גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח מיוחד: המחיר הגבוה של חוק עידוד השקעות הון

הבעיה העיקרית בחוק עידוד השקעות הון היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים ובין אם בהטבות מס - אבל לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת ■ פרשנות

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

1. בסוף השבוע האחרון, בעיתוי שנראה ממש לא מקרי, הוציא משרד הכלכלה הודעה על שורת מענקים "לקידום תעשייה איכותית בירושלים... על רקע המשבר בטבע", כך לדברי מי שעומד בראש המשרד, השר אלי כהן. "ירושלים היא בירת ישראל", הוסיף כהן, "ואנו פועלים לחזקה לא רק רוחנית אלא גם כלכלית".

המענקים הללו אינם רוחניים כהגדרתו של כהן, ובהחלט עולים למשלם המסים הרבה מאוד כסף. הסכומים נשמעים אולי קטנים יחסית להטבות המס הענקיות לטבע, אבל הם בכל זאת לא פעוטים (ראו טבלה מצורפת): 70 מיליון שקל לחברות בירושלים, מתוכם 34 מיליון לחברת לייטרקס, 12.5 מיליון שקל לחברת רפא, 12 מיליון שקל לחברת רפאל, 6 מיליון שקל לחברת "דקסל פארמה" ו-5 מיליון שקל לחברות במסלולי תעסוקה שיביאו לטענת משרד הכלכלה עוד 80 משרות חדשות. כמו כן, רשות החדשנות במשרד הכלכלה תקצה 40 מיליון שקל לייצור מתקדם שישמשו לליווי של כ-20 חברות ירושלמיות בתעשייה המסורתית לטובת פיתוח מו"פ והטעמת טכנולוגיות לייצור מתקדם. בנוסף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד תקצה 15 מיליון שקל לקידום פעילות עסקים קטנים ובינוניים בעיקר, ובכלל זה הקמת האב לחרדים. בסך הכל חבילת הסיוע "הירושלמית" תעלה למשלם המסים כ-200 מיליון שקל.

ועכשיו לשאלות: מדוע דווקא ירושלים ומדוע דווקא עכשיו? טוב, זו שאלה טיפשית: כי ירושלים בכותרות עכשיו, בעקבות המשבר בטבע והסגירה הצפויה של שני מפעלי החברה בבירה. ולשאלה היותר רצינית: במה שונים מפוטרי טבע מעשרות מפוטרים אחרים במשק במהלך השנה, ולמה לפתע פתאום יש אישורים להשקעות על-פי חוק עידוד השקעות הון שינסו לטפל, בין היתר (לא רק, צריך להדגיש), במפוטרי טבע? לי אין תשובה ברורה לזה, זולת תשומת-לב תקשורתית. 

מענקים

2. לפני שאנסה להשיב על התהיות, הסבר בקליפת אגוז על חוק עידוד השקעות הון - למתעניינים בפרטים מומלץ לחפש בגוגל את דוח ועדת אנדורן לעניין החוק לעידוד השקעות הון וגם את הפרטים המלאים של התוכניות באתר של משרד הכלכלה. לחוק עידוד השקעות הון יש רציונל מאוד הגיוני: אם המדינה תיתן מענקי השקעות או הטבות מס, המענקים וההטבות ימשכו השקעות, יעודדו יזמות כלכלית (כלומר, השקעות) ואלו יביאו בתורן ליצירת מקומות תעסוקה.

החוק נותן תעדוף מובהק לשלושה פרמטרים: לעובדה שהמפעל תעשייתי שעיקר פעילותו ייצורית, העובדה שהוא "בר-תחרות", כלומר מייצא 25% לפחות ממכירותיו (ההגדרה בחוק היא ש-25% מהכנסת המפעל נובעים ממכירות בשוק מסוים המונה יותר מ-14 מיליון איש), וגם תעדוף גאוגרפי: הימצאות המפעל באזורי פיתוח א'. והסיבה העיקרית לחוק, או הרציונל העיקרי שמנחה אותו: "סביבה תחרותית של מס". במילים פשוטות יותר: זה מקובל בכל העולם - בכל העולם מתחרים על השקעות, מורידים לרצפה את המסים, ולכן ישראל חייבת להיות תחרותית בהטבות ובמענקים אחרת חברות יפסיקו את פעילותן בארץ ויעתיקו אותה לחו"ל, תוך פגיעה בהכנסות ממסים, פגיעה בתעסוקה הישירה ובמעגלי התעסוקה העקיפה.

כל הטיעון הזה טוב יפה, עד שהוא מגיע לנתונים ולשקיפות, לצורך ניתוח על השלכות החוק והאפקטיביות שלו. ועדת אנדורן כתבה זאת במפורש: "מי שמבקש לדעת אם חוק עידוד השקעות הון קידם בשנים האחרונות יזמות כלכלית והשקעות בהון במשק הישראלי, תרם ליצירת מקומות תעסוקה, תמרץ פעילות חדשנית ושיפר את מצבה של הפריפריה - יתקשה למצוא במחקרים הקיימים תשובות מספקות". כלומר, אין שקיפות, אין נתונים, אין ניתוח, ואין פלא שאחר כך מגיעים למצב כפי שקרה בטבע.

3. בחוק יש שני מסלולים עיקריים להטבות, שני מסלולים שמשלימים אחד עם השני ולאו דווקא מתנגשים. המשמעות היא שחברה מסוימת יכולה ליהנות משני המסלולים גם יחדיו. הראשון הוא מסלול מענקים, כאשר במסלול הזה, חברות המבצעות השקעה הונית באזור פיתוח א' זכאיות למענק בשיעור של 20% מההשקעה שביצעו. המענקים ניתנים בהקצאה תחרותית, כאשר כל חברה מגישה תוכנית עסקית, אשר מנוקדת על-ידי מינהלת מרכז ההשקעות (בראשות נחום איצקוביץ') על-פי אמות מידה, כגון מיקום גאוגרפי, עלות שכר לעובדים, סיווג סוציו-אקונומי, הגדלת הפריון, חדשנות טכנולוגית ויציבות פיננסית. חברות שקיבלו ניקוד הגבוה מציון הסף מקבלות את המענק, אשר 65% ממנו ניתנים במהלך ביצוע ההשקעה והיתר לאחר עמידה באופן מלא ביעדי התוכנית המאושרת.

השני הוא המסלול של הטבות המס (או בשמו המקצועי "המסלול הירוק"). המסלול, שממנו נהנתה למשל, טבע, מאפשר לחברות העומדות בתנאים הקבועים בחוק ליהנות מהטבת מס מרכזית: הפחתת שיעור מס החברות שיכולה להגיע ל-5% בלבד. במסלול הזה אין בפועל תקרה או הגבלה, וכפי שראינו בטבע הטבות המס יכולות להגיע לעשרות מיליארדים אם, כמובן, המפעל הוא רווחי מאוד, כפי שאכן היה במקרה של הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה של טבע.

4. חזרה למענקים "הירושלמיים" ולטבלה שצירפתי. כאמור, הבעיה העיקרית בחוק לעידוד השקעות הון, היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים או בין אם בהטבות מס, אבל היא לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת, כיוון שהיא לא אוספת נתונים מספקים כדי לבדוק את אפקטיביות החוק. ברור לכולם שהסביבה התחרותית במיסוי הבינלאומי לא משאירה הרבה מרווח לגמישות וישראל חייבת "לציית" לתחרות הזו, אבל יחד עם זאת, מתחייבת בדיקה של מה קיבלנו עבור מה שנתנו והקפדה על סנקציות. בטבלה אפשר לראות כמה המדינה נותנת פר עובד (זה כמובן חישוב פשטני, אבל הוא החישוב היחיד שאפשר לעשותו כעת) למשך תוכנית ההשקעה הנאמדת ב-5 שנים. הציפייה היא שההשקעה בתוספת משרות תחזיר את עצמה במיסוי של העובדים החדשים, במיסוי של מעגלי תעסוקה נוספים, במיסוי חברות כתוצאה מגידול בייצוא וגם בערך מוסף כללי - למשל, אינטל, שהוציאה מתוכה עוד ועוד יזמים בתחום הטכנולוגיה.

האם השקעה של כ-830 אלף שקל לעובד חדש בחברת רפא מסוגלת להחזיר את עצמה? ומה קורה כשחברות מקבלות מענקים ולא עומדות ביעדי התעסוקה? האם חברות יכולות לקחת את הכסף, את המענקים, ולהפר את תנאי המענק? במשרד הכלכלה יש אמנם צוותים של רואי חשבון, כלכלנים ומהנדסים שתפקידם לוודא שאין פנצ'רים מהסוג הזה. התפקיד שלהם הוא ללוות את התוכניות העסקיות ולראות אם החברות עומדות ביעדים, אבל הבעיה היא שקשה להחזיר את הכסף אחרי שהוא כבר יצא, ולחברות קל יחסית לשחק עם המספרים כדי להראות שהן עמדו כביכול בתנאים. רשות ההשקעות אמנם דרשה בעבר החזרי מענקים, אבל לפעמים זה מוביל לעימותים משפטיים, וכדרכם של תהליכים משפטיים הם נמשכים שנים.

5. אלה התהיות שעולות מהמענקים "הירושלמים" בפרט והמענקים בכלל:

האם יש בכלל הצדקה כלכלית לאותם מענקים? ראו הסעיף הקודם: לאיש אין תשובה ברורה לכך.

האם ממילא אותן חברות שקיבלו מענקים התכוונו להגדיל את מספר המועסקים? חזרה לדוגמה של טבע: מסלול האפס אחוז מס ניתן לחברה לאחר שכבר החליטה על הקמת אתר חדש לצורך ייצור הקופקסון.

האם נקבעו סנקציות לשלילת המענק במקרה של פיטורים? התשובה לכך אינה החלטית: אם יש הפרות, רשות ההשקעות נכנסת לדיונים עם החברה. סנקציות? במקרה של הטבות המס: אין שום סנקציה. ההטבות ניתנות ללא תקרה, וגרוע מכל - ללא כל פרמטרים תעסוקתיים של איכות התעסוקה ומשך התעסוקה.

ושוב לשאלה שהעליתי קודם לכן: למה דווקא לחברות בירושלים? האם חברות או מובטלים בפריפריה "שווים" פחות? אני מניח שהתשובה לכך תהיה שגם לחברות בפריפריה יש מענקים, אבל ירושלים היא עכשיו בלב השיח הציבורי, אז הנה, הממשלה נותנת מענה לשיח הציבורי.

שאלת השקיפות: כיוון שרוב החברות שזכו למענק הן פרטיות, איך הציבור יכול להבין או לדעת כמה הטבות הן קיבלו ומה נתנו בתמורה? אולי גם הן קיבלו הטבות מס במקביל לצמצום בכוח האדם? התשובה לשאלה הזו: הציבור לא יידע, כי כל המידע הנוגע להטבות מס ולמענקים של חברות פרטיות אינו גלוי. וזה אחד האבסורדים הגדולים בחוק עידוד השקעות הון: בית המשפט אכף על רשות המסים בעקבות עתירה שלי לפרסם מדי שנה את ההטבות לחברות הציבוריות כמו טבע, אבל העליון למעשה חסם את השקיפות בנוגע לחברות הפרטיות. וזה אחד התנאים שחייבים להשתנות בחוק עידוד השקעות הון: רוצים מענק? רוצים הטבת מס? בבקשה, תקבלו אם תעמדו בתנאים, כשאחד מהם הוא שקיפות מלאה לציבור. זה הרי כסף ציבורי, אין סיבה שהציבור לא יידע מה קורה איתו. 

עוד כתבות

קניון / צילום: תמר מצפי

סוף לסיפור: בעלי הקניונים ישלמו מס

ביהמ"ש העליון דחה בקשה לדיון נוסף בנושא סיווג עסקאות למכירת מניות של חברות קניונים ● החברות יחויבו לפי עסקאות נדל"ן המחויבות במס שבח ומס רכישה

אלי דפס / צלם: יובל חן

משרדי החוץ והאוצר פוגגו את סכנת הביטול שריחפה על לו"ז טיסות החורף, ויחתמו על הסכם

אחרי התערבות של משרד ראש הממשלה, ייחתם הסכם בין משרדי החוץ והאוצר ● ההסכם ישפיע על כ-1,200 עובדי משרד החוץ שמועסקים באבטחה בנמלי תעופה שמהם ממריאות חברות התעופה הישראליות

פייסבוק / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

פייסבוק תשלח נציג בכיר לישראל לקראת הבחירות לכנסת

שון איוינס, מנהל קשרי הממשל של פייסבוק באירופה והמזרח התיכון, ייוועד בשבוע הבא עם נציגי ועדת הבחירות המרכזית ● הרשת החברתית יזמה מפגש בינו לבין יועצים פרלמנטריים, אך אלה לא הביעו התלהבות מהיוזמה

מכשור רפואי/ צילום :Shutterstock א.ס.א.פ קרייטיב

קרדיאקסנס מפתחת מכשיר בדיקת דופק ופונה למימון המונים

"היכולת שלנו למדוד כל פעימה ופעימה באמצעות שעון שניתן לענוד לאורך כל היום, מאפשרת לנטר את פעילות הלב באופן רציף" מסביר אלדד שמש מחברת Cardiacsense ● המדידה היא באמצעות חיישן אופטי, שמודד את התרחבות והתכווצות כלי הדם, יחד עם מערכת עיבוד אותות אשר יודעת לזהות את התנועה של כף היד, ולנטרל את הרעש הנובע מן התנועה הזו

רביב צולר / צילום: שלומי יוסף

רביב צולר ודרור הלוי מכניסים שותף לחברת העיר החדשה TLV לפי שווי של 30 מיליון שקל

אלי גבאי ממשיך בהרחבת פעילותה של חברת גבאי מניבים שבשליטתו, שהודיעה על כניסה לשותפות במארגנת קבוצות הרכישה, חברת העיר החדשה טי.אל.וי, בראשותו של דרור הלוי ● גבאי חתמה על הסכם לרכישת 17% ממניות העיר החדשה תמורת כ-5 מיליון שקל, עם אפשרות לרכישת 8% נוספים בתוך חצי שנה מחתימת ההסכם ● העיר החדשה מקדמת כיום שני פרויקטי מגורים בתל אביב

שרת המשפטים איילת שקד / צילום: מנחם שטאובר

שקד: "כבר היו יושבי-ראש לשכת עוה"ד שהיו תחת חקירות על דברים יותר חמורים"

שרת המשפטים איילת שקד מתייצבת לצד בעל בריתה, יו"ר לשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה: "ממליצה להתאפק עד שהפרקליטות תסיים את עבודתה"

התאונה בבית שמש / קרדיט תמונה: איחוד הצלה

יום דמים באתרי הבנייה: עובד התחשמל; מניין ההרוגים עלה ל-3

08:45 - פועל באתר לסלילת כביש באבן יהודה נהרג מפגיעת טרקטור ● 11:20 - פועל בבית שמש נהרג מפגיעת סלע ● ח"כ אייל בן ראובן: "כישלון מוחלט בהתמודדות עם תאונות באתר הבנייה" ● 21:08 - עובד נהרג הערב בבניין שעובר שיפוץ תמ"א 38, ברחוב הפרטיזנים 30 בהרצליה

עו"ד דוד שמרון / צילום: יונתן בלום

חברת החדשות מדווחת: המשטרה ממליצה על כתבי אישום נגד חשודי תיק 3,000 - פרשת הצוללות

המשטרה תמליץ להעמיד לדין את רוב החשודים העיקריים שנחקרו ● לדברי גורם בכיר בחקירה: "זו אחת מפרשיות השחיתות החמורות שנחקרו במשטרה על שוחד ומעשי מרמה ברכש הביטחוני של מדינת ישראל בעשרות מיליוני דולרים"

טלפון לחצנים / צילום אילוסטרציה: שאטרסטוק

הכאוס במועצה לצרכנות עולה מדרגה: ממחר העובדים יפסיקו את המענה הטלפוני כחלק ממאבקם המתמשך

רק לאחרונה עזב מ"מ המנכל מי שמונה כסמנכ"ל, ערן וולף ● וולף עזב כחצי שנה אחרי עזיבת המנכ"ל האחרון, ג'וש גולדשמידט ● דירקטוריון המועצה דולל משמעותית עם שורה של עזיבות ● מי שעומד כיום בראש המועצה הוא יו"ר הדירקטוריון עופר מרום שהחליף את היו"רית הקודמת אורנית רז שביקשה לפרוש מתפקידה

ניבין אבו רחמון / צילום: דוברות ח״כ אבו רחמון

הושבעה חברת כנסת ערביה שלישית: ניבין אבו רחמון מהמשותפת

בעת השבעתה אמרה אבו רחמון: "מתחייבת אני לשוויון מדינת ישראל כל אזרחיה בלי הבדל דת גזע ומין. אין חיים של אחד ששווים יותר מחיים של אחרים. אחרי חוק הלאום, אי אפשר לחזור למצב הרגיל" ● בתוך כך, הודיעו היום ראשי סיעת בל"ד שיחרימו את ישיבות הכנסת במהלך החודש הראשון של כנס החורף כחלק במאבק נגד חוק היסוד

הבורסה בת"א / צילום: איל יצהר

סגירה שלילית בת"א: אל על זינקה ב-8.5%

המדדים המובילים ננעלו בירידות בצל הירידות שנרשמות כעת בוול סטריט ● מדד ת"א 35 איבד 0.46%, ת"א 90 השיל 0.1% ומדד הבנקים ירד ב-0.8% ● אל על קפצה ברקע לדיווח על הסכמות בין הטייסים להנהלה ● עמיר שיווק זינקה ביותר מ-22% על רקע כניסתה לתחום הקנאביס ● מניית לאומי איבדה 0.86%, מניית נייס ירדה ב-1.86%, מנגד טבע עלתה ב-0.88%

אודי אנגל: צילום: ליאת מנדל

דרמה בשוק הטלוויזיה: בעלי המניות של רשת מבטלים את המיזוג עם ערוץ עשר

לדברי בעלי המניות ברשת, הנהלת הרשות השנייה הובילה לביטול המיזוג - ורשת חוזרת לפעילות מלאה ● "בעלי המניות נאלצו לקבל את ההחלטה, שכן חברה אינה יכולה להתנהל לאורך זמן בחוסר ודאות" ● תוקפים את הרשות השנייה: "נקטה סחבת ועיכובים; משמעות התנהלותה היא אחת – טרפוד המיזוג"

דונלד טראמפ. תחת הכותרת של דה־רגולציה/ צילום: רויטרס - Jonathan Ernst

עשור למשבר הכלכלי: האם הלקח נלמד, או שדמי הלימוד בארה"ב יהיו המשבר הבא?

המערכת ה"מפוארת" של ניהול ובקרת סיכונים בגופים הגדולים בעולם קרסה ברגע האמת ● תאוות הבצע, הכוח והסטטוס הם שעמדו ביסוד המשבר ● והיכן היו הרגולטורים ברגע האמת, ומה הם למדו מן המשבר? ● כתבה אחרונה בסדרה

יונה פוגל/ צילום:  עינת לברון

מיטב דש לרגולטורים: אפשרו למוסדיים לתאם עמדות ביחס לפז כדי למנות יו"ר ראוי

בית ההשקעות פנה לרגולטורים הפיננסיים במטרה שיאשרו למוסדיים לתאם עמדות כדי לשפר ולחזק את הממשל התאגידי בפז ● במיטב דש שואפים למנות דירקטור עשירי לחברה שימונה בהמשך ליו"ר ● הערכות: הדירקטור הנוסף עשוי להיות אברהם ביגר

דירות למכירה בת"א / צילום  שלומי יוסף

הלמ"ס: מחירי הדיור חזרו לרדת באוגוסט; מדד המחירים לצרכן עלה מזערית

מדד מחירי הדירות המסכם את ממוצע העסקאות לחודשים יולי-אוגוסט רשם ירידה של 0.3% לעומת המדד הקודם המסכם את מחירי העסקאות בחודשים יוני-יולי, כך מפרסמת היום (ב') הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ● מדד המחירים לצרכן לחודש ספטמבר רשם עלייה מזערית של 0.1%, בהתאם לציפיות ● האינפלציה בישראל ב-12 החודשים האחרונים מגיעה ל-1.2%

התחדשות עירונית / צילום: תמר מצפי

להניע את ההתחדשות העירונית בפריפריה דרך ניוד זכויות בנייה

חיזוק מבנים נגד רעידות אדמה מתרחש בעיקר באזורי ביקוש, אבל אפשר לעודד בנייה גם מחוץ למרכז

טקס קבלת תארים באוניברסיטת חיפה / צילום: תומר גנצר

המכללות צומחות, מספר מקבלי התארים עולה, אך הפערים בחברה הישראלית לא הצטמצמו

רפורמת המכללות הובילה לעלייה במספר בעלי התארים, אך הביאה גם לירידת הערך של התואר - כך עולה משורה של מחקרים • הסיכוי של צעירים למוביליות חברתית, נמוך גם בעידן המכללות • התרומה החשובה של הרפורמה: יותר ויותר צעירים שהם דור ראשון להשכלה גבוהה מגיעים לאקדמיה ● כתבה רביעית בסדרה

בצלאל מכליס, נשיא ומנכ"ל אלביט / צילום: תמר מצפי

רכב של סמנכ"ל באלביט תועד משמש להסרת שלטים בבחירות בראשל"צ

על פי התלונה, שהוגשה בידי נציגו של המועמד לראשות העיר מוטי עג'מי מסיעת "ראשון אחת" למנכ"ל אלביט, רכב ששייך לסמנכ"ל בכיר בקבוצת אלביט, עודד בן דוד, תועד בימים האחרונים כשהוא משמש לפעולות להסרת שלטי בחירות

איציק רוכברגר / צילום: איל יצהר

"כאשר עוסקים בשלילת והגבלת זכויות, לא בטוח שהדרך הקלה היא הדרך שנכון ללכת בה"

כך טען היום בא-כוחו של איציק רוכברגר, בדיון שהתקיים בעתירה שהגיש נגד ההחלטה לפסול אותו מלהתמודד בבחירות לראשות עיריית רמת השרון ● המדינה: התנאים הקבועים בחוק הם מעין "נוסחה מתמטית", אין מקום להפעלת שיקול דעת ● לפני כמה שנים הטיל בית המשפט על רוכברגר עונש של 6 חודשי עבודות שירות, קנס בסך 40 אלף שקל וקבע כי במעשיו דבק קלון

ברק אברמוב / צילום: אמיר מאירי

תיק-תק: המשטרה מערערת על ההחלטה לשחרר את שעוני היוקרה של ברק אברמוב

הגשת הערר מהווה המשך ישיר להחלטת בימ"ש השלום מלפני כשבוע, שהורה למשטרה להשיב לברק אברמוב, מבעלי רשת ג'פניקה, 3 שעוני יוקרה ואת רכב המרצדס שלו שנתפסו במסגרת חקירה המתנהלת נגדו ע"י להב 433