גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח מיוחד: המחיר הגבוה של חוק עידוד השקעות הון

הבעיה העיקרית בחוק עידוד השקעות הון היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים ובין אם בהטבות מס - אבל לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת ■ פרשנות

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

1. בסוף השבוע האחרון, בעיתוי שנראה ממש לא מקרי, הוציא משרד הכלכלה הודעה על שורת מענקים "לקידום תעשייה איכותית בירושלים... על רקע המשבר בטבע", כך לדברי מי שעומד בראש המשרד, השר אלי כהן. "ירושלים היא בירת ישראל", הוסיף כהן, "ואנו פועלים לחזקה לא רק רוחנית אלא גם כלכלית".

המענקים הללו אינם רוחניים כהגדרתו של כהן, ובהחלט עולים למשלם המסים הרבה מאוד כסף. הסכומים נשמעים אולי קטנים יחסית להטבות המס הענקיות לטבע, אבל הם בכל זאת לא פעוטים (ראו טבלה מצורפת): 70 מיליון שקל לחברות בירושלים, מתוכם 34 מיליון לחברת לייטרקס, 12.5 מיליון שקל לחברת רפא, 12 מיליון שקל לחברת רפאל, 6 מיליון שקל לחברת "דקסל פארמה" ו-5 מיליון שקל לחברות במסלולי תעסוקה שיביאו לטענת משרד הכלכלה עוד 80 משרות חדשות. כמו כן, רשות החדשנות במשרד הכלכלה תקצה 40 מיליון שקל לייצור מתקדם שישמשו לליווי של כ-20 חברות ירושלמיות בתעשייה המסורתית לטובת פיתוח מו"פ והטעמת טכנולוגיות לייצור מתקדם. בנוסף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד תקצה 15 מיליון שקל לקידום פעילות עסקים קטנים ובינוניים בעיקר, ובכלל זה הקמת האב לחרדים. בסך הכל חבילת הסיוע "הירושלמית" תעלה למשלם המסים כ-200 מיליון שקל.

ועכשיו לשאלות: מדוע דווקא ירושלים ומדוע דווקא עכשיו? טוב, זו שאלה טיפשית: כי ירושלים בכותרות עכשיו, בעקבות המשבר בטבע והסגירה הצפויה של שני מפעלי החברה בבירה. ולשאלה היותר רצינית: במה שונים מפוטרי טבע מעשרות מפוטרים אחרים במשק במהלך השנה, ולמה לפתע פתאום יש אישורים להשקעות על-פי חוק עידוד השקעות הון שינסו לטפל, בין היתר (לא רק, צריך להדגיש), במפוטרי טבע? לי אין תשובה ברורה לזה, זולת תשומת-לב תקשורתית. 

מענקים

2. לפני שאנסה להשיב על התהיות, הסבר בקליפת אגוז על חוק עידוד השקעות הון - למתעניינים בפרטים מומלץ לחפש בגוגל את דוח ועדת אנדורן לעניין החוק לעידוד השקעות הון וגם את הפרטים המלאים של התוכניות באתר של משרד הכלכלה. לחוק עידוד השקעות הון יש רציונל מאוד הגיוני: אם המדינה תיתן מענקי השקעות או הטבות מס, המענקים וההטבות ימשכו השקעות, יעודדו יזמות כלכלית (כלומר, השקעות) ואלו יביאו בתורן ליצירת מקומות תעסוקה.

החוק נותן תעדוף מובהק לשלושה פרמטרים: לעובדה שהמפעל תעשייתי שעיקר פעילותו ייצורית, העובדה שהוא "בר-תחרות", כלומר מייצא 25% לפחות ממכירותיו (ההגדרה בחוק היא ש-25% מהכנסת המפעל נובעים ממכירות בשוק מסוים המונה יותר מ-14 מיליון איש), וגם תעדוף גאוגרפי: הימצאות המפעל באזורי פיתוח א'. והסיבה העיקרית לחוק, או הרציונל העיקרי שמנחה אותו: "סביבה תחרותית של מס". במילים פשוטות יותר: זה מקובל בכל העולם - בכל העולם מתחרים על השקעות, מורידים לרצפה את המסים, ולכן ישראל חייבת להיות תחרותית בהטבות ובמענקים אחרת חברות יפסיקו את פעילותן בארץ ויעתיקו אותה לחו"ל, תוך פגיעה בהכנסות ממסים, פגיעה בתעסוקה הישירה ובמעגלי התעסוקה העקיפה.

כל הטיעון הזה טוב יפה, עד שהוא מגיע לנתונים ולשקיפות, לצורך ניתוח על השלכות החוק והאפקטיביות שלו. ועדת אנדורן כתבה זאת במפורש: "מי שמבקש לדעת אם חוק עידוד השקעות הון קידם בשנים האחרונות יזמות כלכלית והשקעות בהון במשק הישראלי, תרם ליצירת מקומות תעסוקה, תמרץ פעילות חדשנית ושיפר את מצבה של הפריפריה - יתקשה למצוא במחקרים הקיימים תשובות מספקות". כלומר, אין שקיפות, אין נתונים, אין ניתוח, ואין פלא שאחר כך מגיעים למצב כפי שקרה בטבע.

3. בחוק יש שני מסלולים עיקריים להטבות, שני מסלולים שמשלימים אחד עם השני ולאו דווקא מתנגשים. המשמעות היא שחברה מסוימת יכולה ליהנות משני המסלולים גם יחדיו. הראשון הוא מסלול מענקים, כאשר במסלול הזה, חברות המבצעות השקעה הונית באזור פיתוח א' זכאיות למענק בשיעור של 20% מההשקעה שביצעו. המענקים ניתנים בהקצאה תחרותית, כאשר כל חברה מגישה תוכנית עסקית, אשר מנוקדת על-ידי מינהלת מרכז ההשקעות (בראשות נחום איצקוביץ') על-פי אמות מידה, כגון מיקום גאוגרפי, עלות שכר לעובדים, סיווג סוציו-אקונומי, הגדלת הפריון, חדשנות טכנולוגית ויציבות פיננסית. חברות שקיבלו ניקוד הגבוה מציון הסף מקבלות את המענק, אשר 65% ממנו ניתנים במהלך ביצוע ההשקעה והיתר לאחר עמידה באופן מלא ביעדי התוכנית המאושרת.

השני הוא המסלול של הטבות המס (או בשמו המקצועי "המסלול הירוק"). המסלול, שממנו נהנתה למשל, טבע, מאפשר לחברות העומדות בתנאים הקבועים בחוק ליהנות מהטבת מס מרכזית: הפחתת שיעור מס החברות שיכולה להגיע ל-5% בלבד. במסלול הזה אין בפועל תקרה או הגבלה, וכפי שראינו בטבע הטבות המס יכולות להגיע לעשרות מיליארדים אם, כמובן, המפעל הוא רווחי מאוד, כפי שאכן היה במקרה של הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה של טבע.

4. חזרה למענקים "הירושלמיים" ולטבלה שצירפתי. כאמור, הבעיה העיקרית בחוק לעידוד השקעות הון, היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים או בין אם בהטבות מס, אבל היא לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת, כיוון שהיא לא אוספת נתונים מספקים כדי לבדוק את אפקטיביות החוק. ברור לכולם שהסביבה התחרותית במיסוי הבינלאומי לא משאירה הרבה מרווח לגמישות וישראל חייבת "לציית" לתחרות הזו, אבל יחד עם זאת, מתחייבת בדיקה של מה קיבלנו עבור מה שנתנו והקפדה על סנקציות. בטבלה אפשר לראות כמה המדינה נותנת פר עובד (זה כמובן חישוב פשטני, אבל הוא החישוב היחיד שאפשר לעשותו כעת) למשך תוכנית ההשקעה הנאמדת ב-5 שנים. הציפייה היא שההשקעה בתוספת משרות תחזיר את עצמה במיסוי של העובדים החדשים, במיסוי של מעגלי תעסוקה נוספים, במיסוי חברות כתוצאה מגידול בייצוא וגם בערך מוסף כללי - למשל, אינטל, שהוציאה מתוכה עוד ועוד יזמים בתחום הטכנולוגיה.

האם השקעה של כ-830 אלף שקל לעובד חדש בחברת רפא מסוגלת להחזיר את עצמה? ומה קורה כשחברות מקבלות מענקים ולא עומדות ביעדי התעסוקה? האם חברות יכולות לקחת את הכסף, את המענקים, ולהפר את תנאי המענק? במשרד הכלכלה יש אמנם צוותים של רואי חשבון, כלכלנים ומהנדסים שתפקידם לוודא שאין פנצ'רים מהסוג הזה. התפקיד שלהם הוא ללוות את התוכניות העסקיות ולראות אם החברות עומדות ביעדים, אבל הבעיה היא שקשה להחזיר את הכסף אחרי שהוא כבר יצא, ולחברות קל יחסית לשחק עם המספרים כדי להראות שהן עמדו כביכול בתנאים. רשות ההשקעות אמנם דרשה בעבר החזרי מענקים, אבל לפעמים זה מוביל לעימותים משפטיים, וכדרכם של תהליכים משפטיים הם נמשכים שנים.

5. אלה התהיות שעולות מהמענקים "הירושלמים" בפרט והמענקים בכלל:

האם יש בכלל הצדקה כלכלית לאותם מענקים? ראו הסעיף הקודם: לאיש אין תשובה ברורה לכך.

האם ממילא אותן חברות שקיבלו מענקים התכוונו להגדיל את מספר המועסקים? חזרה לדוגמה של טבע: מסלול האפס אחוז מס ניתן לחברה לאחר שכבר החליטה על הקמת אתר חדש לצורך ייצור הקופקסון.

האם נקבעו סנקציות לשלילת המענק במקרה של פיטורים? התשובה לכך אינה החלטית: אם יש הפרות, רשות ההשקעות נכנסת לדיונים עם החברה. סנקציות? במקרה של הטבות המס: אין שום סנקציה. ההטבות ניתנות ללא תקרה, וגרוע מכל - ללא כל פרמטרים תעסוקתיים של איכות התעסוקה ומשך התעסוקה.

ושוב לשאלה שהעליתי קודם לכן: למה דווקא לחברות בירושלים? האם חברות או מובטלים בפריפריה "שווים" פחות? אני מניח שהתשובה לכך תהיה שגם לחברות בפריפריה יש מענקים, אבל ירושלים היא עכשיו בלב השיח הציבורי, אז הנה, הממשלה נותנת מענה לשיח הציבורי.

שאלת השקיפות: כיוון שרוב החברות שזכו למענק הן פרטיות, איך הציבור יכול להבין או לדעת כמה הטבות הן קיבלו ומה נתנו בתמורה? אולי גם הן קיבלו הטבות מס במקביל לצמצום בכוח האדם? התשובה לשאלה הזו: הציבור לא יידע, כי כל המידע הנוגע להטבות מס ולמענקים של חברות פרטיות אינו גלוי. וזה אחד האבסורדים הגדולים בחוק עידוד השקעות הון: בית המשפט אכף על רשות המסים בעקבות עתירה שלי לפרסם מדי שנה את ההטבות לחברות הציבוריות כמו טבע, אבל העליון למעשה חסם את השקיפות בנוגע לחברות הפרטיות. וזה אחד התנאים שחייבים להשתנות בחוק עידוד השקעות הון: רוצים מענק? רוצים הטבת מס? בבקשה, תקבלו אם תעמדו בתנאים, כשאחד מהם הוא שקיפות מלאה לציבור. זה הרי כסף ציבורי, אין סיבה שהציבור לא יידע מה קורה איתו. 

עוד כתבות

ליברמן הגיש קובלנה פלילית נגד "דה מרקר" בגין לשון הרע

הקובלנה מתייחסת לכתבות שהתפרסמו בעיתון "דה מרקר", בהן נטען כי שר הביטחון עשה פרוטקציה לתעשייה האווירית כשהחליט שהמדינה תרכוש ממנה לוויין תקשורת בעלות של כ-800 מיליון שקל ● ליברמן טוען כי הפרסום אינו נכון, וכי הוא הוצג בכותרות המשנה באופן נלעג

ראש הממשלה בנימין נתניהו \ צילום: תמר מצפי

מחאת הלהט"ב: הפעם נתניהו האחרון לזהות את עומק המשבר

חוק הפונדקאות אינו משבר רק סביב זכויותיהם של גברים-הומואים ומאבק להט"בי צר, אלא מדובר בעניין עמוק וקשור לנימים הרגישים של החברה הישראלית: הרצון להיות משפחה, הורים, להרבות בילדים ● פרשנות

מארק צוקרברג / צילום: שאטרסטוק

צוקרברג: לא נסיר תכנים של מכחישי שואה, הם טועים בתום-לב

מנכ"ל פייסבוק בראיון לפודקאסט באתר Recode: "אני חושב שזה לא נכון להרחיק מישהו מהפלטפורמה רק בגלל שהוא טועה, אפילו אם הוא טועה פעמים רבות" ● עם זאת, צוקרברג אמר כי "לא נאפשר לאנשים לתכנן אלימות או לתקוף זה את זה"

מדברים על המגרש, פרק 6, אושרת עיני

הפרשנית אשרת עיני: "למה נשים מרוויחות פחות גם בספורט?"

תלונות על שדרי ופרשני הכדורגל הפכו כבר מזמן לספורט לאומי ● במונדיאל הזה התחדשנו בפרשנית חדשה, אשרת עיני ● האזינו ל"מדברים על המגרש", פודקאסט כלכלת הספורט של "גלובס", בשיחה עם אשרת על חוויית השידור הראשונה כתחליף לקריירת הספורט המקצועי, על נוכחות הנשים בספורט ועל התקווה האישית למונדיאל ב-2022

חיסכון לפנסיה / צילום: שאטרסטוק

תתכוננו, ה"משכורת" שלכם תיחתך ביותר מ-50% בגיל הפרישה

מחקר חדש קובע שהפנסיות הצפויות לדור הנוכחי יהיו רק 38% מהשכר לגברים ו-31% בלבד לנשים

השופטת רונית פוזננסקי כץ / צילום: שלומי יוסף

הדחת השופטת פוזננסקי-כץ - מחויבת המציאות; הדרך - פחות

פרשת המסרונים של השופטת רונית פוזננסקי-כץ פגעה במערכת המשפט, וביה"ד המשמעתי לשופטים לא יכול היה להשאיר אותה במערכת ● עם זאת, אפשר היה לגלות כלפיה קצת חמלה ● פרשנות

בית שאן / צילום: איל יצהר

בית שאן קורסת, אבל אף אחד לא לוקח על כך אחריות

רק אל תגידו לא ידעתי. רק אל תהיו מופתעים כשהקטסטרופה הזאת תתרחש ● רעידות האדמה באזור הכינרת בשבוע שעבר הורגשו היטב גם בבית שאן, שם נמצאים עד היום הריסות העיר הרומית בת 20 אלף התושבים (כמו בית שאן) שנקברה ברעידת אדמה לפני 1,300 שנה. מה השתנה מאז? מעט מאוד ● מסע בארץ אבודה

סטפן / צילום מסך

זכורות ואהובות: הפרסומת ל-yes שברה את השיא של השיאנים

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת בכיכובם של סטפן ואמילי הייתה האהובה והזכורה ביותר השבוע ● ספרינג הוא הקמפיין המושקע ביותר עם 1.3 מיליון שקל

גיל שוויד / צלם: איל יצהר

צ'ק פוינט תקצה לגיל שויד אופציות למניות בשווי של 144 מ' ד'

בעשור האחרון ויתר מנכ"ל צ'ק פוינט גיל שויד על קבלת שכר ובונוסים מהחברה ● עם זאת, הוא מקבל מדי שנה מענק נדיב של אופציות למניות חברת אבטחת הסייבר - משום שלדבריו נוח לו יותר להרוויח יחד עם בעלי המניות ● שויד מחזיק כיום ב-19.1% מהון החברה בשווי של כ-3.4 מיליארד דולר

החתימה על הרפורמה בחברת החשמל / צילום: עמירם ברקת

אושר חוק משק החשמל: הרפורמה בחח"י יוצאת לדרך

בעיקרי הרפורמה הוחלט על מכירת חלק מאתרי הייצור של החברה, הוצאת ניהול המערכת מהחברה, הקמת שני מחז"מים חדישים על ידי החברה, פתיחת מקטע אספקת החשמל לתחרות, ויצירת מתווה התייעלות, שבמהלכו יפרשו 1,800 עובדים

רון הדסי / צילום: איל יצהר

אלביט הדמיה תמכור מניות של חברת הבת כדי לפדות אג"ח

החברה התקשרה במזכר הבנות למכור עד 50% מאלביט מדיקל לאקסיג'נט קפיטל בדיסקאונט של 6%

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

טראמפ לא נשאר חייב ותוקף את האיחוד האירופי על קנס גוגל: "אמרתי לכם!"

האיחוד האירופי הכה בקנס של 5 מיליארד דולר על אחת החברות הגדולות ביותר שלנו, גוגל. הם באמת ניצלו את ארה"ב, אבל לא לאורך זמן!" כך צייץ נשיא ארה"ב בתגובה לקנס המאסיבי שהוטל על גוגל

אודי טויבין / צילום: יח"צ

סימנים של חולשה: ירידה חדה בהנפקות האג"ח הקונצרניות

המשנה למנכ"ל אפסילון חיתום: "השווקים הרבה פחות טובים ממה שהיו עד לאחרונה, והרבה פחות קל לגייס חוב. הפדיונות בקרנות הנאמנות פגעו באופן משמעותי בשוק הגיוסים"

המטוס החדש של סינגפור איירליינס/ צילום: יח"צ

דירוג Skytrax חושף: זוהי חברת התעופה הטובה בעולם

סינגפור איירליינס היא חברת התעופה הטובה ביותר לפי דירוג Skytrax, לאחר שהדיחה את קטאר איירווייז מהמקום הראשון בו דורגה בשנה שעברה

דגל הגאווה / צילום: שאטרסטוק

גאווה ודעה קדומה: מה הקשר בין נטייה מינית לבחירת מקצוע

מחקר שבדק מה גורם לגאים ולגאות לפנות למקצועות מסוימים מגלה העדפה לעבודות שאינן תלויות בצוות ●פרופ' למינהל עסקים באוניברסיטת בוסטון: "לאחרונה התרחשו כמה אירועים שמחזירים את היחס לגאים אחורה"

פטריק דרהי / צילום: רויטרס

דרהי ממשיך לטפל בחוב של אלטיס: גייסה מעל 5 מיליארד דולר

למרות השינויים המבניים וההתאוששות במניית קבוצת התקשורת - היא עדיין 51% מתחת לשיא של 2015

תמ"א 38. היועצים אמונים על הפרטים הקטנים/ צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

צפו: כך פרויקטים של תמ"א 38 מסכנים את חיינו

תמ"א 38 אומרת משהו פשוט: השוק הפרטי הופך לקבלן הביצוע של הממשלה. אבל יש פה כשל אחד משמעותי. פרויקט שלא נתפס בעיני הקבלן כרווחי - פשוט לא יקודם. מה זה אומר על הדיירים שגרים בבניין כזה? זה אומר שהם גרים במלכודות מוות. צפו בוידאו

עופר קוטלר מנכ"ל שיכון ובינוי / צילום: סיון פרג'

פרשת השוחד בשיכון ובינוי: קוטלר, ברניב ופאלוך נחקרו שוב

זאת יומיים לאחר חקירתו ושחרורו למעצר-בית של משה לחמני, יו"ר החברה ● החקירה נגד חברת הנדל"ן מקבוצת אריסון סובבת סביב החשד שלפיו בכירים בשיכון ובינוי שילמו שוחד לעובד זר בקניה בתמורה לקידום פרויקטים במדינה

לוח שערי חליפין של ביטקוין  / צילום: צילום: רויטרס - Dado Ruvic

מה גרם לביטקוין לזנק ב-700 דולר בשעה אחת?

לא היו חדשות או אירועים כלשהם שהניעו את הגאות במטבע הדיגיטלי השבוע, אך ייתכן שסוחרי המטבע השיקו מראש הוראות קנייה אוטומטיות ברמה זו ● השאלה היא אם העלייה החדה תפתה את המשקיעים הקטנים לחזור למטבע, או תפחיד אותם

בן גירון, בעל המניות המרכזי / צילום: יח"צ

בן גירון, מבעלי סומוטו, מכר 3% לילין לפידות ב-4 מיליון שקל

וגם: חילופים באגודת ידידי אוניברסיטת תל-אביב