גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הטכנולוגיה שעומדת מאחורי הביטקוין רק בתחילת דרכה

אסימונים שמחליפים את כרטיסי הכניסה למופעים והעברת כספים ללא עמלות ■ בשנים הקרובות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים יאפשרו מהפכות שאת רובן איננו יכולים לחזות ■ מאמר שמיני בסדרה

הטכנולוגיה שמאחורי הביטקוין / צילום: רויטרס
הטכנולוגיה שמאחורי הביטקוין / צילום: רויטרס

לפני 25 שנה, בשנת 1992, היו בעולם 26 אתרי אינטרנט בלבד. שנה לאחר מכן, ב-1993, נולד הדפדפן הראשון - Mosaic - שאיפשר לגלוש ביניהם. הוא התפתח במהירות, ופריצת דרך של ממש ב-1994 איפשרה להציג אלמנטים גרפיים באתרים. עד אוגוסט 1995 מספר האתרים גדל ל-10,000. בשנת 1994 נפל דבר בעולם האינטרנט, שהיה באותם ימים שולי ובלתי מוכר, וחברה שלימים תיקרא נטסקייפ הוקמה. החברה פיתחה דפדפן משוכלל ומתקדם הרבה יותר, ובתוך ארבעה חודשים מהשקת המוצר הוא כבר שלט ללא עוררין בשוק.

אם נחפש את יום ההולדת של בועת הדוט-קום, כנראה שאפשר לציינו ב-9 באוגוסט 1994. באותו יום הנפיקה נטסקייפ את מניותיה לציבור. לחברה היה רק רבעון אחד של דוחות כספיים, הכנסות של כ-5 מיליון דולר והפסדים של 2.7 מיליון דולר. ארבע חודשים קודם להנפקה הציבורית נמכרו 11% ממניות נטסקייפ לפי שווי חברה של כ-170 מיליון דולר. בתום יום המסחר הראשון נסחרה החברה בשווי שוק של כ-3 מיליארד דולר - גידול של פי 18 בתוך ארבעה חודשים.

ואולם התהילה החזיקה מעמד לזמן קצר בלבד, והדגימה את האימרה האמריקאית לפיה "חלוצים הם אלה שמסיימים עם החצים בגב". עד לשנת 1998 איבדה החברה, שעדיין לא היה לה מודל פיננסי של ממש, את רוב השוק למיקרוסופט עם הדפדפן שלה, אקספלורר, ובנובמבר של אותה שנה נמכרה נטסקייפ לחברת AOL בעסקת מניות שהוערכה ב-4 מיליארד דולר - כלומר, רק 25% מעל המחיר ביום המסחר הראשון ארבע שנים קודם לכן. המוצר עצמו, דפדפן נטסקייפ, שרד בקושי שש שנים נוספות, ובשנת 2004 הוא ננטש לגמרי.

התחזית של קרוגמן התבדתה

ההתפתחות המהירה של האינטרנט הפכה את האימייל, שנולד בשנות ה-70, לאפליקציה פופולרית. בשנת 1994, לכ-11 מיליון בתי אב בארה"ב היה חיבור לאינטרנט, והשימוש העיקרי שלהם היה אימייל. מספר המשתמשים בעולם היה קטן הרבה יותר: ב-1994, רק ל-0.25% מהאוכלוסייה העולמית היה אינטרנט, וגם כאן השימוש העיקרי היה אימייל.

לחזון של עולם שהוא כפר גלובלי של מידע דיגיטלי, שלא לדבר על העברת חלקים של ממש מחיי המסחר לאינטרנט, הגיבו רבים בסקפטיות, אם להתבטא בלשון המעטה. פרופ' פול קרוגמן, חתן פרס נובל לכלכלה וכיום מתנגד בולט ומפורסם לביטקוין ולמטבעות הדיגיטליים, אמר בריאיון לתקשורת בשנת 1998 כי "הגידול של האינטרנט יואט באופן דרסטי (וכאן בא הסבר מדעי-מתמטי מדוע, ח.ש). עד 2005 יהיה ברור לכול שהשפעת האינטרנט על הכלכלה לא תהיה גדולה מהשפעת מכשיר הפקס".

אפילו ביל גייטס, מייסד מיקרוסופט, התקשה בראיון טלוויזיוני לדיוויד לטרמן בשנת 1995 להגן על תעשיית האינטרנט בפני לגלוגי המראיין: "שמעתי איזה חדשה גדולה שאפשר לשמוע משחק בייסבול באינטרנט, וחשבתי 'לא שמעתם על רדיו?'". כשגייטס ניסה להסביר שבאינטרנט ניתן לשמוע את המשחק שוב ושוב, השיב לטרמן בלגלוג "לא שמעתם על מכשיר הקלטה?". מומלץ בחום לצפות בראיון הקצר הזה, לכל מי שחושב שהוא מבין בדיוק מהו ביטקוין ואיך הבלוקצ'יין ישפיע על העולם בתוך 10 שנים מהיום.

כיום, 20 שנה מאוחר יותר, נטסקייפ היא זיכרון היסטורי והאינטרנט הוא גוגל, אמזון, אובר, נטפליקס, פייסבוק, קרג ליסט, ווייז ועוד אוסף שימושים שמעטים יכלו להעלות על הדעת בזמנו. התחזיות של מומחים כמו פרופ' קרוגמן התבדו. ובכל זאת, כל זה לא היה קורה ללא נטסקייפ, או פתרון אחר דומה לזה שהציעה נטסקייפ בשנות ה-90. היו משקיעים שהרוויחו הון בנטסקייפ ובחברות אחרות שהיו הבסיס של אינטרנט 1.0 ובועת הדוט-קום, ומשקיעים רבים אחרים הפסידו סכומי עתק.

ואולם כל זה היה רעש רקע חסר חשיבות מבחינת מהפכת המידע העצומה שהתחוללה בעולמנו בעקבות האינטרנט. נטסקייפ באה והלכה, אבל העולם כנראה לא יחזור למכתבי דואר, להשכרת סרטי די.וי.די, לכרטיסי טיסה כתובים בכתב יד או למפות מודפסות. היעלמותן של החברות שהמציאו את מנועי החיפוש הראשונים - מארצ'י (1990) ועד אקסייט (1995) - לא מונעת ממאות מיליוני אנשים כיום להשתמש בגוגל על בסיס יומיומי. גם כאן רבים הרוויחו כספים ורבים הפסידו, אך אין זו אלא עובדה פרוזאית כשבוחנים את מהפכת הנגשת המידע.

עם כל הרעש סביב הביטקוין והמטבעות הדיגיטליים, פחות מ-1% מהאנשים בעולם רכשו מהם אי-פעם. בארה"ב יש כ-11 מיליון מיליונרים, ורק כ-300 אלף ארנקי ביטקוין שיש בהם יותר מביטקוין אחד. מספר האנשים שהשתמשו בבלוקצ'יין בדרך אחרת כלשהי קטן אף יותר. ואולם, כמו הדפדפן והאימייל בשנת 1994, הביטקוין והבלוקצ'יין (הביטקוין הוא אפליקציית הבלוקצ'יין הראשונה והפופולרית ביותר עד כה - ח.ש) הם טכנולוגיות בשלות שהועמדו במבחן, והם מוכנים לשלב הבא - שימוש על-ידי ציבור רחב של משתמשים.

כמו האינטרנט של 1994, הם עדיין חסרים אלמנטים חשובים כמו "קילר-אפ" (בהנחה שהביטקוין אינו כזה), וכן חלקים של התשתית הטכנולוגית, לרבות שפת תכנות פשוטה. כל זה ייקח זמן ומשאבים, ואלה מגיעים לתחום בקצב גדל והולך. בסופו של דבר, גם הבלוקצ'יין והמטבעות הקריפטוגרפיים יבשילו, בתהליך הדומה למה שעבר האינטרנט בין 1994 ל-2002.

נקודת המפנה קרובה משנדמה

בעולם הטכנולוגיה נהוג לדבר על "נקודת המפנה" ('Inflection Point'). זוהי נקודה שבה חל שינוי דרמטי במהלך התפתחותן של טכנולוגיות או השימוש בהן. מהפכה במקום התפתחות. המצאת הדפדפן של נטסקייפ הייתה נקודה כזו. כמה רחוקים המטבעות הקריפטוגרפיים מנקודה זו? קשה לדעת. אבל לא אתפלא אם הנקודה קרובה משנדמה. בין המצאת החשמל ועד ש-25% ממשקי הבית האמריקאיים השתמשו בטכנולוגיה, חלפו יותר מ-40 שנה. למחשבים האישיים זה לקח 15 שנה, ולסמארטפונים פחות מחמש שנים.

נכון להיום, פחות מ-0.5% מאוכלוסיית העולם רכשה מטבע קריפטוגרפי או השתמשה בטכנולוגיית בלוקצ'יין בצורה כלשהי. זה מותיר כ-3.8 מיליארד אנשים עם חיבור לאינטרנט וכ-3 מיליארד איש ללא חיבור למערכת הבנקאית, שיכולים למצוא ערך רב מחיבור לעולם החדש של מטבעות קריפטוגרפיים. בשנים הקרובות הבלוקצ'יין והמטבעות הדיגיטליים, שהם שני צדדים של אותו מטבע, יאפשרו רשימה ארוכה של מהפכות שאת רובן איננו יכולים אפילו לשער.

הצמיחה של ההשקעות הראשוניות-בלוקצ'יין

הרשימה כוללת אפשרויות כמו "סניף בנק" על כל מכשיר טלפון עבור 3 מיליארד איש חסרי גישה למערכת הבנקאית; העברת כספים מהירה ומאובטחת בין מדינות ללא תשלום של עמלות שמנות; רישום פשוט ונגיש של זכויות כמו בעלות במניות; מתן אשראי מכל רחבי העולם, תשלומים זעירים (מיקרו פיימנטס) למאות אלפי אנשים במקביל; "אסימונים" (tokens) המחליפים את כרטיסי הכניסה למופעים; רישום זכויות באוצרות אמנות; מעקב אחרי מקורם של מוצרים ו"כשרותם"; מטבעות שישמשו לתמריץ, כמו נקודות לנוסעים של חברות תעופה; ועוד אינסוף אפשרויות.

למטבעות הדיגיטליים שימושים אפשריים רבים, ואלה יתרחבו ככל שעוד אנשים ואמצעים יופנו לתחום. אנחנו נמצאים בקושי בתחילתו של השלב השני מתוך חמישה בתהליך של אימוץ הטכנולוגיה.

כמובן יהיו גם "נטסקייפים" רבים, ומשקיעים יפסידו או ירוויחו סכומים גדולים ב"מנועי החיפוש" של המטבעות הקריפטוגרפיים. מי יודע, ייתכן כי ה"גוגל" של התחום טרם נולדה, והביטקוין יסיים את דרכו כמו ש-AOL סיימה. ואולם דבר אחד ברור מעל לכל ספק: הכפר הגלובלי הדיגיטלי יזדקק לכסף גלובלי דיגיטלי. בעולם שבו ניתן לשלוח תמונה מטלפון נייד אחד למשנהו מקצה העולם ועד קצהו, ללא עלות כלשהי ובתוך שניות, תקום מערכת תשלומים ומסחר דומה, שהיא גם יעילה, זולה ואמינה, משוחררת מאחיזת החנק של "מתווכי האמון" כמו הבנקים, ושל מטבעות הפיאט.

■ הכותב הוא עורך דין, מנהל קרן השקעות במטבעות קריפטוגרפיים ומחבר הספר "A brief history of money". 

----------

מאמר ראשון בסדרה - הבלוקצ'יין יעשה לבנקים את מה שחולל האינטרנט לדפוס?
מאמר שני בסדרה
- המהפכה שמטרידה את מנכ"ל הבנק הגדול בארה"ב
מאמר שלישי בסדרה
- חוכמת האת'ריום - הדור הבא של החוזים החכמים
מאמר רביעי בסדרה
- האם הביטקוין בדרך להחליף את הזהב?
מאמר חמישי בסדרה
- הקשר בין החוב של טבע, שר האוצר האמריקאי והביטקוין
מאמר שישי בסדרה
- מה הוביל את הביטקוין ל-10,000 דולר בתוך פחות מ-9 שנים?
מאמר שביעי בסדרה
- בועת האשראי - התקווה של המטבעות הדיגיטליים

עוד כתבות

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים