גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גוגל ופייסבוק על כוונת רשות המסים: "כבר התחלנו הליכי גבייה"

כך אמר מנהל רשות המסים, משה אשר, בדיון בוועדת הכלכלה בנושא ההשפעות של גוגל ופייסבוק על השוק ■ הממונה על ההגבלים, מיכל הלפרין: נקדיש את 2018 לבדיקת עומק האם גוגל ופייסבוק מנצלות את כוחן לרעה

עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר
עו"ד רו"ח משה אשר / צילום: איל יצהר

זמן רב אחרי שהתעורר הדיון הציבורי בעולם ובישראל על ההשפעות של ענקיות האינטרנט גוגל, פייסבוק ואחרות על הכלכלה והחברה, נזכרה היום ועדת הכלכלה של הכנסת לכנס דיון בנושא. יו"ר הוועדה, איתן כבל, שיזם את הדיון, בחר שלא לייחד דיונים נפרדים לסוגיות כלכליות וחברתיות, והתוצאה הייתה הרבה סיסמאות שהופרחו לחלל האוויר ומעט מאוד אינפורמציה חדשה.

כבל הציג את האתגרים לשוק עם כניסתן של אותן חברות ואמר כי "השמיכה קצרה, וכולם רוצים חלק ממנה. יש שני שחקנים מרכזיים שלוקחים את כל השוק וצריך לראות לאן הולכים עם זה. העולם כבר מנסה לבדוק איך להתנהל עם זה".

הסוגיות הראשונות שנדונו נגעו בעיקר לאתגרים שמציבות ענקיות האינטרנט לרגולטורים. מיכל הלפרין, הממונה על הרשות להגבלים עסקיים, סקרה את עבודה שנעשית בימים אלה במשרדה בכל הקשור לחברות האלו. לדבריה, ענקיות האינטרנט הביאו הרבה רווחה וטוב לעולם ושינו את האופן שבו אנו מתנהלים, אך בצד הרווחה הן צברו הרבה כוח כלכלי ופוליטי והן מהוות אתגר משמעותי בפני החברה הגלובלית כמו גם בפני החברה הישראלית. לדברי הלפרין, רשות ההגבלים בודקת לעומק את השפעתן של חברות האינטרנט על השוק ותקדיש את 2018 לבחון אם הן מנצלות את כוחן לרעה.

הלפרין הוסיפה ואמרה כי חברות כמו גוגל ופייסבוק הן כלכלות רשת, והבעיה בכלכלות כאלה היא שמהר מאוד נוצר לשחקניות כוח מונופולסטי ולמתחרים קשה להיכנס. "קשה לשבור גופים שמבוססים על כלכלת רשת. ענקיות האינטרנט מבוססות על ידע. הן אוספות ידע עלינו ומעבירות אותו הלאה כדי לקדם את פעילותן. ענקיות האינטרנט מציעות למפרסמים פרסום מדויק, מפולח ומיומן יותר ממה שיכלו לקבל בפרסום המסורתי. זה הופך את הפרסום לזול ואטרקטיבי".

כיצד על הרגולטור בישראל להתייחס לחברות שהמבנה שלהן לא עולה בקנה אחד עם גופים כלכליים של העולם הישן - לא מבחינת המוצר שהן מציעות ולא מבחינת מיקום הפעילות. העמדה של הלפרין היא שישראל אינה צריכה להיות אור לגויים בכל הקשור לחקיקת חוקים או קביעת תקנות נגד ענקיות האינטרנט וכי יש להתערב רק במקומות שבהם יש פגיעה בשוק המקומי. "אותנו זה פוגש בנטייה הטבעית של אותם גופים להיות מונופולים", אמרה. "הרבה מהגופים נותנים את השירותים שלהם לגולש בחינם וזה מחייב אותנו לניתוח כלכלי שונה מהמסורתי. בדרך כלל משתמשים בפרמטר של מחיר כדי להבין מוצר. זה לא קיים בניתוח כלכלי של האינטרנט".

הלפרין הוסיפה כי "לא צריך לתקן את חוק ההגבלים העסקיים כדי לתת תרופה ולטפל בעולמות דיגיטליים. לא צריך לייצר הגדרות חדשות. בנוגע לסימני השאלה שהתעוררו, להבנתנו, חברות האינטרנט הגדולות הן גופים שיש להם נוכחות בישראל דרך דוקטרינת ההשפעה, ולכן חוק ההגבלים העסקיים חל עליהן גם אם הן לא התאגדו בישראל. אנחנו בודקים אותן לא כי הן גדולות וחזקות, אלא כדי להבין אם הן מנצלות את כוחן לרעה. אם יתברר שהן עושות מעשה כדי לדחוק מתחרים או משתמשות בכוח משוק אחד כדי להשתלט על שוק אחר - זה יעניין אותנו. אם יש בעיה ישראלית ספציפית נרצה לטפל בה, אבל אני לא חושבת שאנחנו צריכים להוביל את המאבק".

"עדיין עובדים על המאסה הגדולה"

אחד הנושאים שמעוררים ביקורת על ענקיות התקשורת היא העובדה שאינן משלמות מסים בישראל. יש לכך השפעות רבות לא רק על ההכנסות של ישראל אל מול היקף גדל והולך של כסף שיוצא אל מחוץ לה אלא גם על היכולת של ענקיות האינטרנט להציע מחירי פרסום אטרקטיביים. רשות המסים כבר הודיעה בעבר כי תפעל למיסוי של התאגידים הבינלאומיים. משה אשר, מנהל רשות המסים, לקח את זה צעד קדימה והודיע כי התהליך כבר יצא לדרך.

"החוזר שרשות המסים פרסמה בנוגע למיסוי חברות בינלאומיות הוא חוזר שמפרש את הדין הקיים בצורה מרחיבה שמבססת את קיומו של 'מוסד קבע' של אותן חברות רב-לאומיות שפועלות בישראל. לאחר הקביעה העקרונית שיש מוסד קבע בישראל יש להידרש לשאלה המשנית, שהיא כמה רווחים יש לייחס למדינת ישראל מכלל הרווחים של אותה חברה. בשתי סוגיות אלה רשות המסים פועלת בימים אלה מול חברות שפועלות בישראל. אנחנו נמצאים בתוך הליכי שומה ובסופו של יום נגבה מסים מחברות האינטרנט הגדולות. לחלק מהחברות (גוגל ופייסבוק) כבר הוצאו שומות. על המאסה הגדולה אנחנו עדיין עובדים".

בתום הדיון אמר אשר ל"גלובס" כי "החוזר שרשות המסים פרסמה בנוגע למיסוי החברות הרב-לאומיות הוא חוזר שמפרש את הדין הקיים בצורה מרחיבה, שמבססת את קיומו של 'מוסד קבע' של אותן חברות הפועלות בישראל. הרשות פועלת בימים אלה גם בהליכי שומה וביקורת, גם בתחום המע"מ וגם בתחום מס הכנסה, ובחודשים הקרובים ייצאו שומות חדשות לאותן חברות".

פגיעה בשוק התקשורת

ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) התייחס להשלכות האחיזה של גוגל ופייסבוק במידע. "אין תחרות כי היצרנים המקומיים משלמים מס, וגוגל ופייסבוק לא. הם גונבים תוכן ולא מייצרים אותו. מרוויחים עליו, ולא משלמים מס. ישראל מובילה בחדשנות וטכנולוגיה, אז צריך להוביל גם בחקיקה", אמר.

דב חנין (הרשימה המשותפת) הציע להתערב אפילו באופן נקודתי, למשל על ידי הפעלת מנגנון בדומה למנגנון הצרפתי, שבו גוגל משלמת תשלום מסוים למדינה והוא משמש פיצוי לכלי התקשורת באמצעות סיוע שגופי התקשורת מקבלים מהמדינה על מנת שישרדו.

יוליה שמאלוב, דוברת הרשות השנייה, ציירה באופן קודר את העתיד שנשקף ליצרני התוכן הישראליים אם כוחם של גוגל ופייסבוק לא ירוסן: "אנחנו מדברים על קריסה בשוק התקשורת. הפגיעה לא תישאר בטלוויזיה, היא תגיע גם לרדיו ולעיתונות וזו פגיעה גם בדמוקרטיה וגם ביצירה הישראלית. עם זאת, אסור לשפוך את התינוק עם המים כי לעסקים קטנים ובינוניים גוגל ופייסבוק מאוד עוזרים.

לשמאלוב גם הייתה הצעה אופרטיבית, אך כנראה לא ממש ישימה: לא להכיר בפרסום של חברות מסחריות ישראליות באמצעות גוגל ופייסבוק לצורכי מס. "למה להכיר בהוצאות של עשרות מיליונים של חברות מסחריות שמפרסמות בחברות זרות?"

אורן רוזמן, סמנכ"ל אסטרטגיה ברשת, תרגם את התסכול של החברה למספרים: "אנחנו עוסקים בתוכן ישראלי, וההשקעה שלנו מתגלגלת לכל התעשייה. כל שקל שאנחנו משקיעים מפרנס עשרות אנשים וחוזר למדינה. חלק גדול מהציבור צורך חלק ניכר מהתוכן דרך פייסבוק וגוגל. לכן אנחנו חייבים להעלות שם את התוכן. ב-2017 היו 44 מיליון צפיות ביוטיוב של תוכן שלנו. במונחים של כסף מפרסום זה שווה ערך למיליוני שקלים. הרווחנו עליו 413 אלף שקל בלבד. בפייסבוק נרשמו 1.05 מיליון צפיות בדפים שלנו, שייצרו לנו אפס הכנסה. חשוב לייצר מגרש משחקים מאוזן. בין אם דרך הקלות או בדרך אחרת".

"נשלם מס על כל ההכנסות מישראל"

נועה אלפנט, מנהלת מדיניות ציבורית בגוגל, דחתה את ההאשמות שהוטחו בגוגל ואמרה: "אנחנו חברה שומרת חוק. גוגל משלמת כ-20% מס, רובו בארה"ב. אם יהיה שינוי, גם חלוקת המס תשתנה. בעיות כמו עודף רגולציה לא הגיעו בגלל גוגל. תכלית הפרסום היא לתת ערך למפרסם ולצרכן. עיקר הפעילות של גוגל הוא מפרסמים שפונים לשווקים בינלאומיים. יש פעילות גדולה של מפרסמים ישראלים קטנים שלפני כן לא הייתה להם פלטפורמה".

ג'ורדנה קוטלר, מנהלת המדיניות של פייסבוק ישראל, הצהירה: "בצעד חד-צדדי שינינו את אופן תשלום המס שלנו גם כאן וגם במקומות אחרים בעולם. לא נרשום את ההכנסות מפרסום באירלנד. על כל ההכנסות בישראל נשלם מס. אנחנו תורמים לכלכלה של ישראל. חשוב לנו להשקיע פה, וזה חשוב גם לישראל שחברות בינלאומיות ישקיעו פה".

הדיון הסתיים ללא החלטות אופרטיביות. הנוכחים שחררו קיטור, אבל הדיון כולו נשמע בעיקר כמו משהו שעבר זמנו. או כפי שסיכם זאת אחד הנוכחים: "מנסים לנעול את האורווה הרבה אחרי שהסוסים ברחו".

הנציבה האירופית שהפכה לסיוט של ענקיות הטכנולוגיה / אסף אוני

לתושבי דנמרק יש סלידה עזה מהעלמות מס. זו כמעט אלרגיה לאומית, ואחת מהסיבות להצלחת מודל הרווחה במדינה. בהתחשב בכך, אולי אין זה פלא שמרגרטה וסטאייר - הפוליטיקאית הדנית המכהנת כנציבת האיחוד האירופי לתחרותיות ואחת מאנשי השנה של "גלובס" - הפכה בשנתיים האחרונות לסמל המאבק נגד ענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות, על ניצול כוחן באופן לא הוגן ועל התחמקות מתשלומי מסים.

וסטאייר נכנסה לתפקיד הממונה על התחרותיות (Competition) בנציבות האיחוד האירופי בנובמבר 2015, והפכה מהר מאוד לסיוט הכי גדול של חברות הטכנולוגיה הגלובליות שבסיסיהן בארה"ב: אפל, גוגל, פייסבוק ואמזון. את שלוש הראשונות היא כבר הכריחה לשלם מיליארדי אירו, ישירות או בעקיפין, לאיחוד האירופי.

מה שווסטאייר עושה אחרת מהנציבים הקודמים הוא להפוך את ההליכים שהיא מובילה לפומביים, ולא לפחד להתעמת חזיתית עם ענקיות הטכנולוגיה. ייתכן שהדבר גם משקף את הסקפטיות האישית שלה בנוגע לאופן שבו ההתקדמות הטכנולוגית מצמצמת את חופש הבחירה האנושי. היא אמרה בראיונות בעבר כי אינה משתמשת יותר בפייסבוק, ששירותי המיקום בטלפון שלה מכובים, ושהיא משתמשת לעתים במנועי חיפוש אחרים - ולא בגוגל - באופן מכוון.

בעוד שקודמה בתפקיד העדיף שיחות סגורות עם מנהלים בכירים ועסקאות שנחתמות בלחיצת יד לאחר משא ומתן חשאי, וסטאייר התחילה את כהונתה בפרסום החלטה המחייבת את גוגל לשלם 2.4 מיליארד אירו - הקנס הגדול ביותר שאי פעם נפסק באיחוד.

וסטאייר הציבה לה למטרה למנוע מממשלות החברות באיחוד להציע שיעורי מס נמוכים לתאגידים בינלאומיים. "בשבילי זה פשוט", אמרה בראיון, "איפה שאתה מרוויח את הכסף, איפה שהלקוחות שלך נמצאים ואיפה שאתה עושה עסקים - שם אתה צריך לתרום לחברה. הרי אתה לא יכול לעשות עסקים במדינה כלשהי בלי תשתית דיגיטלית, בלי ביטחון, חינוך, לקוחות - כל הדברים שמרכיבים חברה. זה אומר שאתה צריך לשלם שם מסים כמו כולם".

מיליארדרים

עוד כתבות

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ניסאן X-TRAIL / צילום: יח''צ

המכונית של ניסן שמוכיחה: שוק הבנזין עדיין חי ובועט

ניסאן X-TRAIL, הטורבו-בנזין החדשה של ניסאן, מוכיחה שגרסאות הבנזין לא אמרו את המילה האחרונה: היא זריזה, נוחה ומרווחת

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"