גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לפיד, כחלון וקרבות הקרדיט המיותרים על הגירעון הנמוך

מי שאחראי לגירעון הנמוך הם לא שרי האוצר, אלא רשות המסים והמגזר הפרטי ■ פרשנות

משה כחלון / צילום: רונן זבולון, רויטרס
משה כחלון / צילום: רונן זבולון, רויטרס

העובדה שהיצמדות לסיסמאות במקום לעובדות הפכה למחלה מידבקת, גם אצל פוליטיקאים וגם אצל מי שמסקר אותם (כלומר, התקשורת) אינה סוד גדול. העובדה שפוליטיקאים או מנהלים בעמדה בכירה, בין שבסקטור הציבורי ובין שבסקטור הפרטי, מנסים לנכס לעצמם הישגים, גם כאלה שאינם ממש שלהם - גם זה לא פטנט חדש. העובדה שאפשר "לבשל" עובדות כך שיתאימו לתזה מסוימת ולייפות דוחות כספיים, כולל דוחות כספיים של מדינת ישראל - גם היא לא סוד. כל הדברים הללו לא חדשים, אבל בכל פעם הם מפתיעים מחדש בעוצמתם. הנה כמה דוגמאות לכך מהראיון עם יאיר לפיד שפורסם השבוע ב"גלובס" ומפרסום ביצוע התקציב החודשי של מדינת ישראל לדצמבר 2017 ולשנה כולה.

לפיד חוזר וטוען מאז שנאלץ לעזוב את משרד האוצר שהוא קיבל משרד עם "בור" של קרוב ל-40 מיליארד שקל. בראיון ל"גלובס" הוא ציין, לזכותו ייאמר, שמדובר בגירעון של 4.2%, והוסיף שהתחזית עמדה על גירעון של יותר מ-5% ו"היינו בדרך לקטסטרופה". אז ככה, עניין ה"בור" של 40 מיליארד שקל והקטסטרופה הוא לא מדויק. הרי תמיד יש "בור" (גירעון) ולפיד צודק שהיה גירעון גבוה יחסית, אבל זה לא אומר שהמצב היה קטסטרופלי כל כך. "בור" של 40 מיליארד שקל נשמע איום ונורא, אבל גם היום יש "בור", בלשונו של לפיד, של כ-25 מיליארד שקל, וחיים עם זה (ואפילו מדגישים שמדובר בגירעון נמוך).

לפיד כיהן באוצר כשנה וחצי, מאמצע מארס 2018 עד תחילת דצמבר 2014 ובתקופתו הגירעון אכן הלך וירד כפי שאפשר לראות בתרשים שצירפתי (ישראל התמודדה עם גירעון גדול יותר ב-2008). אבל האמירה שכחלון מחלק עכשיו כספים בזכותו היא פופוליסטית. בכלל, המחשבה שבזכות שר אוצר שכיהן שנה וחצי בלבד בתפקיד הקופה התמלאה ועכשיו אפשר לחלק אותה לעם - זו מחשבה שטחית. זה לא ממש בזכות לפיד וגם לא ממש בזכות כחלון. זה אף פעם לא יכול להיות בזכות איש אחד, ובטח לא בזכות מי שיושב בממשלה. תיכף נראה למי בדיוק מגיע רוב הקרדיט.

לפיד מיישר קו עם כחלון והקולות באוצר וברשות המסים המבקשים להוריד מסים, בהתאם לרפורמת המסים של טראמפ. "אני בעד הורדת מס החברות", אמר לפיד בראיון ל"גלובס", "ברגע שהאמריקאים החליטו להוריד ל-20%. זה תו תקן חדש ואנחנו חייבים ליישר קו אחוז אחד למטה. צריך לזכור, חברות ההיי-טק הישראליות ובמיוחד אלא שבפריפריה עובדות לפי חוק עידוד השקעות הון, אבל את היצואנים הקטנים זה עשוי לגמור ולכן עלינו ליישר קו".

ובכן, זה לא ממש מדויק: לפיד בעצמו מציין שחברות יצואניות מקבלות שיעורי מס נמוכים במיוחד (בקצה התחתון, זה יכול להגיע ל-5% בלבד) ולכן יישור הקו עם מה שקורה בארה"ב הוא לא רלוונטי עבורן. אם מדברים על מה ש"גומר" חברות יצואניות קטנות, זה בעיקר שער הדולר-שקל, ולא המסים. לפיד צריך לזכור עוד דבר חשוב: לאחר עלייה הדרגתית מ-24% ל-26.5% בעקבות המחאה החברתית, חזר שיעור מס החברות בישראל לרדת בהדרגה ועומד כעת על 23%, לא רחוק משיעור המס החדש בארה"ב (20%), מה גם שהוא אמור להיכנס לתוקף ב-2019. הרגישות בין 23% ל-20% במסי חברות היא לא כזו גבוהה ולא צריך ליישר איתה קו.

הבעיה היא במקום אחר: המס השולי בארה"ב על פרטים אמור לרדת ל-37% ואילו בישראל הוא ימשיך לעמוד על רמה גבוהה של 50% וכאן זה בהחלט הפרש גבוה שמחייב טיפול ו"יישור קו" עם מה שקורה בארה"ב. מיסוי החברות בישראל הוא בהחלט תחרותי יחד עם חוק עידוד השקעות הון, ואין צורך להתאימו.

הגירעון ב-2017 על פי פרסומי האוצר (אומדן ראשוני) עומד על 1.97%. יפה? ודאי שכן. הישג? ודאי שכן, הרי התחזיות נקבו גירעון של 2.9% מהתוצר ובסך הכול גירעון של 36.6 מיליארד שקל. רגע, רגע, אז איך הגירעון באוקטובר אשתקד (12 חודשים אחורה) עמד על 1.4% ובנובמבר (12 חודשים אחורה) על 1.7% תוצר? איך הגירעון התנפח ב-0.6% תוצר תוך חודשיים בלבד.

הירידה בגירעון נמשכת וגם

הסיבה היא: "בישול" דוחות. כן, גם ממשלת ישראל עושה זאת מדי שנה - היא דוחפת הוצאות עצומות לחודש דצמבר כדי לנפח הוצאות (במיוחד אם הגירעון המסתמן נמוך מדי) וכדי להקטין את הגירעון הצפוי בשנה הבא. זה קורה בדרך כלל, אבל בדצמבר השנה זה קרה בעוצמה מאוד חריגה. ה"בישול" היה שקוף כל כך, שהגירעון הסופי, פלא פלאים, עמד על פחות מ-2% (1.97%), וכמובן פחות מהגירעון ב-2016 שעמד על 2.1%. הגירעון בדצמבר לבדו, שימו לב, עמד על 21.5 מיליארד שקל (!) - מה זה אם לא "בישול" מספרים?

איך מבשלים את המספרים? פשוט מאוד: טריקים חשבונאיים, כי החשבונאות היא מקצוע גמיש מאוד: למשל, "העברה מיוחדת בחודש דצמבר לקרן פיצויים בסכום של 4.15 מיליארד שקל. העברה זו לא הייתה מתוכננת בעת הכנת תחזית הגבייה". למה צריך להעביר 4 מיליארד שקל לקרן מס רכוש דווקא בדצמבר? לאוצר הפתרונים. ופתאום יש גידול ענק בדצמבר בסעיף ההוצאות בתקציב של המשרדים החברתיים ובמשרדים המינהליים. למה? שוב, לאוצר הפתרונים.

ולעניין הקרדיט: הנתונים המשופרים של הגירעון (למרות ה"בישול") ושל יחסי החוב-תוצר המאוד טובים של ישראל (ראו גרף) הם לא בזכות שר אוצר כזה או אחר. מקור ההצלחה הוא בעיקר גידול בהכנסות ממסים. בחמש השנים האחרונות הם גדלו ריאלית בקצב שנתי ממוצע של כ-6%. הקרדיט, אם כן, מגיע לרשות המסים ולמשה אשר, שעומד לפרוש מתפקידו. הם הגבירו את האכיפה ואת המאמצים לגביית מס אמת. אבל זה לא כל הסיפור, משום שהקרדיט הגדול הוא בעיקר לסקטור הפרטי במשק הישראלי: הכלכלה פה צומחת, מייצרת מקומות עבודה (גם אם לא איכותיים) ותורמת לגידול בתשלומי המסים. ככל שהמעורבות הממשלתית תפחת, ככל שהביורוקרטיה והרגולציה יפחתו, ככל שמדד עשיית העסקים בישראל ישתפר (והוא במקום נמוך), הסקטור הפרטי כבר יעשה את שלו. זה בעיקר התפקיד של כחלון, לפיד וכל שרי האוצר.

עוד כתבות

סרטון בנט ואילת

"האליטות זזות, והערסים הגיעו"

"מאחורי מה שנראה כמו חשיבה אסטרטגית עמוקה, לפעמים יש רק 'שכונה', לחם ושעשועים", מגלה צוריאל שרון, מנהל הקמפיינים הוויראליים ברשת

בני לנדא / צילום: איל יצהר

כשאתה מעז לזרוק מפות מהחלון, אתה יכול להמציא את ווייז

בני לנדא, שהפך את הדפוס הדיגיטלי מחזון למציאות, נחוש להמציא מחדש את עולם הדפוס עם טכנולוגיית ננו-גרפיקה ● "אני בודק ולא נרתע מהאתגרים הכי דמיוניים וקשים - ובגלל זה אנחנו גם מצליחים, כי חלק מהפרויקטים האלה עושים מהפכות" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

תכנון קדימה / צילום: shutterstock

תכנון קדימה: כך הפסיכולוגיה האנושית מכשילה אותנו

האופי האנושי תמיד יהיה שם כדי להרוס את התוכניות שלנו ואת הפרויקטים המדהימים שהתחלנו ● אבל עם קצת מודעות לחולשות ואם ניתן לאחרים לתכנן בשמנו זה עוד יכול להצליח ● ככה עובדת הפסיכולוגיה של התכנון ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

מפעל אבן קיסר בשדות ים / צילום:  עינת לברון

אבן הנגף של קיבוץ שדות ים: צרות אמיתיות או צרות של עשירים?

צניחת מניית אבן קיסר ביותר מ-50% בתוך שנה, עזיבת המנכ"ל, תחרות גוברת והולכת מצד הסינים ושרשרת של תביעות משפטיות מטרידות את חברי הקיבוץ ומפלגות ביניהם, ולא בפעם הראשונה ● הקיבוצים והכלכלה הישראלית, פרויקט מיוחד

אלה אלקלעי / איור: גיל ג'יבלי

להשקיע בחברות שנותנות מענה לצורכי החברה הישראלית

בשביל לדעת איך הולכים, צריך לדעת לאן רוצים להגיע ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

לאון אדרי / צילום: תמר מצפי

מפיק ומפיץ הקולנוע לאון אדרי, מבעלי יונייטד קינג, הלך לעולמו

משפחת אדרי בישרה הבוקר על מותו של לאון אדרי, אחד מאנשי המפתח של תעשיית הקולנוע הישראלית ● אדרי ואחיו הצעיר משה הם העומדים בראש מתחמי הקולנוע סינמה סיטי ששינו את צריכת הקולנוע של הקהל בארץ

עמרי זרחוביץ' / איור: גיל ג'יבלי

לא "חמוצים", חושבים על העתיד

תכנון ארוך טווח לא חייב להיות בהכרח ל-30 שנה. העיקר שיהיה ניסיון להיערך לאתגרים עתידיים ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

חביות נפט / צילום: סוכנות צילום אנטרה / רויטרס

רוסיה שוקלת לסגת מההסכם עם אופ"ק לקיצוץ תפוקת הנפט

ההסכם, שנועד לתמוך במחירי הנפט, אמור להסתיים בסוף 2018, אולם לדברי שר האנרגיה הרוסי, "אנו שומרים על האופציות פתוחות"

ירון גלאי / צילום: נועם גלאי

ירון גלאי מבטיח לשחרר את כלי התקשורת מהתלות בפייסבוק

שווי של מיליארד דולר? "הערכות שווי בחברות פרטיות הן די קשקוש" ● שמועות על ניסיון להזיז אותו מתפקידו? "היוזמה למנות מנכ"ל משותף הייתה שלי" ● מיזוג עם טאבולה? "מעריך שזה לעולם לא יקרה" ● ירון גלאי, ממייסדי אאוטבריין, משיק מיזם שמבטיח לשחרר את התקשורת מהתלות בפייסבוק

המסכים האדומים בוול סטריט / רויטרס - Lucas Jackson

נעילה אדומה בניו יורק; פיליפ מוריס צנחה ב-15% בשל הדוחות

ירידה חדה באספקת נפט וירידה במלאים מושכים את הנפט לעליות חדות ● נתוני מאקרו: נתון תביעות דמי האבטלה החדשות קרוב לתחזית

סלולר / צילום: שאטרסטוק

012 מובייל מגיבה לאקספון: 100 ג'יגה ואפל מיוזיק ב-29 שקל

חברת הסלולר מבית פרטנר השיקה חבילת הכל כלול, שתקפה לשנתיים, בעקבות כניסתה של אקספון לענף

סוחר מודאג בוול סטריט / צילום: Brendan McDemid, רויטרס

אפל גררה את וול סטריט לירידות; S&P 500 שוב בירידה מתחילת השנה

הירידה של אפל הייתה הגדולה ביותר היום מבין מניות הדאו ג'ונס - והיא מאפילה על הזינוק בג'נרל אלקטריק ● טראמפ צייץ שמחירי נפט גולמי גבוהים "אינם מקובלים" ושלח את מחיר הנפט לירידות ● בנק וולס פארגו ייקנס במיליארד דולר על הונאת ביטוח

יוסי היימן / איור: גיל ג'יבלי

להפוך את הגיל השלישי מנטל לנכס

ישראל מזדקנת וזה אכן מאתגר. אך בכל אתגר יש גם הזדמנות, אם רק נדע לנצל אותה ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

ליאו ליידרמן / איור: גיל ג'יבלי

הגורמים שמניעים תכנון לטווח ארוך

הגיע הזמן להקדיש זמן ניכר לדיון ציבורי: איך יוצרים הסכמה רחבה, כולל בקרב הציבור ומקבלי ההחלטות, בצורך בתכנון ובהצבת יעדים לטווח הארוך ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

רון ארד / צילום: אריק סולטן

מעצב-העל רון ארד: המנהיגות החדשה זה גועל נפש

הוא עובד על עשרות פרויקטים בו-זמנית, אבל מתעקש שהוא עצלן ● בורח מחוקים וכללים, אבל לא תתפסו אותו יוצא מהבית בלי כובע ● מכור לחדשות מישראל, אבל לא מסכים לייצג את המדינה ● בראיון ל"ליידי גלובס" מדבר רון ארד, ממעצבי-העל הגדולים בעולם, על יוז'י יאמאמוטו, פיליפ סטארק והקשר המפתיע עם ג'ונתן ספרן פויר

בנימין נתניהו / צילום: shutterstock

למה נתניהו מאשים את שיטת הממשל - אבל לא משנה אותה?

הפוליטיקאים סבורים כי צריך לשנות את שיטת הממשל, עד שזה נוגע לכיסא שלהם ● הגבלת כהונה יכולה לעודד בעלי תפקידים לפעולה - אבל לא נראה שמישהו מעוניין לקדם זאת ● במקום לדאוג לעתידה של ישראל, נבחרי הציבור ימשיכו לחיות ממהדורת חדשות אחת לשנייה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד

אולם המבואה של בורסת לונדון / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

בורסות אירופה ננעלו בירידות מתונות; אריקסון זינקה ב-17.5%

החברה השוודית פרסמה דוחות שעקפו את תחזיות האנליסטים ● המסחר באסיה נסגר בירידות

מגדל המאיץ במכון ויצמן / צילום: איל יצהר

"בתנועה הציונית חיים ויצמן היה משמעותי יותר מהרצל"

קו ישר מחבר בין פעולותיו של חיים ויצמן לבין בניית חברות ופיתוח תרופות ומערכות נשק, ובין הישראלים שזכו בפרסי נובל ● "עד עתה", אומרת פרופ' עדה יונת, "דרך מחשבתו המקורית מהווה מקור השראה עבורי" ● בוני הארץ, פרויקט מיוחד

איתי בן זאב / צילום : יעל ארנון

מי את מניקיי - הקרן שתהפוך לבעלת המניות הגדולה בבורסה

הקרן, שתרכוש כ-20% ממניות הבורסה לפי שווי של כ-550 מיליון שקל, הוקמה ב-2008 ובין משקיעיה המיליארדר האוסטרלי פרנק לואי וגולדמן זאקס

מישל סטרבצ'ינסקי / איור: גיל ג'יבלי

הדרך לעתיד עוברת דרך צמיחה ירוקה ומכלילה

העולם הפך לתחרותי, ובכל שנה "נולדים" מוקדים חדשים שמאיימים על מיצוי היתרון היחסי בהון אנושי של המשק הישראלי ● כך נעמוד באתגרים בהצלחה ● דעה ● ישראל 2048, פרויקט מיוחד