גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השטח האפור של כלכלת השיתוף - ולמה אסור לעמוד בדרכה

מאבק נהגי המוניות באובר וחשש הקמעונאים מכניסת אמזון הם רק חלק מהסימנים לכך שהמדיניות הממשלתית לא עומדת בקצב הכלכלה החדשה ■ פרשנות

מונית אובר בלונדון / צילום: רויטרס
מונית אובר בלונדון / צילום: רויטרס

בשנת 1865 נחקק באנגליה חוק הדגל האדום, שלפיו כל כלי תחבורה שמניע את עצמו (כלומר, לא סוס) חייב שיצעד לפניו הולך רגל המנופף בדגל אדום. החוק הזה החזיק מעמד 30 שנה. ב-1896, בארה"ב, ניסה בית המחוקקים להעביר חוק שחייב את אותה עגלה-ללא-סוס, במקרה שהיא פוגשת בעל חיים בדרך, לעצור ולפרק את כלי הרכב לחלקים, ולהסתיר אותם בשיחים עד שבעל החיים יירגע מהמפגש. החוק הזה לא עבר לבסוף, מאחר שהמושל הטיל עליו וטו. היום אנחנו מחייכים למשמע האבסורד, אבל השיח שמתקיים בימים אלה משקף אותו מתח בין ההתפתחות הטכנולוגית להשלכות שלה על העולם המוכר.

בשבוע אחד שמענו על מאבק נהגי המוניות בשירות ההסעות השיתופי אובר ועל חשש הקמעונאים והקניונים מההשלכות הפוטנציאליות של כניסת אמזון לישראל. בשני הדיונים האלה ראינו את המתח בין טובת הצרכנים לטובת העסקים והעובדים. אלה רק מעט מהסימנים לכך שהמדיניות הממשלתית כבר לא מתאימה להיבטים מסוימים של הכלכלה החדשה, ולכך שכלכלת השיתוף מציבה כמה אתגרים לממשלות ולרגולציה של שוק העבודה.

היכולות הטכנולוגיות של התקופה הזאת הולידו פלטפורמות עסקיות שהפכו את החיבור בין מוכר לקונה לפשוט וקל יותר. הן מאפשרות גם לצרוך באמצעותן וגם להרוויח כסף משיתוף אחרים בשטחים, במוצרים, בזמן. על פי מחקר של PWC, ההכנסות של כלכלת השיתוף צפויות לגדול מכ-15 מיליארד דולר ב-2013 ל-335 מיליארד דולר ב-2025.

כלכלת השיתוף

אפשר לזהות כיום שני מודלים עסקיים בכלכלת השיתוף: האחד מבוסס על אנשים ששוכרים דברים זה מזה לתקופה קצרה, לדוגמה אובר ו-Airbnb; והמודל האחר הוא של "מוצר כשירות", שבו הצרכנים יכולים לשכור מוצרים במקום לרכוש אותם. לדוגמה, חברות המשכירות כלי רכב לפי שעה, כמו Zipcar או Car2go, או משרדים שיתופיים כמו אלה של WeWork. אלה מוצרים שבעבר היה עלינו לקנות כדי שנוכל להשתמש בהם, וכעת אפשר לשכור אותם בהתאם לצורך.

המודלים האלה הם אתגר לא רק לעסקים הקיימים אלא גם לממשלות, משום שהם מעלים שאלות לגבי החוקים שיש להחיל בעקבותיהם, כיצד יש להחיל אותם ועל מי.

תחבורה: לעבוד מתי שנוח

שירותי הסעות כמו אובר וליפט מתחרים עם נהגי המוניות בכך שהם מאפשרים לנוסע לחבור לנהג פנוי שיסיע אותם ברכבו הפרטי למקום המבוקש במחיר שנקבע על ידי השירות. היתרון ברור: מדובר באלטרנטיבה זולה למוניות, וגם בייעול של רשת התחבורה העירונית והגברת ניצול כלי הרכב הנוסעים בה. מנגד, נטען שמדובר למעשה במערכת של מוניות פיראטיות שעוקפות רגולציות בתחומי הסעת נוסעים ואפילו בתחומי תעסוקה וחוקי עבודה.

האם נהגי שתי הכלכלות באמת מתחרים אלה באלה? הגרף המובא כאן מראה כיצד נהגי כלכלת השיתוף מנצלים את הגמישות שהיא מאפשרת, את היכולת לעבוד בחלקיות משרה, לעבוד בשעות ובימים שונים על פי צורכי החיים שלהם. איזו רגולציה מודל כזה מחייב? האם חסימת השירות היא הפתרון הנכון לצרכנים? מה יקרה ביום שבו אובר תתחיל להפעיל צי של מכוניות אוטונומיות? האם גם אותו נחסום?

הסעותהסעות

קמעונאות: מתי תחביב נחשב עסק?

יש כיום מגוון שווקים המאפשרים ליצרנים עצמאיים להפיץ מוצרים למגוון רחב של צרכנים בהשקעה מזערית. אתרי שיתוף כמו craiglist, ebay ו-Etsy מאפשרים למוכרים לחבור ישירות לקונים בהיקף שלא היה אפשרי בעבר, במתכונת של מסחר peer to peer (P2P) ויש בכך תחרות לשוק הקמעונאות המסורתי. זאת, נוסף על המתח הקיים ממילא במכירות הרשת. גם עולם כזה מעלה שאלות על הפער בין עסק לתחביב, איך מעסיקים צריכים להתייחס לפעילות כזאת של עובדיהם והיכן רשויות המס.

תיירות: שאלות המיסוי נותרו פתוחות

כבר התרגלנו לוותר על בתי מלון ואפילו על עסקי Bed & Breakfast לטובת חדר פנוי בבתים של אחרים. נכון לסוף 2016, 80 מיליון איש השתמשו ב-4 מיליון בתים ב-Airbnb. אין ספק שבהיקפים כאלה, התעשייה הזאת יוצרת תחרות לתעשיית המלונאות ומציבה אתגר לקובעי המדיניות. בעוד שצרכנים ובעלי בתים מרוצים מהיכולת לחבור זה לזה, השכרות בלתי פורמליות אלה אינן עונות על תקנות הנהוגות במקומות רבים בנושא תעשיית האירוח, כולל נגישות, בטיחות ותשלום מסים. בפלטפורמה הזאת גם יש גורמים המשכירים באופן מסודר נכסים רבים, והם מעלים שאלות לגבי מהות הפעילות - האם היא שיתופית או עסקית. גם כאן נותרות שאלות המיסוי פתוחות.

שירותים ועבודה: מי עצמאי ומי שכיר

יזמים משתמשים בפלטפורמות שיתופיות למכירת שירותים אישיים ואת זמן העבודה שלהם ישירות ללקוחות. פלטפורמות כמו Homejoy ו-Handy מספקות שירותי ניקיון ותיקונים, בעוד שפלטפורמות כמו TaskRabbit ו-Fiverr מרחיבות את המעגל למגוון שירותי עבודה, משליחויות פשוטות ועד כתיבת חומר שיווקי ומחקר.

מבחינת ממשלות, פלטפורמות כאלה מטשטשות את הקווים בין עובדים שכירים לעצמאיים ומעלות שאלות כמו האם ניתן להגדיר את הפעילות בהן כמיקרו-יזמות או שיש כאן ארגונים ולקוחות שמנצלים את החלשים בשוק העבודה ולא משלמים שכר מינימום, זכויות סוציאליות וכדומה. ענן העבודה מעלה שאלות שמערכות חוקי העבודה יצטרכו להתמודד איתן בשנים הקרובות.

פיננסים והלוואות: מערכת מימון חדשה

הכלכלה השיתופית הצליחה לחדור גם לאחד התחומים המפוקחים ביותר: באמצעות פלטפורמות כמו Kickstarter ו-Indiegogo, ובארץ Headstart ו-Jumpstarter, אנשים יכולים לגייס כסף לפרויקטים שלהם, דרך הרבה תרומות קטנות. גם פעילויות שבעבר נסמכו על הלוואות מבנקים או על קרנות השקעה פונות לפלטפורמות P2P. אפילו יש סטארט-אפים המגייסים כנגד מניות בפלטפורמות של גיוס המונים.

פלטפורמות כאלה חדרו גם לתחום ההלוואות והן מחברות בין מי שיש לו כסף להשקיע לבין מי שזקוק לו - בין שמדובר בלקוח עסקי ובין שבלקוח פרטי. הפתרונות האלה יותר גמישים, קצרים וזולים מפתרונות המימון המסורתיים, שלא לדבר על כך שהם מאפשרים מימון למי שאולי התקשה לקבל אותו בצינורות המסורתיים. כל העולם החדש הזה פוגש סביבה חוקית ורגולטורית שתוכננה למערכות המימון הישנות והרגולציה צריכה להתמודד עם השאלה אילו חוקים יש להחיל על המערכת הפיננסית החדשה. ועוד לא דיברנו על המטבע הווירטואלי.

הכלכלה החדשה יצרה אזורים אפורים: בין בתי מלון לבתים, בין מוניות לכלי רכב פרטיים, בין בנקאות להלוואות בין חברים, בין שטח עסקי לפרטי. המאפיינים הייחודיים של הכלכלה הזאת מאתגרים את קובעי המדיניות בעצם זה שהם מקשים לזהות ולהגדיר את השותפים בה. האם דין אדם המשכיר חדר ב-Airbnb כדין אדם המשכיר 20 דירות באותה פלטפורמה? האם דינו של אדם המסיע ברכבו נוסעים עשר שעות בשבוע כדין נהג מונית? הפלטפורמות האלה מאפשרות היקפים שונים של פעילות והגבולות בין האישי למסחרי מיטשטשים. היכן עובר הקו? ואיך מאזנים בין הצרכים שלנו כעובדים לצרכים שלנו כצרכנים?

מאחר שהרגולטורים אינם עומדים בקצב ההתפתחות של הכלכלה החדשה, ברור שבפער שנפער אין משחק הוגן - נהגי מוניות, בתי מלון, חנויות וקניונים נדרשים לעמוד בעלויות ובתקנות מרובות בעוד שלמתחריהם החדשים ב-Uber, Airbnb ואתרי הקניות אין עלויות או תקנות כאלה. עם זאת, לא בטוח שהפתרון הוא לאסור את קיומם של המודלים החדשים או להשית עליהם אותן תקנות. אם נעשה זאת, אנחנו עלולים להידמות לאלה שהלכו עם דגל אדום לפני המכונית (רק שהפעם תהיה זו המכונית האוטונומית) ולגלות שנשארנו מאחור.

■ הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל העולמית ובעלת הבלוג "עולם העבודה העתידי", www.niritcohen.com

עוד כתבות

הפגנה פרו פלסטינית באוני' קולומביה, ניו יורק / צילום: ap, Yuki Iwamura

״אוניברסיטת קולומביה נכנסה ללחץ, הקמפוס נראה כמו בסיס צבאי סגור״

השיעורים בקולומביה שבניו יורק הופסקו עד הודעה חדשה בשל מחאות פרו-פלסטיניות ● סטודנטים יהודים קיבלו המלצה שלא להגיע למקום, ונמנעה כניסתו של פרופ' שי דוידאי לקמפוס ● עומר לובטון-גרנות מבית הספר למדיניות ציבורית: "האוניברסיטה נכנסה ללחץ. הכול מגודר, שוטרים מסביב, כל השערים נעולים, בריקדות, עשרות ניידות ומסוקים באוויר"

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

הדולר מתחזק בחדות מול השקל

השקל נחלש בחדות מול המטבעות הזרים. אלו הסיבות

השקל נחלש בחדות הן מול הדולר והן מול האירו ● הכלכלנים הבכירים מסבירים כי מעבר למתיחות הגיאופוליטית מול איראן ולצד ההסלמה בצפון, גם גורמים בינלאומיים תורמים להיחלשות המטבע המקומי

סונדאר פיצ'אי, מנכ''ל גוגל / צילום: Associated Press, Tsering Topgyal

גוגל את היכתה את הציפיות ותחלק לראשונה דיבידנד; המניה מזנקת ב-13% במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו הרבה מעל הציפיות, 80 מיליארד דולר לעומת צפי של 78.6 מיליארד ● הרווח היה 1.89 דולר למניה, ב-20% מעל הצפי ● החברה תחלק לראשונה בתולדותיה דיבידנד ותבצע רכישה חוזרת של מניות

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

וול סטריט / צילום: Unsplash, Chenyu Guan

נעילה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה ירדה בכ-3%, טסלה זינקה ב-12%

הנאסד"ק עלה ב-0.2% ● אירופה ננעל בירידות קלות ● מדד הנג סנג עלה ב-2% ● בנק פיקטה: "שוק המניות בארה"ב תלוי ברווחי החברות הגדולות" ● יו"ר UBS: "הבנק אינו גדול מכדי ליפול" ● טסלה פספסה את התחזיות, אך המניה זינקה במסחר המאוחר; תאיץ השקת דגמים מוזלים • דריכות בשוק לקראת דוחות מטא לאחר הנעילה בוול סטריט • בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

המיליארדר דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בסכסוך עם האחים גרטנר, בנימוק שאורנשטיין סבור כי גרטלר הוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות שלו עם יו"ר לשכת עוה"ד לשעבר אפי נוה, מהן עולה חשש ליחסי "תן וקח" בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

סאטיה נאדלה, מנכ''ל ויו''ר מיקרוסופט / צילום: Associated Press, Mark Lennihan

מיקרוסופט עקפה את הציפיות; המניה מזנקת במסחר המאוחר

הכנסות החברה היו 61.9, ב-19% לעומת הרבעון המקביל אשתקד ● הרווח למניה 2.94 דולר למניה, מעל הצפי ● המניה עולה ב-5% במסחר המאוחר