גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביה"ד לעבודה: "אמירת המילה 'כוסית' - לא הטרדה מינית"

ביה"ד דחה תביעה של סטודנטית שטענה כי מרצה במכללת צפת הטריד אותה מינית כשכינה אותה "כוסית" בשיעור ■ "מדובר במילה בלתי ראויה, אך הדברים תלויים בהקשר ובנסיבות"

הטרדה מינית  / צילום: שאטרסטוק
הטרדה מינית / צילום: שאטרסטוק

"בעצם אמירת המילה, 'כוסית', אין כדי להוות בגדר הטרדה מינית כמשמעותה בחוק. אין ספק כי מדובר במילה מגונה ובלתי ראויה. עם זאת, הרי שהדברים תלויים בהקשר המילה ובנסיבות אמירתה" - כך פסק לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בנצרת בפסק דין שבו הוא דחה תביעה שהגישה סטודנטית לשעבר במכללה האקדמית צפת נגד מרצה למשפטים. זאת, בטענה כי המרצה הטריד אותה מינית בזמן שיעור שבמהלכו התעורר בכיתה דיון בנושא החוק למניעת הטרדה מינית.

הסטודנטית לשעבר, שכיום עובדת כעורכת דין, טענה כי המרצה הטריד אותה מינית בכך שבמהלך שיעור ב-2013 הוא כינה אותה "כוסית" כמה פעמים תוך שהסתכל לעברה. אולם, השופט טל גולן דחה את גרסתה וקבע כי המרצה השתמש במילה "כוסית" כחלק מהחומר הנלמד בקורס ולא באופן פוגעני שמהווה הטרדה מינית.

התובעת טענה כי בזמן שהייתה סטודנטית למשפטים במכללת צפת הטריד אותה המרצה מינית במסגרת מסכת של אמירות נטענות שלו בשיעורים שהעביר לה וליתר תלמידי הכיתה. הסטודנטית לשעבר טענה כי ההטרדות התרחשו בסמסטר השני בשנה הראשונה ללימודי התואר, וזאת במסגרת קורס "דיני נזיקין", ולאחר מכן גם במסגרת קורס "דיני בריאות" בשנה השנייה ללימודים.

האירוע המרכזי שאליו התייחסה הסטודנטית בתביעתה, הוא השיעור הראשון בקורס דיני נזיקין. לטענתה, בתחילת השיעור התעורר דיון בעניין פירוש החוק למניעת הטרדה מינית, כאשר היא לקחה חלק מרכזי בדיון, ובין היתר הבהירה את רגישותה לנושא תקיפות מיניות, לרבות ביחס לנושא של הטרדה מינית.

לדברי התובעת, אי-הסכמתו של המרצה עם הדברים שהיא אמרה בדיון, הביאו אותו להטריד אותה בפועל, וזאת על-מנת להשתיקה, להביכה אל מול הכיתה, ו"להזכיר לה את מקומה". כאמור, לטענתה, בהמשך השיעור אמר המרצה את המילה "כוסית", כאשר הוא מסתכל לעברה, ואז חזר על המילה שוב, כאשר נוסח הביטוי היה "השופט אישר להגיד את המילה 'כוסית', אז (הנה אני אומר) 'כוסית'". התובעת הייתה, לטענתה, המומה מהשימוש במילה זו, והביעה את חוסר שביעות רצונה באמצעות הימנעות מהמשך השתתפות בשיעור.

"התייחסות מבזה"

הסטודנטית טענה כי בהמשך השיעור דובר על חוקים נוספים שאינם חלק מפקודת הנזיקין, ובשלב זה הדגיש המרצה כי לא הוא תיכנן לדבר על החוק להטרדה מינית, אך אמר כי "יש לי הרגשה שהנושא יעלה הרבה מאחת הסטודנטיות בכיתה". כמו כן, טענה הסטודנטית שהמרצה המשיך להתייחס לעבירות מין, כך לטענתה כאשר הוא מזכיר כי ייעץ בעבר לאחד ממרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית לתבוע נשים אשר הגישו תלונות-שווא.

עוד נטען בתביעה כי בהמשך ולקראת סוף השיעור, העלתה אחת הסטודנטיות שאלה הנוגעת לאחריות נזיקית של יצרן המייצר שתלי סיליקון במקרה של דליפת השתלים. לטענת התובעת, המרצה בחר בשלב זה לענות באריכות, תוך כדי שהוא מתאר את המבנה האנטומי של חזה האישה, והזכיר את המונח "פטמות זקורות" כתופעת לוואי של ניתוח הגדלת חזה. לטענתה של התובעת, בשלב זה היא התפרצה, ואמרה למרצה כי הוא מדבר באופן לא ראוי על איברים אינטימיים של נשים, והוא השיב כי הוא מצטער שיש לה בעיה עם תחום המומחיות שלו. בשלב זה יצאה התובעת מהכיתה.

התובעת טענה עוד כי באחד השיעורים שלאחר מכן, התייחס המרצה לוויכוח שנערך בפתיחת השיעור הראשון בנוגע לחוק למניעת הטרדה מינית, תוך שהוא מציין כי הוא מקבל את דעתה של התובעת לעניין המחלוקת ביניהם באשר לפרשנותו. בהמשך, לטענת התובעת, ניהל המרצה "דיון שטחי בתקיפה מינית שפורסמה בעיתונות, תוך שהוא מאשים את הקורבן, ובהמשך אותו שיעור הוא אף החל לדבר אודות ניתוחי הקטנת חזה".

התובעת ציינה שני אירועים נוספים שאירעו במהלך אותו סמסטר, ושנוגעים לדיונים שנערכו בכיתה: הראשון, דיון בשאלה - אם חופש הביטוי גובר במקרה של צנזורה שחלה על סרט פורנוגרפי; והשני - בשיעור שעסק בנושא לשון הרע, שבמסגרתו נערך דיון בשאלה אם בדיחה על עורך דין מהווה לשון הרע, כשזו לשונה - "מה משותף בין זרע ועורך דין - מתוך מיליון יוצא בן אדם".

התובעת טענה כי האמירות של המרצה בשיעורים השונים הן מיניות, ומהוות התייחסות מבזה או משפילה, שיצרו כלפיה סביבה עוינת ומטרידה, וזאת על-ידי שימוש בביטויים בעלי אופי מיני. מכאן טענה התובעת כי אמירות אלה מהוות הטרדה מינית שבוצעה נגדה. התובעת לא הסתפקה בכך ותבעה גם את המכללה שלטענתה התרשלה בטיפול בתלונות שלה נגד המרצה.

ברקע להליך בבית הדין לעבודה התנהלו בין הצדדים הליכים משפטיים נוספים. כך ובין היתר, המרצה הגיש ביולי 2014 תביעה נגד התובעת לפיצוי ללא הוכחת נזק בטענה להפרת חוק איסור לשון הרע, שנדונה עדיין בבית משפט השלום בתל-אביב.

הכחשה גורפת

המרצה הנתבע שלל מכל וכל את הטענות של הסטודנטית לשעבר נגדו, וטען כי תביעתה הוגשה מסיבה טקטית אחת ויחידה, והיא - להוות משקל נגד לתביעת לשון הרע שהוגשה על ידו קודם לכן נגדה בבית משפט השלום בתל-אביב, וזאת בשל פרסומי עדויות בדבר הטרדה מינית שהוא ביצע נגדה לכאורה, תוך כדי פרסום שמו ופרטיו האישיים.

המרצה אף טען כי התביעה היא המשך למסכת פגיעות והכפשות שמנהלת נגדו התובעת מזה מספר שנים, מתוך מטרה להשחיר את שמו ולפגוע במעמדו האישי והמקצועי. במסגרת זו, כך טען, הגישה נגדו התובעת תלונה ללשכת עורכי הדין שנגנזה; פרסמה פרסומים שונים נגדו במסגרת אתר אינטרנט שהיא מנהלת בשם "אחת מתוך אחת"; וכן הביאה לפרסומים נוספים באינטרנט ובתקשורת בעניינו. הנתבע ציין גם את ההליכים המשפטיים שניהלה התובעת נגדו בבית משפט השלום ושנדחו.

המרצה טען עוד כי הוא מעולם לא הטריד מינית את התובעת וצירף לעדותו הקלטות משיעוריו, וכן תמלולים של חלק מהשיעורים שנגדם טוענת התובעת. לדבריו ההקלטות והתמלולים מבהירים כי לא הייתה בשיעוריו כל "אווירה עוינת" או רמיזות מיניות וכד'. לטענתו, אף להיפך מכך - הוא עשה כל שביכולתו על-מנת להכיל את התנהגותה של התובעת במהלך השיעורים, כאשר זו לדבריו יצאה מגדרה על-מנת לפגוע בו כמרצה ולייצר אווירה עוינת בכיתה שבה הוא לימד.

המרצה ציין כי במסגרת זו, הוא אימץ חלק מהערותיה של התובעת ואף העיר באחד השיעורים כי הוא בדק את דבריה בהקשר של אפשרות לפיצויים במסגרת החוק למניעת הטרדה מינית, ומצא כי יש בהם צדק. עוד הוא ציין כי הוא התעלם מהתנהגותה של התובעת שישבה בשיעוריו תוך כדי שהיא מחופשת, ואף מחזיקה שלטים בגנותו במסגרת "מחאה" שקיימה בשיעוריו.

המרצה טען בנוסף כי התובעת פעלה באופן שיטתי נגדו תוך כדי שהיא פרסמה ברשת האינטרנט וברשת החברתית "פייסבוק" פרסומים פוגעניים נגדו, קיימה הפגנות במהלך השיעורים, התנהגה באופן חריג בכיתה תוך שהיא קמה ומתהלכת באמצע השיעורים, ואף שמה פלסטרים על פניה וחבשה זקן ופאה נוכרית.

המרצה הכחיש כי החלה "מסכת הטרדות מצידו" - הוא הכחיש כי אמר את המילה "כוסית" תוך כדי שהוא מפנה את מבטו לכיוון התובעת ו/או כי הסתכל על התובעת באופן "הפגנתי ומתגרה"; הוא הכחיש כי העלה לדיון את איברי המין הנשיים; כמו כן הכחיש המרצה כי הוא הציג קורבנות הטרדה מינית כמי שיש לעיתים להגיש נגדן תביעה בגין תלונת-שווא. לדבריו, הוא הדגיש כי ההתייחסות לעניין זה עלתה במסגרת בירור סוגיית "עוולת הנגישה", העוסקת במקרים חריגים שבהם אדם מביא לנקיטת הליך נפל פלילי בזדון.

בית הדין לעבודה דחה תחילה את גרסת התובעת לעניין השיעור הראשון שבו היא טענה כי המרצה כינה אותה כוסית. "גרסתה של התובעת ביחס לאירועים עברה 'גלגולים', התפתחויות ושינויים, כך שבסופו של דבר לא יכולנו לקבל את גרסתה ביחס לאירועי השיעור הראשון. מסקנה זו אף התחזקה בשל כך שעדותה של התובעת ביחס לאופן קרות האירועים - וביחס למה בדיוק נאמר על-ידי הנתבע - האם הנתבע הסתכל עליה בעת אמירת הדברים הנטענים ועוד - הייתה ממילא עדות יחיד" .

לדברי בית הדין, "התובעת נמנעה מהבאת עדות ועדים מטעמה... באשר לאירועים שהעביר הנתבע לסטודנטים במכללה, וביניהם התובעת, הרי שהתובעת אף נמנעה מהבאת עדות ועדים רלוונטיים". בפסק הדין נאמר כי "בעוד שהמרצה הביא כעדות מטעמו שתי סטודנטיות שנכחו בשיעורים שבנדון, ושהכחישו מכל וכל את טענות התובעת באשר לנתבע - הרי שהתובעת נמנעה מלעשות כן ללא כל הסבר.

לגבי השימוש הנטען על-ידי המרצה במילה "כוסית" כתב בית הדין לעבודה: "הנתבע אינו מכחיש שהשתמש במילה האמורה. לגרסתו, מדובר בציטוט בלבד מתוך פסק דין שאותו הזכיר, בהקשר רלוונטי לשיעור מבוא בדיני נזיקין. לעומת זאת, לגרסת התובעת, מדובר בשימוש במילה ללא כל הקשר רלוונטי לשיעור, כאשר הנתבע מסתכל לכיוונה, ומתכוון להשתיקה, לבזותה ולהשפילה".

"שוכנענו כי אין בעצם אמירת המילה 'כוסית', כשלעצמה, כדי להוות בגדר הטרדה מינית כמשמעותה בחוק. אין ספק כי מדובר במילה מגונה ובלתי ראויה, שטוב היה לה שלא תיאמר כלל. עם זאת, הרי שהדברים תלויים בהקשר המילה ובנסיבות אמירתה, ולא כל איזכור של המילה, באשר הוא - ועם כל חוסר הנוחות הנגרמת מאמירתה - תהווה הטרדה מינית", כתבו השופט ונציגי הציבור.

לאחר שקבעו כי המילה "כוסית" כשלעצמה אינה מהווה בגדר הטרדה מינית, אלא כי הדברים תלויי-הקשר, בחן בית הדין לעבודה את אירועי השיעור בכללותם. "מצאנו כי אירועי השיעור תוארו על-ידי התובעת בסמוך לאירוע וטרם פתיחת ההליך במספר רב של גרסאות השונות זו מזו, כאשר גרסתה כפי שהופיעה בתצהירה היא גרסה מתפתחת, שאינה מתיישבת עם אמירותיה השונות בעדות בפנינו". לפי פסק הדין, מעדותה של התובעת עצמה עלה כי היא אינה זוכרת מה היה הקשר המילה "כוסית", וכי היא כלל אינה זוכרת על מה דובר בשיעור, לפני שהוזכרה המילה על-ידי המרצה.

פטמות זקורות?

בית הדין לעבודה קיבל את גרסת המרצה כי "אמירת המילה 'כוסית' נאמרה במסגרת דיון משפטי ספונטני ולא מתוכנן בסוגייה שהינה רלוונטית לחוק למניעת הטרדה מינית, כאשר הדיון התעורר בתגובה לדבריה של התובעת עצמה בפתיחת השיעור, ומבלי שהנתבע תכנן מראש להרחיב בסוגיה".

גם הטענות הנוספות של התובעת ביחס לאירועים נטענים נוספים נדחו על-ידי בית הדין לעבודה, ובהן הטענה כי לקראת סוף השיעור הראשון, ולאחר שאחת הסטודנטיות העלתה שאלה בנוגע לאחריות נזיקית במקרה של דליפת שתלי סיליקון, בחר המרצה לענות באריכות ובאופן בלתי ענייני, תוך שהוא מתאר את המבנה האנטומי של חזה האישהי. "גם במקרה זה, השתכנענו מעדותו של הנתבע כי הביטוי עצמו שנאמר, היה "הזדקרות קבועה של הפטמות", ולא "פטמות זקורות", כנטען על-ידי התובעת ללא כל ביסוס. זאת ועוד, אותו ביטוי אף נאמר בצורה כזו או אחרת כחלק מתיאור אובייקטיבי של תופעות לוואי רפואיות, ובמסגרת מתן מענה לשאלה ספציפית שנשאלה בכיתה מצד סטודנטית.

עוד קבע בית הדין לעבודה כי התובעת לא הוכיחה כי נפלו פגמים בבירור תלונתה על-ידי המכללה ועל כן גם תביעתה נגד המכללה נדחתה על כל חלקיה.

לאור תוצאת ההליך המשפטי חויבה התובעת לשאת בהוצאות המשפטיות של המרצה והמכללה בסך 40 אלף שקלים (20 אלף לכל אחד מהנתבעים); המרצה יוצג על-ידי עו"ד שלומי וינברג. המכללה יוצגה על-ידי עו"ד יצחק טיבי.

החוק והמקרים הגבוליים: כינה עובדת "ילדונת" והורשע בהטרדה מינית

קמפיין הרשת המדובר, #metoo, שבמסגרתו חושפות לראשונה רבבות נשים בארץ ובעולם סיפורים אישיים על הטרדות מיניות שחוו, מנסה לחולל שינוי תודעתי וחברתי, שיוביל למיגור או לפחות לצמצום של התופעה.

כ-18 שנה לפני הקמפיין המהפכני, ב-1999, חוקק בישראל החוק למניעת הטרדה מינית, הקובע כמה התנהגויות ככאלה שמהוות הטרדה מינית, בהן, מעשים מגונים (על-פי הגדרתם בחוק העונשין); הצעות חוזרות בעלות אופי מיני; התייחסות חוזרת המופנית לאדם ומתמקדת במיניותו; סחיטה באיומים, כאשר המעשה שנדרש האדם לעשותו הוא בעל אופי מיני; בתנאים מסוימים, גם ניהול מערכת יחסים מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה ובכלל עשויה להיחשב כהטרדה מינית; כמו כן ייחשבו כהטרדה מינית האסורה לפי חוק, פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות ולא ניתנה הסכמה לפרסום.

לאורך השנים פירשו בתי המשפט ובתי הדין לעבודה את החוק במקרים רבים שחלקם היו גבוליים. אחד המקרים עסק במהנדסת שעבדה בחברת היי-טק, בצוות שהורכב מארבעה עובדים וראש צוות. המהנדסת טענה כי מרגע שהתקבלה לצוות אחד החברים החל להטריד אותה מינית, סיפר בנוכחותה בדיחות גסות, תיאר תיאורים מיניים בוטים בנוכחותה, שיתף את הנוכחים בחדר שבו עבדה בחוויותיו המיניות ואף פנה אליה לעיתים בכינויים מקטינים ומחפצנים כגון "ילדה", ילדונת" ו"ברבי", וצחק על כך ששמו של בעלה הוא "פיני".

בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב פסק כי התנהגות העובד עולה לכדי הטרדה מינית משום שהיא "התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו" - התנהגות שיש בה כדי ליצור סביבת עבודה בלתי הולמת ובלתי ראויה.

הטרדה מינית לפי החוק

■ מעשים מגונים, על-פי הגדרתם בחוק העונשין

■ הצעות חוזרות בעלות אופי מיני

■ התייחסות חוזרת המופנית לאדם ומתמקדת במיניותו

■ סחיטה באיומים, כאשר המעשה שנדרש האדם לעשותו הוא בעל אופי מיני

■ בתנאים מסוימים, ניהול מערכת יחסים מינית תוך ניצול יחסי מרות בעבודה ובכלל

■ פרסום תצלום, סרט או הקלטה של אדם, המתמקדים במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפיל או לבזות ולא ניתנה הסכמה לפרסום

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ירידות קלות בנעילת הבורסה; אופקו הלת' זינקה בכ-8%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.3% ● הבורסה מסכמת את הרבעון הראשון: "מדדי ת"א-35 ות"א-90 רשמו תשואה חיובית של כ-5% וכ-11%, בהתאמה" ● זינוק של כ-50% בצבר ההזמנות של רפאל ● ביל אקמן: "מניית בורסת ת"א זמינה במחיר מציאה" ● דלק תחלק דיבידנד בסך של רבע מיליארד דולר ● בנק ישראל לא יאפשר לאחים נאוי לשלוט בישראכרט עם שיעור החזקות נמוך מ-30%

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

תוכנית בת גלים / הדמיה: דרמן ורבקל אדריכלות

1,300 דירות במקום בסיס חיל הים בחיפה

תוכנית 'בת גלים' להקמת שכונה חדשה אושרה בוועדה המחוזית חיפה ● הרשויות שיכולות לקבל תמיכה מהרשות להתחדשות עירונית ● וגם: מאות יחידות דיור חדשות בגליל המערבי ● חדשות הנדל"ן

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד