים שמתבצעים בקרקע צפופה, כמו למשל מיזם למגורים שמתחתיו יש תחנת רכבת ומעליו עובר גשר עילי, או פרויקט למגורים שמשלב גם תשתיות שעוברות בתחומו, או כולל חניה ציבורית מתחתיו".

עוד אומרת יוליס כי "לפי הדין הנוהג כיום, ומאחר שהבעלות למעשה בלתי ניתנת לפיצול, הפרויקטים מהסוג הזה מתקדמים ברובד התכנוני, אולם כשהם מגיעים לביצוע הם נתקעים ולא ניתן להשלים את הרישום באופן מיטבי. לעתים המשמעות היא שיש הכרח לקדם הסכמות חוזיות בין בעלי הקרקע השונים כדי לקבוע זכויות חכירה בקרקע. בהתאם, וככל שתעוגן זכות חכירה, הרי שהבעלות בקרקע לא תפוצל אלא רק החכירה תפוצל. מובן כי הליך זה לוקח זמן רב וטעון הסכמים מורכבים. ככל שמדובר בקרקע של רשות עירונית, מתן זכות חכירה טעונה הסכמה של שר הפנים כך שהליך האישור מתעכב עוד יותר, ועשוי להתעכב שנים".

יוליס אינה חוששת לדבר במילים גבוהות: "מדובר בלא פחות מדרמה בתחום. זה יאפשר תכנון ובנייה פשוטים הרבה יותר. מדברים היום הרבה על מנהרות, אבל גם על פרויקטים למגורים שייבנו למשל מעל כביש, שטחים ציבוריים על גגות בניינים, קומות בית ספר ומעליהן דירות או מרכזים מסחריים בתת-הקרקע. לתכנן תמיד היה אפשר, אבל הדין הקנייני מיושן וזה הפך הכל למסובך מאוד".

בנוסח הצעת החוק מסבירים יוזמי החוק מדוע מדובר בתיקון חיוני: "תזכיר החוק שבנדון נועד לאפשר הפרדת הבעלות בקרקע ליחידות מרחביות (חלקות תלת מימדיות) שיהוו נושא נפרד לעסקאות ולזכויות, ולאפשר רישום עסקאות רצוניות ואף הפקעות ביחידות אלו, המתבססות על תכניות מאושרות, ברבדים שונים של הקרקע - תת-הקרקע ומרחב הרום. זאת, במטרה לאפשר ניצול יעיל יותר ומיטבי של הקרקע, רב שכבתי, בהתאם לתכנון הדינמי הקיים היום המאפשר שימושי קרקע שונים ביחידות מרחביות שונות; להקל על צרכי הפיתוח, בפרט במקומות שבהם שימושי הקרקע מעורבים, ולהגביר את הסחירות בקרקע".

"הסדרה של פרקטיקות נהוגות"

עורכי דין העוסקים בתחום המקרקעין סבורים שמדובר בהצעה חשובה ומוסיפים כי מדובר במהלך מתבקש, כדי להתאים את החוק להתנהלות הענף ולמאה ה-21.

"ההצעה מבורכת", אומר עו"ד יובל גלאון, שותף במשרד שביט בר-און גלאון צין ויתקון ושות’, "הצעת החוק תעגן, למעשה, באופן משפטי, הליכים שמיושמים כבר היום, כך שזו בעיקר הסדרה של פרקטיקות נהוגות. בפועל, עולם המשפט מגיב אחרי המציאות. מזמן כבר היה צורך בתלת מימדיות. התועלת הכלכלית רבה מאוד והשוק כבר הגיב לזה. שמאים יודעים להעריך את השטחים הללו וזו תורה שכבר נכתבה בפרקטיקה. עכשיו משרד המשפטים מרים את הכפפה. אני חושב שהחוק החדש יכול גם להוביל לפריצת דרך, לא בתת-הקרקע אלא מעל הקרקע. למשל, אם יהיו נתיבים של רכבת קלה מעל הקרקע, נושא שמדברים עליו ברצינות במקומות אחרים בעולם".

גלאון, המשמש בין היתר גם כיועץ המשפטי של עיריית גבעתיים, מזכיר כמה דוגמאות רלוונטיות מהעיר: "בגבעתיים קיימת תוכנית גב/586 אשר מתירה הקמת חניונים ציבוריים מתחת למבני ציבור, במקביל, קיימות באזור הסיטי תוכניות שמאפשרות חניה פרטית מתחת לדרכים שבבעלות העירייה. העירייה מחכירה את השטח ליזמים וכך היא מנצלת את השטח לרווחת כלל התושבים. עוד דוגמא היא שבעת הוצאת היתרי בנייה, מסכימה הוועדה המקומית גבעתיים להרחיב דרכים בלי להפקיע ולהסתפק ברישום זיקת הנאה לטובת הציבור על מימד פני הקרקע, כאשר במקביל מתאפשר לבעלים להקים את המרתפים הפרטיים שלהם מתחת לשטח זה".

עו"ד צבי שוב מדגיש כי בית המשפט העליון כבר נדרש לשאלה אם אפשר להפקיע חלק מהקרקע במקרה של מנהרות הכרמל, כשתוואי המנהרה עבר מתחת לכרמל ומתחת לשטח עליו בנויים בתים. שוב: "אנשים אמרו שזה השטח שלהם גם בעומק האדמה, ובית המשפט קבע שיש הפקעה בתת-הקרקע. השאלה היתה איך מחשבים את זה ומה עושים כשבאים להפקיע ורשות רוצה לרשום את תת-הקרקע על שמה. כיום אין אפשרות לרישום, וההצעה הזו תפתור את זה".

שוב מציין כי "הצעת החוק הזו נדרשת בגלל שחוק התכנון והבנייה מקדים בכמה שלבים את חוק המקרקעין. נתקלנו בבעייתיות בנושא הזה, כשהיתה לנו חלקה ברחובות שייעדו אותה לכביש מעליו גשר ומעליו יכלו לבנות. היתה בעיה בביצוע הרישום. ואגב, כבר הרבה שנים מדברים על קירוי האיילון וגם שם ישאלו את השאלות הללו. איך ירשמו את הזכויות מעל הכביש? ומי יקנה זכויות ללא רישום? כנראה שהדברים האלו עוררו אותם להבין שיש בעיה".

עו"ד משה פולאקביץ’, ראש מחלקת תכנון ובנייה במשרד יוסי לוי ושות', סבור שבמישור הפרקטי נראה כי שימושי עיקרי ביישום התיקון המוצע יהיה בהפקעות לצרכי ציבור, באופן שיקטין את הפגיעה בנפקעים. פולקביץ': "כך, ניתן יהיה לבצע הפקעה בתת-הקרקע בלבד, למנהרות לדוגמא, או בעל הקרקע בלבד, לגשרים למשל, ולאפשר לבעלי הזכויות בקרקע לשמר את בעלותם על פני הקרקע מבלי שתידרש הפקעת מלוא השטח. מדובר במהלך שיוכל גם לחסוך כסף רב לקופת המדינה, שכן תתאפשר הפקעה של חלק מהזכויות בקרקע בלבד ובמקרים מסוימים אפשר והפקעה שתבוצע תתאפשר ללא תשלום פיצוי כלל, שכן לא תיגרם כל פגיעה לבעל הקרקע".

קירוי איילון / צילום: איל  יצהר

עוד כתבות

פס ייצור החרפנים של XTEND / צילום: כדיה לוי

שורות הצבא התמלאו ברחפנים וברובוטים ואלה המרוויחים הגדולים

שורות צה"ל התמלאו במהלך המלחמה ברחפנים וברובוטים מתוצרת סטארט־אפים ישראליים קטנים, שעד כה נדחקו מהתחום הביטחוני על ידי השחקניות הגדולות ● כעת, משקיעים פרטיים שבעבר נרתעו מהרגולציה הכבדה ומהיקף האקזיטים הנמוך, מגלים עניין בטכנולוגיה צבאית

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

מטוס אל על / צילום: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

עילית רז, טרבור מילטון ואליזבת הולמס / צילומים: AP - Lawrence Neumeister, Jeff Chiu, Brittainy Newman, איל יצהר

תעשיית הטק מגייסת את הבינה המלאכותית למאבק בהונאות משקיעים

בשנים החולפות נרשמו מקרי הונאה רבים בהייטק, בהם יזמים גייסו כספים ממשקיעים, ללא בדיקת נאותות מספקת ● במטרה לצמצם את ההונאות הבאות, חברות רותמות כיום כלי בינה מלאכותית לשלל אוטמציות בהתנהלות החברה ● במקביל, גורמים בענף חוששים מההשלכות

פרויקט מתחם אילת של אאורה ברמת השרון / הדמיה: 3dvision ltd טרי די ויז'ן בע''מ

פינוי בינוי: אאורה שילמה היטל חריג עבור הדיירים לעיריית רמת השרון והם נדרשים להחזיר לה את הכסף

פרויקט הפינוי בינוי של אאורה במתחם אילת בשכונת מורשה, נבנה בשני שלבים ויכלול בסופו של דבר 687 יח"ד בשישה מגדלים עם שטחי מסחר ● כדי לא לעכב את הפרויקט וקבלת היתר הבנייה, החברה שילמה לפני כארבע שנים את התשלום וכעת מבקשת את הכסף ששולם בחזרה מהדיירים

עלות היירוט של ישראל של כמחצית מהמטח האיראני בסוף השבוע נאמדת ב-2.1 מיליארד שקל / צילום: Reuters, IMAGO/Bashar Taleb\ apaimages

הטקטיקה של רוסיה נגד אוקראינה ובעיית המיירטים שיכולה להגיע גם לישראל

המתקפה של איראן על ישראל מצביעה על הביקוש הגובר למיירטים ואת ההמתנה הארוכה עד להשגתם ● "אין ספק שהעומס על מלאי התחמושת עומד להיות בעיה, עבור כולם", אומר טום קראקו, מנהל צוות חשיבה אמריקאי בפרויקט הגנה מפני טילים במרכז למחקרים אסטרטגיים ובינלאומיים

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

כבר לפני חודשיים: איראן תירגלה שיגור טילים בליסטיים נגד בסיס פלמחים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: התרגיל הצבאי של איראן שהתקיים כבר לפני חודשיים, איראן מצליחה לשבור את האמברגו על הנפט וגוגל פיטרה עובדים שמחו נגד ישראל במשרדים בניו יורק ● כותרות העיתונים בעולם 

סניף של ביטוח לאומי בבאר שבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

אלפי עסקים עלולים לגלות בקרוב שהם חייבים לביטוח לאומי מיליוני שקלים

אלפי מעסיקים קיבלו לאחרונה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי, שממליץ להם לדווח מרצון על ניכוי הוצאות עובדיהם השכירים מהברוטו לצורכי תשלום דמי הביטוח הלאומי ● הדיווח יהיה רטרואקטיבי, משנת 2017 ואילך ● מעסיק שלא יעשה זאת חשוף לביקורת ולקנסות

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

בית חולים חדש ייבנה בבאר שבע / אילוסטרציה: Shutterstock

בית חולים ראשון בבעלות הקופות הקטנות: לאומית ומאוחדת יפעילו את בית החולים בבאר שבע

בית החולים שיבא יהיה שותף של הקופות בהקמת בית החולים ● הלו"ז להשקה מוערך בלפחות 8-6 שנים ותקציב ההקמה בלפחות מיליארד שקל ● בשבועות הקרובים צפויה להתקבל החלטת ממשלה התומכת בהחלטת משרדי הבריאות והאוצר שהתקבלה היום

איראן נערכת למתקפת תגמול ישראלית/ עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כך נערכת איראן למתקפת תגמול ישראלית

ארה"ב ומדינות אירופה לוחצות על ישראל למתן כל תגובה למתקפה שביצעה איראן בסוף השבוע, בתקווה לצנן את המתיחות ● משמרות המהפכה וחיזבאללה צמצמו את נוכחות הקצינים הבכירים שלהם בסוריה ● עפ"י דיווח c"וול סטריט ג'ורנל", ישראל תזהיר את בעלות בריתה הערביות לפני שתגיב, ותגביל את התקפותיה למתקנים בסוריה הקשורים לאיראן

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

רשא חולי, מנכ''לית חברת הביומד מדיפלסט / צילום: יונתן בלום

המנכ"לית שנוסעת 5 שעות ביום כדי להגיע לעבודה: "חיה באוטו"

רשא חולי, מנכ"לית חברת הביומד מדיפלסט, תמיד ידעה שהיא רוצה לנהל מפעל ייצור ● היום היא אחת המנכ"ליות הערביות היחידות בישראל, ובכל יום נוסעת חמש שעות למשרד ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס