גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

המרי האורבני: אזרחים פשוטים מתנגדים לתוכניות הנדל"ן

עד השנה מי שהובילו מחאות נגד תנופת הבנייה והפיתוח היו עפ"י רוב אנשי סביבה ומחבקי עצים ■ ב-2017 חל מהפך, וההתנגדות לתוכניות הנדל"ן החלה להגיע מכלל האזרחים, שחוששים מהבהלה לדירות: "לתקן את הטעויות האלה אח"כ יהיה בלתי אפשרי" ■ אנשי השנה של "גלובס"

בנייה בראש העין / צילום: איל יצהר
בנייה בראש העין / צילום: איל יצהר

המרי האורבני התחיל בחודש מאי בכפר-סבא, בהתנגדות התושבים לתוכנית המתאר החדשה שאיימה לצופף ולשנות את העיר. משם, התפשטה המחאה בכל הארץ. כעת רשומים ב"מטה המאבק לבינוי שפוי - התאחדות כל המאבקים" פעילים ב-56 מאבקים הקשורים לתוכניות בקני-מידה שונים: החל בתוכניות תמ"ליות (תוכניות מגדולים גדולות המקודמות באמצעות ועדת העל הממשלתית לקידום מתחמים מועדפים), דרך תוכניות כוללניות (תוכניות מתאר מקומיות לערים) ועד מאבקים בעלי אופי שכונתי.

עד לא מזמן, מי שהוביל וקידם וסייע להתנגדויות האלה היו ארגוני הסביבה, והמימון הגיע מקרנות שגייסו כספים מחו"ל. בשנה האחרונה, ההנעה, גיוס המשאבים וההובלה עברו לידי התושבים. ההתארגנויות האלה, שפועלות על בסיס וולונטרי וחברים בהן אנשים שלא הכירו זה את זה קודם, מתוחזקות באמצעות הרשתות החברתיות. הווטסאפ והפייסבוק הפכו לאמצעי תקשורת וגם לכלי נשק. השיח הוא לא פעם נימב"י (not in my backyard), לא תמיד ממוקד, והטיעונים לא בהכרח מקצועיים. ובכל זאת, ניתן להבחין עתה בביטוי ברור ולא מתנצל של אי נחת וקריאה חד משמעית לשינוי.

"הוותמ"ל הורסת את המדינה"

על מה ולמה התעוררה המחאה מהשטח? בשנים האחרונות, על רקע משבר הדיור וניסיונות הממשלה למצוא פתרונות מהירים של היצע דירות, תושבי הערים חוזים בתוכניות הנרקמות בין מנהל התכנון בירושלים וראשי הערים, מעבר לשיקול הדעת של הוועדות המחוזיות והמקומיות, ומתפלצים. התחושה היא שהערים הופכות למקום לא נעים, צפוף מדי, פקוק, אלים.

הפעילים שבלטו השנה לא באים בהכרח מתחום התכנון או הסביבה. כולם עובדים ועסוקים. מה שמשותף להם הוא האמונה שניתן וחייבים לשנות את המציאות ושחייבים לפעול יחד, בשיתוף.

יעל אלפסי, מתכנתת מחשבים מראש העין, מספרת שהיא נלחמת בהשלכות התכנון הגרוע בעיר כבר כמה שנים: "העיר שלנו לא מתפקדת, והמצב רק הולך ונהיה גרוע. הצטרפתי למאבק כדי להגיד שראש העין היא דוגמה לאיך זה נגמר רע, כדי שהטעויות שנעשו פה לא ישוכפלו בכל הארץ: בעיית הפקקים, אנשים שנכנסים לבתים ואין להם גני ילדים; בתי ספר שנמצאים מתחת לקווי מתח גבוה; מגדלים שלא ברור איך אפשר יהיה לתחזק אותם. הוותמ"ל הורסת את המדינה. אח"כ יהיה בלתי אפשרי לתקן את הטעויות האלה".

מירית שקד-ברק, יועצת תקשורת מכפר-סבא, התחילה את פעילותה במאבק נגד תוכנית המתאר של כפר-סבא, וכיום היא ממובילות "המטה לתכנון שפוי".

"שכנה שלי ממזרח כפר-סבא גילתה לגמרי במקרה באתר מנהל התכנון שהופקדה תוכנית מתאר לעיר הכוללת בנייה לגובה בשכונות הוותיקות, אזורי תעסוקה מזהמים ומזבלה גדולה. בהתחלה התלבטתי, אבל הבנתי שאין זמן. הקמתי קבוצת פייסבוק, והדברים התגלגלו. כתבו עלינו בעיתונות, ואז התחילה תסיסה ברשתות החברתיות. זה הגיע מהשטח. זה מאבק, ויש עליות וירידות. אנחנו עסוקים גם בלמידה וגם מציעים פתרונות".

אורנה אנג'ל, אדריכלית, פעילה פוליטית וסביבתית, גרה במושב בן שמן והיא שותפה בולטת בהתנגדות לתנופת הבינוי: "בשנים האחרונות הגיעו אלי המון אנשים שפעילים בהתנגדויות מקומיות וסייעתי להם פרו בונו. זה הגיע למצב שלא היו לי ערבים פנויים, ואז התחלתי לעודד אותם להתחבר. העברתי להם מספרי טלפון אחד של השני. מבחינתי קורה עכשיו משהו מאוד מרגש. ההתארגנות הזאת תגרום לזה שיבינו שהתעוררנו. גם לי כאזרחית יש מה להגיד על הבנייה באכזיב. מה שמחבר את כולם זה שאין פה שקיפות, ואין פה שיתוף של הציבור. לאנשים האלה (מנהל התכנון) אין חשיבה ארוכת טווח. הכל מתנהל בחובבנות, בשטחיות. הגעתי לגיל שאני לא פוחדת מהם".

"מחוסר ברירה"

אסף אובספלד, תושב ירושלים, עו"ד, שותף בשנה האחרונה במאבק נגד מעבר הרכבת הקלה בעמק רפאים. לאחרונה זכה המאבק להצלחה, כשהוועדה המחוזית בירושלים החליטה לעצור באופן זמני את קידום תכנון מעבר הרכבת הקלה ברחוב: "אני פעיל במאבק הזה כי הוא נוגע אלי ישירות. המשרד שלי נמצא ברחוב עמק רפאים ואני גם הבעלים של בית הקפה ארומה. אין עוד רחובות כאלה בירושלים. המושבה הגרמנית היא מושבה בתוך מטרופולין מאוד גדול שרק מעמיס על עצמו בניינים רבי קומות.

"נודע לנו בדרך לא דרך שמקדמים תוכנית שתעביר רכבת במושבה הגרמנית, ובסה"כ הגבנו פה לסיטואציה, למצב שבו יושבת קבוצה של אנשים שמחליטה בשבילנו. פרופ' אריאל הירשפלד, אחד השכנים כאן, אמר בעניין הזה משהו עמוק: 'אני מודה לקברניטי העיר שהחליטו להעביר את הרכבת בעמק רפאים, כי בזכותם הצלחנו להכיר פה אנשים, לחבור יחד ולהיות חברה, שמכירה אחד את השני, כמו שכונת חיים של פעם'".

חגית אוריין, תושבת תל-אביב, מובילה כבר כמה שנים את המאבק להשבת המדרכות להולכי הרגל. אוריין היתה זו שיזמה והתניעה את המחאה נגד תוכנית המגדלים בכיכר אתרים, ועכשיו היא מנהלת גם מאבק נגד דירות הנופש במרכז תל-אביב: "אני פשוט לא קולטת, מדוע עלינו להילחם על דברים כל-כך טריוויאליים כמו איכות חיים ועוד מול גורם האמור ללכת איתנו יד ביד". חגית זכתה השנה ב"אות יקיר ראש העירייה".

עילם טייכר, אדריכל המתגורר במרכז תל-אביב, הוביל בשנה האחרונה את המאבק המכונה "משטרת הג'קוזי". עילם היה שותף לחשיפת עסקה סיבובית שמתרחשת בשני בניינים של הקבלן ישראל לוי ("אורבנו"), שרכש את הבניין ברחוב דיזנגוף כדי להקים בו מלון בוטיק, ובמקביל הציע למשטרה לעקור לבניין שבבעלותו (לשעבר מרכזת בזק) ברחוב לינקולן פינת יהודה הלוי. זה עדיין לא סופי, אבל כפי הנראה, המשטרה לא תעבור לרחוב לינקולן והמבנה ישמש בייעוד ציבורי. טייכר מתאר את מה שמניע אותו כתחושה של יאוש, או אין ברירה: "במקרה שלי, אני צריך מעון יום ליד הבית. מכיוון שזה לא מעניין את עיריית תל-אביב, כי מרכז העיר הוא מבחינתה אזור להשבחה, נדחפתי בעל כורחי למאבק הזה. הארגונים הירוקים לא זמינים ולא נגישים. אני עושה את זה מחוסר ברירה. אין שום מערכת שעובדת בשבילנו".

"יש פה צונאמי משמעותי"

פרופ' רחל אלתרמן, משפטנית, מתכננת ערים וחוקרת בכירה במוסד שמואל נאמן בטכניון, מאמינה שגל ההתנגדויות משקף שינוי משמעותי ביחסי הכוחות שבין הממשל לאזרחים: "יש לנו כאן מסה של בנייה שלא היה כמותה מאז שנות ה-50 וה-60".

מה קרה לחברה הישראלית? איך את מסבירה את הריבוי והעוצמה של ההתנגדויות?

"המניע הוא ההבנה של האנשים שזו המסה הגדולה של הבנייה. המודעות הזאת נגרמה על ידי העובדות. כשמוסיפים את החשש מפגיעה בשווי הנדל"ן, יש נכונות להשקיע ממון ולהתארגן.

"אנחנו חברה עם התארגנות עצמית. אני עורכת עכשיו מחקר השוואתי ורואה את זה ביחס לסין. יש חברות שבהן לא יעלה על הדעת להתארגן. לנו יש כושר התארגנות גדול. אנחנו גדלים בגדודים בצופים, בצבא, ולכל דבר יש לנו קבוצת ווטסאפ. הדבר הזה הוא פלטפורמה מעולה להתארגנויות. החברה הישראלית לעולם לא תחזור להיות מה שהיא היתה. הממשל צריך להבין שאנחנו במדרגה חדשה".

ד"ר טלי חתוקה, העומדת בראש המעבדה לעיצוב עירוני באוניברסיטת תל-אביב, סבורה שתופעת התודעה האזרחית הגדלה אינה אופיינית רק לישראל ולא רק לתחום התכנון: "בשנות ה-50 וה-60 מנגנוני התכנון ראו את האזרח כדמות מאוד פסיבית. אזרח שבונים לו ועושים לו, והוא שמח בחלקו, אומר תודה ויושב בשקט. את השינויים בשנים האחרונות צריך לראות בהקשר רחב יותר של תהליכים משמעותיים בחברה הישראלית. הראשון, ראשי רשויות הועמדו לדין על מתן הטבות וזכויות בנייה מפליגות תמורת שוחד, והתחדד אצל הציבור הקשר בין היתרי בנייה לשחיתות. השני, שחקנים בשוק הפרטי הפכו מעורבים יותר בבנייה, ויש יותר שחקנים בעלי ידע והשפעה בזירה. השלישי, המעורבות של התקשורת והמדיה החברתית.

"כיום, יש המון פרסום סביב נושא הבנייה והעיר, מה שמזין בין השאר גם מודעות בקרב הציבור ליכולת שלהם לפעול ולהתנגד. הם גם רואים את ההתנגדות והמחאות במרחב הציבורי בנושאים אחרים. מה שנותן לגיטימציה, גם אם באופן לא מודע, לאקטיביזם".

סכנה, כאן בונים / אורי חודי

במשך שנים מצבם של עובדי הבניין עבר לחלוטין מתחת לרדאר של הציבור, כלי התקשורת והפוליטיקאים. בשנה האחרונה נדמה שהנושא חצה את רף האדישות, שהציבור הישראלי כל-כך טוב בו.

35 הרוגים נספרו באתרי הבנייה השונים מאז תחילת השנה, אחרי 50 הרוגים באתרי הבנייה בשנת 2016. חמישה מההרוגים בשנתיים האחרונות היו מתחת לגיל 18. אלה מספרים איתם ממשלת ישראל, העוסקים בענף הנדל"ן וגם הציבור הרחב בישראל לא יכול להשלים.

המאבק זכה לכותרות בין השאר בשל מחאת המנופאים, שחשפו בפני הציבור הישראלי את המחדלים החמורים בתחום זה. גם התנופה בתחום ההתחדשות העירונית - בנייה בלב ערים קיימות ושוקקות - הפכה את המנופים לאורחים קבועים בתוך השכונות, והגבירה את המודעות ואת הסכנה מנוכחותם.

לניפוץ בועת האדישות בכל הנוגע לתאונות עבודה בענף הבניין אחראים מספר גורמים ששמו להם כמטרה לטפל בנושא. בין היתר מדובר בהדס תגרי, מנהלת הקבוצה למאבק בתאונות בניין, בארגון קו לעובד ובראובן בן שמעון, ממונה בטיחות לשעבר שפעיל בנושא. בזכותם אין כמעט תאונת עבודה בענף הבניין שלא מדווחת לציבור בדרך זו או אחרת, ומחייבת גם את משרדי הממשלה וגם את הקבלנים לטפל - עדיין בעצלתיים ועקב לצד אגודל - בנושא.

כמה מהלכים קודמו ברמת החקיקה והתקנות, כמו הטלת קנס כספי על קבלנים וסגירת אתרי בנייה בהם נהרגו פועלים או נפצעו בינוי או קשה (ל-48 שעות), אבל נראה שלא מספיק נעשה כדי לשנות את התמונה הכוללת. גם היום עדיין אין מספיק מפקחים שיכולים לבחון בצורה מספקת את מצב הבטיחות באתרי הבנייה, רשם הקבלנים האחראי על סיווג הקבלנים וחידוש הרישיון שלהם עוד לא חושף מספיק שיניים נגד קבלנים סוררים, ובאתרי בנייה מעבר לקו הירוק אין דין ואין דיין, והתקנות בכלל לא חלות.

גם הרשויות המקומיות צריכות להיכנס יותר לתמונה. במיוחד לאור הסכמי הגג שנחתמים השכם וערב ומבטיחים שפע אתרי בנייה בשנים הבאות. רגע לפני זעקות השבר של השלטון המקומי, שמלינים דרך קבע על היעדר תקציבים, מצוקת כוח אדם והעובדה שהנושא לא נמצא תחת אחריותם, כדאי להזכיר שמנוף שקורס ליד בית ספר (רמת גן, מארס 2017), תקרה שקורסת באתר בנייה (גני תקווה, יוני 2017), מעלית שקורסת באתר בנייה (הרצליה, יולי 2017) ופיגומים שקורסים באתר בנייה (ביתר עילית, דצמבר 2017) מסכנים כמעט מדי יום את התושבים שעליהם הם אחראים.

גם הזכאים כבר לא מרוצים / אורי חודי

כאילו לא מספיק לשר האוצר המתנגדים שקמו לתוכניות הגדולות להצפת השוק בדירות, בחלוף הזמן וההגרלות של מחיר למשתכן גם מחוסרי הדיור וזוכי דירות מסובסדות במחיר למשתכן החלו להרים קול מחאה ולתקוף את תוכניות הממשלה.

תוכנית מחיר למשתכן הובילה בשנתיים האחרונות לזכייה של קבלנים ויזמים בלמעלה מ-45 אלף דירות מוזלות, שאמורות להיבנות בשנים הקרובות ולהימכר לזכאי התוכנית במחיר מוזל. עד כאן, התוכנית פעלה כפי שצפו במשרד האוצר ובמשרד השיכון. אמנם היו שמחים שם לנופף במספר גדול יותר של דירות מוזלות, ובלוחות זמנים קצרים יותר לבנייתן, אבל במגבלות שיווק הקרקע הקיימות אין כמעט מגרש שלא יוצא למכרז ובמטה הדיור מנסים לעשות הכול כדי שהפרויקטים באמת יתחילו להיבנות, ומהר.

אבל באוצר ובשיכון בהחלט לא ציפו שהזכאים שמקבלים את האפשרות לרכוש דירות בהנחה יהיו דעתנים ויתקפו את התוכנית ואת תכנון הדירות.

בירוחם למשל, תקפו הזכאים את הקבלן שתכנן בניין ללא מעלית; ביישוב רכסים, בראשון לציון, ברעננה, בקרית מוצקין ואפילו בהרצליה, שם ההנחה על הדירות המוזלות הגיעה למאות אלפי שקלים, תקפו הזכאים את תכנון הפרויקט (כיווני אוויר, בזבוז שטחים וכו' - בתוכנית שמתומחרת רק לפי השטח למ"ר). בחלק מהמקרים הזוכים במחיר למשתכן הצליחו להשפיע על תכנון הפרויקט, ולא פחות חשוב, הטענות שעלו במהלך השנה האחרונה גם השפיעו בצורה משמעותית על תוכנית מחיר למשתכן עצמה.

ביון השאר החליטו במטה הדיור שחישוב המחיר המוזל יהיה שונה בין הדירות בקומות הראשונות לקומות העליונות ולדירות המיוחדות; הוטלו מגבלות על תכנון גודל הדירות; ולאחרונה אף החליטו במשרד השיכון לעדכן את המפרט המחייב לקבלנים. כל הדברים הללו כנראה לא היו קורים אלמלא הזכאים והזוכים בתוכנית מחיר למשתכן לא היו מתריעים ומתלוננים.

לא רק הציבור הרחב יצא נגד התוכנית, אלא גם הקבלנים. חלקם טענו כי המדינה משווקת מגרשים שאינם זמינים לבנייה בעתיד הקרוב, כך שאחרי שהזכאים זוכים בהגרלות הקבלנים עומדים חסרי אונים ותשובות לגבי מועד התחלת הבנייה. בנוסף, נשמעות גם טענות כנגד הרשויות המקומיות שלא ממהרות להעניק היתרי בנייה. לאחרונה נרשם שיא חדש כאשר קבלן שזכה במכרז מחיר למשתכן ביישוב מבשרת ציון, פרויקט שפורסם כחלק מההגרלה הגדולה השלישית, עתר בעצמו לבית המשפט נגד המדינה (ובית המשפט אכן קיבל את עמדו) בדרישה להסיר את הפרויקט שבו זכה (134 דירות מוזלות) מההגרלה.

עוד כתבות

מפעל אבן קיסר בשדות ים / צילום:  עינת לברון

אבן הנגף של קיבוץ שדות ים: צרות אמיתיות או צרות של עשירים?

צניחת מניית אבן קיסר ביותר מ-50% בתוך שנה, עזיבת המנכ"ל, תחרות גוברת והולכת מצד הסינים ושרשרת של תביעות משפטיות מטרידות את חברי הקיבוץ ומפלגות ביניהם, ולא בפעם הראשונה ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

ירון גלאי / צילום: נועם גלאי

ירון גלאי מבטיח לשחרר את כלי התקשורת מהתלות בפייסבוק

שווי של מיליארד דולר? "הערכות שווי בחברות פרטיות הן די קשקוש" ● שמועות על ניסיון להזיז אותו מתפקידו? "היוזמה למנות מנכ"ל משותף הייתה שלי" ● מיזוג עם טאבולה? "מעריך שזה לעולם לא יקרה" ● ירון גלאי, ממייסדי אאוטבריין, משיק מיזם שמבטיח לשחרר את התקשורת מהתלות בפייסבוק

בית קברות / צילום: shutterstock

מצוקת שטח בתי הקברות מחייבת פתרונות יצירתיים

בתי הקברות הפסטורליים הולכים ונכחדים בשל מצוקת הקרקעות ● 1.8 מיליון איש ייקברו בישראל עד 2048, אך הממשלה לא מתכננת לטווח הארוך ● חוששים היכן תיקברו? כנראה שבצדק ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד 

סופטבנק / צילום: רויטרס

סופטבנק מתכננת לשלוט בעולם - ומערערת את תעשיית ההייטק

התאגיד היפני סופטבנק מציג חזון נדיר איך ישלוט בתעשיית ההייטק בעוד 30 שנה ואפילו 300 שנה ● הדרך לשם עוברת בהשקעות של מאות מיליארדי דולרים - שעלולים לשנות את התעשייה כולה ולגרום לה נזק ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

תכנון קדימה / צילום: shutterstock

תכנון קדימה: כך הפסיכולוגיה האנושית מכשילה אותנו

האופי האנושי תמיד יהיה שם כדי להרוס את התוכניות שלנו ואת הפרויקטים המדהימים שהתחלנו ● אבל עם קצת מודעות לחולשות ואם ניתן לאחרים לתכנן בשמנו זה עוד יכול להצליח ● ככה עובדת הפסיכולוגיה של התכנון ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי

להשקיע בחברות שנותנות מענה לצורכי החברה הישראלית

בשביל לדעת איך הולכים, צריך לדעת לאן רוצים להגיע ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

ארנה ברי / צילום: איל יצהר

"כדי להתחיל את האקוסיסטם היה צריך כמה נועזים, פסיכים"

קטר ההייטק לא היה יוצא מן התחנה ללא סביבת הון ומשקיעים נועזים שמוכנים היו לקחת את הסיכון: מארנה ברי וקרנות ההון סיכון ועד ליוסי ורדי והאנג'לים הפרטיים ● "זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

ליברמן עם מפקדים בגזרה בביקורו בעוטף עזה / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון

ליברמן בביקור בעוטף עזה: "אנו מוכנים לתרחיש רב-זירתי"

שר הביטחון: "זה שעברנו את כל חגי ניסן בשקט - זה הישג עצום של פיקוד הדרום; הגעתי לכאן בלי שכפ"ץ"

מיכל עבאדי בויאנג'ו - החשבת הכללית במשרד האוצר / צילום: לע"מ

יו"ר פסגות: "צריך להקים גוף עצמאי לתכנון עתידה של ישראל"

מיכל עבאדי בויאנג'ו, החשבת הכללית בעבר ויו"ר פסגות בהווה, על התכנון ארוך הטווח עבור עסקים | ישראל 2048, פרויקט מיוחד

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו - מעשים חושפים אותם לביקורת"

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הסבת מטוסים לתצורת מטוסי מטען בהאנגרים של חטיבת בדק בתע"א / צילום: תע"א

תע"א תוסיף 3 סטראט-אפים חדשים למעבדת החדשנות

בשבוע הבא יפתח ההליך התחרותי, שבסופו יצטרפו שלושה הסטארט-אפים הזוכים לשלוש החברות שכבר פועלות בחסות המעבדה של תע"א ●התעשייה האווירית מנסה לייעל את פעילותה בתחום הובלת המטענים האוויריים ומחפשת טכנולוגיות ביג דאטה חדשות 

עבודה עברית / צילום: רויטרס

קיבוץ מודל שנת 2018: בין שיתוף להפרטה

הקיבוץ, מודל החיים הכי ישראלי שיש, השפיע רבות על הכלכלה והחברה במדינה ● בשלושת העשורים האחרונים חוותה התנועה הקיבוצית משבר כלכלי רחב שהוביל לשינויים באופיה וקיבוצים רבים עברו תהליכים פנימיים של הפרטה ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

דב מורן / צילום : יוסי אלוני

"את תרבות האקזיט לקחו רחוק מדי. זו לא התרבות שלנו"

דב מורן, היזם הסדרתי שהמציא את הדיסק-און-קי, עצוב בגלל כל ישראלי שעובר לסיליקון ואלי ● "הייתי שמח שהמדינה הייתה יותר הייטק ניישן. יש פה מקום לעוד כמה צ'ק פוינטים ומובילאיים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

אורלי לוי / צילום: שי יחזקאל

עלייתה ועלייתה של אורלי לוי-אבקסיס: מה הציבור באמת יודע?

לא מתחברת, לא מסתחבקת, חשדנית, מדלגת בין תמיכה בקואליציה לתמיכה באופוזיציה ● ח"כ אורלי לוי-אבקסיס הקימה מפלגה חדשה וזוממת להתגלות כהפתעת הבחירות הבאות, אבל בעיני רבים היא חידה ● מה היא מבטיחה, בעצם, לבוחרים? האם היא תעמיד עוד מפלגת מרכז? והאם תצליח לשמר את המומנטום ולא להישחק עד דק עד ליום הבוחר? ● ניתוח "ליידי גלובס"

קשיש / צילום: שלומי יוסף

משבר ידוע מראש: למה המדינה מזניחה את ביטוח לאומי?

קופת הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן תוך 20-30 שנה, אך המלצות ועדה לשיפור המצב שוכבות כבר שש שנים במגירה ● "אנשים לא מפנימים את הבעיה בגלל המצב הכלכלי הטוב בשנים האחרונות" ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הספה בסלון / איור: עירית דגני

עצמאות? זה תלוי - כולנו עבדים להתמכרויות הקטנות

דור צח על ההתמכרות לספה בסלון, רעות מרים כהן על הצפייה במופעי דראג, חגית מהלא בן-משה על קבוצות הוואטסאפ ● על שוללי החירות הקטנים שאנחנו מתירים לעצמינו

עמרי זרחוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

לא "חמוצים", חושבים על העתיד

תכנון ארוך טווח לא חייב להיות בהכרח ל-30 שנה. העיקר שיהיה ניסיון להיערך לאתגרים עתידיים ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

יוסי היימן / איור: גיל ג'יבלי

להפוך את הגיל השלישי מנטל לנכס

ישראל מזדקנת וזה אכן מאתגר. אך בכל אתגר יש גם הזדמנות, אם רק נדע לנצל אותה ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

סוחר מודאג בוול סטריט / צילום: Brendan McDemid, רויטרס

אפל גררה את וול סטריט לירידות; S&P 500 שוב בירידה מתחילת השנה

הירידה של אפל הייתה הגדולה ביותר היום מבין מניות הדאו ג'ונס - והיא מאפילה על הזינוק בג'נרל אלקטריק ● טראמפ צייץ שמחירי נפט גולמי גבוהים "אינם מקובלים" ושלח את מחיר הנפט לירידות ● בנק וולס פארגו ייקנס במיליארד דולר על הונאת ביטוח

יום מסחר בבורסה  ב1968 / צילום: משה מילנר לעמ

החברות הדואליות הישראליות שהכו את מדדי הייחוס

הפעם אנו משווים את ביצועיהן של כמה חברות ישראליות בולטות, הנסחרות מעבר לים, למדדי הייחוס שלהן ● המניות הללו, מתברר, השיאו תשואה עודפת משמעותית, אבל חלק מהן רשמו באחרונה ירידות, שמייצרות הזדמנות רכישה עבור משקיעים שפחות מתרגשים מהטווח הקצר