גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הסיוט של תעשיית הביומד הישראלית בנאסד"ק

ציוץ אחד של כתב ביוטק אמריקאי אישר את הגרועות בתחושות הבטן לגבי האופן שבו נתפסת התעשייה המקומית בארה"ב ■ מה גרם לתדמית הרעה - והאם היא בכלל מוצדקת?

חברת ביומד / צילום: רויטרס
חברת ביומד / צילום: רויטרס

תמיד חשדנו שלחברות הביומד הישראליות יש שם רע למדי בנאסד"ק. החברות כמובן נטו להכחיש זאת, וגם גורמים אמריקאים כמו חתמים, משקיעים או אנליסטים לרוב לא העזו לומר זאת מפורשות. הם אמרו שנכון, היו כמה חברות ביומד ישראליות קטנות ומאכזבות, אבל זה לא עניין רק ישראלי, חברות קטנות מבוססות חלום נוטות לעיתים קרובות לאכזב. המשקיעים, הם אמרו, יודעים להפריד בין חברות ישראליות קיקיוניות, לאלה הרציניות. והוסיפו והרגיעו - ישראל ידועה כ"סטארט אפ ניישן", כולם רוצים נתח ממנה.

אלא שלפני כשבוע הופיע הציוץ של אדם פויירשטיין, כתב ביוטק מוערך באתר STAT, אשר חשבון הטוויטר שלו מהווה מקום מפגש תוסס של התעשייה. "מדוע החברות הישראליות תמיד כל-כך איומות? (Why are Israeli biotech firms so consistently horrible?)", פויירשטיין צייץ, ואישר את הגרועות בתחושות הבטן לגבי האופן שבו נתפסת התעשייה המקומית.הציוץ של פויירשטיין

בהמשך הייתה התייחסות להודעה של חברה ישראלית מסוימת, שלא נציין את שמה שכן היא אינה העיקר כאן - כפי שלא התייחסנו כאן בזמן אמת להודעתה, משום שלא נראתה לנו דרמטית, למרות נסיקה של 50% במניה שחלה בעקבותיה. נראה כי פויירשטיין מסכים לגבי איכות ההודעה: "ניסוי בטיחות 'פורץ דרך'? חבר'ה, בחייכם... אף אחד לא יקח אתכם ברצינות עם השטויות האלה", כתב. רוב המגיבים לציוץ הסכימו עם פויירשטיין. "אף פעם אל תשקיע בחברת ביומד ישראלית", כתב מגיב אחד, ופויירשטיין ענה כי "חבל, יש שם מדע טוב, אבל הם הופכים לבסטיונרים כשהם מקימים חברות".

כמה מגיבים הצביעו על יוצאות דופן בעיניהם: נוירודרם, מזור, יורוג'ן, אבל הסכימו עם הכלל. "את האמת צריך להגיד - ואני מקווה שלא אלך לגיהנום", אמר אחד. התגובה השלילית ביותר הייתה כנראה "רמאות היא התמחות לאומית אצלם".

מה גורם ליחס השלילי כל-כך

אז מה הוביל לכך שחברות ביוטק ישראליות זוכות ליחס כה שלילי בנאסד"ק? קודם כל - אין הרבה למה להשוות; ישנה רק מדינה אחת ששולחת למסחר בארה"ב זרם קבוע של חברות צעירות בתחום פיתוח התרופות והמכשור הרפואי. ממדינות אחרות מגיעות חברות ותיקות שכבר התבססו במשך שנים בבורסות המקומיות, או שמגיע טפטוף של חברות צעירות, ואז מפסיק.

לעומת זאת, חברות ישראליות בתחום הרפואי מגיעות לנאסד"ק באופן קבוע מאז שנת 2000 לערך, ועשרות מהן נסחרות היום. כך, המשקיע האמריקאי רואה מולו חברות ביוטק אמריקאיות, ישראליות או "זרות אחרות", ומה שזר תמיד נראה בהגדרה מוזר יותר. אלא שזה ההסבר הפשוט. האמת יותר מורכבת.

מאפיין נוסף של החברות הישראליות הוא שהן לא מוכנות לשמוע "לא". הן מנפיקות עם חתמים גדולים או קטנים, למשקיעים מוסדיים או משקיעי ריטייל; כשחלון ההנפקות סגור, הן נוטות להתמזג עם שלדים בורסאיים, או להנפיק בת"א ואז להירשם רישום כפול באמצעות ADR (תעודה הנסחרת בנאסד"ק ובעצם עוקבת אחר המניה בת"א); או שהן נרשמות בבורסה שמעבר לדלפק ומנצלות הודעה טובה או גאות רגעית בשוק כי להשתדרג לבורסה הראשית. שום דבר לא עוצר את החברות הישראליות ש'חנוקות' מבחינת כסף בשוק המוצא שלהן, ונאסד"ק הוא תקוות המימון היחידה שלהן. רבות מהן מנפיקות כשאין אפשרות אחרת, ולאו דווקא כשהחברה בשלה.

כך, החברות הישראליות נוטות להגיע לנאסד"ק כשהן צעירות יותר. כיוון שהן נכנסות למסחר לאו דווקא דרך הנפקה גדולה. לרוב יש בין משקיעיהן פחות מוסדיים אמריקאים וקרנות מוכרות, ויותר משקיעים קטנים ומשקיעי ריטייל, שהמסחר שלהם במניה מאוד תנודתי.

המנהלים הישראלים בתחום הביומד, אם בת"א ואם בנאסד"ק, נוטים (כנראה יותר מעמיתיהם בחברות אמריקאיות בגודל דומה) לדווח על התקדמויות קטנות כהישגי ענק. זאת, בין היתר משום שהם יודעים כי הם מדברים לקהל של משקיעי ריטייל - מצד אחד צמא לאירועי טווח-קצר מסעירים, מצד שני לא לגמרי מצוי בתחום.

גם כשהחברות הישראליות נסחרות בנאסד"ק, רבים מן המשקיעים בהן הם ישראלים. עבור המשקיע הישראלי, חברה שהגיעה לנאסד"ק היא ראש לשועלים, היהלום שבכתר של השוק המקומי. המשקיעים מגיבים לידיעות מטעם חברות כאלו בצורה יותר דרמטית מאשר התגובה שנראית הגיונית בעיני משקיע אמריקאי, שמסתכל על החברה הזו מול עוד המון חברות דומות לה.

אין בלעדיות על ניפוח או כישלון

לחברות הישראליות בדרך כלל יש מעט כסף בקופה יחסית למקבילות האמריקאיות שלהן. לעיתים לא רחוקות, יהיה בקופתן די כסף כדי להגיע עד אבן הדרך הבאה - וזהו. במקרה כזה, אבוי אם אבן הדרך לא תוביל לעלייה במניה הדרושה כדי לבצע גיוס נוסף. מכאן ברורה הנטייה, לא לשקר חלילה ולא לרמות, אבל לפעמים "להעצים" את ההודעה או לתת לה את הפרשנות הטובה ביותר האפשרית.

ה"ניפוח" הישראלי שונה מזה האמריקאי. גם מנכ"ל חברת הביוטק האמריקאי מרבה להגזים ולמכור חלום, על כך מבוססת התעשייה. אולם, לרוב המנכ"ל האמריקאי ימכור את החלום הסופי, את פוטנציאל השוק הנהדר, אך בטווח המיידי יבטיח הבטחות שהוא יכול לעמוד בהן. המנכ"ל, או איש יחסי הציבור הישראלי, לא רגיל לדבר למשקיעים שרואים טווח רחוק, ולכן הוא ידגיש את ביטחונו ביכולתה של החברה לעמוד באבני דרך קרובות. טענותיו עומדות למבחן המציאות מוקדם יותר.

לבסוף, אין דרך להתחמק מן התחושה כי לניסויים הקליניים שעורכות החברות הישראליות יש באמת שיעורי כישלונות גבוהים יותר. תחושת הבטן, גם אם אין כרגע הוכחות מספריות מדויקות עבורה, היא שהישראלים, בלית ברירה, עורכים ניסויים יותר זולים וקטנים, אשר לפעמים מעמידים אותם מראש בסיכון גבוה יותר להיכשל. חשוב מאוד לציין כי לא כל החברות הישראליות הן כאלה. אבל יש מספיק מהן, כנראה, כדי להצדיק את התדמית.

ובכל זאת אולי לא צריך להלקות את עצמנו יותר מדי. לאחר מספר כשלונות חרוצים, גם בבורסה בת"א לא רוצים לשמוע על חברות ביוטק אמריקאיות, שהסבו נזק גדול לחסכונות של המשקיע הישראלי בשנתיים האחרונות - מיום שהתנפלו על הבורסה המקומית ועד שרובן החליטו להימחק מן המסחר בחודשים האחרונים. גם ציוץ כמו "מדוע חברות ביוטק אמריקאיות תמיד כל-כך איומות?" הוא לגיטימי לחלוטין אם ייצא מפיו של משקיע בת"א.

עוד כתבות

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

הפגנה הקוראת לשוויון בנטל. בלי נתונים מסולפים / צילום: שב״פ sha_b_p@

אותה אוזלת היד מאפשרת למגזר גדול לא לשאת בנטל וחונקת אותנו בפקקים

משבר הגיוס הוא משבר המטרו: שניהם יחד הוא אותו כישלון תשתיות ענק, של התחבורה המקרטעת פה ושל יסודות המדינה המתפוררים אחרי 76 שנותיה ● הסטטוס קוו מת. הגיע הזמן להיפרד מפתרונות הישראבלוף

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

מטבעות דיגיטליים / אילוסטרציה: Shutterstock

מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%; הביטקוין צמוד ל-70 אלף דולר למטבע

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות אירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על כ-69.7 אלף דולר למטבע ● נעילה ירוקה באסיה, מדד שנגחאי עלה ב-1%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם