גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"המוסדיים בארה"ב משקיעים שליש מכספי ההון סיכון. אצלנו זה 1%"

אריה סקופ ושותפיו באלומות טכנולוגיה עילית, ברק גרשוני ורוני ניימן, מקווים שיוזמת הקרנות של האוצר תכניס כסף ישראלי לתעשייה: "הממשלה נותנת סוכריה"

ברק גרשוני / צילום: תמר מצפי
ברק גרשוני / צילום: תמר מצפי

 

בימים אלה נפתח מירוץ בין חמש קבוצות שהתמודדו במכרז החשב הכללי באוצר, על ניהול ארבע קרנות הייטק חדשות. הראשונות מביניהן שיצליחו להירשם למסחר בבורסה ולגייס לפחות 400 מיליון שקל יזכו בסיוע מהמדינה: אם ייקלעו להפסדים הן יזכו לכרית ביטחון של עד 50 מיליון שקל כל אחת, ושלוש שנים לאחר תחילת פעילותן יוכלו לקבל הלוואות בערבות מדינה בהיקף כולל של 200 מיליון שקל. בשבוע שעבר אישרה ועדה ממשלתית בין-משרדית את עמידת הקרנות בתנאי הסף.

ארבע מהקרנות פירסמו טיוטות תשקיף: אלומות טכנולוגיה עילית; קסם אקסלנס טכנולוגיה עילית; IBI טכנולוגיה עילית; ואיילון טכנולוגיה עילית, ואילו קרן תמיר פישמן אקליפטוס כבר פרסמה את התשקיף שלה. על פי התשקיפים, הקרנות יגבו דמי ניהול של 2%, כלומר 8 מיליון שקל בשנה, להוציא איילון שדיווחה על 0.75%. החל מהרישום לבורסה יש לקרנות שלושה חודשים לגיוס הכסף, עם אופציה לשלושה חודשים נוספים. הקרנות מוקמות לשמונה שנים, עם אופציה להארכה בשלוש שנים נוספות.

תנאי נוסף שקבע המכרז הוא שכל קרן מחויבת להעסיק או להתקשר עם לפחות שני יועצים בעלי ניסיון משמעותי בהשקעות טכנולוגיה, או בעלי ניסיון בניהול פרויקט מו"פ בהיקף של 50 מיליון שקל לפחות. תנאי זה הביא לצירוף לא מעט שמות מוכרים לקרנות. קרן אקליפטוס כוללת את דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא בכיר באינטל, אמיר גל אור מקרן אינפינטי, ועדי גן מקרן אוורגרין; איילון גייסה את הלמן אלדובי טכנולוגיות ותעקוב אחר השקעותיו של אורי לוין, ממייסדי וייז; IBI גייסה בין השאר את ד"ר דן אקס, חוקר קרנות הון סיכון, את ערן וגנר, לשעבר סגן נשיא אמדוקס ושותף בג'מיני, ואת אורן וינהבר, מנכ"ל ושותף בקרן TheTime ; וקסם אקסלנס צירפה את כנען פרטנרס ואת קרן ניהול הנכסים ion.

אלומות טכנולוגיה עילית, שינהלו מנכ"ל החברה קובי נימקובסקי ומנהל קרנות הנאמנות של אלומות ברק גרשוני, גייסה גם היא כמה יועצים מרשימים: לצד סקופ כוללת הרשימה את יורם יעקבי, המסיים בקרוב קדנציה בת שש שנים כמנהל מרכז הפיתוח של מיקרוסופט בישראל; ניר ארז, מייסד ומנכ"ל Moovit ; רני כהן, יזם ומנכ"ל משותף של קרן ההון סיכון מופת; ורוני ניימן, יזם סדרתי ומשקיע בעל אחזקות ב-12 סטארט-אפים. בשיחה עם "גלובס" הסבירו גרשוני, סקופ וניימן מדוע הקמת הקרנות היא צעד חשוב בעיניהם, וניסו להתמודד עם הביקורת המושמעת נגדו.

סקופ: "מבחינת רוב המוסדיים בישראל הייטק הוא בפרופיל מסוכן מדי. כרגע זה לא מתאים לאופי שלהם, גם אם בארצות הברית המוסדיים משקיעים".

אולי המוסדיים בארץ יודעים מה הם עושים, הרי אם ההשקעות כל כך אטרקטיביות, למה צריך כרית ביטחון?

סקופ: "זה כמו עם קרנות ההון סיכון. היו בישראל קרנות הון סיכון לפני תוכנית יוזמה (שבמסגרתה השקיעה המדינה בתחום ב-1993)? לא. באמריקה הרי היו קרנות, אז למה לא בישראל? כי אף אחד לא האמין שזה עובד. מישהו היה צריך להראות דוגמה, הנה זה מצליח, בואו תראו ותמשיכו עם זה הלאה. יכול להיות שבהמשך קרנות הנאמנות עצמן יחליטו ששווה להן להשקיע בהייטק".

גרשוני: "אנחנו בהחלט יכולים להחליט להרים את הכפפה באיזה שלב. התשתית המשפטית כבר קיימת, לא צריך בשביל זה את הממשלה או הערבות. אבל אם מישהו לא יניע את המהלך הבראשיתי הזה, זה לא יתגלגל".

ניימן: "גם המדען הראשי, לצורך הדוגמה, זה מוסד שלא היה מקובל בעולם והיום מחקים אותו בכל מיני מקומות. יש בישראל סדר גודל של 6,000 סטארט-אפים, ורובם הגדול לא מצליחים לגייס אפילו סיד, למרות שחלקם שווים את זה. מעבר לזה, למעלה מ-90% מהכסף בהייטק הוא לא ישראלי, והמסים הגדולים על האקזיטים מגיעים לאמריקאים. יש כאן ניסיון לבוא למוסדיים הישראלים ולומר: 'חבר'ה, מה שטוב לקרן הפנסיה של המורים בארה"ב, שעושה הרבה מאוד כסף מהסטארט-אפ ניישן שלנו, טוב גם לכם. בואו קחו סוכריה ותתחילו לשחק במשחק".

ובשביל זה צריך גם ערבויות מדינה? הקרנות לא יצליחו להסתדר לבד?

גרשוני: "ערבויות המדינה הן סיפור גדול בעיני. שלוש שנים אחרי תחילת הפעילות נדע כבר לומר איפה כדאי לשים השקעות המשך, ולבקש הלוואות בשבילן במידת הצורך. אנחנו צריכים להישאר שם, להמשיך, זה דבר הגיוני".

בסכומים האלה זאת עדיין לא נשמעת כמו מהפכה.

גרשוני: "יש מהפכה אחת בסיפור מבחינתי, והיא שאתה ואני, יכולים סופסוף להשקיע בדבר הזה. זה הקצה של הפירמידה שלא נגיש לך היום בכלל. אפשר לשאול אם זה נעשה בצורה טובה או רעה, אבל איזה יופי שאפשר לדבר על המוצר הזה. הוא לא היה קיים ועכשיו כן. אפשר להשקיע ב-500 שקלים, ב-5,000, כל אחד והיכולת שלו. שמו כאן מוצר וצירפו אליו צוותי מומחים שלא היה אפשר לקבל במבנה אחר".

סקופ: "בוא נסתכל על מה שקורה בניו יורק ובעמק הסיליקון. שם מוסדיים משקיעים לפחות שליש מהכסף של קרנות ההון סיכון. בישראל זה אולי אחוז אחד כרגע".

על המודל של אלומות אומר סקופ: "כשאמרו לי שלוקחים חמישה יועצים, אמרתי שאני אישית מרגיש הרבה יותר בנוח בקבוצה כזאת, שכל אחד בא עם רקע אחר ועם ניסיון אחר. כשיש חבורה של אנשים אפשר לבדוק דברים שלבד, על סמך מצגת, אתה לא יכול לבדוק. ברור שאם מישהו עשה כבר חמישה אקזיטים זה מדבר בעד עצמו, אבל אחד, גאון, עם רעיון מאוד טוב, שכל ההיסטוריה שלו נהדרת - אני נכוויתי מכאלה. לכן אני יודע שתמיד צריך לבדוק, צריך לדבר עם לקוחות".

ניימן: "למרות שתנאי המכרז מחייבים שני יועצים בכל קרן החלטנו לבנות צוות רחב יותר, משתי סיבות מרכזיות. קודם כל, רצינו לעשות פילטר הרבה יותר דק של חברות: כאשר חמישה יועצים מגיעים לקונצנזוס שסטארט-אפ מסוים מעניין, זאת אמירה הרבה יותר משמעותית. סיבה שניה היא שאנחנו מתכוונים להשקיע ב-20-25 חברות. אני לא רוצה לשבת בעשרה דירקטוריונים, ללוות עשר חברות בצורה רצינית זה לא טרוויאלי. אז ברגע שאנחנו חמישה, וכל אחד לוקח 4-5 חברות, גם הליווי יותר רציני".

מהם התחומים העיקריים שתפעלו בהם?

ניימן: "אנחנו נמצאים בביג-דאטה, בינה מלאכותית, למידת מכונה, יותר בעולמות התוכנה מאשר בחומרה. מה שאנחנו בוחנים היום לא יהיה בהכרח מה שנבחן בעוד שלוש שנים, כי העסק מאוד דינמי. קשה לומר על מה נסתכל בעוד כמה שנים".

"בנוסף, נוטים קצת להתעלם מהחלק הסחיר של הקרן ולחשוב שמדובר בקרן הון סיכון רגילה, אבל לקרן רגילה אסור להשקיע במניות סחירות, זה לא במנדט. אצלנו הצוות פעיל מאוד בניהול הסחיר. אם אנחנו מזהים לדוגמה שביג דאטה הוא תחום מדהים, בוחנים כל מיני חברות ומסיקים שבעוד שנתיים התחום יתפוצץ עוד הרבה יותר, כי האינטרנט של הדברים לבדו מגדיל את כמות המידע בצורה אקספוננציאלית, אנחנו יכולים לבנות תעודת סל שנקראת ביג דאטה. אם תחפש כזאת כיום בנאסד"ק לא תמצא, אבל אני מניח שבעוד שנתיים תהיה".

עוד כתבות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה