גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ניתוח מיוחד: המחיר הגבוה של חוק עידוד השקעות הון

הבעיה העיקרית בחוק עידוד השקעות הון היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים ובין אם בהטבות מס - אבל לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת ■ פרשנות

אלי כהן / צילום: איל יצהר
אלי כהן / צילום: איל יצהר

1. בסוף השבוע האחרון, בעיתוי שנראה ממש לא מקרי, הוציא משרד הכלכלה הודעה על שורת מענקים "לקידום תעשייה איכותית בירושלים... על רקע המשבר בטבע", כך לדברי מי שעומד בראש המשרד, השר אלי כהן. "ירושלים היא בירת ישראל", הוסיף כהן, "ואנו פועלים לחזקה לא רק רוחנית אלא גם כלכלית".

המענקים הללו אינם רוחניים כהגדרתו של כהן, ובהחלט עולים למשלם המסים הרבה מאוד כסף. הסכומים נשמעים אולי קטנים יחסית להטבות המס הענקיות לטבע, אבל הם בכל זאת לא פעוטים (ראו טבלה מצורפת): 70 מיליון שקל לחברות בירושלים, מתוכם 34 מיליון לחברת לייטרקס, 12.5 מיליון שקל לחברת רפא, 12 מיליון שקל לחברת רפאל, 6 מיליון שקל לחברת "דקסל פארמה" ו-5 מיליון שקל לחברות במסלולי תעסוקה שיביאו לטענת משרד הכלכלה עוד 80 משרות חדשות. כמו כן, רשות החדשנות במשרד הכלכלה תקצה 40 מיליון שקל לייצור מתקדם שישמשו לליווי של כ-20 חברות ירושלמיות בתעשייה המסורתית לטובת פיתוח מו"פ והטעמת טכנולוגיות לייצור מתקדם. בנוסף, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד תקצה 15 מיליון שקל לקידום פעילות עסקים קטנים ובינוניים בעיקר, ובכלל זה הקמת האב לחרדים. בסך הכל חבילת הסיוע "הירושלמית" תעלה למשלם המסים כ-200 מיליון שקל.

ועכשיו לשאלות: מדוע דווקא ירושלים ומדוע דווקא עכשיו? טוב, זו שאלה טיפשית: כי ירושלים בכותרות עכשיו, בעקבות המשבר בטבע והסגירה הצפויה של שני מפעלי החברה בבירה. ולשאלה היותר רצינית: במה שונים מפוטרי טבע מעשרות מפוטרים אחרים במשק במהלך השנה, ולמה לפתע פתאום יש אישורים להשקעות על-פי חוק עידוד השקעות הון שינסו לטפל, בין היתר (לא רק, צריך להדגיש), במפוטרי טבע? לי אין תשובה ברורה לזה, זולת תשומת-לב תקשורתית. 

מענקים

2. לפני שאנסה להשיב על התהיות, הסבר בקליפת אגוז על חוק עידוד השקעות הון - למתעניינים בפרטים מומלץ לחפש בגוגל את דוח ועדת אנדורן לעניין החוק לעידוד השקעות הון וגם את הפרטים המלאים של התוכניות באתר של משרד הכלכלה. לחוק עידוד השקעות הון יש רציונל מאוד הגיוני: אם המדינה תיתן מענקי השקעות או הטבות מס, המענקים וההטבות ימשכו השקעות, יעודדו יזמות כלכלית (כלומר, השקעות) ואלו יביאו בתורן ליצירת מקומות תעסוקה.

החוק נותן תעדוף מובהק לשלושה פרמטרים: לעובדה שהמפעל תעשייתי שעיקר פעילותו ייצורית, העובדה שהוא "בר-תחרות", כלומר מייצא 25% לפחות ממכירותיו (ההגדרה בחוק היא ש-25% מהכנסת המפעל נובעים ממכירות בשוק מסוים המונה יותר מ-14 מיליון איש), וגם תעדוף גאוגרפי: הימצאות המפעל באזורי פיתוח א'. והסיבה העיקרית לחוק, או הרציונל העיקרי שמנחה אותו: "סביבה תחרותית של מס". במילים פשוטות יותר: זה מקובל בכל העולם - בכל העולם מתחרים על השקעות, מורידים לרצפה את המסים, ולכן ישראל חייבת להיות תחרותית בהטבות ובמענקים אחרת חברות יפסיקו את פעילותן בארץ ויעתיקו אותה לחו"ל, תוך פגיעה בהכנסות ממסים, פגיעה בתעסוקה הישירה ובמעגלי התעסוקה העקיפה.

כל הטיעון הזה טוב יפה, עד שהוא מגיע לנתונים ולשקיפות, לצורך ניתוח על השלכות החוק והאפקטיביות שלו. ועדת אנדורן כתבה זאת במפורש: "מי שמבקש לדעת אם חוק עידוד השקעות הון קידם בשנים האחרונות יזמות כלכלית והשקעות בהון במשק הישראלי, תרם ליצירת מקומות תעסוקה, תמרץ פעילות חדשנית ושיפר את מצבה של הפריפריה - יתקשה למצוא במחקרים הקיימים תשובות מספקות". כלומר, אין שקיפות, אין נתונים, אין ניתוח, ואין פלא שאחר כך מגיעים למצב כפי שקרה בטבע.

3. בחוק יש שני מסלולים עיקריים להטבות, שני מסלולים שמשלימים אחד עם השני ולאו דווקא מתנגשים. המשמעות היא שחברה מסוימת יכולה ליהנות משני המסלולים גם יחדיו. הראשון הוא מסלול מענקים, כאשר במסלול הזה, חברות המבצעות השקעה הונית באזור פיתוח א' זכאיות למענק בשיעור של 20% מההשקעה שביצעו. המענקים ניתנים בהקצאה תחרותית, כאשר כל חברה מגישה תוכנית עסקית, אשר מנוקדת על-ידי מינהלת מרכז ההשקעות (בראשות נחום איצקוביץ') על-פי אמות מידה, כגון מיקום גאוגרפי, עלות שכר לעובדים, סיווג סוציו-אקונומי, הגדלת הפריון, חדשנות טכנולוגית ויציבות פיננסית. חברות שקיבלו ניקוד הגבוה מציון הסף מקבלות את המענק, אשר 65% ממנו ניתנים במהלך ביצוע ההשקעה והיתר לאחר עמידה באופן מלא ביעדי התוכנית המאושרת.

השני הוא המסלול של הטבות המס (או בשמו המקצועי "המסלול הירוק"). המסלול, שממנו נהנתה למשל, טבע, מאפשר לחברות העומדות בתנאים הקבועים בחוק ליהנות מהטבת מס מרכזית: הפחתת שיעור מס החברות שיכולה להגיע ל-5% בלבד. במסלול הזה אין בפועל תקרה או הגבלה, וכפי שראינו בטבע הטבות המס יכולות להגיע לעשרות מיליארדים אם, כמובן, המפעל הוא רווחי מאוד, כפי שאכן היה במקרה של הקופקסון, התרופה לטרשת נפוצה של טבע.

4. חזרה למענקים "הירושלמיים" ולטבלה שצירפתי. כאמור, הבעיה העיקרית בחוק לעידוד השקעות הון, היא שהמדינה יודעת היטב מה היא נותנת, בין אם במענקים או בין אם בהטבות מס, אבל היא לא יודעת מה בדיוק היא מקבלת, כיוון שהיא לא אוספת נתונים מספקים כדי לבדוק את אפקטיביות החוק. ברור לכולם שהסביבה התחרותית במיסוי הבינלאומי לא משאירה הרבה מרווח לגמישות וישראל חייבת "לציית" לתחרות הזו, אבל יחד עם זאת, מתחייבת בדיקה של מה קיבלנו עבור מה שנתנו והקפדה על סנקציות. בטבלה אפשר לראות כמה המדינה נותנת פר עובד (זה כמובן חישוב פשטני, אבל הוא החישוב היחיד שאפשר לעשותו כעת) למשך תוכנית ההשקעה הנאמדת ב-5 שנים. הציפייה היא שההשקעה בתוספת משרות תחזיר את עצמה במיסוי של העובדים החדשים, במיסוי של מעגלי תעסוקה נוספים, במיסוי חברות כתוצאה מגידול בייצוא וגם בערך מוסף כללי - למשל, אינטל, שהוציאה מתוכה עוד ועוד יזמים בתחום הטכנולוגיה.

האם השקעה של כ-830 אלף שקל לעובד חדש בחברת רפא מסוגלת להחזיר את עצמה? ומה קורה כשחברות מקבלות מענקים ולא עומדות ביעדי התעסוקה? האם חברות יכולות לקחת את הכסף, את המענקים, ולהפר את תנאי המענק? במשרד הכלכלה יש אמנם צוותים של רואי חשבון, כלכלנים ומהנדסים שתפקידם לוודא שאין פנצ'רים מהסוג הזה. התפקיד שלהם הוא ללוות את התוכניות העסקיות ולראות אם החברות עומדות ביעדים, אבל הבעיה היא שקשה להחזיר את הכסף אחרי שהוא כבר יצא, ולחברות קל יחסית לשחק עם המספרים כדי להראות שהן עמדו כביכול בתנאים. רשות ההשקעות אמנם דרשה בעבר החזרי מענקים, אבל לפעמים זה מוביל לעימותים משפטיים, וכדרכם של תהליכים משפטיים הם נמשכים שנים.

5. אלה התהיות שעולות מהמענקים "הירושלמים" בפרט והמענקים בכלל:

האם יש בכלל הצדקה כלכלית לאותם מענקים? ראו הסעיף הקודם: לאיש אין תשובה ברורה לכך.

האם ממילא אותן חברות שקיבלו מענקים התכוונו להגדיל את מספר המועסקים? חזרה לדוגמה של טבע: מסלול האפס אחוז מס ניתן לחברה לאחר שכבר החליטה על הקמת אתר חדש לצורך ייצור הקופקסון.

האם נקבעו סנקציות לשלילת המענק במקרה של פיטורים? התשובה לכך אינה החלטית: אם יש הפרות, רשות ההשקעות נכנסת לדיונים עם החברה. סנקציות? במקרה של הטבות המס: אין שום סנקציה. ההטבות ניתנות ללא תקרה, וגרוע מכל - ללא כל פרמטרים תעסוקתיים של איכות התעסוקה ומשך התעסוקה.

ושוב לשאלה שהעליתי קודם לכן: למה דווקא לחברות בירושלים? האם חברות או מובטלים בפריפריה "שווים" פחות? אני מניח שהתשובה לכך תהיה שגם לחברות בפריפריה יש מענקים, אבל ירושלים היא עכשיו בלב השיח הציבורי, אז הנה, הממשלה נותנת מענה לשיח הציבורי.

שאלת השקיפות: כיוון שרוב החברות שזכו למענק הן פרטיות, איך הציבור יכול להבין או לדעת כמה הטבות הן קיבלו ומה נתנו בתמורה? אולי גם הן קיבלו הטבות מס במקביל לצמצום בכוח האדם? התשובה לשאלה הזו: הציבור לא יידע, כי כל המידע הנוגע להטבות מס ולמענקים של חברות פרטיות אינו גלוי. וזה אחד האבסורדים הגדולים בחוק עידוד השקעות הון: בית המשפט אכף על רשות המסים בעקבות עתירה שלי לפרסם מדי שנה את ההטבות לחברות הציבוריות כמו טבע, אבל העליון למעשה חסם את השקיפות בנוגע לחברות הפרטיות. וזה אחד התנאים שחייבים להשתנות בחוק עידוד השקעות הון: רוצים מענק? רוצים הטבת מס? בבקשה, תקבלו אם תעמדו בתנאים, כשאחד מהם הוא שקיפות מלאה לציבור. זה הרי כסף ציבורי, אין סיבה שהציבור לא יידע מה קורה איתו. 

עוד כתבות

אהוד אולמרט / צלם: נועם מושקוביץ'

אהוד אולמרט רכש דירת פנטהאוז בכיכר המדינה בת"א ב-12 מיליון שקל

מדובר בדירת פנטהאוז חדשה שהוקמה במסגרת פרויקט תמ"א 38 ברחוב מטמון 7 בת"א ● שמו של רה"מ לשעבר לא מופיע בנסח הטאבו של החברה, אך בסביבת הפרויקט מאשרים כי אולמרט הוא הרוכש ● הסיפור פורסם לראשונה בתוכנית "ברקוד" בחדשות 13

מנכ"ל אפל טים קוק/ Shannon Stapleton , צילום: רויטרס

אנליסטים חוששים כי חברת אפל נוהגת בחוסר שקיפות

הדיווח של אפל - כי תחזית ההכנסות של חטיבת השירותים שלהם מעל לתחזיות השוק - הצליח לבלבל את האנליסטים ● זאת מכיוון שאפל חישבה את ההכנסות לפי חוקי החשבונאות החדשים, אך לא ציינה זאת במכתבה למשקיעים ● לפי כללי החשבונאות הישנים, תחזית ההכנסות דווקא מתחת לציפיות

נטפליקס / צילום: שאטרסטוק

רגע אחרי העלאת המחירים הדרמטית, נטפליקס מציגה דוחות פושרים וצמיחה איטית מהצפוי בהכנסות

נטפליקס דיווחה על רווח גבוה מהצפוי, אך החששות התאמתו והעלאת מחירי החבילות בארה"ב אכן סימנה כי החברה תאכזב בשורה העליונה ● החברה הראתה חוזקה בשווקים הבינלאומיים וחולשה יחסית בארה"ב

גיא מונסונגו / צילום: שלומי יוסף

כתב אישום נגד איתי גביר, "איש הכספים" של גיא מונסונגו

גביר מואשם בזיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, גניבה בידי מורשה בנסיבות מחמירות, קשירת קשר לביצוע פשע, התחזות, הלבנת הון, שיבוש מהלכי חקירה ועבירות נוספות ● הפרקליטות מבקשת לעצור את גביר עד תום ההליכים נגדו ● עורך דינו: "כתב האישום מנופח ושגוי; גביר הוא עוד אחד מקורבנות הפרשה"

רב אלוף גדי איזנקוט/ צילום:  דובר צהל

צה"ל חשף את מחיר הפרידה מאיזנקוט: וזה עלה פחות מגנץ

הצבא הוציא 22 אלף שקל על תאורה, לבמאי ולהפקה הוא שילם כ-81 אלף שקל, הוציא עוד כ-58 אלף שקל על הסעדה וכ-68 אלף שקל לשירותי הקרנה והגברה ● יצויין כי עלויות האירוע נמוכות משמעותית מעלויות אירוע הפרידה שקיים צה"ל לקודמו בתפקיד בני גנץ שהסתכמו בכ-590 אלף שקל

וול סטריט / צילום: רויטרס

נעילה חיובית בוול סטריט לאחר דיווח כי ארה"ב שוקלת לבטל מכסים שהטילה על סין

התביעות הראשוניות לדמי אבטלה בשבוע החולף בארה"ב ירדו מעבר לצפוי ● מדד הייצור של פילדלפיה עלה בינואר יותר מהתחזיות ● מורגן סטנלי פספס תחזית הרווח למניה ב-9 סנט ● סוסייטה ג'נרל מזהיר מפני צניחה של 20% בהכנסות הרבעון ● הפקת הנפט בקרטל אופ"ק בחודש דצמבר ירדה ב-751 אלף חביות ליום

גלעד גליק, מנכ"ל איתמר מדיקל / צילום: איל יצהר

חם בביומד: איתמר מדיקל גייסה 11.5 מיליון דולר, וכיטוב 6 מיליון דולר

גיוס הגישור של איתמר, בו משתתף גם מור בית השקעות, עשוי לגדול ● מניית כיטוב צונחת כעת בבורסה בתל אביב ביותר מ-20% לאחר שיעור עלייה תלת ספרתי ביומיים האחרונים

אפי נוה /צילום: רפי קוץ

אפי נוה מתפטר מראשות לשכת עורכי הדין: "לא רוצה שענייני האישי יפגע בפעילותה"

אתמול נחשף כי אפי נוה חשוד בפרשה שעניינה חשד לקבלת שוחד תמורת סיוע במינוי שופטים ● נוה: "החלטתי להתפטר הואיל והלשכה חשובה ויקרה לי. אינני רוצה שענייני האישי - שאני מניח יסתיים במהרה - יפגע בפעילותה החשובה" ● בשלב זה עו"ד אורי קינן יכהן כמ"מ יו"ר לשכת עוה"ד

תעודות סל / אילוסטרציה: shutterstock

היום שאחרי תעודות הסל: לאן תפנה תעשיית המדדים בישראל

איך נראית תעשיית מוצרי המדד בישראל לאחר הפיכת תעודות הסל ל-ETF? אילו מנהלים מובילים את התעשייה המאוחדת וכמה מדדים ומוצרי מדד זמינים כעת עבור המשקיע הישראלי?

פרוייקט מחיר למשתכן בירושלים/ צילום:רפי קוץ

בדיקה: מחירי הדירות בירושלים ובתל אביב נחתכו ביותר מ-100 אלף שקל בממוצע בשנה החולפת

המדד הכללי מצביע על ירידה ממוצעת של 2.3% במחירי הדירות • הדרמה נמצאת בפילוח המחוזות - אזור ירושלים רשם צניחת מחירים בלמעלה מ–6% ובת"א ב–5% בממוצע. בחיפה נרשמה עלייה מינורית • יו"ר לשכת המתווכים בבירה: "מחיר למשתכן הוריד קונים מהשוק"

אליאס טנוס   / צלם: יחצ

חגית להב ומשפחת טנוס השתלטו על השלד הבורסאי גו.די.אם ובוחנים יציקת פעילות קנאביס רפואי לתוכו

בהשקעה כוללת של פחות מ-3 מיליון שקל רכשו נתח של כ-45% ממניות השלד הבורסאי מידי דב גולדשטיין ● להב פועלת כיום עיקר בתחום הנדל"ן, ואילו משפחת טנוס היא בעלת קבוצת בסט, יזמית ומבצעת פרויקטים ● להב: "כרגע בוחנים את האפשרויות"

בזק / צילום: רויטרס

מחזיקי האג"ח באינטרנט זהב בדרך לתביעה נגד הבנקים

בעקבות כישלון המכרז למכירת ביקום, בעלי האג"ח דורשים מהבנקים להזרים הון לאינטרנט זהב כדי להשאיר אותה בחיים ולנסות למכור את ביקום בשלב מאוחר יותר

העיר חריש / צילום: שלומי יוסף

"אם חריש הייתה חרדית - בעיית הדיור של החרדים הייתה נפתרת ל-5 השנים הקרובות"

היזם החרדי שלמה ברונר מסביר למה החרדים לא קונים דירות ריקות וזולות במקומות שבהם יש בנייה עודפת: "מאות דירות זה לא מספיק. צריך אלפי דירות בשביל מוסדות ציבור, כי צריך מוסד לכל קהילה"

בני גנץ, אביגדור ליברמן / צילום: אמיר מאירי

"דיברנו עם גנץ על שותפות. על אידאולוגיה לא דיברנו"

דני זקן, כתב הבחירות של "גלובס", מדבר בפודקאסט עם ליאת רון על מאחורי הקלעים של רשימת המועמדים של גנץ ומפלגתו ● האזינו:

קמפיין ביטוח ישיר / צילום מסך

9 מיליון וביטוח ישיר בראש טבלת הפרסומות הזכורות והאהובות

גיאוקרטוגרפיה: הפרסומת ל-9 מיליון היא האהובה ביותר בשבוע החולף, ואילו פרסומת היונים לביטוח ישיר היא הזכורה ביותר ● הקמפיין המושקע ביותר: הפרסומת לקוטג' של תנובה עם רשף לוי, שבה הושקעו 822 אלף שקל

תאגיד השידור כאן לוגו

כצפוי: עומר מנור זכה במכרז מנהל "כאן חינוכית"

עומר מנור שימש עד עתה כמנהל בפועל של "כאן חינוכית", וכעת זכה במכרז, ומינויו יהיה קבוע ● מנור נחשב למקורב למנכ"ל תאגיד השידור, אלדד קובלנץ

1 מכל 10 ישראלים מחזיק בארנק 500 שקל ומעלה / צילום: Shutterstock

השקל נחלש: "האינפלציה ב-2019 תהיה קרובה לגבול התחתון"

בהמשך לפרסום מדד המחירים לצרכן בלאומי צופים כי האינפלציה תישאר בחודשים הקרובים סביב רמה של 1%, במהלך השנה צפויה להתמתן מעט, ובהמשך, לקראת סוף 2019, האינפלציה צפויה לשוב לסביבתה הנוכחית" ● הדולר עלה 0.27% ושערו היציג נקבע על 3.688 שקלים ● סקירות המט"ח היומית של "גלובס"

איילת שקד / איור: דניאל גולדפרב

אחרי שש שנים בלבד בפוליטיקה, איילת שקד מזכירה את נתניהו יותר מכל אחד ששואף לרשת אותו

היא כורתת בריתות אסטרטגיות (כולל אחת שנויה מאוד במחלוקת עם אפי נוה), מתעמתת עם שופטי עליון, אפילו שאין לה כלל השכלה משפטית, ואף פעם לא עושה את זה אישי (כמעט) ● בסך-הכול בת 42, רק שש שנים בפוליטיקה ועם תדמית כמו רובוטית, שיטת איילת שקד נחשפת שלב אחר שלב ● ניתוח "גלובס"

שדה התעופה רמון / צילום: איל יצהר

שדה התעופה רמון יפה ומרשים - אך האם ההשקעה של 1.7 מיליארד שקל תוכיח את עצמה?

מדובר בשדה שמעוצב בצורה מרשימה מאוד, הן חיצונית והן בחלקו הפנימי - החל מההקפדה על הדברים הקטנים כמו שקעי טעינה ו-USB ליד כל מושב בחללי ההמתנה, עבור בשירותים אסתטיים ועד לצמחייה הידרופונית ובריכת דגים חיצונית ● שטח השדה עומד על פי 100 מזה שמשמש את אילת כיום - ליגה אחרת

רחוב הכשרת הישוב צפת / צילום: יחצ

האדמו"ר מצאנז העלה את ערך הדירה בצפת בכ-100 אלף שקל

זוג צעיר חרדי רכש דירה משופצת ברחוב הכשרת הישוב בצפת בשטח 90 מ"ר ב-840 אלף שקל ● "דירה דומה ברחוב אחר ולא רחוק נמכרת סביב 700 אלף שקל"