גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

להכניס את תרומת הביציות מחו"ל לסל התרופות

לאור מספר התורמות הקטן בישראל, ראוי שהמדינה תסבסד את המבקשות תרומת ביציות מחו"ל ותתגמל את בתי החולים העוסקים בכך ■ על כן יש לכלול את ההליך בסל הבריאות לצד טיפולי הפריה חוץ גופית

ד"ר אמיר רבהון/ איור:גיל גי'בלי
ד"ר אמיר רבהון/ איור:גיל גי'בלי

*** הכתבה בשיתוף ד"ר אמיר רבהון

עם התאחרות גיל הנישואין בישראל, נוצר מצב בו נשים רבות מגיעות אל מתחת לחופה בשלהי שנות השלושים ולעיתים אף בתחילת שנות ה-40 לחייהן. בבוא היום, כאשר הן מחליטות עם בן הזוג להביא ילדים לעולם, חלקן מגלות את המציאות הביולוגית שבה מגיל 33 ומעלה הפוריות מתחילה לרדת; מגיל 40 ומעלה היא קטנה בצורה דרסטית, ומעל לגיל 43-44 היא נפגעת בצורה כזו, הגורמת לסיכויי הכניסה להריון להיות קלושים ביותר.

עבור נשים שסיכוייהן להרות בצורה טבעית הם מזעריים, קיימת כיום האפשרות של כניסה להריון על ידי תרומת ביצית. המחוקק נתן דעתו לנושא וכך בשנת 2010 נכנס לתוקפו בישראל חוק תרומת הביציות, המאפשר לנשים עד גיל 54 לקבל תרומת ביצית מתורמת ישראלית ואף לזכות בסבסוד.

דא עקא, למרות שכוונת המחוקק היתה טובה ביסודה, הרי שבמציאות קיים מחסור חריף בנשים תורמות בישראל. בעקבות כך נוצר מצב בו מדי שנה, אלפי נשים המעוניינות להשתמש בתרומת ביצית, מגלות כי אין בנמצא יותר מכמה עשרות תורמות ישראליות וכי זמן ההמתנה עשוי להגיע לשנתיים ויותר, וללא תאריך מוגדר, עד שיקבלו תרומה שכזו בארץ. כתוצאה מכך, פונות רובן המוחלט לקבלת תרומת ביציות מחו"ל, שאינה מסובסדת.

העלות המלאה של הליך תרומת ביציות מחו"ל מגיעה לכ-30 אלף שקל והחזרי הקופות לנשים בעלות ביטוחים משלימים נעים בסביבות העשרת אלפים שקל, כך שמדובר על הוצאה ניכרת של 20 אלף שקל. יתירה מכך, נשים מעוטות יכולת, שאינן בעלות ביטוחים משלימים, נדרשות לשלם את מלוא הסכום, ומשאין להן את האפשרות הכספית לכך, הבאת ילדים לעולם הופכת עבורן למשימה בלתי אפשרית כמעט.

ברצוני להציע במסגרת זו מספר פתרונות להתמודדות עם הבעיה. המסלול הראשון לפתרון הוא העלאת המוטיבציה הכלכלית של היחידות הרפואיות העוסקות בהשתלת ביציות ובגיוס התורמות הישראליות. ברור לכל, שבתי חולים הם ארגונים שפעילותם נשענת על תקציב כספי נתון, וללא תגמול רווחי על עבודתם הם יקרסו כלכלית.

נכון להיום, התגמול אותו מקבלים בתי החולים עבור התרמות והשתלות הביציות הוא נמוך מאוד ביחס למשאבים והכספים הדרושים לתהליך, ורק תקצוב מתאים מהמדינה יגרום לכדאיות כלכלית ויוביל לשינוי המצב.

המסלול השני הינו החלטה מערכתית על הקמת יחידה רפואית ארצית שתתמקצע אך ורק בתחום תרומת והשתלת הביציות, ותתוקצב בהתאם. בדרך זו גם נרוויח מרכז רפואי שירכז את כלל הטיפולים בישראל עבור הנשים הנתרמות וגם מקום שהנתונים שייאספו בו יהוו כר למחקרים מתקדמים בנושא.

המסלול השלישי, שהוא הפרקטי והנכון להיום, הוא הפנמה במערכת כי 99 אחוז מתרומות הביציות לנשים ישראליות כיום מקורן מעבר לים, ועל כן דרושה חקיקה חדשה כי הסבסוד על תרומות הביציות יינתן מעתה גם על התרומות מחו"ל.

בסופו של דבר מדובר על רציונל פשוט: לא הגיוני שהמדינה תסבסד טיפול כמו תרומת ביציות מתורמות ישראליות, שבפועל כמעט ולא מתקיים - ובמקביל תתעלם מרובן המוחלט של התרומות המגיעות ממדינות זרות.

כידוע במקומותינו, בשלב זה עולה השאלה מהיכן יגיע הכסף לתקצוב היחידות או סבסוד התרומות. לפי דעתי, אפיק כספי אחד למימון זה יגיע על ידי הכנסת הליך תרומת הביציות בחו"ל לסל התרופות, לצידו של מסלול אחר שכבר קיים בו - טיפולי ההפריה החוץ גופית.

נכון להיום, נשים באמצע שנות הארבעים לחייהן ולעיתים אף למעלה מכך, שגיל הפריון שלהן עבר מזמן וסיכוייהן להיכנס להריון טבעי קלושים, מנצלות את הסבסוד הכמעט מלא אותו מעניקה המדינה עבור סוג טיפולים זה ועוברות טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית. התוצאה בשטח היא שהמדינה זורקת כסף לפח, פשוטו כמשמעו, שכן הסיכויים להצלחה בכך בגילאים אלו הם זעומים ביותר.

אני סבור כי יש להכניס את תרומת הביציות מחו"ל לסל התרופות לצד טיפולי ההפריה החוץ גופית, תוך הגדלת המודעות לכך שטיפולי ההפריה, כאמור, כמעט ואינם אפקטיביים בגיל מאוחר, לעומת ההליך המוצלח והמוכח יותר של תרומת הביציות.

בדרך זו, לכשיתאפשר לנשים הנזקקות לכך מימון נדיב יותר בקבלת תרומת ביציות מחו"ל, רבות מהן יעדיפו מסלול זה. כך המדינה תרוויח פעמיים: גם תחסוך כסף רב, שכאמור, מתבזבז על טיפולי הפרייה לא מועילים וגם תעודד שימוש בתרומת ביציות, המעניקה סיכויים גבוהים יותר לכניסה להיריון.

ד"ר אמיר רבהון, מבכירי הרופאים בתחום הפוריות וההפריה החוץ גופית בישראל.

לכניסה לאתר הקליקו כאן

עוד כתבות

אמיר אוחנה / צילום: רפי קוץ

לשון הרע לא מדבר אל ביהמ"ש: עד כמה באמת משתלם לתבוע דיבה בישראל

החוק בארץ מקל בכל הנוגע להגשה ולניהול תביעות לשון הרע ומאפשר לתבוע כ-70 אלף שקל ללא צורך בהוכחת נזק ● אולם מבדיקת "גלובס" עולה שלא תמיד משתלם לרוץ לביהמ"ש: מתוך 66 תביעות שהוגשו בינואר אשתקד, טרם ניתן פסק דין מנומק אחד, על אף שב-27 תיקים הדיון הסתיים

בורסה אסיה / קרדיט: שאטרסטוק

בורסות אסיה אדומות; וירוס הקורונה נוגס בהכנסות של אפל

אפל הודיעה כי לא תעמוד בתחזית ההכנסות שפרסמה בגלל השפעות וירוס הקורונה על הפעילות הכלכלית בסין ● HSBC פספסה את התחזיות ● בארה"ב לא התקיים אתמול מסחר בשל יום הנשיא

ספינת קרוז מול יפן עליה נמצאו נוסע חולה והרשויות לא מאשרות להוריד את הנוסעים / צילום: 	STF, AP

בגלל בהלת הקורונה מנו ספנות תידחה את הפלגותיה במספר שבועות

"מאחר ועונת ההפלגות טרם החלה ולאור הרגישות הציבורית, הוחלט לדחות במספר שבועות את פתיחת העונה לסוף חודש אפריל במקום לתחילתו" ● עוד נמסר כי החברה תאפשר לקבל החזר כספי על ביטולים

ריאן מואנד / צילום: איל יצהר, גלובס

לאחר ההנפקה מגיעה התביעה: יזם שחיבר בין גולדמן זאקס לחברת המימון החוץ בנקאי מלרן טוען כי הוא זכאי ל-50% ממניותיה תמורת 15 מיליון שקל

עו"ד ירון ברנהולץ טוען כי יזם את העסקה בה אמור בנק ההשקעות האמריקאי להעמיד למלרן מסגרת אשראי של 350 מיליון שקל ● טוען כי "בעל השליטה ריאן מואנד החליט לקטוף את פירות העסקה שיזם בחוסר תום לב קיצוני" ● מלרן: "אין בסיס לתביעה"

איציק אברכהן, מנכ”ל שופרסל, יוני שסטוביץ, בעלי חברת שסטוביץ / צילומים: שלומי יוסף, רפי דלויה

הסיפור המוזר סביב היבוא המקביל של מותגי בישום ששסטוביץ משווקת

רשת הפארם Be החלה לייבא בשמים ביבוא מקביל, כדי להוריד מחירים ולשפר רווחיות • אלא שאז, בעיתוי ובדרך שמעוררים תהייה, משרד הבריאות נכנס לתמונה

סניף יינות ביתן / צילום: תמר מצפי

הלחץ של הספקים עלול לסייע לכלירמרק ללחוץ את יינות ביתן

בימים אלה ממשיכים ומתנהלים מגעים בין ביתן לבין קרן כלירמרק במסגרתם מבקשת הקרן לשפר את תנאי המתווה של העסקה ● יינות ביתן: "העסקה מתנהלת לפי לוחות הזמנים שנקבעו בין הצדדים"

רשות המסים תחייב דיווח בזמן אמת על כל עסקה / צילומים: איל יצהר, shutterstock. עיבוד: טלי בוגדנובסקי

חובת הדיווח בזמן אמת על עסקאות של 5,000 שקל: בעלי העסקים ובעלי המקצוע כמרקחה

חשיפת "גלובס" על התוכנית לחייב כל בעל עסק בדיווח בזמן אמת, מסעירה את בעלי העסקים • גם אנשי המקצוע מסכימים כי מדובר בצעד מסורבל שייצור תלות במערכת הממוחשבת של רשות המסים ולא בטוח כי יפתור את בעיית החשבוניות הפיקטיביות • ואיך התוכנית מסתדרת עם הבטחות הפוליטיקאים להקל על עסקים קטנים

הבורסה בתל אביב / צילום: שאטרסטוק

נעילה מעורבת בבורסה: אלקטריאון זינקה ב-16%, מניות הביטוח קפצו

מניות הביטוח זינקו על רקע דחייה של יישום תקן חשבונאי בהוראת רשות שוק ההון ● סאמיט התחזקה בכ-6% על רקע מחיקת החברה הבת בלונדון ● בזן הודיעה על החלטת עיריית חיפה שלא לחדש היתר זמני לצנרת שבה היא משתמשת ● בי.ג'י.איי נסקה בכ-40% על רקע כניסה למלונאות ודיור מוגן

הראל ויזל / צילום: איל יצהר

קבוצת פוקס: אם צריך נעבור לייצר בטורקיה, הודו או בנגלדש

כך מסרה הערב ענקית האופנה הישראלית ● למרות זאת, פוקס ציינה כי אופי פעילות הקבוצה הינו במרביתו עונתי, כאשר הזמנות הקבוצה לעונת הקיץ הקרובה כבר סופקו, ולפיכך החברה אינה רואה פגיעה בטווח הקצר בפעילות הקבוצה

תלונה לוועדת האתיקה אינה לשון הרע / צילום: shutterstock

בית המשפט המחוזי נגד משרד הביטחון: "פעל במגמתיות כדי להסתיר פרטי ההתקשרות עם מכון מנדל"

המחוזי קיבל את בקשת ארגון לביא שטען לחוסר שקיפות מצד משרד הביטחון ● "להתעלמות מבקשות המידע יש מחיר"

הפגנה של מקומיים נגד המפעל של טסלה / צילום: PAWEL KOPCZYNSKI, רויטרס

מאסק מול הגרמנים: המפעל הראשון של טסלה באירופה מעורר סערה עוד לפני שנפתח

המפעל הראשון והמדובר של טסלה באירופה, והרביעי בסך-הכול בעולם, יוקם דווקא בעיירה גרונהיידה, לא הרחק מברלין ● למה נבחרה דווקא היא, כיצד תתיישב השמרנות הגרמנית עם אחת החברות פורצות הדרך בתעשיית הרכב, ואיך זה קשור לפצצות ולנמלים ● קן לציפור, גרסת אילון מאסק

נפגעי הקורקינטים והאופניים החשמליים - 16 בפברואר

אתמול באיכילוב: 8 נפגעים בתאונות קורקינט ואופניים חשמליים

מדי יום "גלובס" ובית החולים איכילוב מדווחים על מספר הנפגעים מתאונות שבהן מעורבים כלי רכב חשמליים: אופניים וקורקינטים

חיים כץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

מליאת הכנסת אישרה את בקשת החסינות של ח"כ חיים כץ

(עדכון) - לפני כשבועיים קיבלה ועדת הכנסת את בקשתו של ח"כ כץ להעניק לו חסינות, וכעת הבקשה אושרה גם במליאה ● ח"כ גדעון סער: "כל הרטוריקה של 'עיר מקלט' לא מתאימה כאן" ● משמר הדמוקרטיה לבג"ץ: לבטל את הענקת החסינות לח"כ כץ

עומס תנועה בניו יורק./  צילום: Mary Altaffer AP

קץ האוטופיה של אובר וליפט: כך התנפצו ההבטחות להפחתת העומס בכבישים

עוד ועוד ערים בארה"ב, בהן ניו יורק, סן פרנסיסקו ושיקגו, מטילות מסים חדשים על נסיעות במסגרת חברות ההיסעים המקוונות, לאחר שמחקרים חדשים הראו כיצד הן מקפיצות את העומס על הכבישים לעתים אפילו בעשרות אחוזים

נחום ביתן / צילום: שלומי יוסף

חבל ההצלה של יינות ביתן מתרופף: הספקים מכנסים ישיבות חירום וסמנכ"ל הכספים המיועד מוותר על המינוי

אחרי שכבר נראה היה שיינות ביתן חוזרת למסלול בזכות ההלוואה הגדולה מקרן כלירמרק, סימני השאלה צפים שוב • לפי שעה לא ברור אם תשלים את העסקה ובאיזה מתווה • ל"גלובס" נודע שבינתיים ספקים בינוניים חוששים ומכנסים ישיבות חירום, וסמנכ"ל הכספים המיועד חוזר בו מהמינוי

הפגנה של פעילים לאומניים במדינת ג'ורגיה שבארה"ב / צילום: רויטרס

בשנה החולפת: הוכפלה התעמולה נגד מיעוטים בארה"ב

לפי דו"ח חדש של הליגה למניעת השמצה, תועדו 2,713 מקרי תעמולה גזענית של תומכי "העליונות הלבנה" באמריקה בצורה של עלונים ומדבקות ב־2019 – יותר מפי 2 מאשר ב-2018

אריה דרעי / צילום: רפי קוץ

מחשש להתפשטות הקורונה: דרעי הרחיב את צו איסור הכניסה לאזרחים זרים

שר הפנים קבע כי ימנע כניסתם לישראל של זרים ששהו בשבועיים האחרונים בתאילנד, הונג קונג, סינגפור ומקאו ● זאת, בנוסף לצו התקף לגבי סין וברקע החלטת משרד הבריאות על הרחבת בידוד הבית לשבים ממדינות אלה

עובדים מפרקים את השלטים של כנס המובייל בברצלונה שהתבטל בגלל וירוס הקורונה / צילום: Nacho Doce, רויטרס

הנזק מביטול כנס המובייל בברצלונה בגלל הקורונה גדול משנדמה: "שליש מהמכירות בסכנה"

ביטול כנס המובייל בברצלונה הסב נזק כלכלי ישיר לחברות שנערכו לקיומו, אך הנזק המשמעותי הוא אובדן התועלת העקיפה - הקשרים שלא נוצרו וההסכמים שלא נחתמו ● יהודית ימפולסקי מאמדוקס: "היו מתוכננות לנו מאות פגישות קריטיות" ● רפי סווירי מ-Walkme: "תעשייה שלמה פינתה זמן, יהיה קשה לשחזר את זה"

הצבעה לבחירות לכנסת ה-22 / צילום: שלומי יוסף, גלובס

היום יחלו להצביע לבחירות בנציגויות הישראליות בחו"ל

ההצבעה תתחיל בשגרירות ישראל בבירת ניו זילנד, וולינגטון בשעה 22:00 שעון ישראל ● הבחירות בנציגויות ימשכו כ-32 שעות עד מועד סגירת הקלפיות בחוף המערבי בארה"ב ביום חמישי בשעה 06:00

אסדת תמר / צילום: אלבטרוס, יח"צ

כמה תמלוגים הרוויחה המדינה ממאגר תמר עד היום?

משרד האנרגיה דיווח כי התמלוגים מגז טבעי עמדו על 842 מיליון שקל ב-2019 - הרוב ממאגר תמר ● השנה התמורה הנמוכה ביותר הגיעה מלוויתן, אך בשנה הבאה המאגר צפוי להכפיל את היקף התמלוגים