גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיוט של תעשיית הביומד הישראלית בנאסד"ק

ציוץ אחד של כתב ביוטק אמריקאי אישר את הגרועות בתחושות הבטן לגבי האופן שבו נתפסת התעשייה המקומית בארה"ב ■ מה גרם לתדמית הרעה - והאם היא בכלל מוצדקת?

חברת ביומד / צילום: רויטרס
חברת ביומד / צילום: רויטרס

תמיד חשדנו שלחברות הביומד הישראליות יש שם רע למדי בנאסד"ק. החברות כמובן נטו להכחיש זאת, וגם גורמים אמריקאים כמו חתמים, משקיעים או אנליסטים לרוב לא העזו לומר זאת מפורשות. הם אמרו שנכון, היו כמה חברות ביומד ישראליות קטנות ומאכזבות, אבל זה לא עניין רק ישראלי, חברות קטנות מבוססות חלום נוטות לעיתים קרובות לאכזב. המשקיעים, הם אמרו, יודעים להפריד בין חברות ישראליות קיקיוניות, לאלה הרציניות. והוסיפו והרגיעו - ישראל ידועה כ"סטארט אפ ניישן", כולם רוצים נתח ממנה.

אלא שלפני כשבוע הופיע הציוץ של אדם פויירשטיין, כתב ביוטק מוערך באתר STAT, אשר חשבון הטוויטר שלו מהווה מקום מפגש תוסס של התעשייה. "מדוע החברות הישראליות תמיד כל-כך איומות? (Why are Israeli biotech firms so consistently horrible?)", פויירשטיין צייץ, ואישר את הגרועות בתחושות הבטן לגבי האופן שבו נתפסת התעשייה המקומית.הציוץ של פויירשטיין

בהמשך הייתה התייחסות להודעה של חברה ישראלית מסוימת, שלא נציין את שמה שכן היא אינה העיקר כאן - כפי שלא התייחסנו כאן בזמן אמת להודעתה, משום שלא נראתה לנו דרמטית, למרות נסיקה של 50% במניה שחלה בעקבותיה. נראה כי פויירשטיין מסכים לגבי איכות ההודעה: "ניסוי בטיחות 'פורץ דרך'? חבר'ה, בחייכם... אף אחד לא יקח אתכם ברצינות עם השטויות האלה", כתב. רוב המגיבים לציוץ הסכימו עם פויירשטיין. "אף פעם אל תשקיע בחברת ביומד ישראלית", כתב מגיב אחד, ופויירשטיין ענה כי "חבל, יש שם מדע טוב, אבל הם הופכים לבסטיונרים כשהם מקימים חברות".

כמה מגיבים הצביעו על יוצאות דופן בעיניהם: נוירודרם, מזור, יורוג'ן, אבל הסכימו עם הכלל. "את האמת צריך להגיד - ואני מקווה שלא אלך לגיהנום", אמר אחד. התגובה השלילית ביותר הייתה כנראה "רמאות היא התמחות לאומית אצלם".

מה גורם ליחס השלילי כל-כך

אז מה הוביל לכך שחברות ביוטק ישראליות זוכות ליחס כה שלילי בנאסד"ק? קודם כל - אין הרבה למה להשוות; ישנה רק מדינה אחת ששולחת למסחר בארה"ב זרם קבוע של חברות צעירות בתחום פיתוח התרופות והמכשור הרפואי. ממדינות אחרות מגיעות חברות ותיקות שכבר התבססו במשך שנים בבורסות המקומיות, או שמגיע טפטוף של חברות צעירות, ואז מפסיק.

לעומת זאת, חברות ישראליות בתחום הרפואי מגיעות לנאסד"ק באופן קבוע מאז שנת 2000 לערך, ועשרות מהן נסחרות היום. כך, המשקיע האמריקאי רואה מולו חברות ביוטק אמריקאיות, ישראליות או "זרות אחרות", ומה שזר תמיד נראה בהגדרה מוזר יותר. אלא שזה ההסבר הפשוט. האמת יותר מורכבת.

מאפיין נוסף של החברות הישראליות הוא שהן לא מוכנות לשמוע "לא". הן מנפיקות עם חתמים גדולים או קטנים, למשקיעים מוסדיים או משקיעי ריטייל; כשחלון ההנפקות סגור, הן נוטות להתמזג עם שלדים בורסאיים, או להנפיק בת"א ואז להירשם רישום כפול באמצעות ADR (תעודה הנסחרת בנאסד"ק ובעצם עוקבת אחר המניה בת"א); או שהן נרשמות בבורסה שמעבר לדלפק ומנצלות הודעה טובה או גאות רגעית בשוק כי להשתדרג לבורסה הראשית. שום דבר לא עוצר את החברות הישראליות ש'חנוקות' מבחינת כסף בשוק המוצא שלהן, ונאסד"ק הוא תקוות המימון היחידה שלהן. רבות מהן מנפיקות כשאין אפשרות אחרת, ולאו דווקא כשהחברה בשלה.

כך, החברות הישראליות נוטות להגיע לנאסד"ק כשהן צעירות יותר. כיוון שהן נכנסות למסחר לאו דווקא דרך הנפקה גדולה. לרוב יש בין משקיעיהן פחות מוסדיים אמריקאים וקרנות מוכרות, ויותר משקיעים קטנים ומשקיעי ריטייל, שהמסחר שלהם במניה מאוד תנודתי.

המנהלים הישראלים בתחום הביומד, אם בת"א ואם בנאסד"ק, נוטים (כנראה יותר מעמיתיהם בחברות אמריקאיות בגודל דומה) לדווח על התקדמויות קטנות כהישגי ענק. זאת, בין היתר משום שהם יודעים כי הם מדברים לקהל של משקיעי ריטייל - מצד אחד צמא לאירועי טווח-קצר מסעירים, מצד שני לא לגמרי מצוי בתחום.

גם כשהחברות הישראליות נסחרות בנאסד"ק, רבים מן המשקיעים בהן הם ישראלים. עבור המשקיע הישראלי, חברה שהגיעה לנאסד"ק היא ראש לשועלים, היהלום שבכתר של השוק המקומי. המשקיעים מגיבים לידיעות מטעם חברות כאלו בצורה יותר דרמטית מאשר התגובה שנראית הגיונית בעיני משקיע אמריקאי, שמסתכל על החברה הזו מול עוד המון חברות דומות לה.

אין בלעדיות על ניפוח או כישלון

לחברות הישראליות בדרך כלל יש מעט כסף בקופה יחסית למקבילות האמריקאיות שלהן. לעיתים לא רחוקות, יהיה בקופתן די כסף כדי להגיע עד אבן הדרך הבאה - וזהו. במקרה כזה, אבוי אם אבן הדרך לא תוביל לעלייה במניה הדרושה כדי לבצע גיוס נוסף. מכאן ברורה הנטייה, לא לשקר חלילה ולא לרמות, אבל לפעמים "להעצים" את ההודעה או לתת לה את הפרשנות הטובה ביותר האפשרית.

ה"ניפוח" הישראלי שונה מזה האמריקאי. גם מנכ"ל חברת הביוטק האמריקאי מרבה להגזים ולמכור חלום, על כך מבוססת התעשייה. אולם, לרוב המנכ"ל האמריקאי ימכור את החלום הסופי, את פוטנציאל השוק הנהדר, אך בטווח המיידי יבטיח הבטחות שהוא יכול לעמוד בהן. המנכ"ל, או איש יחסי הציבור הישראלי, לא רגיל לדבר למשקיעים שרואים טווח רחוק, ולכן הוא ידגיש את ביטחונו ביכולתה של החברה לעמוד באבני דרך קרובות. טענותיו עומדות למבחן המציאות מוקדם יותר.

לבסוף, אין דרך להתחמק מן התחושה כי לניסויים הקליניים שעורכות החברות הישראליות יש באמת שיעורי כישלונות גבוהים יותר. תחושת הבטן, גם אם אין כרגע הוכחות מספריות מדויקות עבורה, היא שהישראלים, בלית ברירה, עורכים ניסויים יותר זולים וקטנים, אשר לפעמים מעמידים אותם מראש בסיכון גבוה יותר להיכשל. חשוב מאוד לציין כי לא כל החברות הישראליות הן כאלה. אבל יש מספיק מהן, כנראה, כדי להצדיק את התדמית.

ובכל זאת אולי לא צריך להלקות את עצמנו יותר מדי. לאחר מספר כשלונות חרוצים, גם בבורסה בת"א לא רוצים לשמוע על חברות ביוטק אמריקאיות, שהסבו נזק גדול לחסכונות של המשקיע הישראלי בשנתיים האחרונות - מיום שהתנפלו על הבורסה המקומית ועד שרובן החליטו להימחק מן המסחר בחודשים האחרונים. גם ציוץ כמו "מדוע חברות ביוטק אמריקאיות תמיד כל-כך איומות?" הוא לגיטימי לחלוטין אם ייצא מפיו של משקיע בת"א.

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press, Nathan Howard

ארה"ב: מדד הליבה של ההוצאה לצריכה פרטית ירד ל-2.8%, כצפוי

מדד ה-PCE החודשי ירד ל-0.3% לעומת 0.5% בחודש שעבר ● מזרחי טפחות: "אי ההפתעה פה תומכת להערכתנו בתוואי הפד הנוכחי" ● היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8% ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

המומחה שמסביר: למה החליטו בעולם שרפיח היא הקו האדום

פלישת צה"ל לרפיח, בין המעוזים האחרונים של חמאס בעזה, עומדת בלב הדיון על עתיד המלחמה ● "העיר הפכה לסמל של המצוקה הפלסטינית והפליטות בעיני העולם", אומר ד"ר הראל חורב, מומחה לחברה הפלסטינית ● בראיון לגלובס הוא מסביר מדוע ישראל טועה בהתנהלותה ברפיח, מתייחס לפלונטר מול ארה"ב ומסביר מדוע חמאס ממשיך לסרב לעסקת חטופים

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

צה"ל מאשר: חיסלנו את סגן מפקד יחידת הרקטות והטילים של חיזבאללה

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם