אחרי ראלי של 32%, האם השווקים המתעוררים יחזרו לנמנם?

מדד MSCI של השווקים המתעוררים הוסיף ב-2017 לא פחות מ-32% ■ לאחרונה מתרבים האנליסטים שמפקפקים ביכולת השווקים לשמור על הקצב הזה

קראקס ונצואלה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
קראקס ונצואלה / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

השווקים המתעוררים חזרו בשאגה ב-2017, על רקע העלייה בצמיחה הכלכלית העולמית והריביות הנמוכות שהציתו חיפוש עולמי אחרי תשואה.

מדד MSCI של השווקים המתעוררים עלה ב-32%, הביצוע הטוב ביותר שלו מאז 2009. מדד EMBI Global Diversified של ג'יי.פי מורגן, שמשקף מחירי אג"ח, עלה ב-10%, כמו ב-2016 וב-2012.

הנה חמישה דברים לעקוב אחריהם ב-2018, שיכולים לקבוע אם הגאות הזו תימשך:

1. זרימות הון: רווחים חזקים ותמחורי מניות נמוכים יותר בהשוואה למניות בעולם המפותח יכולים לשמור על זרימת הון חזקה לקרנות מניות ואג"ח בעולם המתעורר.

קרנות מניות בשווקים המתעוררים שבמעקב EPFR Global רשמו צבירה חיובית ב-45 מ-51 השבועות האחרונים. זהו קצב רצחני שכמה אנליסטים אומרים שיהיה לו קשה להימשך. השוורים לגבי העולם המתעורר משיבים על כך, שיש מרחב לעלייה נוספת, מפני שנכון לשבוע שהסתיים ב-13 בדצמבר, כמות הנכסים בקרנות שווקים מתעוררים עדיין נמוכה ב-26% מהשיא של 300 מיליארד דולר, שנרשם בפברואר 2013.

2. מדיניות מוניטרית עולמית: כאשר הפדרל ריזרב ובנקים מרכזיים גדולים אחרים מתחילים לסיים שנים של המרצה מוניטרית, תשואות האג"ח עשויות לעלות, ולהפחית את הביקוש לנכסים בעולם המתעורר.

אם תשואות אג"ח בטוחות יותר יתחילו לעלות כאשר בנקים מרכזיים יסיימו את המדיניות המוניטרית הסופר-מקלה שלהם, כמה משקיעים עשויים להחליט שהם לא יצטרכו לקחת כל כך הרבה סיכון כדי לקבל תשואה הגונה.

אבל אדוארד קרשנר, אסטרטג התיקים הראשי של קולומביה תרדנידל, אומר שההיסטוריה מראה שלאפקט של עליית ריבית לוקח זמן להגיע לשווקים המתעוררים.

קרשנר איננו צופה מצב שבו הריביות בארה"ב יעלו מהר מספיק עד כדי כך שיורידו מהפסים את השווקים המתעוררים בשנה החדשה.

3. פוליטיקה: המשקיעים יעקבו אחרי בחירות לנשיאות באמריקה הלטינית, ויישארו במעקב אחרי מתיחויות פוליטיות בארה"ב.

הברזילאים ילכו לקלפיות באוקטובר 2018 כד לבחור יורש לנשיא מיכאל טמר, שאינו מעוניין בכהונה נוספת. הוא קידם רפורמות פנסיה שעוזרות לשווקים בברזיל, והמשקיעים אומרים שחשוב שהנשיא הבא ימשיך אותן. העלייה בסנטימנט נגד טראמפ במקסיקו עשויה להביא לבחירת נשיא פופוליסטי ביולי, ולהגברת חששות המשקיעים מפני ממשל ידידותי פחות לעסקים. אם ארה"ב תנקוט קו תקיף ותצא מהסכם הסחר הצפון-אמריקאי נאפט"א, זה עלול לפגוע ביצוא המקסיקני ובכלכלה.

4. סין: מדינה זו עשויה היכנס למדד אג"ח עולמי חשוב ב-2018, ולמשוך כספי משקיעים משווקים אחרים בעולם המתעורר.

ב-2016 הציב ג'יי.פי מורגן צ'ייס במעקב את שוק האג"ח הממשלתיות הסיני המקומי, 3.75 טריליון דולר, כדי להחליט אם להוסיף אותו למדד מחירי האג"ח בעולם המתעורר הפופולרי של בנק זה, לאור הצעדים האחרונים להסרת הגבלות על מעורבות משקיעים זרים.

הוספת האג"ח הממשלתיות הסיניות למדד האג"ח הממשלתיות של ג'יי.פי מורגן במדינות מתעוררות, Emerging Markets Global Diversified, יכולה אוטומטית להעביר מיליארדי דולר לשוק האג"ח ביואן של סין, מפני שאחרי המדד הזה עוקבים משקיעים שמנהלים נכסים בסך של 303 מיליארד דולר, לפי הערכת הבנק. "סין תהיה בסופו של דבר 10% מהמדד", אמר דייוויד לוינגר, מנכ"ל קבוצת השווקים המתעוררים של TCW. צפויות העברות הון משווקים כמו מלזיה ותאילנד, בעוד שהמשקיעים "יעשו מקום" לסין בתיקים שלהם.

5. ונצואלה: האם החמצת תשלומים ועיצומים אמריקאיים יובילו למאבק מסובך על נכסים?

אחרי החמצת כמה תשלומי ריבית בחלק האחרון של 2017, קיבלה ונצואלה דירוג של חדלות פירעון על-ידי סוכנויות דירוג אג"ח, ותשלומים נוספים התבצעו באיחור, או לא התבצעו כלל. בעלי האג"ח יכולים לדרוש כעת גל של פירעונות, אבל ייתכן שהם יעדיפו לקבל את כספם באיחור, מאשר להסתבך במה שיכול להתפתח לאחת מפשיטות הרגל הגדולות והמסובכות בהיסטוריה. כל פריסה מחדש של החובות תסתבך בגלל העיצומים של ארה"ב, שאוסרים מסחר באג"ח חדשות שיונפקו על-ידי המשטר הנוכחי.

אבל גם כך, משבר החוב הוונצואלי לא צפוי להשפיע על שאר העולם המתעורר. השווקים המתעוררים הפכו למגוונים ומסועפים יותר, והם פחות מושפעים משוק אחד.

הריבית לטווח הקצר תועלה
 הריבית לטווח הקצר תועלה

המתעוררים הגיעו לבגרות?

מדד MSCI של מניות השווקים מתעוררים מתקרב ליום הולדתו ה-30. המדד, המהווה בנצ'מרק עבור משקיעים רבים, הושק במחצית 1988, ויש לו נתונים שהולכים אחורנית עד 31 בדצמבר 1987, ולכן מדובר כבר ב-30 שנה, כאמור.

מהפכים פוליטיים אדירים וגלובליזציה שינו את פני המדד הזה במרוצת הזמן, מציין דניאל סלייטר, אסטרטג מניות בבנק ההשקעות רנסנס קפיטל. בהתחלה הוא הקיף רק עשר מדינות. חומת ברלין עדיין לא נפלה, ולכן מרכז אירופה ומזרחה היו מחוץ לתחום. דרום אפריקה הייתה עדיין תחת האפרטהייד. לא היה, כמובן, מקום לסין, שהיום היא הגדולה ביותר מבין 24 מדינות המדד.

המדינות הללו מהוות היום 24% מהכלכלה העולמית, לעומת 5% בלבד לפני 30 שנה. ולמרות זאת, מניות העולם המתעורר מהוות רק 11% ממשקל המניות העולמי. מדד MSCI של השווקים המתעוררים עלה פי 11 במונחי מחיר מאז ההשקה, מציינים ברנסנס, מול עלייה של פי 5 במדד MSCI של העולם המפותח ב-30 השנים האחרונות.

יש מקום לצמיחה
 יש מקום לצמיחה

קווי ההפרדה הברורים בין שווקים מפותחים למתפתחים כנראה כבר לא קיימים. חלפו 20 שנה מאז שהמשבר הפיננסי האסייתי התפשט לרוסיה ולאמריקה הלטינית. האפיזודה הדומה האחרונה הייתה משבר מרחב האירו (יוון, אחת החברות המקוריות במדד MSCI EM, חזרה למדד הזה כתוצאה מהמשבר). ארה"ב, אירופה ויפן היו אלו שאימצו מדיניות מוניטרית בלתי שגרתית לתמיכה בכלכלות שלהן.

המשבר הבא יכול, כמובן, להסתתר ולארוב לנו בשווקים המתעוררים, והנסיעה של 30 השנים האחרונות הייתה רצופת קפיצות. אבל בעולם של תשואה נמוכה, נכסים מתעוררים עולים בחשיבותם בעיני משקיעים בכל מקום.

תשואות חזקות
 תשואות חזקות