גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

האם כל בלוקצ'יין שווה זהב? בקצרה - ממש ממש לא

לפני שמצמידים תג מחיר מנופח לכל פעילות מבוססת בלוקצ'יין, יש לזכור ש"התואר" הזה כלל אינו סינרגטי לפעילותן של רבות מהחברות שמצמידות אותו לשמן - ולכן הוא אינו ערובה לשיפור העסקים או להנבת ערך

בלוקצ'יין / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
בלוקצ'יין / איור: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

בשיא בועת הדוט.קום נהרו משקיעים לחברות טכנולוגיה שהוסיפו "com." או "e-" לשמן, תוך התעלמות מנתונים בסיסיים, כגון היעדר רווחים או אפילו הכנסות, והביאו לזינוקים של מאות אחוזים בשוויין. התפוצצות הבועה בשנת 2001 מחקה 5 טריליון דולר מהשווקים.

בחודשים האחרונים, התופעה חוזרת במלוא הדרה: עשרות חברות שהוסיפו "בלוקצ'יין" לשמן או הכריזו על כניסה לפעילות בתחום, נוסקות מיידית. מרבית הזינוקים מתרחשים למרות שלמרביתן אין כוונה להטמיע בלוקצ'יין בעסקיהן הקיימים, אלא בעיקר כוונות עתידיות, ברובן עמומות, להיכנס להשקעות בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים.

דוגמה בולטת היא Long Island Ice Tea, יצרנית תה קר, שמאז 2011 צברה רק הפסדים. שינוי שמה ל-Long Blockchain הביא לזינוק של 500% ביום מסחר, שהסתיים ב-183% בסופו. מיותר לציין שהבלוקצ'יין לא צפוי לשפר את טעם המשקאות או להגביר מכירות, אינו סינרגטי לפעילות החברה או לתחום התמחותה, וכניסה להשקעות בו כפעילות נוספת אינה מבטיחה דבר למשקיעים.

עם השם "בלוקצ'יין" מגיעה גם התנודתיות למניות החברות, וברוב המקרים הן חוות לאחר הזינוק תיקון מסיבי. לראיה, מניית Long Blockchain איבדה בשבוע כמעט מחצית מהעלייה שהשיגה. ייתכן שעצם ההכרזה על כניסה לבלוקצ'יין גוררת ביקושים ממכונות המזהות את הטרנד, ומוכרות לאחר העליות למשקיעים שנכנסו מאוחר.

בלוקצ'יין אינו "תרופת פלא" לשיפור עסקים ולהנבת ערך למשקיעים. אך כיצד ניתן לזהות חברות שבאמת מתאימות ליישום בלוקצ'יין, ולהבדילן מחברות ש"רוכבות על הגל" ללא ביסוס עסקי?

כדי שבלוקצ'יין יהווה פתרון אפקטיבי לחברות, צריכים להתקיים בעסקיהן - או בחלק רלוונטי מהם - המאפיינים המרכזיים המובאים להלן.

1) צדדים רבים משתפים ומעדכנים מידע, ויכולים ליהנות משקיפות מלאה (בבלוקצ'יין ציבורי) או חלקית (בבלוקצ'יין פרטי) במערכת. שרשרת אחת יכולה לשמש מספר חלקים בארגון או מספר ארגונים במקביל, ללא שליטה של אף צד.

2) המשתתפים זקוקים לאמון ולאימות שהפעולות תועדו ואושרו, אך אינם זקוקים לגורם מרכזי אחראי (בדרך יתקיים במערכות סגורות של ארגונים). ביטול הגורם המתווך מאפשר להפחית מורכבות, לקצר תהליכים ולמזער עלויות.

3) קיצור זמני עסקאות: מרכיב התלוי בפרוטוקולים בבסיס הבלוקצ'יין. בעוד שלביטקוין זמני המתנה יחסית ארוכים כיום, טכנולוגיות בלוקצ'יין חדשות יוכלו לאפשר אישור עסקאות מהיר.

4) צורך ברישום קבוע ובלתי הפיך - בניגוד לפלטפורמות קיימות שבהן המשתמשים מחזיקים בעותקים קשיחים, בלוקצ'יין מייתר זאת כמערכת דיגיטלית מבוזרת ומוצפנת, ויכול להועיל בהפחתת תהליכים בירוקרטיים גוזלי זמן ומשאבים.

5) אפשרות לעיבוד מידע רב באופן מתוחכם ויעיל, כגון שימוש בחוזים חכמים.

המרוויחים הפוטנציאליים

לצד הצורך בהתאמה ספציפית של עסקים לבלוקצ'יין, הסיכון העיקרי לחברה שלא תשכיל לאמץ בלוקצ'יין במקום שבו הוא מתאים ומייעל תהליכים, הוא שתמצא עצמה נדחקת על-ידי חברות שכן יעשו זאת.

סביבתו הטבעית ביותר של הבלוקצ'יין היא התעשייה הפיננסית. מעבר ליישומים במערכת הבנקאית, ישנן אפשרויות יישום עצומות נוספות שקורמות כיום עור וגידים. לדוגמה, בדצמבר הפכה בורסת ASX האוסטרלית לבורסה הגדולה הראשונה שאימצה בלוקצ'יין לצורכי סליקה ורישום החזקות בניירות ערך.

תעשיות נוספות שעשויות להרוויח ממעבר לבלוקצ'יין הן שירותים ממשלתיים, בריאות, נדל"ן, אנרגיה, מסחר קמעוני, תיירות וחקלאות. לדוגמה, שירותים שבהם יש צורך במרשם ציבורי או פרטי למניעת הונאות או כפילויות של בעלות, כגון הרישום בטאבו. בעוד שכיום התהליך מצריך ניירת מרובה, בירוקרטיה מייגעת ועלויות גבוהות - העברת רישומי הבעלות על גבי בלוקצ'יין, נוסף על נטרול הבעיות לעיל, יכולה להועיל גם במניעת רישום כפול או אי-רישום. מדינות רבות כבר נמצאות בתהליכי פיתוח מתקדמים של העברת רישומי מקרקעין לבלוקצ'יין.

דוגמה רלוונטית נוספת היא תעשיות החשופות להלבנת הון ומימון טרור, כגון תעשיית היהלומים. חברת Everledger פועלת בתחום ומאבטחת למעלה ממיליון יהלומים תוך פחות משנתיים מהקמתה, תוך יצירת "דרכון דיגיטלי" לכל יהלום, העוקב אחר הבעלות עליו ומבטיח מסחר נקי מהונאות ומכסף שחור.

תהליך רלוונטי נוסף הוא בחירות. כמעט 100 שנים אחרי המשפט האלמותי של סטלין ש"הבוחרים לא מחליטים, אלא סופרי הקולות", חברת Follow my Vote מתכננת הקמת פלטפורמת בלוקצ'יין לספירת קולות, שתסייע במניעת זיופים, ותאפשר תוצאות מהירות ומדויקות יותר, תוך חיסכון משמעותי בעלויות.

שירותים הדורשים זיהוי פיזי גם כן עשויים לעבור לבלוקצ'יין, כדי לאפשר הוכחת זהות ללא פנים.

אתגרים באימוץ בלוקצ'יין

עם זאת, עצם המעבר לבלוקצ'יין עשוי לטמון בחובו אתגרים משמעותיים. ראשית, יש צורך בהוכחה ובהבטחה של רמת אבטחה גבוהה במערכת, במיוחד בעידן של מתקפות סייבר מתוחכמות, תוך שימור יעילות ומהירות המערכת. מאידך, הצפנת הנתונים טרם אחסון על גבי הפלטפורמה עשויה להגביר אבטחה ומהימנות, אך לפגוע בשקיפות ובמהירות השלמת העסקאות. נדרש למצוא את האיזון הנכון בתכנון המערכת.

שנית, אין כרגע כל מסגרת רגולטורית מוסדרת כדי לקבוע מהם הסטנדרטים המקובלים בעסקאות אלו. תהליך ההטמעה ידרוש תמימות דעים בין מקימי הפלטפורמה בנוגע ליצירת כללים מוסכמים ללא גורם חיצוני המסדיר זאת.

שלישית, יש לבחון את האינטגרציה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין עם טכנולוגיות ומערכות קיימות בחברה, כשדרוג, תחליף או תוסף משמעותי. מהפכת בלוקצ'יין מוצלחת כרוכה בסינרגיה רבה ככל הניתן עם המערכות הקיימות.

לבסוף, כיום הבלוקצ'יין הנפוץ ביותר, שבבסיס הביטקוין, גוזל רמות אסטרונומיות של חשמל, בעיקר בשל פרוטוקולים ישנים המחייבים "Proof of Work", קרי הוכחה שהועמדו משאבים לפתרון משוואות מסובכות. מה גם, שרוב החשמל "מתבזבז", שכן הבלוק שייווצר לבסוף הוא של הכורה שפתר ראשון את המשוואה, והשקעת האחרים ירדה לטמיון. כיום יש מנגנונים אחרים במקום ה-POW, חסכוניים יותר בחשמל.

לצד השימושים הפוטנציאליים הרבים, "לא כל הבלוקצ'יין זהב". בחלק מהמקרים הטכנולוגיה מאפשרת ייעול וקיצור תהליכים בתחומים צרים וצדדיים בכלכלה, שאינם טומנים בחובם מקורות הכנסות ורווח משמעותיים. גם כאשר בלוקצ'יין יכול לשמש "בליבת הפעילות", בחלק ניכר מהמקרים יהיה מדובר בשיפור או בייעול תהליכים, אך לא בהכרח במקור רווח משמעותי נוסף. ראוי להביא זאת בחשבון לפני שמצמידים תג מחיר מנופח לכל פעילות מבוססת בלוקצ'יין.

נקודה נוספת נוגעת לפרקטיות הטמעת הבלוקצ'יין בתעשיות הרלוונטיות, כעשר שנים לאחר המצאתו. יש הטוענים שתהליך כה משמעותי עשוי לקחת עשרות שנים, ושהמהפכה רק בראשיתה. מאידך, ניתן היה לצפות לשימושים פרקטיים רבים יותר בבלוקצ'יין בתעשיות הרלוונטיות, דבר המעיב על ישימות הטכנולוגיה בקנה מידה נרחב ועל הפוטנציאל המקווה.

כיום, למרות יישומים מוגבלים במערכות סגורות של ארגונים מסוימים, וניסיונות לשתף פעולה ביישומים מערכתיים וחוצי-ארגונים, הטכנולוגיה טרם יושמה באופן נרחב בין גופים שונים ובכמויות נתונים גדולות. להערכתנו, הר הבלוקצ'יין לא יוליד עכבר, אך הר הציפיות כיום כנראה גבוה מדי.

הכותבים הם, בהתאמה, שותף ומתמחה ב-PwC ישראל. הגורמים בכתבה עשויים להשקיע בני"ע ו/או מכשירים, לרבות אלו שהוזכרו בה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם

בלוקצ'יין הוא "יומן" דיגיטלי וביזורי, שבו מתועדות עסקאות שבוצעו בשרשרת בלוקים. בכל בלוק חותמת זמן ולינק לבלוק הקודם, ולא ניתן לשנותם בדיעבד. בלוק נבדק ומאושר על-ידי המשתתפים במערכת, תהליך המייתר את הצורך בגורם מרכזי שיאשר את העסקאות

עוד כתבות

ירון גלאי / צילום: נועם גלאי

ירון גלאי מבטיח לשחרר את כלי התקשורת מהתלות בפייסבוק

שווי של מיליארד דולר? "הערכות שווי בחברות פרטיות הן די קשקוש" ● שמועות על ניסיון להזיז אותו מתפקידו? "היוזמה למנות מנכ"ל משותף הייתה שלי" ● מיזוג עם טאבולה? "מעריך שזה לעולם לא יקרה" ● ירון גלאי, ממייסדי אאוטבריין, משיק מיזם שמבטיח לשחרר את התקשורת מהתלות בפייסבוק

דב מורן / צילום : יוסי אלוני

"את תרבות האקזיט לקחו רחוק מדי. זו לא התרבות שלנו"

דב מורן, היזם הסדרתי שהמציא את הדיסק-און-קי, עצוב בגלל כל ישראלי שעובר לסיליקון ואלי ● "הייתי שמח שהמדינה הייתה יותר הייטק ניישן. יש פה מקום לעוד כמה צ'ק פוינטים ומובילאיים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

אפליקציית prospera

החדשנות תמשיך להוביל: 7 הענפים המבטיחים הבאים שההייטק הישראלי יכול לכבוש

רפואה מבוססת מידע, ראייה ממוחשבת בנדל"ן ובחקלאות, טעינה אלחוטית לסמארטפון ולמכונית ● לכבוד יום העצמאות ה-70, כתבי "גלובס טק" בוחרים את התחומים שבהם תעשיית הטכנולוגיה הישראלית תיקח את העולם צעד קדימה

המלון של קיבוץ מעלה החמישה. בדרך כלל לא ענף מרכזי / צילום: אריאל ירוזולימסקי

תיירות קיבוצית: הפוטנציאל קיים, אבל לא ממומש

מבין 55 אלף חדרי המלון בישראל, רק כ-5% נמצאים בקיבוצים. מול הטענה שהם מפספסים הזדמנות לרווחים, שניתן להפיק במידה רבה על בסיס תשתית קיימת, קיים הקושי להתמודד הן עם דרישות הרגולציה והן עם התנגדות החברים לזרים שיסתובב להם בקיבוץ ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

מימי צמח / צילום: איל יצהר

"אם לא נהיה יותר קריאטיביים, לא נהיה סטארט-אפ ניישן"

ענף היזמות הישראלי הלך ונעשה עם השנים יותר רדוד, רודף-בצע ופחות מונחה אידיאלים, קובעת מימי צמח, עורכת הדין החזקה בהייטק ● מי שמתמודדת עם כרישי הענף, מסבירה בראיון ל"ליידי גלובס": "היום בסטארט-אפים מצמוץ אחד ואתה מחוץ למשחק, כבר לא רלוונטי"

מולי אדן  / צילום : ניב קנטור

"אני מאחל למדינה להפסיק את ההשתלחות המטורפת הזו"

קרוב ל-10,000 עובדים מעסיקה אינטל בישראל, אבל לעצם הגעתה לכאן אחראי אדם אחד: פרופ' דב פרוהמן ● "לא מבינים שהיום אנחנו קוטפים פירות של עצים שנטעו פה לפני 20 שנה ושאסור לנוח, כי אז הילדים שלנו יקראו את זה כספר היסטוריה", אומר מולי אדן, לשעבר מבכיריה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

ליאו ליידרמן / איור: גיל ג'יבלי

הגורמים שמניעים תכנון לטווח ארוך

הגיע הזמן להקדיש זמן ניכר לדיון ציבורי: איך יוצרים הסכמה רחבה, כולל בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות, בצורך בתכנון ובהצבת יעדים לטווח הארוך ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

האחים נוימן / צילום: ענבל מרמרי

לקראת הדיון בפירוק: סיידוף והאחים נוימן הגישו הצעה לאינטרנט זהב

בבנקים לא מתלהבים מההצעות, המתבססות על שווי השוק הנמוך של אינטרנט זהב, ונוטים להעדיף הליכה במסלול של פירוק לקבוצת יורוקום ● הדיון בבקשת הפירוק ייערך ביום ראשון

 

 

מפעל של ג'נרל אלקטריק / צילום: רויטרס

ג'נרל אלקטריק היכתה את תחזיות השוק לרבעון הראשון

ההפסד של החברה אמנם העמיק ל-1.2 מיליארד דולר, אך בנטרול הפסדים חד-פעמיים הרווח המתואם למניה עומד על 16 סנט

עבודה עברית / צילום: רויטרס

קיבוץ מודל שנת 2018: בין שיתוף להפרטה

הקיבוץ, מודל החיים הכי ישראלי שיש, השפיע רבות על הכלכלה והחברה במדינה ● בשלושת העשורים האחרונים חוותה התנועה הקיבוצית משבר כלכלי רחב שהוביל לשינויים באופיה וקיבוצים רבים עברו תהליכים פנימיים של הפרטה ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

דן אריאלי / צילום: Gettyimages ישראל

"מנהיגים מעדיפים סטטוס קוו - מעשים חושפים אותם לביקורת"

בשנים האחרונות, פרופ' דן אריאלי חורג לעתים מעיסוקו מכלכלה התנהגותית לשאלות פוליטיות רחבות יותר ● בראיון ל"גלובס" הוא מדבר על הסיבות לקיפאון המדיני של העשור האחרון ועל מה שהמנהיגים והאזרחים יכולים לעשות כדי להפשירו ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הנסיגה הישראלית מלבנון / צילום: רויטרס

איפה הם המנהיגים ההם? תזכורת ל-10 החלטות אמיצות

גם אם רוב הזמן אנו חיים בתחושה שאי אפשר להזיז כלום במדינה הזאת, לפעמים דברים קורים ● הנה כמה מאותם רגעים נדירים ב-30 השנים האחרונות שבהם הפוליטיקאים, המדינה והציבור הצליחו לשנות את המציאות הישראלית ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

הסבת מטוסים לתצורת מטוסי מטען בהאנגרים של חטיבת בדק בתע"א / צילום: תע"א

תע"א תוסיף 3 סטראט-אפים חדשים למעבדת החדשנות

בשבוע הבא יפתח ההליך התחרותי, שבסופו יצטרפו שלושה הסטארט-אפים הזוכים לשלוש החברות שכבר פועלות בחסות המעבדה של תע"א ●התעשייה האווירית מנסה לייעל את פעילותה בתחום הובלת המטענים האוויריים ומחפשת טכנולוגיות ביג דאטה חדשות 

ג'ף בזוס   / צילום: רויטרס

אמזון מקלה על הרכישות הבינלאומיות, גם מישראל

השירות החדש יאפשר ללקוחות לשלם במטבע המקור שלהם והן יאפשר להם לעיין בקטלוג ולצפות רק במוצרים שניתנים למשלוח למדינה שלהם ● ישראל כלולה בשירות

סוחר מודאג בוול סטריט / צילום: Brendan McDemid, רויטרס

אפל גררה את וול סטריט לירידות; S&P 500 שוב בירידה מתחילת השנה

הירידה של אפל הייתה הגדולה ביותר היום מבין מניות הדאו ג'ונס - והיא מאפילה על הזינוק בג'נרל אלקטריק ● טראמפ צייץ שמחירי נפט גולמי גבוהים "אינם מקובלים" ושלח את מחיר הנפט לירידות ● בנק וולס פארגו ייקנס במיליארד דולר על הונאת ביטוח

בני הזוג ברוניצקי / צילום: איל יצהר

"השנים הראשונות היו קשות מאוד. אני לא מתגעגעת אליהן"

סטף ורטהיימר המציא את "מודל תפן" להקמת גני תעשייה, דב לאוטמן ז"ל לא נתן למחלה להפריע לו להוביל יוזמות, ובני הזוג ברוניצקי הקימו בית ספר תעשייתי ומרכז יזמות בטכניון ● שלושה ישראלים, שלושה סיפורים על תעשייה - והרבה מעבר לזה ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

סטן פולובץ נטלי פורטמן ומוריס קאהן / צילום: קרן פרס בראשית

נטלי פורטמן ביטלה הגעה לישראל עקב "האירועים האחרונים"

פורטמן זכתה בפרס "בראשית", שכולל מענק של שני מיליון דולר, בנובמבר אשתקד וכעת הייתה אמורה להגיע לטקס כדי לקבלו ● נציג של פורטמן: "מצפונה אינו מתיר לה להגיע לישראל"

המסכים האדומים בוול סטריט / רויטרס - Lucas Jackson

נעילה אדומה בניו יורק; פיליפ מוריס צנחה ב-15% בשל הדוחות

ירידה חדה באספקת נפט וירידה במלאים מושכים את הנפט לעליות חדות ● נתוני מאקרו: נתון תביעות דמי האבטלה החדשות קרוב לתחזית

ארנה ברי / צילום: איל יצהר

"כדי להתחיל את האקוסיסטם היה צריך כמה נועזים, פסיכים"

קטר ההייטק לא היה יוצא מן התחנה ללא סביבת הון ומשקיעים נועזים שמוכנים היו לקחת את הסיכון: מארנה ברי וקרנות ההון סיכון ועד ליוסי ורדי והאנג'לים הפרטיים ● "זה סוג של 'הפרעה גנטית' של אנשים שיש להם תשוקה להקים דברים חדשים" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

אולם המבואה של בורסת לונדון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

בורסות אירופה ננעלו בירידות מתונות; אריקסון זינקה ב-17.5%

החברה השוודית פרסמה דוחות שעקפו את תחזיות האנליסטים ● המסחר באסיה נסגר בירידות