גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

על רקע עודפי גבייה ממסים, גם בגרמניה שואלים: מה לעשות?

כמו בישראל, גם בגרמניה נאלצו לעדכן כלפי מעלה את תחזיות גביית המסים, בדיוק כאשר קואליציה חדשה מנסה לגבש תקציב לגרמניה ■ מומחים מזהירים: "עודפי הגבייה יילכו לטובת ריצוי השותפות הקואליציוניות"

אנגלה מרקל / צילום:  רויטרס, Axel Schmidt
אנגלה מרקל / צילום: רויטרס, Axel Schmidt

כמו בישראל, גם בגרמניה הופתעו באחרונה לגלות כי עליהם לעדכן כלפי מעלה את תחזית גביית המסים. למרות יותר ממיליון פליטים ומבקשי מקלט המקבלים קצבאות חודשיות ותמיכה במיליארדים, למרות מיליארדי אירו נטו המועברים מדי שנה לאיחוד האירופי, הכלכלה הגרמנית הצליחה לעקוף את התחזית האחרונה שניתנה במאי - וביום חמישי האחרון פורסמו ההערכות החדשות: עוד שני מיליארד אירו השנה, עוד 26 מיליארד אירו עד שנת 2021, וצמיחה כלכלית שעברה את התחזיות.

בימים כתיקונם לא הייתה שאלה בגרמניה מה לעשות עם עודפי הכסף. הם היו הולכים לאן שהלכו רוב עודפי גביית המסים שהצטברו בשנים הקודמות: צמצום החוב הלאומי. אחרי הכל, משמעת פיסקלית ותקציב שנתי מאוזן (שאפילו מסתכם ביתרה של עשרות מיליארדים) הפכו לסימני ההיכר של הממשלה הגרמנית בשנים האחרונות.

אבל אלה אינם זמנים רגילים. שר האוצר שהוביל את המדיניות הזו, מר "אפס חוב", וולפגנג שויבלה, כבר אינו מכהן בתפקיד, אחרי שהתבקש על ידי קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל לכהן כיושב ראש הבונדסטאג החדש שנבחר ב-24 בספטמבר. במקביל, במבנה קטן ליד הרייכסטאג מנהלים פוליטיקאים גרמנים מאחורי דלתות סגורות כבר שלושה שבועות שיחות על הרכבת קואליציה חדשה, שמעולם לא שלטה במדינה. השיחות הקואליציוניות כרוכות בדרישות תקציביות של השותפות הפוטנציאליות של המפלגה השמרנית של מרקל - הירוקים והליברלים. לכן, בדומה לישראל, גם בגרמניה שואלים בשבועות האחרונים: מה לעשות עם עודפי הכסף שהצטברו?

לא להסתנוור

רוב הכלכלנים במדינה מזהירים שלא להסתנוור מהנתונים המעודדים של הכלכלה הגרמנית. "הבעיה היא לא שגרמניה משגשגת ושנרשמים עודפי גבייה", אומר ל"גלובס" ד"ר יינס בויזן-הוגרפה ממכון קיל לכלכלה עולמית (IFW), "הבעיה היא שהנתונים הללו מתפרסמים בדיוק כשיש שיחות קואליציוניות, ושהפוליטיקאים ירצו לנצל מצב שעלול להיות זמני כדי להגדיל את ההוצאה הממשלתית במטרה לקיים את הבטחות הבחירות שלהם".

"זה בעייתי משתי בחינות", מסביר ד"ר בויזן-הוגרפה, "ראשית ייתכן שעודף הגבייה והשגשוג הם זמניים בלבד. בשנה-שנתיים הקרובות מצבה של גרמניה נראה איתן, אבל בטווח הארוך ישנה חוסר ודאות; שנית, לא בטוח שהפוליטיקאים יודעים למה הם נכנסים, ומה המשמעות הכלכלית של חלק מהשינויים שהם מבקשים לעשות. אם הם יגדילו את תשלומי ההעברה לרווחה או יגדילו באופן קבוע הוצאה ממשלתית, הדבר יכול להכביד מאוד על המשק בזמנים קשים שעלולים לבוא".

למעשה, השיחות הקואליציוניות הן בעיקר על התקציב הבא של גרמניה, ושתי השותפות הזוטרות כבר הבטיחו לבוחריהן שלל יוזמות חדשות שכרוכות בהגדלת ההוצאה הממשלתית או בהקטנת ההכנסות ממסים. הליברלים (FDP), למשל, דורשים בשיחות הנוכחיות קיצוצי מסים מסיביים בשווי 40 מיליארד אירו בשנים הקרובות, שילוו בהשקעה ממשלתית בדיגיטציה של המערכת הציבורית הגרמנית ובהשקעה בחינוך דיגיטלי. ראש המפלגה, כריסטיאן לינדנר, שעשוי להיות שר האוצר הבא של גרמניה (למרות שהתפקיד שמור לרוב למפלגה המובילה את הקואליציה), אמר כי לא יפרוץ את מסגרת התקציב לשם כך, אך יממן זאת בין השאר על ידי הפרטת עסקים ממשלתיים או שימוש בעודפי הגבייה.

הירוקים, מנגד דורשים סבסוד אנרגיה נקייה, קידום סגירת תחנות חשמל פחמיות והוצאה גדולה יותר על רווחה ועל פליטים. הם גם דורשים מסים גבוהים יותר על העשירון העליון בגרמניה. "מומחי המס הגרמנים בישלו חתיכת ארוחה לשיחות הקואליציוניות", כתב ה"הנדסלבלאט" הגרמני אחרי פרסום נתוני עודפי גביית המס.

שר האוצר הזמני של גרמניה , פיטר אלטמייר ממפלגתה של הקנצלרית אנגלה מרקל, ניסה לצנן לאחר פרסום הנתונים את התלהבות הפוליטיקאים בעזרת פתגם גרמני, שמשמעותו שלהצלחה יש גבול. "למרות התוצאות המעודדות", אמר, "גם בשנה הבאה העצים לא יגדלו עד לשמיים". אבל אפילו מפלגתו כבר הבטיחה לבוחריה את העלאת הפנסיה ב-3% החל מהשנה הבאה, תכנית קיצוץ מסים בסך 15 מיליארד אירו וביטול הדרגתי ומאוד איטי של "מס הסולידריות" המיוחד שהוטל על תושבי גרמניה האיחוד (5.5%), עד 2030. "הורדה צנועה במסים לשכבות ההכנסה הבינונית והנמוכה היא אפשרית", אמר אלטמייר על רקע פרסום הנתונים.

רק אל תגידו עודף

הלחץ להשתמש בעודפי גביית המסים בגרמניה נובע גם מהעובדה שמדובר בעודף של ממש - תוספת נטו להכנסות המדינה הנובעת מכך שהתקציב מאוזן - שלא כמו בישראל, שבה עודף הגבייה החריג של 2017 (בין 16 ל-20 מיליארד שקל) משמעותו גירעון שנתי קטן יותר. "אני מניח שאם שויבלה היה שר האוצר הישראלי, הוא היה אומר שהכסף הזה שאתם קוראים לו 'עודף' הוא למעשה חוב קטן יותר בתקציב שנת 2017, הוא לא צריך לשמש להוצאות חדשות, אלא להקטנת הגירעון" אומר ד"ר כריסטיאן טאואר, מומחה למדיניות ציבורית מהאוניברסיטה העברית, החוקר בין השאר את הקשרים הכלכליים בין ישראל לגרמניה.

לדברי ד"ר טאואר, ייתכן שגרמניה כיום מצליחה מדי. "בגלל הנתונים המצוינים בנוגע לעודף הסחר, עודף גביית המסים והצמיחה הגבוהה, יש על גרמניה הרבה מאוד לחץ בינלאומי כיום - החל מקרן המטבע הבינלאומית ועד נשיא ארה"ב דונאלד טראמפ - להגדיל את הצריכה הפנימית שלה, לרסן קצת את הצלחתה הכלכלית. היא יכולה לעשות זאת באמצעות הגדלת ההוצאה הממשלתית על פרויקטי תשתית, ונראה שכל המפלגות מבינות שכדי לגרום לקואליציה לקום - הן יצטרכו לשלוח יד לקופה הציבורית ולהוציא כסף על יוזמות חדשות".

אחת ההודעות המעודדות היחידות מהשיחות הקואליציוניות, שעד כה התנהלו באווירת עימות ללא הסכמות רבות, הייתה הכרזה על תכנית לאומית להנחת סיבי תקשורת אופטיים שיעלו את מהירות הגלישה באינטרנט, המאוד איטית כיום בגרמניה, עד 2025. הצדדים גם מסכימים כי יש להגדיל את ההשקעה בחינוך.

"עם הזמן נהיה ברור לכלכלנים וגם לפוליטיקאים, שגרמניה חייבת להתחיל להשתמש בעודפי התקציב שלה לכיוון הגדלת ההשקעה במחקר ופיתוח", אומר ד"ר טאואר, "הכלכלה אולי משגשגת עכשיו, אבל החברות הגרמניות עלולות להיות קורבן להצלחה שלהן אם ינסו להמשיך להרוויח במצב הקיים ולא יסתגלו למהפכה הדיגיטלית. הממשלה חייבת לגרום להן להשקיע במחקר ופיתוח, וזה דורש תקציבים".

גם ד"ר בויזן-הוגרפה סבור כי השיחות הקואליציונית יסתיימו בתקציב מסוג חדש לגרמניה. "יש לי תחושה שהפוליטיקאים שלנו כיום פחות זהירים ומחפשים על מה להוציא את הכסף. בנוסף, השיחות הקואליציוניות אינן קלות, וצריך להציע למפלגות גזרים תקציביים". להערכתו, "הממשלה הגרמנית לא תפרוץ את מסגרת התקציב המאוזן, אבל כנראה שכל עודפי הגבייה ממסים יילכו לטובת ריצוי השותפות הקואליציוניות".

היום בלילה (א') צפויות המפלגות להודיע על סיום שלב שיחות הגישוש ביניהן, לאחר שדחו את מועד ההכרעה בשלושה ימים. אם יודיעו כי אין אפשרות לקואליציה, וכי גרמניה נאלצת ללכת לבחירות חדשות, תחווה המדינה טלטלה פוליטית משמעותית. אם יודיעו על נכונותן להרכיב קואליציה חדשה, ההסכמים הקואליציוניים המפורטים שיגובשו בשבועות הקרובים יבהירו בדיוק מה הולכת גרמניה לעשות עם הררי הכסף שלה.

עודפי המסים

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / חומרים: אתרי החברות, Shutterstock

תוספים וטריקים: כך קונים ברשת חכם ובזול

היקף הרכישות של ישראלים באונליין נמצא בעלייה מתמדת, אבל רבים לא מכירים את הכלים שמאפשרים לחסוך בתשלום ● מתוספים שמשתלם להתקין בדפדפן ועד שיחה עם צ'אטבוט

בית קיץ בשבדיה. המחיר הממוצע במדינה עומד על 840 אלף שקל / צילום: Shutterstock

המטבע התרסק ומחירי הדיור ירדו: בגרמניה מעודדים לקנות בתי קיץ בשבדיה

חופשה בבית נופש נפוצה בצפון אירופה ● תמורת בקתה ללא חימום ומים זורמים, ליד אגם בצפון שבדיה, תשלמו רק 195 אלף קרונות שבדיות, כלומר כ־62 אלף שקל ● הבעלות פתוחה בפני זרים, ולא רק לתושבי האיחוד האירופי

המספרים מאחורי האופציות לעובדים בחברות ההייטק הישראליות נחשפים / צילום: Shutterstock, Lucky-photographer

נעילה חיובית בוול סטריט; טסלה איבדה כ-3%, אנבידיה עלתה בכ-4.3%

בורסות ארה"ב נצבעו ירוק ● מדד ההנג סנג זינק בכ-1.7% ● טסלה ירדה לאחר שפורסם כי הורידה את מחירי הרכבים החשמליים שלה ברחבי העולם; המניה ירדה מתחילת השנה בכ-40% ● ירידות במחירי הנפט והזהב ● האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרו בעליות

צילום: Eduardo Munoz Alvarez (AP) (עיבוד תמונה)

הטעויות הנפוצות שמשקיעים עושים בהשקעה באג"ח ממשלתיות

בוול סטריט ג'ורנל מרחיבים על הטעויות הנפוצות של משקיעים באיגרות חוב ממשלתיות ● להערכתם, הטעות הנפוצה ביותר היא בהשקעה בקרנות אג"חיות שנסחרות בתנודתיות ● במקביל הם מסבירים כי כיום, תשואות האג"ח הממשלתיות קצרות הטווח אטרקטיביות יותר מאשר ארוכות הטווח

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

הפגנה מחוץ לאוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Cristina Matuozzi

"אני זועם, זה לא ייאמן מה שקורה באוניברסיטת קולומביה"

כשהמחאות האנטי־ישראליות בקמפוסים בארה"ב רחוקות מלדעוך, חוקרים יהודים וישראלים מאוניברסיטאות העלית מאחדים כוחות כדי להגיב באופן יצירתי בכל הזירות - האקדמית, המשפטית והכלכלית ● "זו חזית כמו כל חזית במלחמה", הם אומרים בשיחות איתם

ח''כ משה ארבל, מפלגת ש''ס / צילום: איל יצהר

"מוכרחים להבין את גודל השעה": ראיון חג עם השר הכי לא שגרתי שיש

שר הפנים משה ארבל מכוון אצבע מאשימה לבג"ץ שיצר תגובת נגד בציבור החרדי לשאלת הגיוס ● בענייני התכנון, הוא מגלה שהוא הודף לחצים להתערבות ומאשים את שרי הליכוד באינטרסים צרים ● את הפועלים הפלסטינים, הוא אומר, צריך להחזיר, "אין שאלה בכלל" ● ולמה הוא משוכנע שזה הזמן להעלות ארנונה

הסופרקמפיוטר של חברת Cerebras בחוות שרתים בקליפורניה / צילום: Reuters, REBECCA LEWINGTON/CEREBRAS

בחסות אלטמן ומשקיעים מישראל, המתחרה באנבידיה יוצאת להנפקה

סריבראס, יצרנית "השבב הגדול בעולם", בה מושקעים מייסדי OpenAI וכן ישראלים ואמירותים רבים, מתקדמת להנפקה ● בינתיים היא גייסה 723 מיליון דולר

ד''ר נטע מימון, מנכ''לית Neuro-Fi, חוקרת מוזיקה ומוח / צילום: יונתן בלום

החוקרת שיכולה להשפיע על המוח שלנו, בלי שנשים בכלל לב

ד"ר נטע מימון משלבת בין מוזיקה לחקר המוח כדי לסייע לחולי אלצהיימר ופרקינסון ● היא גם הקימה חברה שרוצה להפוך את מה שאנחנו שומעים באוזניות לגירוי מוחי שיעזור לנו להירגע ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

כוחות צה''ל ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הותר לפרסום: רס"ל במיל' סאלם אלכרישאת נפל בצפון הרצועה

אלכרישאת, גשש בן 42 מאבו רובייעה, נפל בקרב בעזה ● דובר צה"ל לעזתים שבבית לאהייא: "עזבו את האזור מיד" ● צה"ל תקף בדרום לבנון; רקטות שוגרו למרחב מרגליות שבאצבע הגליל ● שני בכירי חיזבאללה חוסלו בדרום לבנון בתגובה על הפלת הכטב"ם הישראלי אתמול ● לפחות שתי מטרות יורטו בשמי נהריה ● כל העדכונים

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

קשת שביט, חוקרת בפרויקט Candle של נאס''א / צילום: שמוליק עלמני

"ניצלתי בנס": הצעירה שהגיעה עד לפרויקט השאפתני של נאס"א

בגילה הצעיר במיוחד קשת שביט הספיקה להיות חתומה על מאמר פורץ דרך בשער מגזין Science היוקרתי, ועובדת בפרויקט של נאס"א על מחקר שעתיד לדייק את המידע שיש לנו על כוכבים ● ב-7 באוקטובר היא הייתה בביתה בקיבוץ בארי, כשמחבלים ניסו לחדור אליו: "הוא ספג הרבה כדורים, ניצלתי בנס" ● 40 עד 40: נבחרת המנהיגות הצעירה של גלובס 

צילומים: יריב כ''ץ (ידיעות אחרונות), יח''צ, shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המילון העכשווי של ענף השיווק, הפרסום והמדיה

גלובס מציג את המושגים, האנשים, הרשתות והחברות שמסעירים בעת הנוכחית את אנשי השיווק, הפרסום והמדיה ● מהאחים אמיר והשרים ניר ברקת ושלמה קרעי, דרך האיום הסיני משיין - ועד רשתות המזון שעשו עלייה והבינה המלאכותית שכולם מתאמצים לייצר איתה מציאות חדשה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: Shutterstock

להפסיק לרוץ על הגלגל. מה יקרה לכם אם תרוויחו פחות

המעבר למשרה עם משכורת נמוכה יותר, כרוך בדרך-כלל בקיצוץ בהוצאות ● יחד עם זאת, הוא עשוי להגיע עם עלייה ניכרת בזמן הפנוי ובאיזון בין העבודה והחיים

קרית שמונה / צילום: אייל מרגולין

בערב החג: רצף אזעקות בגליל העליון והמערבי

מוקדם יותר: מטרה אווירית יורטה באזור קריית שמונה ● יותר מחצי שנה אחרי 7 באוקטובר - ראש אמ"ן חליוה פורש מצה"ל • "לעד אשא איתי את הכאב האיום של המלחמה", כתב לרמטכ"ל • אלוף פיקוד מרכז יסיים את תפקידו בקיץ ● צה"ל פתח במבצע סיכול במסדרון החיץ ברצועה: מחבלים חוסלו, תשתיות טרור אותרו והושמדו • דיווח בניו יורק טיימס: ישראל תכננה מתקפה גדולה יותר נגד איראן, גם בטהראן - אך היא נבלמה ברגע האחרון ● כל העדכונים

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם  ד''ר עדית זכאי–אור / צילום: באדיבות ראוניברסיטת ייכמן

"חתרתי בים בזמן שהבנים שלי בחזית. לא צריך להתבייש במקומות שטוב לנו"

שיחה עם ד"ר עדית זכאי–אור, מנכ"לית מרכז מיטיב לפסיכולוגיה חיובית באוניברסיטת רייכמן ● על איך עצב ושמחה יכולים להשתלב זה בזה, כיצד להחזיק תקווה בזמן משבר והקשר בין חשיבה חיובית לתקיפה האיראנית • האזינו 

הבניין ברחוב גורדון 22 בתל אביב / צילום: דנה אטיאס

2.5 מיליון שקל לדירת 2 חדרים בבניין לשימור מחמיר בת"א

דירה במבנה היסטורי ברחוב גורדון בתל אביב, שתכנן האדריכל שלמה גיפשטיין, נמכרה לאחרונה ● לדירה יש זכויות בנייה נוספות בשטח של כ־40 מ"ר, אולם המחיר לא משקף אותן ● המתווכת בעסקה: "עסקאות במחירים של 2.3 מיליון שקל עד 3.1 מיליון שקל קיבלו 'בוסט' בשלושת החודשים האחרונים"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם