גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוק להצלת ערוץ 20 הפך לחוק לאסדרת הטלוויזיה המסחרית

ח"כ יואב קיש ל"גלובס": "בכוונתי להעניק הקלות משמעותיות לערוצים המסחריים הגדולים"

זה התחיל בתור הגשת טיפול נמרץ - על גבול החלטורה, כמקובל במקומותינו - ששרי התקשורת והמשפטים יחד עם חברי כנסת מהליכוד מיהרו לספק לערוץ 20, שראשיו זעקו כי אינם יכולים עוד. אבל בשבועות האחרונים, תחת הוועדה בראשותו של ח"כ יואב קיש (ליכוד), החוק שבאופן רשמי נועד לסייע לארבעת הערוצים הייעודיים מתפתח לכיוונים מעניינים.

אחרי שלקראת הכנתו של החוק לקריאה הראשונה עסקה הוועדה בניסיון להלביש על גבי החוק המקורי (שלו אחראית ח"כ שרן השכל, גם היא מהליכוד) פלטפורמה מסורבלת ששואבת השראה מהמלצות ועדת פילבר ומקנה הגנת ינוקא לערוצים לפי נתח השוק שלהם, אתמול, בדיון הראשון שקיימה הוועדה לקראת הכנתו של החוק לקריאה שנייה ושלישית, התברר כי הדרך שהוא צפוי להתוות שונה.

בהתאם להצעה שאושרה בממשלה בסוף השבוע האחרון, כחלק מחוק ההסדרים, ייקבע רף אחד של גובה הכנסות שכל ערוץ שהכנסותיו נמוכות ממנו, יוגדר "ערוץ זעיר" ויקבל פטור גורף מכל מחויבות להשקעה בהפקות מקור או בחדשות. בהצעה שאושרה בממשלה נקבע הרף על 50 מיליון שקל, והיו"ר קיש העלה אותו במסגרת דיוני הוועדה ל-80 מיליון שקל. בכל מקרה, כשמדברים על ארבעת הערוצים הייעודיים הקיימים - מלבד ערוץ 20 נכללים בקבוצה גם ערוץ 9, המשדר ברוסית; ערוץ 24, המשדר מוזיקה; וערוץ הלא טי וי, המשדר בערבית - זהו רף שכולם נמצאים כרגע מתחתיו.

ומה לגבי שלושת הערוצים המסחריים הגדולים - קשת, רשת וערוץ 10 - שהפיכת הערוצים הייעודיים לערוצים רגילים לכל דבר, אך כמעט ללא מחויבות כספית כלשהי, מאיימת לפגוע בהם דווקא בתקופה הקשה בתולדותיהם לאחר פיצול ערוץ 2 בנובמבר? על-פי ההצעה המקורית שאושרה בממשלה, ערוץ החוצה את רף 50 מיליון השקלים יחויב להשקיע 12% מהכנסותיו השנתיות בהפקות המכונות סוגה עילית.

לפי תנאי הרישיון הנוכחיים שלהם כל אחד משלושת הערוצים מחויב להשקיע סכום קבוע ("פיקס") של 62 מיליון שקל בתחום הזה ללא קשר להכנסותיו, כך שכלל שוק הטלוויזיה המסחרית מחויב להוצאת מינימום של 186 מיליון שקל בשנה (בפועל הערוצים מוציאים יותר).

קביעת היעד הזה על 12% מהכנסות שלושת הערוצים מפרסום - שעל-פי הערכות האוצר מסתכמות ב-1.1 מיליארד שקל נטו בשנה - תביא ליעד מינימום נמוך משמעותית, 132 מיליון שקל בלבד, עניין שעורר את התנגדות ארגוני היוצרים, ולכן נקבע כי הדיון הסופי בו יתקיים בהתכנסות הבאה של הוועדה, ביום רביעי.

כשנשאלו באוצר כיצד הם נותנים יד לפגיעה אפשרית שכזאת ביוצרים, הסבירו כי לפי הצעת הממשלה המחויבות בגובה 12% מההכנסות תקפה רק במקרה שבו הרף לפטור עומד על 50 מיליון שקל כמו בהצעה המקורית. שירה גרינברג, סגנית הממונה על התקציבים באוצר, אמרה בדיון כי אם בוועדה מתעקשים להעלות את הרף ל-80 מיליון שקל, הרי שלשיטתם המחויבות צריכה לעמוד על כ-17% מההכנסות, כך שהיקף ההשקעות הנוכחי (186 מיליון שקל בשנה) יישמר.

אבל בינתיים בכלל לא בטוח שההקלות המשמעותיות לערוצים המסחריים - שכאמור ממילא מוציאים על הפקות מקור יותר ממחויבויותיהם - יגיעו מהכיוון הזה. "גם אם אנחנו רוצים להכניס עוד תחרות לשוק הזה, אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי להסתכל על מה שקורה לערוצים הגדולים, שגם הם בקריסה, ולא בטוח שהם יכולים לחכות אפילו עד לתיקוני החקיקה של חוק ההסדרים", אמר היום ל"גלובס" יו"ר הוועדה, ח"כ קיש. "אני מתכוון כבר בחוק הנוכחי לתת הקלות משמעותיות לערוצים המסחריים הגדולים".

קיש מסרב להרחיב בדבר ההקלות המתוכננות, שלגביהן הוא צפוי לפרט ביום רביעי בדיון של הוועדה. אבל הערוצים המסחריים מוטרדים מכמה נושאים, חלקם נמצאים בחוק ההסדרים שאותו הזכיר קיש, שהחוק הנידון בוועדה שלו פוזל כל העת לכיוונו (ראו בהמשך). בין היתר מדובר בתשלום הנגבה מהם כיום עבור דמי רישיון ודמי הפצה המסתכם ב-12 מיליון שקל בשנה מכל ערוץ.

שני צירי חקיקה

שוק התקשורת משווע כבר שנים ארוכות לאסדרה כוללת של החוקים והכללים שלפיהם הוא אמור לפעול. לא לחינם שתי הרגולטוריות של השוק, יו"ר מועצת הכבלים והלוויין, ד"ר יפעת בן-חי-שגב, ויו"ר מועצת הרשות השנייה, יוליה שמאלוב-ברקוביץ', מצהירות בגלוי ומעל כל במה כי הן מוכנות, ולעתים אפילו מבקשות, לוותר על הסמכויות שהחקיקה הנוכחית מקנה להן - לא בדיוק מראה שגור בכל הנוגע לרגולטורים.

ובכל זאת, גם כעת, השינויים נעשים בדרך שרחוקה מלהיות אידיאלית, ורק על רקע קריאות המצוקה של ערוץ מסוים (שמוביל, לא מיותר להזכיר, קו ימני שעולה בקנה אחד עם עמדות הממשלה הנוכחית).

המהלכים שנעשים כרגע מתבצעים בשני צירים, ששניהם רחוקים מאוד מלהיות דרך המלך. את הציר הראשון מוביל ח"כ קיש, שמנצח על החוק שהפך ממהלך שנועד לסייע לערוץ 20, או לכל היותר לארבעת הערוצים הייעודיים, לחוק שלמעשה נוגע באסדרה של כלל שוק הטלוויזיה המסחרית. במקביל, שר התקשורת, איוב קרא, החליט להכניס את השינויים שהוא מייעד לשוק הזה, תחת ההליך המזורז של חוק ההסדרים הנוכחי, שהדיונים בו צפויים להתחיל בפברואר. החוק הזה אמור לעסוק בצורה נרחבת יותר בשוק התקשורת ולכלול הקלות נוספות לערוצים הוותיקים, למשל בכל הנוגע להגבלות על פרסום ועל תוכן שיווקי.

קיש מקווה כעת לסיים את הליכי החקיקה עד סוף החודש, ולצורך כך הוועדה צפויה להתכנס לא פחות מעוד 5 פעמים השבוע ובשבוע הבא. מעבר לרצון להקדים את הדיונים בחוק ההסדרים ולהימנע ממצב שאותם נושאים נידונים במקביל בשני מסלולים, על הפרק עומד גם העניין המקורי שהוציא לדרך את ההליך כולו: מועצת הכבלים והלוויין, הרגולטור הנוכחי של ערוץ 20, הכניסה אותו לתקופת מבחן לאור הפרות הרישיון הרבות שלו לשיטתה ומאיימת לחלט את הערבויות שלו.

המועצה הייתה אמורה לקיים דיון בנושא במהלך ינואר ולבקשת הוועדה הדיון נדחה לתחילת פברואר, אך לא ברור אם ניתן לדחות אותו מעבר לכך. אם החוק אכן יעבור בזמן, הוא צפוי להעביר את הערוץ לטיפולה של הרשות השנייה, והיא גם זאת שתדון בהפרות העבר שלו, עניין שקרוב לוודאי שגם במועצת הכבלים יברכו עליו.

ומה לגבי הטענות כי קיש והקואליציה שהוא חלק ממנה יוצאים כעת מגדרם ומטפלים בצורה חפוזה בנושאים שהוזנחו שנים רק כדי לסייע לערוץ שקרוב אליהם אידיאולוגית? "אני לא מתבייש בזה, וזה לא משהו שאנחנו מסתירים: יש לנו כוונה לשמר את ערוץ 20", משיב קיש, "אבל צריך לזכור שלא מדובר רק בו. גם שאר הערוצים הייעודים, אולי חוץ מערוץ 24, אמרו לנו בוועדה שהם קורסים".

עיקרי המתווה החדש להסדרת שוק הערוצים המסחריים:

■ הכוונה לחלק את הערוצים ל-4 קבוצות אפשריות לפי נתחי שוק תבוטל, ובמקום זאת ייקבע רף הכנסות, 80 מיליון שקל בשנה, שכל ערוץ שהכנסותיו נמוכות ממנו, יוגדר "ערוץ זעיר". 

■ ערוץ זעיר יהיה פטור מחובת השקעה בסוגה עילית או בחדשות. 

■ ערוץ זעיר שירצה בכל זאת לשדר חדשות יוכל לעשות זאת, ללא מינימום השקעה, ובשנים הראשונות גם לא יחויב לשדר מירושלים. 

■ הערוצים המסחריים הגדולים לא יחויבו עוד להשקיע בכל שנה 62 מיליון שקל בסוגה עילית, אלא 12%-17% מהכנסתם השנתית (עדיין לא הוחלט). 

הקרב הבא על החדשות: נושא ההפרדה המבנית

אחת המחלוקות שצצו בדיון בוועדה אתמול נוגעת לסוגיית שידורי החדשות. על-פי הקו שמסתמן כעת בוועדה, ערוץ זעיר, כמו ערוץ 20, שירצה לשדר חדשות למרות שהוא אינו מחויב בכך, לא יהיה מחויב ליצור הפרדה מבנית בין חטיבת החדשות לבין הערוץ עצמו, כפי שקיים בשתי חברות החדשות הוותיקות. במקום זאת, ניתן יהיה להסתפק בכך שאותו ערוץ יעמוד בכללים שקבעה מועצת הכבלים והלוויין שתחתיה משדר כיום ערוץ 9 חדשות.

אנשי האוצר בוועדה התנגדו לכך, וטענו כי במקרה שבו ערוץ כלשהו יבחר לשדר חדשות, עליו לעשות זאת תוך קיום הפרדה מבנית, כדי למנוע ככל האפשר ערבוב בין האינטרסים המסחריים לאינטרסים החדשותיים. מבחינת ערוצים קטנים כמו ערוץ 9, שכבר משדר חדשות, וערוץ 20, שכידוע מעוניין לעשות זאת, הפרדה כזאת מייקרת ומסרבלת את הפעילות, וכרגע נראה כי החוק שייצא מהוועדה לא יחייב אותם בכך.

בעניין נוסף שנוגע לשידורי החדשות סוכם אתמול בוועדה כי ערוץ זעיר שיבחר לשדר חדשות יצטרך לשדר אותן מירושלים, אך רק לאחר תקופה של 3 שנים. מעניין זה יוחרגו הערוצים שמהדורת החדשות שלהם אינה בשפה העברית.

עוד הוסכם בהקשר זה כי כל ערוץ שהכנסותיו גבוהות מ-80 מיליון שקל יחויב בשידור חדשות, אך רק ערוץ שהיקף הכנסותיו גבוה מ-350 מיליון שקל בשנה יחויב גם למינימום השקעה במהדורת החדשות שעומד כיום על 68 מיליון שקל בשנה.

על פניו, הסכמה כזאת עשויה לסייע לערוץ 10, שכיום גם נפגע מכך שרשת וקשת מפעילות חברת חדשות משותפת, בזמן שהוא נושא לבד בנטל החדשות שלו. יחד עם זאת, ההשקעה של הערוץ בתחום החדשות, שבו הוא מתבלט, ממילא אינה נובעת מכורח רגולטורי, כך שעל-פי הערכות גם אם החוק יאפשר לו את זה, בערוץ לא מתכוונים לצמצם את ההשקעה בחדשות.

עוד כתבות

הפגנת חרדים נגד גיוס בני ישיבות,ירושלים / צילום: Reuters, Ammar Awad

מהתקציבים שייעצרו ועד לדיוני החירום באוצר: כל מה שכדאי לדעת על הצו הדרמטי בנוגע לחוק הגיוס

בהתאם לצו הביניים שהוציא בג"ץ, תקצוב הישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים ייעצר כבר בשבוע הבא ● בשלב זה, התמיכה בכ-44 אלף תלמידי ישיבות צפויה להיעצר ● באגף החשב הכללי במשרד האוצר, שאמונים על ביצוע התשלומים מתקציב המדינה, מתכוונים ליישם את הצו במועד ● איך זה יעבוד? גלובס עושה סדר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

וול סטריט סגרה את הרבעון הראשון הטוב ביותר מאז 2019; מדד S&P 500 שבר שיא חדש

שיא חדש גם לדאו ג'ונס ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ● מחר "יום שישי הטוב" אין מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בורסת טוקיו / צילום: Associated Press, Eugene Hoshiko

עליות קלות באסיה. מחיר הזהב זינק במרץ ב-9.8%

היום חוגגים את יום שישי הטוב, ולכן לא יתקיים מסחר בבורסות באירופה ובוול סטריט ● אמש ננעלה וול סטריט בירוק, מדד ה-S&P 500 שבר שיא בפעם ה-23 מתחילת השנה ● מחיר הביטקוין עומד על 70.5 אלף דולר למטבע

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי