גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מחאה מהונדסת: באיראן לא מתרגשים ממהפכות

ההמון האיראני כבר יצא לרחובות בעבר על מנת להילחם במשטר מדכא, אבל לרוב זה לא באמת עזר ■ אולי השילוש של הצעירים, עניי הערים והאיכרים חסרי הכל יוכל לשחזר את מאורעות 1978

מתנגדי הנשיא רוחאני  / צילום: רויטרס, Tony Gentile
מתנגדי הנשיא רוחאני / צילום: רויטרס, Tony Gentile

הגיון הפוליטיקה האיראנית של 20 השנה האחרונות היה פחות או יותר כזה: מפעם לפעם, כוהני הדת השליטים פותחים את שסתום הביטחון כדי לשחרר קיטור, ומניחים להמונים לבטא תסכול. לפעמים התסכול הוא זה של צעירים עירוניים, לפעמים התסכול הוא זה של אנשי הפרובינציות.

הצעירים הם צעירים - מרדנים, שוחרי תיקונים, יראי שמיים קצת פחות. אנשי הפרובינציות הם שמרנים, משכילים פחות, סקרנים פחות, יראי שמיים הרבה יותר.

ב-1997 נפתח השסתום כדי להניח לכוהן דת ליברלי, מוחמד חאתמי, להיבחר לנשיא. שמונה שנים אחר כך, פופוליסט שמרני, ההיפך מחאתמי, מחמוד אחמדינג'אד, הורשה להיבחר, במפתיע. שמונה שנים אחר כך, כוהן דת ליברלי, חסן רוחאני, הגיח במרוצה מאחור, ונבחר להפתעת הכול.

אמנם אי אפשר להגיד, בוודאי לא חד משמעית, שהבחירות זויפו לטובת המנצחים, אבל המשטר היה יכול למנוע את בחירתם באמצעים פשוטים למדי. למשל, הוא היה יכול לאסור עליהם להתמודד מלכתחילה באיזושהי אמתלה. הוא חזר ועשה כן ללא הרף, למשל כאשר אחמדינג'אד ניסה לחזור ולהתמודד בשנה שעברה.

לא-כל-כך-נשיא

הנשיא הוא לא כל-כך נשיאותי. הוא בעצם שווה ערך של ראש ממשלה מוגבל סמכויות בארץ עם משטר נשיאותי. הנשיא האמיתי, לכל חייו, הוא המנהיג העליון של המהפכה, האייאטוללה חמינאי.

הנשיא אינו יכול לטעון ברצינות למנדט. הנשיא האחרון שניסה לשלוט, אבול חסן באני סאדר, נאלץ להימלט על נפשו ב-1981. הוא חי עד עצם היום הזה ליד פריז, בהשגחה קפדנית של משטרת צרפת. ממילא לא כל-כך חשוב מה יעשה הנשיא. למשטר יש שורה של מנגנונים, המגבילים את חופש הפעולה שלו, ולפעמים מתקרבים לרוקן את כהונתו מתוכן.

רוחאני היה בחירה נוחה: הוא שחרר לחץ מבית, והוא הציג פנים מחייכות כלפי חוץ. עצם עלייתו הקלה על המערב להעמיד פנים שמשהו השתנה. להוט במיוחד להעמיד פנים היה נשיא ארה"ב ברק אובמה. הסוף היה גרעיני מאוד.

האייאטוללה חמינאי השתמש ברוחאני במפגיע. הוא הניח לנשיא לחתור להסכם עם האמריקאים, ולספוג את ביקורתם המרה של השמרנים. הוא אפילו טפטף מפעם לפעם ביקורת משלו. אבל לא היה מקום לפקפק באיזשהו שלב, שהכול נעשה על דעתו וברצונו. זו הייתה אפוא נוסחת הפעולה של הדור האחרון: התיאוקרטיה (שלטון כוהני הדת) והאותוקרטיה (שלטון היחיד), הניחו לקצת מראית עין של דמוקרטיה (שלטון העם) להתנהל ברפובליקה (שמעולם לא התחייבה לשום הייררכיה, חוץ מזו שבראשה עומד המנהיג העליון).

סדק, לא שבר

מה אם כן קורה עכשיו ממש? כלי העבודה של הדיקטטורה האיראנית עדיין לא נשברו, אבל הם נסדקו באופן לא צפוי; זה האופן המהלך אימים על משטרי דיכוי. המדכאים יכולים להסתדר עם צעירים מרדנים בחוצות עריהם, הם יכולים להסתדר עם פועלים קשי יום בחוצות עיירותיהם, הם יכולים להסתדר עם איכרים אביונים בחוצות כפריהם.

אבל יכולתם להסתדר מועמדת בספק כלשהו, כאשר כל שלושת המגזרים מתעוררים באותו הזמן. ראינו את זה בכל מיני מציאויות מהפכניות, בארבע יבשות. ראינו את זה באיראן עצמה, פעמיים במרוצת המאה ה-20: מהפכת 1905, שהובסה שבע שנים אחר כך, רק לאחר שצבא רוסי עלה על טהרן בתמיכה בריטית; ראינו את זה ב-1978, כאשר נחשולים עצומים של מפגינים הטביעו את המלוכה.

אין זאת אומרת בשום פנים שמדינות משטרה קורסות אוטומטית, אפילו כאשר מתרחשת "הסופה המושלמת", וקואליציה של פועלים, איכרים וסטודנטים נוהרת אל כיכר העיר. מדינות משטרה התקדמו להפליא בפיתוח מכניזמים של דיכוי ושל שיור מאז המהפכות העממיות של אירופה באמצע המאה ה-19, גם מאז האביב הערבי.

נחשול המפגינים התפתל

ההנחה שהפעם משהו באמת קורה ריחפה בשמי טהרן ב-1999 וב-2009. המראה של המונים ברחובות שכנע מספר ניכר של מתבוננים, שמן הנחשול הזה לא יוכל המשטר להינצל.

ב-1978, הסימן הברור ביותר שמשהו באמת קורה ניתן בספטמבר, כאשר נחיל אנושי עצום, מיליון בני אדם ויותר, התפתל בשדרות המרכזיות של טהרן מבלי שהמשטר היה מסוגל להתנגד. אני נזכר שאהוד יערי, אז הכתב לענייני ערבים של הטלוויזיה, שכנע את עורכיו לפתוח את מהדורת "מבט" בשש או שבע דקות רצופות של צילום לוויין של ההמונים בטהרן. יערי הודיע לצופיו שמשטר השאה מסתיים, והוא כמובן צדק.

אנחנו יודעים, לעומת זאת, שההמונים לא סיימו את רודנותה של המפלגה הקומוניסטית בסין, גם לאחר שמיליון מפגינים לטובת דמוקרטיה כבשו את כיכר השלום השמיימי בבייג'ין באביב 1989, ואף כי גם שם התממש הסיוט הגדול של הדיקטטורים: כל חלקי האוכלוסייה עשו יד אחת נגד משטרם.

ההמונים הפילו את מובארק בקהיר, ולפניו את בן עלי בתוניס - אבל כידוע לא את אסד. אדרבא, ההמונים רק חיזקו את נחישותו לעשות כל מה שצריך ונחוץ כדי למנוע את עלייתם לשלטון.

הרפובליקה האיסלאמית מוציאה לעצמה פוליסות ביטוח מפני מהפכה זו השנה ה-39. יש לה צבא נאמן, יש לה משמרות מהפכה (שומרי הסף הנאמנים של המשטר, שווי ערך של ה-SS בגרמניה הנאצית), יש לה בריוני רחוב (באסיג' ואנסאר אל-חיזבאללה, שווי ערך של ה-SA בגרמניה העוד-מעט-נאצית).

השפעת האקלים המשתנה

פן אחד מעניין, אולי חשוב, אולי קריטי, של תנועת המחאה הזו הוא הדמוגרפיה שלה. אפשר להגיד עליה כי היא תוצאה מעניינת ולא לגמרי צפויה של שינויי האקלים. בחלקים של איראן יש בצורת הנמשכת זה 14 שנה. היא חייבה איכרים לנטוש את שדותיהם, ולעבור לעיר הסמוכה, לחפש עבודה. על פי דיווחים עיתונאיים, חלק ניכר מן המפגינים בפרובינציות הם איכרים שהבצורת הפכה לפועלי דחק עירוניים.

חילופי הקנטות התנהלו בין שמרנים לליברלים במשטר, והם זלגו לתקשורת. השמרנים הסיתו נגד הנשיא, ומפגיניהם בעיר הקדושה משהד נענו למנהיג תפילה שיעי מקומי, והפגינו נגד הנשיא רוחאני בקריאה "הלאה הדיקטטור". אנשי רוחאני החליטו לגמול בהדלפת פרטי התקציב, שעד אותו הזמן היו שרויים בסוד כמוס. למיליוני איראנים נודע פתאום היקף ההקצבות למוסדות דת ולשירותי הביטחון - וחמתם בערה בהם להשחית.

היסטוריון אחד של איראן ניסה פעם לתת סימנים בהתפרצויות התקופתיות נגד משטר, או נגד שיטה. במאה ה-20, אחת ל-35 שנה נפל משטר איראני. יש אסכולה היסטורית-תרבותית-ביולוגית, המכנה את עצמה "קליאו-דינמיקה" (על שם אלה מן המיתולוגיה היוונית), הטוענת שמחזורי אלימות אינם מקריים, והם מייצגים מסה קריטית המועדת להתפרצות אחת לדור או אחת לשניים.

המחזוריות אינה מקלה עלינו לחזות את התוצאות. אבל כשאנחנו שומעים את הנשיא רוחאני (הוא כבר אינו מחייך) אומר לחברי הפרלמנט האיסלאמי על הפגנות הרחוב "זה שום דבר", מותר לנו להיזכר בדברי ההרגעה של אנשי השאה בחודשים הראשונים של 1978. שום דבר, לא לדאוג, הם אמרו.

לא שאנחנו דואגים.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס