הייטק: סוזן פאולר, מבשרת מהפכת #Metoo בהייטק | דור צח

סוזן פאולר / צילום: CC by O'Reilly Internal

אם בישראל יזמי ההייטק עדיין נהנים מתדמית חיובית מאוד, בעמק הסיליקון התרחש מהפך. היזמים, המנכ"לים הגיקים, המתכנתים הבכירים, גיבורי התרבות של אתמול, זוכים יותר ויותר ליחס שמזכיר את בכירי וול סטריט. פתאום כולם מדברים על התנהלותם המנותקת, תאוות הבצע המופרזת, עיקום החוקים, התרבות הארגונית הרעילה ומעל הכל - הסקסיזם וההטרדות המיניות. ומי שהפכה לסמל של התופעות האלה היא אובר, הסטארט-אפ הגדול בעולם.

ביוני האחרון נאלץ טראוויס קלאניק, מנכ"ל ומייסד אובר, להתפטר בלחץ המשקיעים. זה היה סופו של תהליך שהחל בפברואר, בפוסט שכתבה מהנדסת לשעבר בחברה בשם סוזן פאולר. בין היתר היא כתבה על מנהל שהציע הצעות מיניות חוזרות ונשנות ומחלקת משאבי האנוש לא פעלה נגדו בנימוק שהוא עובד מצטיין. בהמשך היא גילתה שהוא הטריד נשים נוספות, דיווחה על כך, וסומנה כבעייתית. לבסוף נטשה.

במשאל שנערך החודש דיווחו 78% מיזמיות ההייטק שהוטרדו מינית, או מכירים מישהי שהוטרדה. זה קורה בחברות גדולות, בסטארט-אפים, ובקרנות הון סיכון. הפוסט של פאולר על אובר היו לעמק הסיליקון מה שהגילויים על הארווי ויינשטיין היו להוליווד. זו היתה קריאת השכמה למציאות שבה העובדות לא מוכנות יותר לשתוק.

נדל"ן: אלי שקולניק, מנופאי | דרור מרמור

באמצע פברואר, במהלך עוד יום עבודה שיגרתי, קרס מנוף בבת ים. אלי שקולניק, מנופאי בן 41 צנח מגובה 60 מטר לכביש.

שקולניק הוא איש השנה שלי בעיקר בגלל שהוא מייצג את כל מה שרע כאן: החפיפניקיות, חוסר נטילת האחריות, הערבות ההדדית שנותרה בעיקר סיסמא מצוינת לימי מלחמות ופיגועים, והמירוץ הכללי אחרי בניית דירות, גם על חשבון חיים. אחרי הפציעה הקשה שספג, עם רגליים כמעט משותקות, אף אחד לא טרח לבקרו בביה"ח. "כולם נעלמו", הוא אמר.

מאות פצועים ועשרות הרוגים נספרים בכל שנה בענף הבנייה בישראל (35 הרוגים בשנת 2017, נכון לכתיבת הטור). נכון שמדובר בענף מסוכן, שכנראה אף פעם לא יהיה חף לגמרי מתאונות, אבל האדישות ואוזלת היד של הרשויות היא שמוציאה מהכלים. רוב רובן של התאונות נסגרות על ידי המשטרה ללא שום המלצה כלשהי.

שקולניק, כמו מרבית הפועלים בענף, עבד על המנוף במיקור חוץ, באאוט-סורסינג. המעסיקה שלו היתה חברת כוח האדם, שאפילו קשה לדעת אם מי ששכר אותה היה הקבלן או בעל המנוף, שאולי גם הוא רק שכר אותו מצד שלישי. וכשהוא נפל, כמו עשרות אחרים, הכי קל היה לגלגל עיניים ולגלגל אחריות מאחד לשני.

פוליטיקה: נחמה ריבלין | שירי דובר

נחמה ריבלין / צילום: משה שי

אשת השנה שלי היא נחמה ריבלין, אשת נשיא המדינה ראובן ריבלין. אמנם לבחור במישהי שהמעמד שלה הוא "אשת" מישהו קצת חוטא לאג'נדה שלי, אבל לדעתי ריבלין מייצגת במידה רבה את ההפך הגמור. מבחינתי ריבלין, שעומדת בפני עצמה, היא הרבה יותר מאשר "נספחת לנשיא" או "אשתו של" - היא מייצגת בדיוק את מה שחסר לנו היום - דמות כנה, ישרה ונטולת ציניות.

למרות שהיא "אשת איש", לריבלין יש נוכחות, גם אם קולה לא נשמע כמעט. היא לא מתייפייפת, לא מוכנה להשתנות, ובתמורה לא זוכה לעיסוק אובססיבי מקטין בסגנון לבושה או בפרטים אחרים מחייה.

ולמה דווקא אשת השנה? כי השנה ראינו רגע מקסים במיוחד, כשריבלין נפגשה עם מלניה טראמפ. האחרונה אגב, מייצגת מבחינתי משהו כנוע הרבה יותר, ופה כבר מדובר בעוול. אבל ריבלין לא כזו. המפגש בין שתי הנשים הראשונות (עוד מונח מקטין) הציג את מה שריבלין מקרינה בדיוק ברגע בו טראמפ אחזה בידה של ריבלין הסובלת מבעיות בריאות, וצעדה לצידה בקצב שהאחרונה הכתיבה. קשה להסביר במילים מה כל כך ריגש ברגע הזה אבל אני חושבת שטראמפ חשה במפגש קצרצר אחד בעוצמה שמשדרת ריבלין.

עיתונות: "המקום הכי חם בגיהנום" | טל שניידר

עיתונות עצמאית המשיכה להיות ב-2017 משענת דמוקרטית חשובה, והיא תמשיך להיות כזו גם ב-2018. כמי שבילתה שנים יפות וארוכות (7 שנים) בעיתונות עצמאית ועברה ב-2017 חזרה לזרועות העיתונות הממוסדת, קשה שלא להסתכל בהערצה על כתיבה נחושה ואקטיביסטית של חברותיי העיתונאיות העצמאיות עינת פישביין, שרון שפורר ואירית דולב.

אומץ והתמדה. אכפתיות ודיוק. יצירתיות ופריצת גבולות. אלה הן התכונות החזקות של בנות המקום הכי חם בגיהנום. בעוד אני לקחתי את הבלוג העצמאי שלי "הפלוג" וצעדתי הלאה, העבודה של המקום הכי חם בגיהנום ממשיכה להלהיב אותי יום-יום ולשמש לי מקור להשראה ולמחשבה צלולה בנוגע לרוח עיתונאית אחראית וחשובה. באומת הסטארט-אפ והיזמות, החיפוש המתמיד אחרי חידושים הוא לא רק עניין של שיח ציבורי מעורר ומגרה, אלא גם בעל חשיבות ממשית לעתיד העיתונות. רעיונות טובים ומיוחדים להצעדת השיח הציבורי קדימה יגיעו ממקום חם, כמו המקום הכי חם בגיהנום.

משפט: נעם סולברג, שופט העליון | מלכה רדוזקוביץ'

נעם סולברג / צילום: פלאש 90

ב-2017 כתב נעם סולברג, שופט העליון הסולידי והשמרן, את דעת הרוב בפסק הדין התקדימי, שפסל באופן לא-שמרני בעליל את חוק מיסוי דירה שלישית בשל פגם בהליך החקיקה: פגיעה בעקרון ההשתתפות. הפסילה הייתה, לדעת המיעוט של השופט מני מזוז, תוצר "תפיסה בעייתית שאין לה אח במדינות אחרות", ויש שקשרו אותה למספר החוקים שנפסלו מאז, ולתוכנית שקד-בנט לעיגון סמכות העליון בפסילה.

השנה חידדו הצמד סולברג-מזוז עמדות בעוד סוגיה: הריסת בתי מחבלים כהרתעה, במחיר פגיעה בבני הבית. סולברג צידד בהריסה ודילג על "שופטי האמצע" שהשלימו עמה על-אף הבעייתיות החוקתית, זו שהביאה את מזוז לשלול ההריסה לחלוטין.

זה כנראה לא היה קורה בעידן שמגר, אבל סולברג, תושב גוש-עציון, המרה את פי נשיאת העליון מרים נאור והופיע "כאדם פרטי" (בידיעתה) לטקס ציון יובל להתיישבות ביו"ש, שלדעתה הפך פוליטי.

תיזכר לסולברג דעת המיעוט בפתיחת המרכולים בשבת, שעשויה לבסס יוזמות חקיקה חדשות בעניין: "המפתח: איזון בין מנוחת הסוחר למנוחת הצרכן. 'חיה ותן לחיות' אמרה חברתי (נאור, מ"ר); ואני אומר - 'נוח ותן לנוח'".

סולברג הצטרף השנה לרוב שקבע מזונות שוויוניים במשמורת משותפת ("גרעין דיני המשפחה בישראל אינו שוויוני. אין בכך כדי להצדיק חלוקה בלתי-שוויונית") והיה היחיד מבין 9 ששלל פסילת חוק הגיוס.

נדל"ן: מרדכי כהן, מנכ"ל משרד הפנים | שלומית צור

מרדכי כהן מנכ"ל  / צילום: משרד הפנים

מנכ"ל משרד הפנים מרדכי כהן הוא הפקיד הממשלתי האמיץ ביותר שנתקלתי בו השנה. כהן עמד באחרונה על במה בכנס נדל"ן שהתקיים באוני' ת"א ובחר להגיד כי הסכמי הגג, אלה שהממשלה מתגאה בהם כל כך, יהיו בכייה לדורות. מתי בפעם האחרונה פקיד ממשלתי קם ואמר את מה שעל לבו, מבלי לחשוש שמחר יאבד את עבודתו?

כהן הסביר שהרעיון מאחורי הסכמי הגג הוא נכון: מניעת מצב שבו קצב הקמת שכונות מגורים חדשות, אינו משיג את קצב הקמת התשתיות בשכונות אלה.

באמצעות הסכמי הגג המדינה מתחייבת לממן את הקמת התשתיות במקביל להקמת שכונות מגורים חדשות, ואילו ראשי הערים מתחייבים בתמורה לתת את ברכתם להקמת שכונות ענק ולהוציא היתרי בנייה במלואם. אלא שכהן הסביר באותו כנס כי חלק ניכר מהרשויות שחתמו על הסכמי הגג אינן יציבות פיננסית והיכולת שלהן לעמוד כלכלית בגידול הצפוי במספר התושבים מוטלת בספק. "כך יחזירו אותנו הסכמי הגג למציאות הקשה שראינו לפני עשור, ש-155 רשויות מקומיות מתוך 257 רשויות פשטו רגל".

כהן סיפר כי העלה את הבעיה בפני משרד האוצר, אך לדבריו שם לא התרשמו מהדברים. "אנחנו דרשנו שבמסגרת הסכמי הגג הממשלה תכניס פרק מוניציפלי שיבחן את מצבה הכלכלי של כל רשות ויתקצב אותה בהתאם לתקופת ביניים כדי שהיא תוכל לתת רמת שירותים נאותה", הסביר כהן. "המשמעות היא מאות מיליוני שקלים ולא מיליארדים, אבל האוצר דחה את הבקשה שלנו. אם בדיוני תקציב 2019 לא יאשרו מסגרת תקציב לזה, תוך שנתיים-שלוש 60-70 רשויות מקומיות ייכנסו להליך של הבראה", אמר כהן באומץ.

צרכנות: איציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל | שני מוזס

איציק אברכהן / צילום: שלומי יוסף

2017 תיזכר כשנה מאתגרת עבור ענף הקמעונאות כולו, אך מי שבהחלט יכולה לסכם שנה מוצלחת בתור הרשת הגדולה והמובילה בישראל היא שופרסל, בניצוחו של איציק אברכהן.

בשנה החולפת הוא השלים את צמצום המטה, חנך מרכז לוגיסטי אוטומטי בשוהם וחיזק את המותג הפרטי - שכיום כל מוצר חמישי שנמכר ברשת שייך לו. זו גם השנה שבה החליט, בצעד אמיץ או נאיבי, לאתגר את חברת קוקה-קולה ולהשיק מוצר מתחרה שעורר סערה, בעיקר בשל הדמיון החיצוני שלו למותג המוביל. תנופה משמעותית נרשמה גם בפעילות האונליין - שאחראית לכ-12% מהמכירות, נתון גבוה גם בקנה מידה ישראלי וגם בקנה מידה עולמי. כל אלה הביאו את הרשת לצמיחה ולשיפור ברווחיות.

הוא גם השלים את רכישת רשת ניו-פארם תמורת 128 מיליון ש'. כעת שופרסל-ניו-פארם מונה למעלה מ-300 סניפים, מה שצפוי לאתגר את רשת סופר-פארם, ולשמש כמנוע צמיחה לרשת הקמעונאות הגדולה במשק. במקביל הוא הוציא את מועדון הלקוחות הגדול של שופרסל מלאומי קארד, לאחר עשור של פעילות משותפת, והעביר אותו לכאל.

פוליטיקה: ח"כ דוד ביטן | אנדרה טבקוף

דוד ביטן / צילום: איל יצהר

"האוכל בכנסת עלה. אמרתי להם 'רבותיי, צריכים להיות סנדוויצ'ים, פירות ואם אפשר אז קצת מזטים...'" כך מספר ח"כ דוד ביטן בתחילת התחקיר של ענת גורן ("המקור", ערוץ 10), לצחוקם של יושבי השולחן במזנון הכנסת. מי שיתמיד בתחקיר יראה אותו מנצח בגאון על ההצבעות במליאת הכנסת כשסוכריה על מקל בפיו. מעטים הצופים שיראו את הקטעים האלה ולא יתאהבו בביטן.

לפעמים התחושה היא שאם ניקח את כל הישראלים ונמצע אותם, התשובה שנקבל היא "דוד ביטן". הוא קצת כמו כולנו - לא פורמלי, סובל ממשקל יתר, סחבק, נחמד, מחבק, צועק, צוחק (גם על עצמו). פיקח מאוד. למרות הביקורת עליו ועל חוקים הבעייתיים שקידם, כמו חוק ההמלצות וחוק חקירת ראש ממשלה מכהן, נראה שתמיד הצליח לשמור על הפרדה בין הביקורת על הפעילות לבין החיבה האישית כלפיו.

קשה להאמין שהוא הפציע בחיינו רק לפני שנתיים כשהצליח להיכנס לכנסת ברשימת הליכוד. עלייתו הייתה מטאורית, ואז זה התפוצץ עם פרסום החקירה המשטרתית.

לפעמים צריך לומר את הברור מאליו - דוד ביטן הוא איש השנה 2017 בישראל. יותר מזה, הוא ישראל 2017.