גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרמה משפטית

העובדת הפכה לשפחה, תביעת דיבה הוגדרה כניסיון חיסול, ריאליטי גרם לפגיעה אנושה ברגשות הציבור והודעת ספאם תמימה הצליחה ליצור נזק נפשי חמור. בשנים האחרונות הלכו עורכי הדין והחריפו את הניסוחים שמוגשים לבתי המשפט, ולא במקרה. בקרב על דעת הקהל, ודרכה אולי גם על דעת השופט, הנייר סופג הכול

בדף הפייסבוק העסקי של אריק רוזנטל, יועץ התקשורת שליווה את שירה רבן בתחילת הדרך, מופיע בגדול ציטוט ידוע של וולט דיסני: "העולם שייך למי שמספר את הסיפור טוב יותר". כתב התביעה של רבן, עובדת ניקיון בבית ראש הממשלה, נגד שרה נתניהו ומשרד ראש הממשלה, מרמז שהצוות שליווה את רבן ראה באמירה הזו כלי עבודה מרכזי. הוא הבין היטב את המשמעות של הציטוטים והתיאורים הציוריים שבהם הייתה התביעה משופעת, עבור התקשורת הצמאה לדוגמאות. הוא הבין שמי שישרטט ראשון סיפור רווי פריטים ואמוציות, שמרפרר לסדרת הדרמה המדוברת "סיפורה של שפחה", יבנה את הנרטיב שיוביל את הסיקור התקשורתי. ולכן כנראה הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים כתב טענות ססגוני, שנחשב לפרובוקטיבי במיוחד גם בקרב כתבי הטענות שמוגשים כיום ומאופיינים בשפה נועזת בהשוואה לעבר. נשיא בית הדין, השופט אייל אברהמי, הביע אי נחת מהקריצה של הטקסט לתקשורת והמליץ לתובעת על מקצה תיקונים.

"השופט אמר בדיון שכתב התביעה נכתב לעיניים ולאוזניים אחרות", אומר רוזנטל, "אבל מי שנחשף כמוני לכל הדברים שחוותה שירה רבן, היה מבין כמה כתב התביעה עוד מקל עם מה שעברה שם".

"אני לא אוהבת שהולכים, אני אוהבת עובדים שרצים", ציטטה רבן את שרה נתניהו בכתב התביעה, "זו הסיבה שאני לא מעסיקה עובדות שמנות". גם שגרת היומיום בעבודתה בבית ראש הממשלה תוארה לפרטי-פרטים - כמויות הבגדים שהיה עליה להחליף כדי לעמוד בקודי הלבוש שקבעה נתניהו למטלות השונות, הקרצופים החוזרים ונשנים של השטיחים אחרי כל פעם שדרכו עליהם, מסדר הניקיון שערך יאיר נתניהו, שכלל העברת אצבע במקומות גבוהים וקריאות כמו "אמא, בואי תראי, הן לא ניקו פה". וכמובן, האיסור לאכול, לשתות ולצאת להפסקות במהלך יום העבודה. לכל אלה, התלוותה החזרה על הכינוי "שפחה", שבו השתמשה רבן לאורך כתב התביעה כדי לתאר את הרגשתה באותם ימים, ועל הדרך גם כדי לקבע את הסיפור בתקשורת באופן שלא יאפשר להתעלם ממנו; כך למשל, במערכון פתיחת העונה של ארץ נהדרת כיכבו הזוג נתניהו עם שתי שפחות שמשרתות אותם והטקסט השתמש בציטוטים מכתב התביעה

"למרות שמדובר בשרה נתניהו", אומר פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, "לא בטוח שהתיק הזה היה מקבל כאלה כותרות ואזכורים אלמלא השימוש החוזר במושג שפחה. אין היום מי שלא זוכר את 'השפחה' מבית ראש הממשלה. גם אם הוא לא קרא מילה מכתב התביעה או מהעיתונים שסיקרו אותו. אם הם היו משתמשים במילה 'עובדת', זה היה הרבה פחות אטרקטיבי, וייתכן שהיה נבלע בין שאר התביעות של עובדי הבית לאורך השנים".

יועץ התקשורת נסים דואק, הבעלים של חברת יוניק, דווקא חושב שאין צורך בהגזמות האלה בכתבי התביעה, אם הדברים מדברים בעד עצמם. "הזירה הציבורית מושפעת מהמשפטית, ולהיפך, ועדיין חשוב להקפיד על כללי המשחק ועל הדקדוק הפנימי של כל פלטפורמה. השימוש במילה שפחה בכתב התביעה היה בעיניי טעות. כתב תביעה לא צריך להיות מנוסח כמו הודעה לעיתונות, צריך שיהיו לו גבולות. אם עובדת עברה, לכאורה, חוויות כל-כך קשות וחריפות, הדברים ידברו בעד עצמם גם כשהם מנוסחים בשפה רזה. דווקא הלשון המופרזת, משחקת לידי הצד השני, שיודע לעבוד מול הסיפורים האלה כבר עשרים שנה".

יועץ התקשורת הנוכחי של משפחת נתניהו מונה רק באוקטובר.

"אבל סיפורים על שרה יש מאמצע שנות ה-90, רק השמות מתחלפים. זה אומר לא מעט על המיומנות שמישהו שם פיתח בהדיפת הסיפורים, כמו גם על כך שיועץ התקשורת האמיתי שמנהל את המערכה הזו, והיחיד שנמצא שם כל השנים, הוא בנימין נתניהו. שימי לב שהשפה והטקטיקה שבה המשפחה מתגוננת נשארה אותו דבר כבר עשרים שנה, מאז ימי המטפלת טניה שאו וסיפורי המרק והנעליים. תמיד יש גימוד של האירוע, יציאה נגד השפה הרגשנית שהתובעים משתמשים בה, כדי לייצר תחושת רדיפה, איתור נקודות התורפה של העובדים ויצירת ספינים שמסיתים את הדיון".

ועדיין, זה נושא מספיק סקסי כדי שכל עובד ייצר כותרות מחדש.

"כי כמו שלא שבענו מלשמוע על הטרדות מיניות ופיגועים, כך לא שבענו מלשמוע על שרה נתניהו ועל שגרת החיים בבית ראש הממשלה. זה לא נושא שסובל מבעיית הגשה, שצריך להביא אסוציאציות מעולמות אחרים כמו שפחה".

הספאם הפך ל"פגיעה נפשית"

תביעת השפחה מהווה דוגמה לז'אנר שהולך ותופס מקום בכתבי טענות רוויי אמוציות שמוגשים לבתי המשפט.

עו"ד רם כספי מציין ש"פעם לא היו מעזים להתבטא כך. היו מסתפקים בכך שכתבו שהנתבע הציג עובדות לא נכונות. היום בכל כתב טענות אני קורא על רמאים וגנבים".

למה עורכי הדין מרשים לעצמם להתנהל כך? כי הם יכולים. כתבי הטענות שמוגשים לבית המשפט מוגנים מפני תביעת דיבה - מה שמאפשר ללכלך חופשי על הצד השני, וגם מאפשר לתקשורת לצטט מתוך הטקסט מבלי להסתכן או לבדוק לעומק את הדברים. כל שנדרש הוא בקשת תגובה מהצד שכנגד, כדי לצאת ידי חובה.

"אני נתקל בזה הרבה", אומר עו"ד מוטי ארד, שותף במשרד רון גזית רוטנברג שמייצג לרוב את הגופים "החזקים" מבין הצדדים. "יש את ההגזמות הפרועות בתביעות ייצוגיות עם ביטויים כמו שוד לאור יום וגזל, יש תביעות נגד דואר ספאם שמוגדרות כפגיעה נפשית קשה. אוקיי, זה אסור, אבל תירגעו. קיבלתם פעמיים מייל שהוא ספאם - מכאן ועד לפגיעה נפשית המרחק גדול. אני מייצג גוף תקשורת גדול בתביעות שנוגעות לריאליטי, ושם בכלל הנטייה של התובעים היא להתייחס לכל אירוע כאל מגה אסון, שפגע ברגשות הציבור בצורה איומה. עורכי דין שמתנסחים כך חושבים שזה ישדר ללקוח שהם נלחמים עבורו, בפועל זה עובד ההיפך. שופטים סולדים מזה. ראיתי שופטים שחייבו בהוצאות את הצד שהגיש כתבי טענות בשפה שהכילה ביטויים גסים. גם כשזה לא מגיע להוצאות, ההתלהמות הזו מהווה יתרון גדול עבור הנתבעים, כי היא מראה לשופטים מול מי הם עומדים וכמה ברצינות צריך להתייחס לכלל הטענות שלהם".

במקרה של רבן, הסתפק נשיא בית הדין, השופט אייל אברהמי, בהמלצה לתקן את כתב התביעה ש"כולל תיאורים ארוכים ומפורטים שאינם קשורים להליך" והביע הסתייגות מהשימוש במילה שפחה שהעניקה רבן לעצמה ולעובדת נוספת, בנימוק שלא נכון לכנות עובדת אחרת בכינויים מעליבים. בעקבות הערותיו, הגישו עורכי הדין של רבן, נעמי לנדאו ואורן גרוס, כתב תביעה מתוקן שבו הוחלפה המילה שפחה במילה אמה, והושמטו כמה משפטים. יועצת התקשורת הנוכחית של רבן, רותם טוני (שייצגה בעבר לתקופה קצרה את אלאור עזריה): "כתב התביעה אמור לשקף את מה ששירה מרגישה, וככה היא הרגישה - כמו שפחה. אנחנו לא מסלפים עובדות".

אפשר להתווכח אם שפחה זו עובדה.

"עזבי אותך. זה התעסקות בשטויות. נאמרו מפיה דברים הרבה יותר קשים מאלה שמופיעים בתביעה. גם כתב התביעה המקורי הוגש בגרסה מצונזרת. בהתחלה עשינו השוואה לכושים, אבל שירה לא יודעת מה זה כושים כי היא דתייה. היא משתמשת בביטויים מהתנ"ך - כמו שפחה. אם המילה שפחה היא בוטה, אז בואו ננסח את התנ"ך מחדש - ואני רוצה שהציטוט הזה יהיה הכותרת".

ובכל זאת, המילה שפחה מופיעה במינון נמוך יותר בכתב התביעה המתוקן.

"השופט ביקש שנשקול את השימוש בשפחה, אז שקלנו והחלפנו לאמה. בסוף, הכול עניין של על איזה שופט אתה נופל. יש שופטים שאוהבים את זה, וההתנסחויות האלה עוזרות להם לגלות עניין, לקרוא ולהבין, ויש שלא. זה מאוד אינדיבידואלי. תקפו אותנו כי אנחנו הצד התובע, אבל כשהביטויים הציוריים האלה מגיעים משופטים, אז הכול טוב ויפה, כי כולנו רוצים להיות כמוהם. קחי את מישאל חשין. הוא היה מאוד ציורי והוא היה שופט עליון".

פרופ' אלבשן לא נלהב מההשוואה. "חשין היה מקרה חריג, וגם על ההתבטאויות שלו נמתחה לא פעם ביקורת. ועם כל הכבוד, הוא לא היה צריך לשכנע אף אחד. מי שמבטל את ההבדל העצום בין עורך דין שמייצג צד לבין שופט שמכריע, מבהיר עד כמה הוא מייחס חוסר חשיבות לבית המשפט. מבחינתו, עורך דין יכול להשפיע כמו שופט. הגישה הזו מראה עד כמה הזירה השיפוטית נזנחה בשנים האחרונות לטובת הציבורית. כבר לא מייחסים למשפט את אותה חשיבות, ולכן כבר לא כל-כך חשוב לרצות את השופט".

למה זה קורה?

"התקשורת והמשפט תמיד עשו שימוש הדדי זה בזה. משפט אולמרט והחשבוניות הפיקטיביות שהתנהל בשנות ה-80 שם לראשונה את הדברים בצורה גלויה. כשיועצי תקשורת ישבו לצד הסנגורים באולם בית המשפט, המטרה אז הייתה לשרת את אולמרט באולם, ולהשיג פסק דין לטובתו (אולמרט זוכה באותו משפט, ח' ש'). בתקופה האחרונה, המגמה התהפכה, התקשורת כבר לא באה לשרת את מה שקורה באולם. המתרחש באולם נועד לשרת את התקשורת. המשפט הפך לכלי עזר למאבק שמתקיים בזירה הציבורית. הרי ברור שכשכותבים שפחה, זה לא נועד לבית הדין, אלא לעיתונאים. השאלה שצריכה להישאל בתיקים כאלה היא למי נתונה הנאמנות של עורך הדין. ללקוח או למלחמה הציבורית שמנוהלת על גבו? יש עורכי דין שצריכים להחליט אם הם נערי שעשועים של התקשורת או פרקליטים באולם".

לא מדובר בשילוב אינטרסים? הלקוח לא מעוניין גם במאבק ציבורי?

"לא תמיד. יש עורכי דין שחוטאים ללקוח כשהם הולכים לזירה הציבורית. הצעדים שהם עושים בזירה הציבורית לא רק שלא משרתים את המשפט, אלא מזיקים לו. למה? כי יש שופטים שלא אוהבים את זה, כי כשמערבים את הציבור יוצרים הקשחה של העמדות, וקשה יותר להגיע לפשרה. העיתונאי יגאל סרנה שנתבע דיבה על-ידי נתניהו, הגיש כתב הגנה שהיה חלק ממאבק ציבורי, לא בטוח שזה שירת אותו באולם בית המשפט".

למשל, כשטען בבית המשפט שמשפחת נתניהו סימנה אותו כ"יעד לחיסול" ובאמצעות התביעה "נמצאה להם תואנה לחסל אותו כלכלית... ואולי גם פיזית".

"נכון. הוא נחל הפסד צורב במשפט, אבל השיג את הפיצוי באמצעות מימון המונים. כך שאת יודעת מה, בסופו של דבר, גיוס הציבור כן עזר לו".

בארמית זה בסדר?

אמיר דן, בעל משרד לייעוץ אסטרטגי, שליווה תיקים משפטיים בעלי פרופיל ציבורי גבוה כמו משפטי אולמרט, לא מבין את הביקורת על כך שכתבי תביעה נכתבים כקומוניקטים. "אני לא מבין על מה ההיתממות וגלגול העיניים המלאכותי. זו המציאות כבר הרבה שנים. אם השופט אברהמי לא היה מבקש לתקן את כתב התביעה, אף אחד לא היה חושב שיש כאן משהו מיוחד. כי מה כבר העוול הגדול שנעשה כאן? שהתנסחו בצורה ציורית ותקשורתית יותר? אם היו כותבים שפחה בארמית זה היה יותר טוב? למה שימוש במילים ארמיות ובמשפטים ארוכים ונפתלים, שגם השופטים לא מבינים, נחשב לשפה משפטית נכונה? גם הפרקליטות מגישה בשנים האחרונות כתבי אישום שמנוסחים בצורה ברורה ותקשורתית יותר, וזה בסדר גמור. אפילו השופטים מנסחים החלטות עם קריצה לתקשורת. הרי כשנופלת הארכת מעצר מתוקשרת אצל שופט שלום בראשון, והחקירה ממש בראשיתה ובכל זאת הוא כותב בהחלטה 'השמיים נפלו והאדמה רעדה' - הוא לא כותב את זה עבור החשוד שמת לישון כבר 48 שעות, ולא לסנגור וחצי שיושבים באולם, אלא לעיתונאים שרושמים בספסלים האחוריים. אם רק השפה המשפטית חשובה, למה בתי המשפט מכינים תקצירים של פסקי דין חשובים עבור התקשורת? כי זה חלק מהמשח ק".

נראה שהשופט אברהמי מוציא את עצמו מהמשחק. הוא אמר בדיון כי "התיק יתנהל בזירה המשפטית, מה שבחוץ לא רלוונטי. כתב התביעה נועד לאוזניים אחרות ולא רק להליך זה".

"באופן אירוני, עצם האמירה שלו הפכה כלי ניגוח אצל פרקליטי נתניהו ויצרה כותרות. גם אם הוא ניסה להעביר מסר של מורת רוח מהתבטאויות כאלה, הוא ידע שהוא בוחר להעביר אותו בתיק מתוקשר, ושההתבטאות הזו תקבל תקשורת".

ועו"ד כספי מוסיף: "נכון שיש את עיקרון השוויון בפני החוק, אבל אני לא מוציא מכלל אפשרות שהשופט מצא לנכון להתערב הפעם כי מדובר בתביעה שהוגשה נגד רעיית ראש הממשלה וצריך לכבד אותה ואת המעמד".

האמירות של השופט אברהמי, חשוב לציין, באו בתגובה לבקשות עורכי הדין של נתניהו, שהציגו דרישות מרחיקות לכת באשר לתיקונים בכתב התביעה. אברהמי הסתפק בדרישות מינוריות. ובכל זאת, עד כמה האמירה הזו נחשבת עדיין חריגה? עו"ד רפאל ליבא ממשרד איתן מהולל שדות, המכהן כיו"ר ועדת הליטיגציה בלשכת עורכי הדין: "החלטת השופט בתיק רבן מצטרפת לעמדה שמציגים בתי המשפט בשנים האחרונות, ומתבטאת גם ברפורמה המתוכננת בסדר הדין האזרחי, שלפיה לא הכול מותר בכתבי טענות. זה מתבטא בעיקר ביחס השופטים לאורך כתבי הטענות שמוגשים, אבל משפיע בהכרח גם על הסגנון, מתוך הנחה שככל שהתביעות יתקצרו, כך יידרשו התובעים להתמקד בעיקר ולא להפליג בתיאורים. בתיקים שאני מייצג בבית משפט מחוזי מרכז, ביקש שופט מהצד שכנגד לצמצם כתב תביעה בן 80 עמודים לשישה בלבד. בתיק אחר דרש השופט להוריד את מספר העמודים מ-40 לשבעה. זו גישה אקטיביסטית שבית המשפט לא נקט בעבר. בתי המשפט היום לא רוצים לקבל סיפור אלא תמצית".

ומה לגבי ביקורת בית המשפט על הסגנון נטו? ד"ר ענת פלג, מנהלת המרכז לתקשורת ומשפט באוניברסיטת בר-אילן: "הדרישה לתיקונים הסגנוניים בכתב התביעה היא בהחלט לא שגרתית. לרוב, בית המשפט מעדיף לא להתייחס לצבעוניות כתבי הטענות, כדי לשדר שהוא שופט לפי הראיות ולא נכנס לסוגיות האלה. מאותה סיבה בתי המשפט גם הפסיקו לבקר את התערבות התקשורת בהליכים משפטיים, כל עוד הם לא רואים פגיעה מובהקת בהליך השיפוטי. הרעיון הוא לאפשר חופש ביטוי מצד אחד, ולהראות שהם מצליחים לראות את התיק בניקוי 'ההפרעות' התקשורתיות".

שופטים הם עדיין בני אדם, גם הם מושפעים מרטוריקה פרובוקטיבית.

"מחקרים מראים ששופטים מושפעים מרטוריקה עיתונאית. בתקופה שהיו גלי פיטורים בקנדה, בית דין לעבודה בקנדה ציטט ממאמרי דעה בפסקי הדין שלו. קשה להוכיח השפעה של התקשורת על שיקול הדעת של בית המשפט, אבל כן אפשר לראות השפעה סגנונית. בתיק רבן, בית המשפט מנסה לתחום את הדיון ולהחזיר אותו לזירה המשפטית. זו אמירה מעניינת שנועדה להקפיד על אוטונומיה שיפוטית דווקא בתיק כל-כך מתוקשר. השופט בעצם אומר פה: המשפט לא יתנהל בחוץ אלא באולם, והשפה תהיה במגרש המשפטי".

במציאות של היום, זה נראה חסר סיכוי.

"נחכה ונראה".* e

עוד כתבות

פעילות יחידת מגלן במערב חאן יונס / צילום: דובר צה''ל

לוחם אגוז נהרג ו-16 נפצעו בדרגות שונות בדרום רצועת עזה

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה ●  גורם אמריקני: ישראל שיתפה עם ארה"ב חלקים מסוימים מהתוכנית ההומניטרית שלה ברפיח  ● בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?