גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לפיד, כחלון וקרבות הקרדיט המיותרים על הגירעון הנמוך

מי שאחראי לגירעון הנמוך הם לא שרי האוצר, אלא רשות המסים והמגזר הפרטי ■ פרשנות

משה כחלון / צילום: רונן זבולון, רויטרס
משה כחלון / צילום: רונן זבולון, רויטרס

העובדה שהיצמדות לסיסמאות במקום לעובדות הפכה למחלה מידבקת, גם אצל פוליטיקאים וגם אצל מי שמסקר אותם (כלומר, התקשורת) אינה סוד גדול. העובדה שפוליטיקאים או מנהלים בעמדה בכירה, בין שבסקטור הציבורי ובין שבסקטור הפרטי, מנסים לנכס לעצמם הישגים, גם כאלה שאינם ממש שלהם - גם זה לא פטנט חדש. העובדה שאפשר "לבשל" עובדות כך שיתאימו לתזה מסוימת ולייפות דוחות כספיים, כולל דוחות כספיים של מדינת ישראל - גם היא לא סוד. כל הדברים הללו לא חדשים, אבל בכל פעם הם מפתיעים מחדש בעוצמתם. הנה כמה דוגמאות לכך מהראיון עם יאיר לפיד שפורסם השבוע ב"גלובס" ומפרסום ביצוע התקציב החודשי של מדינת ישראל לדצמבר 2017 ולשנה כולה.

לפיד חוזר וטוען מאז שנאלץ לעזוב את משרד האוצר שהוא קיבל משרד עם "בור" של קרוב ל-40 מיליארד שקל. בראיון ל"גלובס" הוא ציין, לזכותו ייאמר, שמדובר בגירעון של 4.2%, והוסיף שהתחזית עמדה על גירעון של יותר מ-5% ו"היינו בדרך לקטסטרופה". אז ככה, עניין ה"בור" של 40 מיליארד שקל והקטסטרופה הוא לא מדויק. הרי תמיד יש "בור" (גירעון) ולפיד צודק שהיה גירעון גבוה יחסית, אבל זה לא אומר שהמצב היה קטסטרופלי כל כך. "בור" של 40 מיליארד שקל נשמע איום ונורא, אבל גם היום יש "בור", בלשונו של לפיד, של כ-25 מיליארד שקל, וחיים עם זה (ואפילו מדגישים שמדובר בגירעון נמוך).

לפיד כיהן באוצר כשנה וחצי, מאמצע מארס 2018 עד תחילת דצמבר 2014 ובתקופתו הגירעון אכן הלך וירד כפי שאפשר לראות בתרשים שצירפתי (ישראל התמודדה עם גירעון גדול יותר ב-2008). אבל האמירה שכחלון מחלק עכשיו כספים בזכותו היא פופוליסטית. בכלל, המחשבה שבזכות שר אוצר שכיהן שנה וחצי בלבד בתפקיד הקופה התמלאה ועכשיו אפשר לחלק אותה לעם - זו מחשבה שטחית. זה לא ממש בזכות לפיד וגם לא ממש בזכות כחלון. זה אף פעם לא יכול להיות בזכות איש אחד, ובטח לא בזכות מי שיושב בממשלה. תיכף נראה למי בדיוק מגיע רוב הקרדיט.

לפיד מיישר קו עם כחלון והקולות באוצר וברשות המסים המבקשים להוריד מסים, בהתאם לרפורמת המסים של טראמפ. "אני בעד הורדת מס החברות", אמר לפיד בראיון ל"גלובס", "ברגע שהאמריקאים החליטו להוריד ל-20%. זה תו תקן חדש ואנחנו חייבים ליישר קו אחוז אחד למטה. צריך לזכור, חברות ההיי-טק הישראליות ובמיוחד אלא שבפריפריה עובדות לפי חוק עידוד השקעות הון, אבל את היצואנים הקטנים זה עשוי לגמור ולכן עלינו ליישר קו".

ובכן, זה לא ממש מדויק: לפיד בעצמו מציין שחברות יצואניות מקבלות שיעורי מס נמוכים במיוחד (בקצה התחתון, זה יכול להגיע ל-5% בלבד) ולכן יישור הקו עם מה שקורה בארה"ב הוא לא רלוונטי עבורן. אם מדברים על מה ש"גומר" חברות יצואניות קטנות, זה בעיקר שער הדולר-שקל, ולא המסים. לפיד צריך לזכור עוד דבר חשוב: לאחר עלייה הדרגתית מ-24% ל-26.5% בעקבות המחאה החברתית, חזר שיעור מס החברות בישראל לרדת בהדרגה ועומד כעת על 23%, לא רחוק משיעור המס החדש בארה"ב (20%), מה גם שהוא אמור להיכנס לתוקף ב-2019. הרגישות בין 23% ל-20% במסי חברות היא לא כזו גבוהה ולא צריך ליישר איתה קו.

הבעיה היא במקום אחר: המס השולי בארה"ב על פרטים אמור לרדת ל-37% ואילו בישראל הוא ימשיך לעמוד על רמה גבוהה של 50% וכאן זה בהחלט הפרש גבוה שמחייב טיפול ו"יישור קו" עם מה שקורה בארה"ב. מיסוי החברות בישראל הוא בהחלט תחרותי יחד עם חוק עידוד השקעות הון, ואין צורך להתאימו.

הגירעון ב-2017 על פי פרסומי האוצר (אומדן ראשוני) עומד על 1.97%. יפה? ודאי שכן. הישג? ודאי שכן, הרי התחזיות נקבו גירעון של 2.9% מהתוצר ובסך הכול גירעון של 36.6 מיליארד שקל. רגע, רגע, אז איך הגירעון באוקטובר אשתקד (12 חודשים אחורה) עמד על 1.4% ובנובמבר (12 חודשים אחורה) על 1.7% תוצר? איך הגירעון התנפח ב-0.6% תוצר תוך חודשיים בלבד.

הירידה בגירעון נמשכת וגם

הסיבה היא: "בישול" דוחות. כן, גם ממשלת ישראל עושה זאת מדי שנה - היא דוחפת הוצאות עצומות לחודש דצמבר כדי לנפח הוצאות (במיוחד אם הגירעון המסתמן נמוך מדי) וכדי להקטין את הגירעון הצפוי בשנה הבא. זה קורה בדרך כלל, אבל בדצמבר השנה זה קרה בעוצמה מאוד חריגה. ה"בישול" היה שקוף כל כך, שהגירעון הסופי, פלא פלאים, עמד על פחות מ-2% (1.97%), וכמובן פחות מהגירעון ב-2016 שעמד על 2.1%. הגירעון בדצמבר לבדו, שימו לב, עמד על 21.5 מיליארד שקל (!) - מה זה אם לא "בישול" מספרים?

איך מבשלים את המספרים? פשוט מאוד: טריקים חשבונאיים, כי החשבונאות היא מקצוע גמיש מאוד: למשל, "העברה מיוחדת בחודש דצמבר לקרן פיצויים בסכום של 4.15 מיליארד שקל. העברה זו לא הייתה מתוכננת בעת הכנת תחזית הגבייה". למה צריך להעביר 4 מיליארד שקל לקרן מס רכוש דווקא בדצמבר? לאוצר הפתרונים. ופתאום יש גידול ענק בדצמבר בסעיף ההוצאות בתקציב של המשרדים החברתיים ובמשרדים המינהליים. למה? שוב, לאוצר הפתרונים.

ולעניין הקרדיט: הנתונים המשופרים של הגירעון (למרות ה"בישול") ושל יחסי החוב-תוצר המאוד טובים של ישראל (ראו גרף) הם לא בזכות שר אוצר כזה או אחר. מקור ההצלחה הוא בעיקר גידול בהכנסות ממסים. בחמש השנים האחרונות הם גדלו ריאלית בקצב שנתי ממוצע של כ-6%. הקרדיט, אם כן, מגיע לרשות המסים ולמשה אשר, שעומד לפרוש מתפקידו. הם הגבירו את האכיפה ואת המאמצים לגביית מס אמת. אבל זה לא כל הסיפור, משום שהקרדיט הגדול הוא בעיקר לסקטור הפרטי במשק הישראלי: הכלכלה פה צומחת, מייצרת מקומות עבודה (גם אם לא איכותיים) ותורמת לגידול בתשלומי המסים. ככל שהמעורבות הממשלתית תפחת, ככל שהביורוקרטיה והרגולציה יפחתו, ככל שמדד עשיית העסקים בישראל ישתפר (והוא במקום נמוך), הסקטור הפרטי כבר יעשה את שלו. זה בעיקר התפקיד של כחלון, לפיד וכל שרי האוצר.

עוד כתבות

פרוייקט שכירות בשוהם /  3ddeign.

אפריקה ישראל זכתה במכרז לפרויקט לשכירות ארוכה בשוהם

המכרז הוא לבניית 234 יחידות דיור בעיר ■ אפריקה ישראל מגורים ואפריקה ישראל נכסים גברו על מספר הצעות, והצעתן במכרז עמדה על 65 מיליון שקל

ארי ברונשטיין, מנכ"ל אלרון  /  צילום: יחצ

"הנהנים מקרנות הסיכון הם בעיקר המנהלים שגוזרים דמי ניהול"

ארי ברונשטיין, מנכ"ל אלרון, מאמין שדברים טובים יקרו השנה לזרוע ההייטק של דסק"ש ■ שתיים מהאחזקות הגדולות של החברה יסיימו בקרוב את הניסויים הקליניים שלהן

מיכאל ססלר ודפנה זלקינד ססלר  / צילום : יחצ

מניות אלקו חולקו בין בניו של זלקינד; מה עם בתו?

דפנה ססלר זלקינד נעדרה מההודעה על חלוקת מניות הקבוצה; ככל הנראה תקבל נכסים פרטיים

רון פאינרו - מנכ"ל לאומי קארד, צילום: איל יצהר

היערכות למכירת השליטה: תוכנית פרישה מרצון בלאומי קארד

תוכנית פרישה מרצון מיועדת ל-110-130 עובדים, המהווים שיעור ניכר מכוח העבודה בה ■ המהלך של לאומי קארד מגיע בהמשך לירידה חדה במספר העובדים בחברה, שחווה קיצוץ של 115 משרות בתוך שנתיים, ל-1,115 עובדים בסוף 2016

עודד מאור / צילום: דוברות בתי המשפט

ביה"מ פטר הורים ל-8 ילדים בהליך פשיטת-רגל מכל חובותיהם

פסק-הדין ניתן בעניינם של שני חייבים שהסתבכותם הכלכלית נוצרה, לטענתם, כתוצאה מההוצאות לגידול הילדים ■ במסגרת פסק-הדין פטר בית המשפט את זוג ההורים מכל חובותיהם

מארק מקלקלין / צילום:  אלון רון

מנכ"ל פאלו אלטו: "הקרב בסייבר הופך מהיר יותר ויותר"

מארק מקלקלין, מנכ"ל חברת הסייבר, בשיחה נדירה על הבדלי הגישות ביחס למתחרים, ועל הרכישות בישראל ■ "החלטנו שאנחנו חייבים להיות בכל מקום שבו המידע נמצא, לא רק על הרשת הארגונית"

ניסים סלמן / צילום: לשכת הפרסום הממשלתית

ניסים סלמן ימונה למנכ"ל החברה לפיתוח ברחובות

החברה לפיתוח רחובות (ה.ל.ר) אחראית לפיתוח התשתיות בעיר ■ ראש עיריית רחובות, רחמים מלול: "ניסים הרשים אותנו ביכולותיו ובניסיונו העשיר, שהינו רלוונטי ביותר למשרת מנכ"ל ה.ל.ר, ואנו סמוכים ובטוחים שהוא יידע לנווט אותה לביצועים מצוינים"

מונית שירות / צילום: EQRoy, שאטרסטוק

הרפורמה במוניות השירות יוצאת לדרך עם כרטיס הרב קו

כרטיסי הרב קו ייכנסו למוניות שירות שיזכו במכרזים של משרד התחבורה והמוניות הישנות יעלמו בתוך כשנתיים ■ תיקוף הרב קו יתאפשר רק בימי חול

אדוארדו אלשטיין / צילום: רוני שיצר

איכות השלטון לשקד: למנוע מאדוארדו אלשטיין לרכוש את בזק

טוענת כי אלשטיין, בעל השליטה באי.די.בי, עושה שימוש בפירצה בחוק הריכוזיות

אוטובוס אגד / צילום: אריאל ירוזולימסקי

אגד לביה"ד: מנע את השבתת הקווים מחר למשך שעתיים

(עדכון) - מוקדם יותר הודיעה ההסתדרות כי עקב האלימות כלפי הנהגים, קווי אגד יושבתו מחר למשך שעתיים: "לא יעלה על הדעת שנהגי התחבורה הציבורית יהפכו לשק חבטות של נוסעים אלימים" ■ הנהלת אגד לביה"ד: "לא ניתן יד לפגיעה גורפת בנוסעים"

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

נתניהו: איננו פועלים נגד פליטים אלא נגד מהגרים בלתי חוקיים

רה"מ: "בניגוד לנטען, ההסדרים שקבענו עם המדינה השלישית מבטיחים ליוצאים מכאן שמירה על ביטחונם האישי" ■ גינה את התנהלות חברי הסיעה המשותפת בעניין ביקורו של מייק פנס הערב: "אני רואה זאת כחרפה שחברי כנסת מתכוונים להחרים את הביקור החשוב הזה בכנסת ואפילו מבקשים להפריע לו"

מייק פנס / צילום: קרלוס באריה, רויטרס

סגן נשיא ארה"ב מגיע הערב לביקור רשמי בישראל

לאחר שהיה בירדן ובמצרים, ייפגש מייק פנס בישראל עם ראש הממשלה ונשיא המדינה ■ על רקע המתיחות בין ארה"ב והפלסטינים, לא תתקיים פגישה בין פנס ואבו מאזן

מתקן התפלה אשקלון, הפועל בשיטת האוסמוזה ההפוכה / צילום: שאטרסטוק

רשות המים אישרה הקמת מתקן התפלה בגליל המערבי

ההערכות של רשות המים לבצורת בישראל שנעשתה בשנים האחרונות נתקלה בהתנגדות תושבים ■ עפ"י רשות המים, בכוונתה למקם את המתקן באזור אשר "יפריע" לתושבים במידה הפחותה ביותר

זוכי התחרות בשנה שעברה/ צילום: יוני רייף

תחרות חדשה לסטארט-אפים בתחום הלוחמה בטרור

את התחרות מארגנים: משרד ההגנה האמריקאי, מפא"ת ופורום MIT ליזמות ■ יזמים וקבוצות מחקר שיזכו בתחרות יקבלו 100 אלף דולר

אריה דרעי אביגדור ליברמן / צילומים: איל יצהר

נתניהו: אשוחח בנפרד עם ליברמן ודרעי כדי להרגיע אותם

בשבת בבוקר ערך השר ליברמן קניות במרכז ביג באשדוד ואמר כי חוק המרכולים יוצר פילוג ומתח ■ בתגובה, השר דרעי צוטט כאומר לאנשים בסביבתו: "אני עם ליברמן גמרתי; הוא דרס את השבת ברגל גסה"

נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

השבתת הממשל בארה"ב: "לדבר עם טראמפ - כמו לדבר עם ג'לי"

הרפובליקאים והדמוקרטים מתחפרים בעמדותיהם, בתקווה שהציבור בארה"ב יטיל את האחריות להשבתה על הצד האחר ■ טראמפ: "דמוקרטים שמתנגדים לנו יישאו בחלק מהאחריות לכל רצח שיבצעו מהגרים בלתי חוקיים"

סופרמרקט / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

רשתות המזון לבג"ץ: האכיפה על סימון מחירים לא מידתית

רשתות השיווק משיבות אש: עותרות נגד שר הכלכלה והרשות להגנת הצרכן ■ טוענות כי יש לבטל את נהלי האכיפה שקיימים כיום בנוגע לאי-סימון מחיר על גבי מוצרים

יו"ר יורוג'ן, אריה בלדרגרין / צילום: יוח"צ

חברת יורוג'ן גייסה 60 מיליון דולר בהנפקה שנייה בנאסד"ק

מאז שהונפקה לראשונה באפריל 2017, עלתה מניית החברה ב-230% ■ עד היום גייסה 120 מיליון דולר

דבוס / צילום: Arnd Wiegmann

משתתפי הפורום בדאבוס: "נרטיב חדש ומשותף למנהיגי העולם"

ההודעה הרשמית של מארגני הפורום הכלכלי השנתי, שייפתח מחרתיים, מעידה שהם מודעים לסדקים שהופיעו בכל מיני חזיתות ולמשמעויות שלהם ■ השאלה היא אם הם יצליחו, או בכלל יתכוונו, למצוא פתרון שיחלחל לכל שכבות האוכלוסייה

גבי זליגסון / צילום: איל יצהר

אנליסטים אופטימיים בעקבות אירועים חיוביים בקורנית דיגיטל

חברת קורנית דיגיטל הודיעה בשבוע שעבר על השקת טכנולוגיית הדפסה מתקדמת ■ בתי ההשקעה נידהאם ו-Stifel מעלים את מחיר היעד ל-26% ול-20% מעל מחיר השוק, בהתאמה