הנקראות ביותר

"אני באמת לא יודע מה ויגודמן חשב. גדול יותר זה לא תמיד טוב יותר; עדיין לא מבין למה פוטרתי מטבע"

4 שנים לאחר שפוטר מתפקיד מנכ"ל טבע, ג'רמי לוין לא מתגעגע ■ על המנכ"ל החדש: "קאר מנהיג מדהים, אבל הוא צריך להתמודד עכשיו עם בעיות שלא הוא יצר" ■ ראיון "גלובס"

ג'רמי לוין / צילום: תמר מצפי
ג'רמי לוין / צילום: תמר מצפי

כשג'רמי לוין עזב את תפקידו כמנכ"ל טבע  לפני כארבע שנים, היו מי שאמרו כי הדבר מעיד על כישלון השידוך בין מנכ"ל שאינו ישראלי לבין החברה הגדולה והמובילה בישראל. לוין דווקא עשה ככל שביכולתו להתחבר לארץ: הוא עבר להתגורר בישראל, למד עברית במהירות השיא והרבה לספר על נעוריו בקיבוץ. ואולם, הוא לא הסתדר באופן מוצלח במיוחד עם הדירקטוריון הישראלי או עם היו"ר האמריקאי, ד"ר פיליפ פרוסט, אף שאלה היו מסוכסכים בינם לבין עצמם. בסופו של דבר, פרוסט קיבל החלטה לפטר את לוין כשנה וחצי בלבד לאחר תחילת כהונתו, והוא היה למנכ"ל קצר-המועד ביותר שהיה לטבע.

כשלוין מונה לנהל את טבע, מניית החברה זינקה. ואולם, כשעבר הזמן, ולוין הציג תוכנית אסטרטגית צנועה יחסית, שדיברה על רכישות אינובטיביות קטנות, שיפור מוצרים קיימים ופיטורים בהיקף נרחב - ולא על רכישות גדולות ומלהיבות, כמו אלה שלהן הורגלו משקיעי טבע לאורך השנים - המניה התחילה לדשדש.

כיום רבים בטבע מתגעגעים ללוין ולתוכנית האסטרטגית הסבירה ודלת-החוב שלו; להתייעלות שביקש לבצע בחברה, שכיום נראית הכרחית; לדגש שהתכוון לשים על השוק האינובטיבי לעומת הגנרי; להבנה שלו את הזירה הבינלאומית בתחום הפארמה; ובעיקר, למחיר של מניית טבע בתקופתו - בממוצע בערך פי 2.5 לעומת המחיר הנוכחי.

לוין, מצדו, מתגעגע פחות. בראיון בלעדי ל"גלובס" הוא אומר: "אני עדיין לא מבין עד היום את האירוע הזה (שבו פוטר; ג"ו), אבל כבר לא מביט לאחור. חלק נכבד מהדירקטוריון שקיבל את ההחלטה ההיא, כבר לא בחברה".

- יש סיכוי שתחזור אי פעם לטבע?

"בהחלט לא. אני אוהב את ישראל, ובטבע צברתי חברים רבים, אבל זאת לא חברה שאני רואה כחלק ממני, למרות כל ההערכה שלי לסול ברר (היו"ר) ולקאר שולץ (המנכ"ל הנכנס)".

לוין סירב לאורך השנים להביע את דעתו על מה שהתרחש בטבע מאז עזיבתו, אבל כעת, כשהתמונה העגומה מתבררת במלואה, החליט לחרוג ממנהגו ולהציע את הניתוח שלו לאירועים שהתרחשו והביאו את טבע למצבה הנוכחי.

"הגורמים להידרדרות הנוכחית, ברובם מוכרים: המתקפה על מיילן, הרכישה של אקטביס (לוין אמר בציניות שהרכישה 'מצוינת' לאלרגן, החברה המוכרת, כבר כשבוצעה לראשונה ומעטים העזו לבקר אותה; ג"ו), הרכישה של רימסה והכישלון בבניית עסק אינובטיבי משמעותי. הרכיב החמישי הוא הכישלון בשיפור הפעילות הגנרית", אומר לוין.

"טבע התבססה בתקופת אלי הורביץ, ישראל מקוב ושלמה ינאי בעיקר על תוכנית עסקית אחת, שכללה השקת מוצרים גנריים על בסיס 'פסקה 4' (שאפשרה תקופת בלעדיות ארוכה למי שהגיע ראשון לשוק הגנרי), ובהמשך גם על הקופקסון. ב-2011, כשהגעתי לחברה, כבר היה ברור כי שני המקורות האלה, שייצרו מזומנים רבים, עומדים להתייבש.

"גם הירידה במחירים בשוק הגנרי היתה צפויה. מחירים תמיד יירדו, בסופו של דבר, בשוק 'סחורות' כמו השוק הגנרי, שבו יש תחרות רבה על מוצרים דומים. כשהגעתי לטבע, כבר הכל היה ברור - הקונסולידציה הצפויה של רוכשי התרופות, התחרות הגוברת מהודו ומסין. זה לא אומר שהשוק הגנרי רע. 90% מהמרשמים הניתנים כיום בארה"ב, הם מרשמים גנריים, אבל כדי לשמר רווחיות בשוק תחרותי כל כך, צריך להתחדש מהר יותר מהשוק. אתה צריך לייעל את מפעלי הייצור, להכניס אוטומציה, לחדש בשיטות ייצור יעילות ובמחקר הגנרי, כדי שהמוצר הגנרי שלך יהיה הכי טוב.

"כמנכ"ל טבע, בניתי תוכנית מקיפה, שנועדה להתמודד עם כל הדברים האלה. אני לא יודע אם היא יושמה. אני כן יודע שעם הרכישה של אקטביס, הם רכשו הרבה מפעלים - וזה מייד הפך אותם לפחות יעילים. זה מאוד מפתיע, כי מי שקיבל את ההחלטות בתחום הזה, הם המנהלים הישראלים של החברה, והם דווקא היו ידועים כמי שמבינים היטב את שוק הגנריקה".

- התוכנית שלך לגנריקה צריכה עדיין להתממש?

"אני לא בטוח אם היא כבר יכולה להתממש".

- טבע תמיד הוגדרה כ"חברה הגנרית הגדולה בעולם", ונראה היה כי המשפט הזה היה לעתים תחליף לחזון עבורה. יכול להיות שהמיצוב הזה היה בולט מדי בתודעה של ויגודמן, כשהוא החליט על רכישת אקטביס?

"אני באמת לא יודע מה ויגודמן חשב. גדול יותר זה, כמובן, לא תמיד טוב יותר. החזון של אלי הורביץ היה חברה רווחית, חברה בינלאומית".

- אתה תומך בפיצול החברה לשתיים - חברה אינובטיבית וחברה גנרית?

"זה רעיון מעניין, אבל מכיוון שכרגע הם עמוק בגנריקה, הם חייבים לעשות את המיטב בתחום הזה".

- ובתחום האינובטיבי?

"הצלחה בתחום האינובטיבי מבוססת על רכישה של הרבה חברות קטנות, שלכל אחת מהן יש לרוב מוצר אחד. החטיבה האינובטיבית, שנוהלה על ידי ד"ר מייקל היידן (מינוי של לוין; ג"ו), רכשה כמה מוצרים טובים. המוצר למיגרנה נראה מוצלח במיוחד. ואולם, אף חברה שמחפשת עתיד אינובטיבי, לא יכולה להיבנות על שניים-שלושה מוצרים בלבד".

- יש לציין כי עם כל הביקורת על ויגודמן, שני המוצרים המובילים בצנרת האינובטיבית של טבע נרכשו בתקופתו.

לדברי לוין, "השווקים שאליהם פונים המוצרים האינובטיביים, שטבע עומדת להשיק, ובעיקר שוק המיגרנה, הם מאוד תחרותיים. למרבה השמחה, נראה כי המוצרים האלה ישווקו על ידי צוות השיווק של הקופקסון, שהוא אחד האוצרות של טבע. הם הגיבורים הלא-מוכתרים של החברה".

אחד החידושים המעניינים בתוכנית של לוין היה מיקוד ב-NTEs, מוצרים המבוססים על מולקולות ידועות, אבל תוך שיפור מסוים, שמבדל את המוצר מאחרים. מאז שלוין עזב, איש אינו מדבר על NTEs, אבל מסתבר כי התוכנית לא ננטשה.

מקורב לטבע אומר ל"גלובס" כי "ה-NTEs היו אמורים להניב לטבע מיליארדי דולרים. תוכנית ה-NTEs של לוין לא התקדמה בדיוק על פי ההערכות. התברר כי תהליך הייצור של NTE ארוך מכפי שחשבו תחילה, והפטנטים לא תמיד כל כך חזקים. עם זאת, היתרונות של התוכנית הזאת עלו על המחירים שלה.

"המוצר של אוסטדו להפרעות תנועה - אחד המוצרים המובילים של טבע - הוא בעצם NTE, כי הוא מבוסס על שיטת שחרור חדשה של מולקולה, שהיתה מוכרת בעבר. מוצר זה נרכש מבחוץ, אבל פותחו גם NTEs מקוריים של החברה - למשל, מוצר מבוסס אופיאטים לשיכוך כאבים, עם הגנה מפני שימוש לרעה. המוצר אושר לשיווק השנה, ויש עוד מוצרים ממשפחה זו בצנרת.

"טבע החליטה לא לשווק את המוצרים האלה, אלא למכור אותם, וזאת על רקע החוב שלה. כיום, כשטבע חסרת משאבים, היא לא יכולה עוד לפתח מוצרים כאלה, כי הם דורשים השקעה יותר ממוצר גנרי, וגם השיווק שלהם אינו רווחי מהרגע הראשון, ולטבע אין זמן. כשאקטביס נרכשה, ההצהרה הרשמית היתה שהיא תניב הכנסות שיזרמו בדיוק לפיתוח מוצרים חדשים מהסוג הזה - אלא שההכנסות בפועל היו נמוכות מדי".

כעת נכנס לחברה מנכ"ל חדש, שכמו לוין, אינו ישראלי ומגיע מהתחום האינובטיבי. השניים מכירים זה את זה היטב, משום שלוין שימש דירקטור בלונדבק, כששולץ היה מנכ"ל החברה. "קאר הוא מנהיג מדהים, אבל הוא צריך להתמודד עכשיו עם התוצאות של כל ההחלטות הלא טובות האלה, ועם בעיות שלא הוא יצר", אומר לוין. "ואולם, יחד עם סול בארר, שמבין היטב את התחום והוא מנהל מצוין, הם יכולים לבנות את החברה מחדש. צעדים ראשונים כבר ננקטו, עם תוכנית הפיטורים והמבנה הארגוני החדש - אבל הדרך ארוכה מאוד. בסופה, זאת תהיה חברה שונה".

- אין במבנה הארגוני החדש זרוע אינובטיבית.

"קאר ידוע כמנהל שמוצלח מאוד קודם כל בייצוב חברות מבחינה תזרימית ופיננסית. ובהחלט, הדבר הראשון שצריך להתמודד אתו, זה תזרים וחובות. ברגע שהוא ייצב את זה, ויבטיח שיש לו עסק רווחי, שלא מבוסס על קופקסון ולא על 'פסקה 4', הוא יוכל לחשוב על אסטרטגיה לטווח ארוך יותר.

"אני מאחל לטבע המון הצלחה, כי היא חברה חשובה לישראל. היא חברה אייקונית, שמעוררת השראה בהרבה אנשים. היא עדיין דוגמה נהדרת לאיך בונים חברה בישראל".

לוין הודח מתפקידו בטבע ב-2013 על ידי היו"ר דאז, פרוסט, בתמיכת הדירקטוריון. לאחר עזיבתו, נותרה החברה ללא מנכ"ל כמה חודשים, עד שלבסוף בחרה ועדת האיתור את ויגודמן למנכ"ל הבא, וכל השאר היסטוריה.

לוין התאושש מהמשבר, אבל מי שציפו כי הוא יגיח בתפקיד מנכ"ל של חברה בסדר גודל דומה - התבדו. די מהר אחרי העזיבה, הוא כבר התברג בתפקידי דירקטור בחברות כמו ביוקון ההודית, שכמו טבע צמחה מתחום הגנריקה לכיוונים של תרופות אינובטיביות וגנריקה משופרת, וכן בסטארט-אפ ZappRX מתחום הבריאות הדיגיטלית. היה נראה כי חברת Ovid, שאליה הצטרף לוין כיו"ר, תהיה עוד אחת מכמה פעילויות שלו, אבל הוא בחר בה כמוקד העיקרי של פעילותו, וככלי המתאים להוציא לפועל את חזונו למהפכה בתחום הרפואה הנוירולוגית.

"הדבר הבא הוא נוירולוגיה"

לוין, המכהן כמנכ"ל אוביד ומחזיק במניות החברה, אומר כי "כשעזבתי את טבע, הציעו לי לנהל חברה גדולה יותר, אבל לא הסכימו שאפתח את התחום הזה שם. לכן, החלטתי לבנות חברה בתחום הזה בעצמי. אוביד היא אחת החברות הראשונות בעולם שנבנו עם החזון המאוד מוגדר של לרפא מחלות נוירולוגיות".

לא כולם זוכרים זאת, אבל לוין הגיע לטבע, לאחר שבתפקידו כראש תחום האסטרטגיה והרכישות ב-BMS (בריסטול מיירס סקוויב), הוא פיתח בחברה את תחום האימונו-אונקולוגיה. תחום זה עשה מהפכה בטיפול בסרטן. BMS הביאה לשוק ב-2011 את התרופה האימונו-אונקולוגית הראשונה לסרטן מוצק, Yervoy, לטיפול במלנומה, וב-2014 הביאה לשוק את Opdivo - שתיהן הגיעו במקור מחברה שאת רכישתה הוביל לוין. Opdivo רשמה ב-2016 הכנסות של כ-3.8 מיליארד דולר, שנתיים אחרי שהגיעה לשוק.

לכן, כשלוין אומר שהוא זיהה את התחום הבא שיעשה מהפכה, מעניין להקשיב לו. "כבר מ-2006-2007 , אני משוכנע שהדבר הבא הוא נוירולוגיה", הוא אומר. "כשהגעתי לטבע, רציתי למקד אותה בתחום הזה. לכן, בחרתי במייקל היידן (שעזב את החברה השבוע) כמדען ראשי. לאורך השנים, הביטחון שלי בתחום רק גדל. ראיתי, ואני ממשיך לראות, שכל התחום פורח - יש הבנה טובה יותר של מנגנוני התרופות, סוגי סריקות מוח חדשים, מודלים חדשים וטובים יותר בבעלי חיים.

"אנחנו מתחילים מהזדמנות גדולה מאוד, של 100 מחלות גנטיות מולדות, שמובילות לסוגים שונים של אוטיזם, אפילפסיה או עיכוב התפתחותי. אנחנו מגיעים לעולם הנוירו-התפתחותי עם הבנה חדשה של מנגנון מסוים במוח שנקרא Tonic Inhibition (עכבה ממושכת) - מנגנון שמשפיע על הברירה בין סיגנל לרעש. אם תהיה לך עכבה ממושכת באזור התנועה, יהיו לך בעיות תנועה. אם העכבה היא באזור השינה, יהיו לך הפרעות שינה, וכדומה. מצאנו את הקולטן ששולט בעכבה. יש לנו את התרופה הראשונה בעולם שפועלת על הקולטן הזה.

"התחלנו את הניסויים שלנו ממחלה בשם תסמונת אנגלמן", מסביר לוין. תסמונת זו מאופיינת בהפרעות תנועה ובפרעות קוגניטיביות.

"אנחנו כעת בשלב II של הניסויים במבוגרים, שיסתיים כנראה ב-2018, ואנחנו בוחנים את המוצר בבני נוער, כשהמטרה שלנו להגיע עד לתינוקות, כי טיפול מוקדם ככל האפשר עשוי להיות היעיל ביותר", אומר לוין. "אנו עורכים ניסוי קליני בישראל, ובחרנו לעשות זאת גם בגלל המחויבות שלי לישראל, וגם משום שהטיפול במחלה הזאת נדיר באיכותו בארץ".

בעוד שבתסמונת אנגלמן חולים כמה אלפי ילדים ומבוגרים בארה"ב, במקרה של תסמונת X שביר - כבר מדובר בעשרות אלפי חולים. בקרוב יתחילו הניסויים בטיפול במחלה זו.

תרופה לטיפול באפילפסיה גנטית נמצאת גם היא בצנרת של אוביד. "ביוני נכנסנו לניסוי ראשוני, ונקבל תוצאות ב-2018. השותפה שלנו לפיתוח המוצר היא טקדה, חברת תרופות בינלאומית שמקורה ביפן. "בהסכם מאוד ייחודי, טקדה, שגילתה את התרופה, העבירה את הפיתוח אלינו. אנחנו נהיה אחראים על הפיתוח והם על השיווק - ובהכנסות וגם בעלויות נתחלק 50%-50%. הפיתוח נעשה תוך שיתוף-פעולה בין חוקרים משתי החברות, שעובדים כצוות אחד. אין לכך עוד דוגמה בתעשייה".

- כיום אתם מפתחים את התרופות האלה למחלות התפתחותיות גנטיות. האם ייתכן שהן יתאימו למחלות נפוצות של הגיל המבוגר יותר, כמו אלצהיימר או פרקינסון?

"זאת בהחלט אפשרות".

אוביד נסחרת כיום לפי שווי של 263 מיליון דולר בבורסת נאסד"ק. המניה שלה נסקה מייד אחרי ההנפקה, אבל לאחר מכן ירדה ב-29% לעומת מחיר ההנפקה (ללא הודעות שליליות).

- איך היתה התחושה לגייס הון בנאסד"ק כחברה צעירה ולא גדולה?

"שונה מאוד מאשר כחברה גדולה", צוחק לוין. "אנחנו מוקירים המון תודה למי שהשקיע בנו, אבל נמנעים במכוון מלשחק משחקים בבורסה. נתרכז בלעשות את העבודה שלנו".

- גם לונדבק, שממנה הגיע שולץ ובה אתה משמש דירקטור, ממוקדת בתחום הנוירולוגי. אגב, הם מחפשים כיום מנכ"ל.

"ואני בטוח שהם ימצאו מנכ"ל מצוין".

- לא אתה?

"אני מרוכז 100% באוביד, כי היא מהווה הזדמנות לשנות את התעשייה. החוויה שלי בחברה הזאת יוצאת דופן. אנחנו מגיעים לכל חולה ולכל משפחה".

מוריס קאהן: "פרוסט התייחס ללוין בצורה גרועה"

למיליארדר והמשקיע מוריס קאהן - בעבר ממייסדי אמדוקס ושורה ארוכה של חברות בתחומי התקשורת והמדיה, וכיום פילנתרופ ומשקיע בחברות תקשורת, פיננסים וביומד - יש לא מעט מה לומר על ג'רמי לוין ופעילותו.

בשיחה עם לוין, הוא אמר ל"גלובס": "תשאלו את מוריס קאהן על אבא שלי. גם הוא גדל באפריקה, והוא יודע את ההיסטוריה שלנו". עם זאת, קאהן דווקא אינו מרחיב לגבי העבר הדרום אפריקאי המשותף עם לוין.

"ג'רמי הוא איש ישר עם ערכים ליברליים חזקים, שמוכן לעבוד עבור מה שהוא מאמין בו", אומר קאהן ל"גלובס". "הוא מאמין בחברה דמוקרטית, כמו רובנו, שראינו מקרוב את מה שהתרחש בדרום אפריקה. כיום הוא נמצא בארה"ב, כי בישראל אי-אפשר לבנות חברה כמו אוביד, אבל הלב שלו נמצא בישראל.

"יו"ר טבע בזמנו (פרוסט) התייחס ללוין בצורה גרועה ולא בכבוד, וטבע משלמת עכשיו את המחיר. קורה לחברה כל מה שלוין טען שיקרה לה. אנשים פזיזים קיבלו החלטות לא טובות. הדירקטוריון קיבל החלטה לא טובה. אני רק מקווה שאפשר להציל את טבע", אומר קאהן.

דונלד טראמפ מעלה אצל ג'רמי לוין זכרונות ילדות קשים

בשנה האחרונה הוביל ג'רמי לוין יחד עם סטיבן הולצמן, מנכ"ל חברת Decibel Bio, שלוש עצומות שהופנו אל נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ועליהן חתמו מאות מנהלים בתעשיית הביופארמה האמריקאית.

בעצומה הראשונה מחו מנהלי החברות נגד עיכוב כניסתם לארה"ב של מהגרים ממוצא מוסלמי; במכתב השני מחו נגד ביטול תוכנית ה-Dreamers שמעניקה אשרות שהות חוקית למי שהגיעו לארה"ב כילדים למהגרים בלתי חוקיים, אבל השתלבו בהמשך בשוק העבודה האמריקאי; העצומה השלישית, ואולי המפתיעה ביותר, נגעה להחלטה של טראמפ להרחיב את ההיתר למעסיקים שלא לשלם ביטוח בריאות עבור אמצעי מניעה.

"על רקע הדיאלוג המתמשך לגבי הטרדה מינית, החקירות המעמיקות סביב תפקידה של רוסיה בבחירות שלנו, המשבר בקוריאה, הפגיעה בהגירה והאיומים בביטול ה-Affordable Care Act (חוק ביטוח הבריאות הממשלתי האמריקאי, המכונה גם Obamacare), ההתקפה של טראמפ על זכויות הנשים למניעת הריון עשויה להיראות מינורית, אבל היא כלל לא כזו", כותבים לוין והולצמן. "זוהי התקפה על נשים דרך ניסיון לשלוט בעניינים מהותיים, שמשפיעים על הבריאות והחירות שלהן".

- ההתנגדות לטראמפ נטועה בשורשים האישיים שלך.

לוין: "נולדתי בדרום אפריקה, לשם ברחו ההורים שלי מרוסיה ומליטא, רגע לפני שהנאצים הרגו את כולם. הם נפגשו בדרום אפריקה, והקימו חווה ביישוב שהיה אחד המרכזים של מפלגת האפריקנז (המפלגה הפרו-לבנה הגזענית של דרום אפריקה). הוריי דיברו יידיש ואפריקנז. הם ממש לא ידעו אנגלית.

"הכפר הזה היה גזעני מאוד. קראו לסבא שלי 'היהודי'. רוב הגזענות לא היתה מופנית כלפי יהודים, אבל אבא שלי, שנלחם במלחמת העולם השנייה נגד הנאצים, התחיל למחות גם נגד הגזענות המקומית, ואז אמרו להם 'או שתשתקו או שתעזבו'.

"עזבנו בלילה, במכונית עם ארבע מזוודות. הייתי נער בן קצת יותר מעשר. נסענו צפונה לזימבבואה. שם, אבא שלי הפך לעיתונאי, שהסביר לעולם מה קורה בדרום אפריקה. ואז הם הגיעו אלינו שוב. אבא שלי נעלם, ואמא שלי אמרה לי שהוא ברח בלילה".

האם, שנותרה בזימבבואה ללא עבודה, קשרים או כסף, ותחת איום תמידי על חייה וחיי משפחתה, החליטה להבריח את הילדים. "שלחו אותי לקיבוץ בית אלפא, כי לא היה לנו איך לחיות. אבא שלי היה בזמביה ובאנגליה ובכל העולם".

כיום, אגב, מנהל לוין כעיסוק משני חוות בקר וכבשים, הקרויה על שם החווה שאותה נאלצו הוריו לנטוש בדרום אפריקה, ומיישם שם את הידע שלמד בבית אלפא, לדבריו.

לאחר תקופה קצרה בישראל, התאחד לוין עם משפחתו באנגליה, אם כי אביו המשיך להסתובב בעולם. "לאחר שברחתי משתי מדינות, היה לי חינוך לא טוב ומבטא מצחיק, וסיימתי את בית הספר בציונים איומים. ואולם, דרך אחד המורים שלי בבית הספר, שהאמין בי, פגשתי פרופסור בשם סטיוארט המפשייר, שהחליט לקחת עלי חסות ונתן לי צ'אנס. באוניברסיטת אוקספורד המראתי, והיו לי הציונים הכי טובים. אבל כל זה היה מזמן".

- זה אחד הדברים שגרמו לך לרצות להיות אקטיביסט?

"הגישה שלי היא שאתה צריך להילחם על מה שצודק, ולהיות מוכן לשלם את המחיר, אפילו עד מוות. יש שמועות שאבי, בסופו של דבר, נהרג בגלל פעילות זכויות האדם שלו. הוא מת בנסיבות מאוד מוזרות בזמביה, ב-1977.

"בשבילי, המורשת שלו אומרת שאתה צריך לעמוד על הערכים שלך, ושאין אפשרות לעשות משהו מושחת, כי זה מחלחל לכל מה שאתה עושה - המשפחה שלך, העסקים שלך. יהיה לך עסק טוב יותר, אם אתה לא מרשה שיהיו בסביבתך גזענות, שחיתות, כל סוג של אפליה או התנהגות רעה כלפי כל אדם, בין אם זה ממניעים דתיים או תרבותיים, או כל דבר אחר. וזאת אכן הסיבה שבגללה נכנסתי לתחום הקוואזי-פוליטי".

- אחרי שנחשפת לדיקטטורות בעייתיות, אתה חושש לדמוקרטיה האמריקאית?

"ארה"ב היתה תמיד אחת הדמוקרטיות החזקות, אבל צריך לזכור שהדמוקרטיה הזאת נולדה מתוך מלחמה אכזרית (מלחמת האזרחים), ויותר דם משאנחנו יכולים לדמיין נשפך כדי לשמור אותה דמוקרטית.

"אני רואה את השינויים בארה"ב, שפוגעים במערכת המשפטית ובזכויות הבסיסיות של נשים, פוגעים בכמה מהדברים שהפכו את ארה"ב לאדירה, כמו הגירה, כמו מערכת הבריאות הכי טובה בעולם. אלה איומים על הדמוקרטיה בארה"ב, ומתוך כך איום על הדמוקרטיה בכל המדינות הקטנות יותר. לא אכפת לי מאיזה צד פוליטי הנשיא, כל עוד הוא שומר על התהליך הדמוקרטי".

- וישראל היא דמוקרטיה?

"ישראל נולדה מתוך הבנה של המחירים של אי-דמוקרטיה. חלק מהדברים שאני מעריך מאוד בישראל, כמו מערכת המשפט, הם קריטיים לחשיבה עצמאית. אבל כל מי שמסתכל על ישראל כיום, ייסלח אם ישאל את עצמו לאן הדמוקרטיה הזו הולכת בעתיד.

"אין מקום לגזענות בישראל. אין מקום לאפליה. אם ישראל צפויה להיות מוצלחת בלבנות את העתיד הטוב שלה, אז השאלות האלה זכאיות להתייחסות כנה ופתוחה, על ידי כל המפלגות, כולל הליכוד והמפלגות הדתיות, כי אפשר לנהל דיאלוג בין כל מי שמאמין בערכי היסוד. לישראל יש אחריות גדולה יותר מלכל מדינה אחרת לענות על השאלות האלה".

- יצא לך להצביע לכנסת כשהיית בישראל?

"לא, אבל אני אצביע. אני לא מגלה מה, אבל אין שום פשרה בתחומים האלה".

- איך התרשמת מהחברות הישראליות בתחום הביומד?

"למדענים הישראלים יש הבנה עמוקה מאוד של התרופות שהם גילו. עם זאת, לחברות הישראליות יש דרך ארוכה, עד שיבינו את תהליך פיתוח התרופות לאשורו, ואין גם הבנה עמוקה של עבודת הרשויות הרגולטוריות. דווקא בניסויי שלב I (ניסויי בטיחות) יש ניסיון מעולה בארץ.

"בהדרגה נצבר יותר ניסיון ומגיע גם יותר הון סיכון, אז אני חושב שתהיה הבשלה. הרשומה הרפואית הישראלית, שנצברה משנים מוקדמות יחסית בתעשייה, היא כלי אדיר (הקרדיט על החלוציות הישראלית בתחום הזה הולך דווקא לד"ר יצחק פטרבורג, יו"ר טבע בתקופת רכישת אקטביס, שהיה בשנות ה-90 אחראי על החדשנות בקופת חולים כללית). יש כמה חברות מצוינות, שפועלות בשוק זמן רב - VBL, גמידה סל, קומפיוג'ן".

טבע

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות