גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טרכטנברג: "יש סתירה בין מצב המאקרו כלכלי לתחושות"

פרופ' מנואל טרכטנברג, אמר את הדברים בכנס המסים השנתי שערכה פירמת פאהן קנה Grant Thornton Israel

מנואל טרכטנברג / צילום: איל יצהר
מנואל טרכטנברג / צילום: איל יצהר

"מדינת ישראל תגיע בתוך שנה לשיתוק תחבורתי שמשבר הדיור יהיה piece of cake בהשוואה אליו. צריך להשקיע הרבה יותר ולאורך זמן בשירותים חברתיים, ולא מתוך עודפי גביית מסים, אלא כהחלטה שלטונית" - כך אמר היום (ד') פרופ' מנואל טרכטנברג, שכיהן יו"ר הוועדה לשינוי חברתי כלכלי שקמה ב-2011 בעקבות המחאה החברתית, בכנס המסים השנתי שערכה פירמת פאהן קנה Grant Thornton Israel.

טרכטנברג, שנתן בכנס הרצאת אורח בנושא אתגרי כלכלת ישראל ותקציב המדינה ביקר בחריפות את ממשלות ישראל בשנים האחרונות. לדבריו, "מצד אחד, ביצועי המשק נעים בין טובים למצוינים בהיבטי מקרו, וזו מגמה נמשכת. מצד שני, יש כשל חברתי מתמשך וחוסר יציבות פוליטי שלא מסתדר עם כלכלה יציבה ופורחת. סתירה בין המקרו - משק פורח, צומח ויציב לבין המיקרו - בעיות יוקר המחיה, הדיור והתחבורה שלא באות לידי פתרון, כשאליהם נוסף חוסר יציבות פוליטי. קיים משולש עם שלושה קודקודים - כלכלה, חברה ופוליטיקה. מי שמנסה להתכחש לאחד הקודקודים חוטא למציאות".

עוד לדבריו, "הכלכלה פורחת והמשק צומח. מאז 2004 התחלנו במסלול חד כיווני של התקדמות (למעט המשבר העולמי ב-2009). זה מסלול של צמיחה בשיעור גבוה מהממוצע של ה-OECD, עם עודף במאזן התשלומים השוטף ורזרבות של 110 מיליון דולר בבנק ישראל, סכום שלוותיקים בינינו נשמע דמיוני.

יחס הרזרבות והתוצר הוא גבוה בהשוואה עולמית ושיעור האבטלה שגובהו 4.6 אחוז הוא הנמוך ביותר מזה 30 שנה ואחד הנמוכים היסטורית בישראל. שיעור ההשתתפות בתעסוקה גבוה מאד ועלה ברציפות בעשור האחרון. זהו הישג אדיר בתחום התעסוקה מכיוון שבעבר היינו בשיעור אבטלה של 11%. האינפלציה נעלמה מהאופק. המגזר הפיננסי איתן ויציב. כל זאת למרות המשבר הפיננסי של 2008 בו בנקים בעולם קרסו. אנחנו צלחנו את המשבר הזה בציונים הכי טובים כפי שניתנו לנו בקרן המטבע הבינלאומית".

עוד הוסיף, כי יחס החוב תוצר - שבעבר היה סוגיה עיקרית שהכבידה על פרמיית הסיכון ותשלומי הריבית - ירד בשנים האחרונות באופן סיסטמטי ל-64% בעוד שבעולם, כולל בארצות הברית, הוא הלך ועלה; וכן הוסיף, היום יש עודפי גביית מיסים. "בכל הפרמטרים האלה נחלנו הצלחה כבירה", אמר.

ולמרות כל זאת, הוסיף, חיי הפרט בישראל אינם טובים. "בשנת 2011 הייתה מחאה חברתית אדירה. זה לא היה דווקא העשירון התחתון שיצא לרחובות, אלא מעמד הביניים. הסיבה הייתה שאותם נתוני מקרו, לא באו לידי ביטוי בחיי הפרט. משפחות עם ילדים צעירים לא יכולות לסגור את החודש ולהתמודד עם עלויות של משכנתא וגידול ילדים. מהבחינה הזו המצב היום גרוע יותר מהמצב של בני גילנו כאשר גידלנו ילדים בני שנתיים.

השאלה היא איך במדינה צומחת הדור הצעיר גדל כך, גם כששני בני הזוג עובדים קשה. כאן נמצא הפרדוקס, יש סתירה בין מצב המאקרו לבין התחושה הרווחת של חוסר שביעות רצון ברמה החברתית. מאז המחאה החברתית ב-2011 יש עדיין תחושה שהמצב לא התקדם. בהיבט משבר הדיור, המחירים המשיכו לעלות בשש השנים האחרונות. מאז 2009 היתה עלייה של 115% במחירי הדיור ורואים את הבעיה כשמשווים את המחיר של דירה ממוצעת מול ההכנסה הממוצעת של משפחה בישראל. למשפחה כזו אין שום סיכוי לרכוש דירה וגם שכירות היא מעבר להשגה שלה".

טרכטנברג הוסיף עוד, כי "בהיבט החינוך, לגדל ילדים בגיל הרך בישראל זה בלתי אפשרי מבחינת העלויות. מי שיש לו שני ילדים בגיל הרך, יש לו למעשה משכנתא שנייה. בנוסף לכך, יש קושי להגיע למקום העבודה בשל בעיית התחבורה הציבורית וכתוצאה מכך משפחה כזו צריכה להחזיק שתי מכוניות ואז התחבורה הופכת למשכנתא שלישית שיוצרת עלות מאד גבוהה. יש כאן חיבור של עלויות של הדיור, החינוך לילדים ובעיית התחבורה שמאלצת משפחות צעירות להחזיק רכבים פרטיים וכל אלה נושקים כבר להכנסה הממוצעת של משק בית".

לטענת טרטנברג, אם אנחנו רוצים להגיע לממוצע ההוצאה הציבורית בשירותים חברתיים של מדינות ה-OECD אנחנו צריכים להוציא עוד 60 מיליארד שקל לשנה. "ואנחנו נצטרך להתקרב ליעד הזה. בשלב הראשון צריך להגדיל את ההוצאה הציבורית השנתית בכ- 22-23 מיליארד שקל. המשבר שהאזרח חש הוא מעשה ידי אדם. ממשלות ישראל גרמו למשבר הדיור", אמר והוסיף, כי "ברמת המשבר התחבורתי כולנו מתלוננים על הפקקים. ב-11 שנים האחרונות שבהן נסעתי בכבישים ראיתי החמרה בנושא זה מדי חודש ואני אומר לכם 'עוד לא ראיתם כלום'. אני אומר בוודאות שמדינת ישראל תגיע לשיתוק תחבורתי בתוך שנה בערך. החישוב פשוט. בכל שנה מתווספים לצי הרכב בארץ 240,000 כלי רכב חדשים. מכיוון שהאורך הממוצע של מכונית הוא 4.5 מטר, גם אם מכפילים ב-200,000 מכוניות מקבלים צורך ב-900 קילומטרים של כבישים בכל שנה. אבל בכל שנה נסללים רק 200 קילומטרים של כבישים. לא צריך יותר כדי להבין שיהיה שיתוק תחבורתי ושנגיע למצב שבו המהירות הממוצעת בכבישים המרכזיים בישראל תהיה 10 קמ"ש וזה שיתוק תחבורתי. יש לכך מחיר כלכלי אדיר".

בנסיבות, הוסיף טרכטנברג, "צריכים להשקיע בשירותים חברתיים הרבה יותר, ולא מתוך עודפי המיסוי, אלא מתוך החלטה שלטונית. צריך שכל אחד מאתנו יתרום את חלקו לשינוי הנדרש, לא באמצעות מהפכות והפגנות, אלא באמצעו נקיטת עמדה והבנת התמונה הכוללת. זה מאד חשוב לכולנו שהקול הציבורי והמקצועי יישמע ויביא לשינוי".

רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות’ Grant Thornton Israel, התייחס גם הוא לפרסומים על כוונות הממשלה להוריד מסים לאור גביית המס העודפת בשנת 2017 שצפויה להסתכם בקרוב ל-20 מיליארד שקלים. לדבריו, "המשק שלנו זקוק לתשתית פיסקאלית יציבה שתוביל לצמיחה ולכן מהלך של הורדת מסים כתוצאה מעודף גביה זמני עשוי לפגוע ביציבות המשק. בכל נקודת זמן בה יהיה חוסר בגבייה יבוצע מהלך של הגדלת שיעור המס.

"מן הראוי הוא לשקול לנצל את גביית המס העודפת לצמצום הגרעון הממשלתי ולהגדלה של ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים כמו חינוך, בריאות, פיתוח תשתיות, ורווחה על מנת שנסגור פערים גדולים שקיימים בתחום בין ישראל לרוב מדינות ה-OECD. פערים שהולכים ומתרחבים לרעתנו כבר למעלה מ- 20 שנה והגיעו לשיא לאחרונה. אם ב-1995 שיעור ההוצאה הציבורית על שירותים חברתיים ביחס לתמ"ג היה בישראל 17% ובממוצע ה-OECD כ-19%, בסיכום 2016 השיעור בישראל ירד לכ-16% אבל ממוצע ה- OECD צמח ל-21%".

עוד כתבות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון": המנכ"ל שעזב את ביוג'ן בסערה מדבר על התרופה שכשלה והתוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין