גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בועת האשראי - התקווה של המטבעות הדיגיטליים

כמות האשראי בשווקים יכולה להסתיים במיתון או בהמשך החגיגה - שתוביל להרס החברה ■ ובינתיים: הביטקוין דוהר וחוצה את רף ה-14 אלף דולר – בועה או תקווה? ■ מאמר שביעי בסדרה

ביטקוין/ קרדיט: שאטרסטוק
ביטקוין/ קרדיט: שאטרסטוק

הכסף כשלעצמו אינו שפע או עושר, הוא רק מייצג ומודד עושר, שפע וערך של מוצרים. הדבר דומה לכרטיס חניה שאדם מקבל כשהוא מחנה את רכבו בחניון ציבורי. הכרטיס אינו המכונית - הוא רק מייצג את המכונית החונה. עד 1971, עם כמה שיבושים בדרך, כלי הרכב (כדימוי למוצרים) - ולא כרטיסי החניה, הם שייצגו את העושר. אם אדם או חברה רצו להגדיל את עושרם, היה עליהם לעבוד קשה ולייצר עוד מאותם כלי רכב. במלים אחרות, ככל שחברה היתה מסוגלת לייצר יותר מוצרים, רמת חייה עלתה. להגדלת הייצור נדרשו עבודה קשה, חדשנות וגם חסכונות להשקעה.

ואולם בשנת 1971 השתנו לפתע כללי המשחק, או כלשון האמרה המפורסמת, "הממזרים שינו את הכללים ולא אמרו" (המיוחסת לספירו אגניו, סגנו של נשיא ארה"ב דאז, ריצ'רד ניקסון, לאחר שהתפוצצה פרשת ווטרגייט). פתאום, במקום לייצר עוד מכוניות (או מוצרים) התחילו בארה"ב לייצר עוד ועוד כרטיסי חניה (ניירות שמייצגים את המוצרים). אומנם עדיין קראו למוצר "כסף" והוא נראה בדיוק כמו הכסף הישן, אלא שהוא היה שונה לגמרי במהותו. הכסף החדש הזה בא בצורה של אשראי והוא נשפך לכלכלה האמריקאית בכמויות גדלות והולכות.

החל מאז, אשראי היה הכסף, והוא יוצר במנותק מהמוצרים שאותם אמור הכסף רק לייצג. מאז ואילך תעשיית האשראי (בנקים וחברות הפיננסים של וול סטריט) התעשרה באורח פלא. בשנות ה-70 החיים בוול סטריט היו קשים למדי, אבל אט-אט, עם הגידול בתעשיית האשראי, המצב השתנה דרמטית.

תעשייה שמייצרת דולרים מהאוויר

ב-1985 הבונוסים של סוף השנה לעובדים בוול סטריט עברו לראשונה את הרף של מיליארד דולר. עד 2008 הבונוסים האלה גדלו ל-35 מיליארד דולר בשנה.

בזמן שתעשיית האשראי ייצרה לעצמה דולרים "מהאוויר" במנגנון המכונה "בנקאות ברזרבה חלקית" או קיבלה את הדולרים ("סכום הבסיס" שממנו מתחילים לייצר כסף) מהבנק המרכזי של ארה"ב (הפדרל רזרב) בעלות הקרובה לאפס, הדברים נותרו כפי שהיו עבור בני מעמד הביניים האמריקאים והם נאלצו לעבוד קשה יותר ויותר עבור כל דולר.

עם הגידול באשראי ובכמות הכסף - שהתרכז סביב תעשיית האשראי והסמוכים על שולחנה, כמו תעשיית ההייטק - התחילו מחירי הנכסים, המניות והנדל"ן הנחשק לטפס מעלה. וכך, שכרו של העובד נהפך לשווה פחות ופחות במונחי נכסים, בעוד שעושרן של האליטות הפיננסיות גדל והלך. ב-1975 היה האלפיון העליון בארה"ב בעלים של 7% מהעושר הלאומי. בתוך כארבעה עשורים שחלפו מאז, השיעור זינק לכ-25% מהעושר הלאומי - רמה שלא נראתה מאז 1928, בשיאה של בועת האשראי הענקית הקודמת. וכך, על כל דולר של הון שצבר משק בית מתשעת העשורים התחתונים של האוכלוסייה במונחי הון מאז 1971, צברה משפחה מהאחוזון העליון כ-500 דולר.

מכונת האשראי גם אפשרה לאמריקאי הממוצע להוציא כסף שמעולם לא הרוויח, כדי לקנות מוצרים שמעולם לא יכול היה להרשות לעצמו. 1975 היתה השנה האחרונה שבה לארה"ב היה עודף במאזן התשלומים המסחרי. מאז הלכו כ-11 טריליון דולר של חוב מודפס על מימון הגירעון המסחרי - רובו לרכישת מוצרי צריכה מסין. כתוצאה מכך, גם התנער מעפר "הדרקון המתעורר" של סין.

ואולם, יחד עם הכסף שהודפס לצורך רכישת טלוויזיות סיניות או מכוניות קוריאניות, נעלמו והלכו גם המשרות בארה"ב. וכך, באופן אירוני, מעמד הביניים האמריקאי נזקק לעוד אשראי, בזמן שתעשיות שלמות נדדו מארה"ב מזרחה ודרומה.

הכסף המדומה מעשיר את השלטון

ככל שנקפו השנים, הכסף נהפך מכסף אמיתי לכסף מדומה (Fake Money), שהיה צורך לייצר ממנו עוד ועוד. ואולם כסף מדומה לא יכול לייצר כלכלה או עושר אמיתיים. הוא יכול רק להעשיר עוד ועוד את את המקורבים למכונת האשראי או לממשל, השולט בכללים לחלוקת הכסף המיוצר. כך הושחת והלך הממשל בוושינגטון.

לשם המחשה, ב-1971 היו בבירת ארה"ב בקושי 200 לוביסטים, שאיש מהם לא היה מחוקק לשעבר ותקציבם הכולל הסתכם בכ-100 מיליון דולר. מאז גדל מספרם של הלוביסטים הרשמיים בוושינגטון לכ-13 אלף איש, והתקציב העומד לרשותם לרכישת תמיכתם של מחוקקים מסתכם כבר בכ-3.5 מיליארד דולר. יותר מ-200 לוביסטים כיום הם מחוקקים לשעבר, ובהם ראשי סנאט וקונגרס לשעבר.

ייצור הכסף לא רק פגע ברוב האוכלוסייה האמריקאית, הוא גם הרס את המנגנונים הבסיסיים בכלכלה - ובראשם מנגנון המחירים, המשמש את השחקנים בהחלטותיהם על הקצאת משאבים. הכסף המדומה משדר לכולם מידע מוטעה, והוא משבש את הערכים הבסיסיים של החברה האנושית. זאת, משום שהוא גורם לאנשים להאמין ש"יש מאין" הוא מציאות אפשרית - ולאורך זמן. עם ריבית אפס נוצרת אשליה כאילו כל האמצעים הכלכליים הם אינסופיים, כך שאפילו מלחמות אינן עוד שאלה כלכלית, בין השאר, אלא רק שורה בפירוט החיובים של "כרטיס האשראי הלאומי".

כך גם נוצרים גלים חוזרים ונשנים של בועות פיננסיות, בזמן שאנשים וחוסכים מן השורה מנסים למצוא דרך להגן על רכושם או "לעשות מכה" גם הם, כמו המנכ"ל או הבנקאי המשתכר סכומים דמיוניים, או כמו בעלי המניות בחברה עם מוצר אזוטרי, שמפסידה 200 מיליון דולר על הכנסה של 150 מיליון דולר ברבעון, ונסחרת לפי שווי של כ-16.5 מיליארד דולר (אלה הם נתוניה של Snap, המפתחת של אפליקציית סנאפצ'ט).

ללא כסף אמיתי, חסכונות אמיתיים, שערי ריבית אמיתיים וממשלות הוגנות - העסקים, המשקיעים והחוסכים הם כתועים במדבר, ההולכים שולל אחרי הפאטה מורגנה התורנית. וכך, מיליוני אנשים עוסקים בהימורים במקום בהשקעה, ב"מספר צופים" במקום בהכנסות, ובתרגילים והימורים פיננסיים כדרך לייצר ערך למניה.

ואולם, כפי שההיסטוריה הוכיחה אינספור פעמים, אחד ועוד אחד הם שניים, אפילו אם זה לוקח קצת זמן. התהליך הזה של הרס עצמי של החברה הקפיטליסטית נמשך כבר עשרות שנים, וב-2008 הוא הגיע לרגע קריטי, או ל"נקודת הפיתול" (Inflection point).

בשנת 2000 עוד ניתן היה לחשב מסלול מחדש בקלות יחסית, אבל ב-2008 המחיר כבר נעשה כבד, ולכן ההנהגה הפיננסית העולמית (בראשות נגידי הבנקים המרכזיים דאז, בן ברננקי בארה"ב ומריו דראגי באירופה) החליטה לרפא את משבר השכרות באמצעות הגדלת מנות האלכוהול. כאילו ניתן לפתור בעיה של התפוצצות בועת אשראי בשוק הנדל"ן האמריקאי על ידי ניפוח בועת אשראי גדולה פי כמה לכל הסקטורים ובכל העולם.

מטבעות דיגיטליים הולכים ומתחזקים

בעוד בועת האשראי ממשיכה להתנפח ולהעלות את המחירים בוול סטריט (וגם את מחירי הדירות בפתח תקוה או בשנחאי) לשיא חדש מדי יום, לצהלת המרוויחים והמקורבים, התוצאות החברתיות כבר מורגשות היטב. מהמקום שאליו הבנקים המרכזיים הובילו את העולם, יש שתי יציאות בלבד: האחת היא דיאטה חריפה או תוכנית גמילה מאשראי בשיטה של "אלכוהוליסטים אנונימיים", שפירושה מיתון חריף וירידה ממשית וקבועה במחירי הנכסים. האפשרות השנייה היא המשך חגיגת האשראי עד להרס המטבע או עד להרס החברה, המוקדם מבין השניים.

ההיסטוריה מלמדת כי אין חברה ללא אמצעי תשלום וחיסכון. בשביתת הבנקים הארוכה שפרצה באירלנד בשנות ה-70, הפכו השטרות שהנפיקו בעלי הפאבים המקומיים לאמצעי תשלום. בגרמניה של 1945 היו סיגריות אמריקאיות מטבע עובר לסוחר.

בשנים הבאות, כשהמציאות הזאת תלך ותתחוור לעוד ועוד אנשים בעולם, האמון הציבורי, המעורער גם כך, במערכות השלטון והבנקים המרכזיים, יידרדר וילך. כל משבר שיצוץ לפתע וכל צעד שיינקט כדי "לייצב את המטבע ואת המצב", רק יחריפו את משבר האמון.

כשיתברר לרבים מה ההבדל בין אשראי לכסף, ומה ההבדל בין כסף שהוא נכס בלתי תלוי לכסף שהוא בסך הכל חוב של מישהו אחר, הפאניקה תגדל. בינתיים, במקביל יתעצמו וילכו מטבעות קריפטוגרפיים כמו הביטקוין, הן מבחינת הבשלות והתשתיות הטכנולוגיות והן מבחינת היקף המשתמשים.

לבסוף תגיע נקודת המפנה, ומערכת מוניטרית חדשה, דיגיטלית, בינלאומית, אנטי-אינפלציונית, מבוזרת, דמוקרטית, מאובטחת, מהירה, זולה ובלתי תלויה בבנקים, תתפוס את מקומה של המערכת המוניטרית הישנה.

זה יקרה בברכתו של הדור הצעיר, שאינו חושש מטכנולוגיות ושאמונתו בממסד פחותה משל דור הוריו. ממש כמו תינוק שבא לעולם, קטן, תמים ובלתי מאיים - עד שיום אחד הכל מתהפך, והוא הופך להיות העולם.

בועת האשראי האמריקאית מתנפחת

■ הכותב הוא עורך דין, מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומחבר הספר "A brief history of money".

עוד כתבות

יור רשות התקשורת הפדרלית (FCC), אגיט פאי (צילום: רויטרס)

החלטה דרמטית: בוטלה ניטרליות הרשת בארצות הברית

חוק נייטרליות הרשת נכנס לתוקף בממשל אובמה בשנת 2015 ■ ההחלטה התקבלה על אף שלפי הסקרים, רוב מוחלט של האמריקאים מתנגדים אליה ■ המצב החדש עשוי להזיק במיוחד לעסקים הקטנים ולאנשים פרטיים

מרכז קניות נטוש בארה"ב / צילום: רויטרס

הצעת חוק: שינוי ייעוד של מבנים נטושים והקלות בהיטל השבחה

הצעת החוק מבקשת לקבוע כי שינוי הייעוד ממשרדים ומסחר למטרת מגורים להשכרה יהיה בסמכות וועדה מקומית ולא מחוזית ■ במקביל מבקשת הצעת החוק לקבוע שיעור מופחת של היטל השבחה בגובה 10% בלבד

אבי לן / צילום: איל יצהר

אבי לן ניצח את פייסבוק: עמוד "סטטוסים מצייצים" חוזר לאוויר

עפ"י קביעת ביהמ"ש, פייסבוק נדרשת להשיב את עמוד "סטטוסים מצייצים" לאוויר עד יום ראשון הקרוב ■ עמוד "סטטוסים מצייצים" הוסר מפייסבוק לפני כ-3 שנים, לאחר שב"גלובס" נחשף כי העמוד מכר סטטוסים לצד שלישי

קמפיין 9 מיליון/ צילום מסך

לא עוברת: הפרסומת למזרחי-טפחות שוב הכי זכורה

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת האהובה ביותר בשבוע החולף היא ל-9 מיליון, שבשילוב נתון הזכירות מעידה על עקביות וחיבה מצטברת

טבע מודיעה על מינויו של קאר שולץ לנשיא ומנכ``ל החברה / צילום: יח``צ

טבע: 14,000 יפוטרו, 1,700 מהם בישראל; 560 במטה בפ"ת

(עדכונים שוטפים) - טבע תחסוך 3 מיליארד דולר בשנתיים ■ הדיבידנד יושהה מיידית ■ שני המפעלים של טבע בירושלים ייסגרו; שני מפעלים נוספים המעסיקים 700 עובדים, בהם המפעל בקריית שמונה, יעמדו למכירה ■ מרבית המפוטרים - בארה"ב, ממחלקות המו"פ ■ עלות הפיטורים: 700 מיליון דולר

לוגו שטראוס

שטראוס תשקיע 2 מיליון שקל במיזם חדשני בתחום החיידקים

חממת הפוד טק "קיטשן", המשותפת לשטראוס ולרשות החדשנות של משרד הכלכלה, פרסמה קול קורא לסטארט-אפים העוסקים בתחום חיידקי המעיים ■ קבוצת דנונה העולמית תלווה את הסטארט-אפ הזוכה בדרך למדף

טבע / צילום: רויטרס

ימשיכו להכביד על הקופה: כל ההליכים המשפטיים נגד טבע

בטבע מאמינים שאף אחד מההליכים לא ישפיע מהותית לרעה על מצבה הפיננסי, אבל מסייגים כי פסיקה נגד החברה עלולה לשבש את התזרים

שרה נתניהו  / צילום: ליאור מזרחי

שרה נתניהו משיבה לתביעת שירה רבן ומאיימת בתביעה נגדית

עורך דינה של אשת רה"מ: "מי שהגה את התביעה ההזויה והמוזרה לא הבין כי לא ניתן להחזיר את הגלגל לאחור. עתה, משהתברר לכל כי לא מדובר בתביעה במובנה המשפטי אלא בתרגיל תקשורתי הזוי, אפילו אמצעי התקשורת המוטים ביותר כבר אינם מאמינים לתובעת"

ביטקוין / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

אשר: הביטקוין נייר ערך לכל דבר ועניין, חייב במס רווח הון

מנהל רשות המסים: "הוצאנו טיוטת חוזר ואמרנו שהביטקוין זה נכס רווח הון, כמו נייר בבורסה" ■ לגבי רפורמת המיסוי של טראמפ אמר אשר כי "אנחנו עוקבים בדריכות אחרי החקיקה"

משה יוסף / צילום: אמיר מאירי

השחיתות בעיריית ראשל"צ: משה יוסף מסרב לשמש כעד מדינה

(עדכון) - עורך דינו: "הבעיה שגילו ביחס אליו היא רק של מסים" ■ בתוך כך שוחררו היום למעצר-בית הקבלן בני עוזיאל, הקבלן אלברט ביטון ואיש העסקים דרור גלזר החשודים בשוחד במסגרת הפרשה ■ מחר ישוחרר ממעצר גם משה יוסף

ילדים באינטרנט (צילום: UNICEF BHUTAN/2017/SHERPA)

דוח יוניצ"ף: שליש ממשתמשי האינטרנט בעולם - ילדים

עוד עולה מהדוח: לשליש מילדי העולם אין כלל גישה לאינטרנט ■ 96% מהילדים האירופאים מחוברים לאינטרנט ■ ברשות הפלסטינית 55.6% מהילדים עם גישה לאינטרנט ■ ישראל לא מוזכרת בדוח

שמעון אלקבץ / צילום: קובי קלמנוביץ

בגלי צה"ל מפסיקים את ההתקשרות עם משרדי יחסי הציבור

ההתקשרות עם שלום ת"א של זמיר דחב"ש כבר הופסקה, וכעת נבחנת גם האפשרות להפסיק את ההתקשרות עם משרד היח"צ של יהושע מור-יוסף ■ אתמול הודיע הדובר ורמ"ט התחנה, אודי ירושלמי, על סיום תפקידו

אלוף חגי טופולנסקי / צילום: לעמ מארק ניימן

בלעדי: הרכש החדש של אלביט: האלוף (במיל') טופולנסקי

טופולנסקי יתמנה לתפקיד בכיר באלביט מערכות וינהל את תחום ה מל"טים (מטוסים ללא טייס) בחטיבת המודיעין של החברה

כיתת לימוד / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

האוניברסיטה של החיים: ההייטק נאלץ לחפש עובדים באקדמיה

המחסור בכוח-אדם שולח את חברות ההייטק לחפש עובדים באקדמיה ■ מה קרה לשכר הסטודנטים בשנים האחרונות, ולמה כדאי למי שעוד לא סיים את התואר להשתלב בתאגידים גדולים?

עובדי טבע / צילום: טל שניידר

המשבר בטבע, מחאת העובדים והתגובות במשק | סיקור שוטף

היום ב-14:00 פרסמה טבע את תוכנית ההתייעלות הדרמטית הכוללת פיטורים מסיביים של כ-1,700 עובדים בישראל ■ ביום ראשון יושבת המשק עד הצהריים כאות הזדהות עם עובדי החברה ■ מנכ"ל טבע קאר שולץ במכתב לנתניהו: "מחויב לשמור את המטה העולמי של טבע בישראל" 

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

משה אשר על הפיטורים בטבע: "האמת - זה לא מגיע למדינה"

מנהל רשות המסים: "יהיה מאד בעייתי להכניס תנאים נוספים לחוק עידוד השקעות הון כמו שמירת רמת מועסקים" ■ נשיא לשכת רו"ח, יזהר קנה: "המקרה של טבע - פיגוע המוני בכלכלה; יהיו גלי הדף - מספר המפוטרים כתוצאה ממשבר טבע יכול להגיע עד 10,000 איש"

דר אינה בן אורי / צילום: חן גלילי

הוראה היא לא מקצוע אידיאלי לשילוב קריירה ומשפחה

מחקר שנעשה במכללת בית ברל ובשווייץ חושף את הפער בין ציפיות הסטודנטים להוראה לבין המציאות

קרקע חקלאית/ צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

ביום ראשון: הצעת חוק להגבלת פעילות הותמ"ל בקרקע חקלאית

עפ"י הצעת החוק, מוצע לקבוע כי המדינה תוכל להכריז על קרקע חקלאית ככזו שהותמ"ל יכול לדון בה רק לאחר "מיצוי כל הקרקעות המוגדרות מקרקעי ישראל שאינן קרקע חקלאית"

קאר שולץ / צילום: יחצ

קאר שולץ בראיון ל"גלובס": "כשמפעל לא רווחי ולא מתאים לתמונה הגדולה, צריך לעשות שינוי"

מנכ"ל טבע הנכנס משלב ריאליזם שמרני עם אופטימיות ■ "אני מאוד עצוב על הפיטורים, אך זה הכרחי; מה שאנו עושים זה מה שצריך לעשות כדי להישאר חברה תחרותית וחזקה"

שלי יחימוביץ'  / צילום: פלאש 90

דעה: הפתרון לבעיה של יחימוביץ' עם טבע - שלא תתערב

על רקע המתקפה האחרונה של ח"כ יחימוביץ' על הנהלת טבע, צריך לעצור לרגע ולהבין את העובדות ■ לא יחימוביץ' ולא הממשלה יודעים לבחור "סוסים מנצחים" עבור המשק - אז עדיף שלא יתערבו