גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפרדת כוחות בין אג"ח ישראל לארה"ב; מה בטווח הקצר?

הפערים השליליים בין התשואות לפדיון של אג"ח ממשלת ישראל לאלו של אג"ח ארה"ב הגיעו לשיא חדש ■ האם הם עשויים עוד להתרחב בטווח הקצר?

וול סטריט / צילום: רויטרס
וול סטריט / צילום: רויטרס

איפה שהוא בסוף חודש יוני השנה תשואות החוב הארוך ל-10 שנים של ארה"ב, וזו המקבילה בישראל, התנתקו ביניהן מבלי להודיע מראש. באותו היום שבו העלתה הנגידה האמריקאית, ג'נט ילן, את הריבית בפעימה נוספת, פורסמו נתוני האינפלציה בארה"ב, שהצביעו על ירידה נוספת בקצב השנתי במדד הליבה אחריו עוקב הפד.

למרות הציפיות שהנגידה בהודעתה אולי תתחיל להרגיע את הטקסט, תוואי הריבית שהציג הבנק האמריקאי לא השתנה, והוא נותר בהערכתו כי הריבית תעלה לפחות עוד פעם אחת השנה ושלוש פעמים נוספות ב-2018. את שקרה מאז לתשואות החוב הארוך של המדינות, ניתן לראות בגרף המצורף: תשואת אג"ח ארה"ב ל-10 שנים טיפסה (בתנודתיות גבוהה יחסית) אל עבר 2.4% (נכון ליום 10.11.2017), ואילו זו המקבילה של מדינת ישראל ירדה לה אל עבר 1.68% (לאותו המועד).

אין זו הפעם הראשונה כמובן שתשואות החוב הארוך של ממשלת ארה"ב גבוהות יותר מהמקבילה הישראלית. לפני כשנה חזרו פערי הריביות להיות שליליים, אך מאז הפערים רק התרחבו ויצרו הפרדה, שהביאה לכותרת "המקורית". לפני כשנה. היה זה דונלד טראמפ שמשום מקום, ועם גירעון עמוק באמינות, מצא את עצמו נשיא הכלכלה הגדולה בעולם.

ולמרות שהעולם למד לדעת מתי טראמפ משקר, הוא הגיע למלוכה עם הרבה רעיונות, שיצרו תחושה כי עידן הריבית האפסית הוא היסטוריה, ובכך עלו תשואות החוב של ארה"ב לאורך כל עקום התשואות.

גם בישראל החלו התשואות לטפס מעלה, אך המתאם היה נמוך בהרבה ביחס למתאם ההיסטורי של שני העקומים. בנוסף, במחצית השנייה של 2017 צפי העלאות הריבית בארה"ב קיבל חיזוק, עם הצגת תוכנית העבודה של הפד לנרמול המאזן של הבנק המרכזי על-ידי הקטנת האג"ח הממשלתיות והתאגידיות המוחזקות על גבי המאזן. זה אמנם היה באוויר וכולם רקדו סביב זה תקופה ארוכה, אך תוכנית זו רק העמיקה את הפער השלילי שנפתח.

זה שעולה וזה שיורד-אגח

תמונה מדומה לפרמיית הסיכון

פער תשואות החוב בין ארה"ב לישראל מעוות כביכול את התמונה הכלכלית הבסיסית, ומציג מצב מדומה, שבו למרות שסיכון האשראי של ארה"ב הוא נמוך יותר מזה של ישראל, הוא יודע להניב תשואות גבוהות יותר כמעט לכל אורך העקום (ומכאן הפער הוא "שלילי"). אם במהלך 2015, כשעקומי התשואות של המדינות הציגו מצב דומה, הדבר נתפס כתיקון זמני (שאכן נסגר בהמשך), קשה להתעלם מהתחושה שצפי הריביות הקצרות בטווח הבינוני והארוך משנה מעל הראש שלנו את כללי המשחק באג"ח. הרי אג"ח ממשלת ארה"ב מדורגת 3-4 רמות דירוג מעל אג"ח ממשלת ישראל, ומכאן מחיר הכסף לאורך כל עקום התשואות אמור להיות שם נמוך יותר. בפועל, המקום היחיד בו פער התשואות עדיין חיובי, הוא רק הטריטוריה הארוכה ביותר - 30 שנה. בטריטוריה ל-10 שנים הפער השלילי התרחב בצורה חדה בתקופה האחרונה, ואילו בזו הקצרה-בינונית - התרחב קלות. מה יכול להסביר את המגמה?

המצב הנוכחי יודע לייצר לנו סוג של מאזניים, דרכם ניתן לשקול את הכוחות המנוגדים שפועלים בכיוונים הפוכים ומשפיעים על תשואות האג"ח הארוכות. סוגיית פרמיית הסיכון של המדינה אמורה לגלם את המצב המאקרו כלכלי עד רמת ההסתברות לחדלות פרעון מתוך התמונה העדכנית לציפיות הריבית העתידית, יחס החוב תוצר, קצב האינפלציה ועוד. הנתונים האלה היו בעבר אלופי העולם במשקל כבד בכל הנוגע להשפעתם על תשואות החוב הארוכות, אך בכל הנוגע למצב הנוכחי באג"ח ל-10 שנים, יש להסתכל על התמונה דרך שלושה משתנים. הראשון הוא כאמור פרמיית הסיכון. קשה לקבוע שהתרחבות הפער השלילי בין התשואות נוצר מתוך ירידת פרמיית הסיכון של ישראל, כיוון שהמשקיעים הזרים הם אלה שמתמחרים את פרמיית הסיכון. המשקיע המקומי רואה באג"ח מדינת ישראל כאג"ח הבטוחה ביותר. בחדלות פרעון של חוב המדינה, ההחזקה שלנו באג"ח ממשלת ישראל, תהיה כנראה הצרה הקטנה ביותר שלנו. משקל המשקיעים הזרים מהווה חלק קטן משוק החוב הממשלתי והשפעתו קטנה, ומכאן משקל פרמיית הסיכון בהסבר הכולל נמוך.

המשתנה השני הוא שער החליפין. ההתחזקות המתמשכת של השקל, יצרה מצב שבו ההשקעה בחוב המדינה השקלי מלווה בפרמיה בגין סיכון המטבע. מבט על חוב ממשלת ישראל ל-10 שנים הנסחר בדולר, מציג פער תשואות חיובי למקבילה האמריקאית סביב 0.5%-0.6%, וגבוה בכ- 1.2% מהמקבילה השקלית. בצירוף ההנחה שהוצגה קודם על משקל הזרים הנמוך בשוק האג"ח כמו גם הציפיה שאולי מוגזמת (כבר מפחיד לחשוב כך) לייסוף 1.2% בשנה על-פני 9 שנים - כנראה הפרדת הכוחות בין תשואות החוב הארוכות מגיעות ממקום אחר - הביקוש וההיצע של ההשקעות השקליות. וזהו המשתנה השלישי.

הסבירות להמשך הפרדת הכוחות

מאחר שהרוב המוחלט במסחר בשוק החוב המקומי מגיע מתיקים שקליים (מוסדיים, תאגידיים ופרטיים), אשר שימושם נקוב גם הוא בשקלים, על המשתנה השלישי אפשר להביט דרך גרף 2 המציב את שני עקומי התשואות (הישראלי ואמריקאי) אחד מעל השני. פער התשואות בין אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים ובין זה לשנתיים, עומד על כ-1.5%. בהינתן העובדה שהריבית הקצרה אצלנו לא בדיוק מתחממת על הקווים ועושה קולות שהיא נכנסת למשחק, נראה שהעלייה בתשואות החוב הארוך פשוט מוגבלת מלמעלה. שמונה מכל עשרה אנשים ששאלתי אם היו מציעים להם עכשיו פיקדון בריבית שנתית של 3% למשך עשר שנים, ענו שבריבית הקצרה הקיימת, הם לוקחים את ההצעה בשתי ידיים.

עמוק במגירה האחורית, בתוך קלאפה בראש, זה נשמע להם כמו נדל"ן במרכז מאדים בחינם. ואז התחלתי לרדת בשאלת הפיקדון לכיוון 2.8%, 2.5% וכו', ובאיזה מקום הגעתי לאיזון בין אותם אלה שהיו לוקחים את הפיקדון המוצע, ובין אלה שהיו דוחים אותו. בהקבלה לשוק האג"ח, יש תקרה מסוימת עד כמה יכולות התשואות הארוכות לעלות לפני שיגיעו המשקיעים השקליים שיאזנו את ההיצעים ויגידו - עד לכאן, פה אנחנו קונים. הריבית הקצרה נמוכה מדי, ותישאר כך לטווח ארוך. בפערי תשואות כאלה נהיה מוכנים להגדיל את רכישות החוב הארוך. זה לא המצב בעקום החוב האמריקאי. הפער בין התשואה ל-10 שנים למקבילה לשנתיים הוא סביב 0.75% בלבד. וכשהריבית הקצרה במגמת עלייה, בנוסף לצפי העלאת הריבית, שנשאר כפי שהוא לפי הודעתה האחרונה של הנגידה (עליית ריבית בדצמבר נראית כמו עובדה מוגמרת), פוטנציאל עליית התשואה בחוב האמריקאי הארוך הרבה יותר גבוה מהמקבילה הישראלית. וכאשר, בהינתן נתוני המאקרו הקיימים, יש מצב בו עליית התשואות (הפסדי הון) של מדינה אחת מוגבלת יותר מעליית תשואות במדינת הבנצ'מרק, למעשה עולה הסבירות שהפרדת הכוחות תימשך, ויחד איתה הפערים השליליים.

תלילות עקומי

*** הכותב הוא מנכ"ל נוסטרו החלטות השקעה בע"מ, מלווה ועדות השקעה/כספים ודירקטוריונים בניהול ההשקעות הפיננסיות והריאליות. אין לראות בסקירה ובאמור בה תחליף לייעוץ השקעות כהגדרתו בחוק

עוד כתבות

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?