גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העמלה הצולבת תרד - אבל פחות ממה שוועדת שטרום המליצה

הוועדה הציעה להפחית את העמלה הצולבת ל-0.3% ■ בנק ישראל בחר ב-0.5% ■ קביעת המתווה תאפשר לבנקים הגדולים לקדם סוף-סוף את מכירתן של ישראכרט ולאומי קארד

כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק
כרטיס אשראי / צילום: שאטרסטוק

שנה וחצי לאחר שבנק ישראל קיבל לידיו את הסמכות לקבוע את העמלה הצולבת בכרטיסי האשראי, הוא פרסם היום את מתווה העמלה לשנים הקרובות. כיום עומדת העמלה הצולבת על 0.7% מהיקף העסקה בכרטיס אשראי, והיא מהווה למעשה את מחיר הרצפה בעמלות הסליקה שמשלמים בתי העסק.

מהמתווה החדש עולה כי העמלה תרד בשנת 2019 ל-0.6%, שנתיים לאחר מכן - בינואר 2021 - היא תרד ל-0.55%, ובשנת 2024 היא תרד 0.5%. בסך הכול צפויה ירידה של 30% בעמלה הצולבת ב-6 השנים הקרובות, כך שישנה ודאות בנושא זה לטווח ארוך יחסית.

התפתחות העמלה הצולבת

נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום בנק הפועלים ולאומי צריכים למכור את ישראכרט ולאומי קארד בתוך שנתיים. מרכיב משמעותי, אם לא המשמעותי ביותר, שיקבע את שווי החברות במכירתן הוא העמלה הצולבת. כל ירידה של 0.1% בעמלה הצולבת צפויה לפגוע בכ-250 מיליון שקל בהכנסות השנתיות של חברות כרטיסי האשראי. כל עוד לא הייתה בהירות כלפי העמלה הצולבת הצפויה בשנים הקרובות, לא יכלו הבנקים לקדם תהליכים למכירת החברות. ההערכות הן כי כעת הם יוכלו לקדם את השיחות למכירתן, או להחליט בכלל על מסלול של הנפקתן בבורסה (בבנק הפועלים אף בוחנים אפשרות של חלוקת המניות כדיבידנד בעין). לפי הערכות, שוויה של לאומי קארד הוא באזור ה-2-2.5 מיליארד שקל ושל ישראכרט - 3-3.5 מיליארד שקל, כך שהמתווה החדש לא צפוי לפגוע דרמטית בשווי החברות בעסקה.

נציין, כי בנק ישראל פרסם את המתווה להערות הציבור, שאותן ניתן יהיה להעביר בשבועיים הקרובים. סביר להניח שכמה שבועות לאחר מכן יפורסם המתווה הסופי. כמו כן, בבנק ישראל עבדו בשיתוף פעולה עם רשות ההגבלים העסקיים, ואף שיתפו גורמים רלוונטיים במשרד האוצר - כך שגופים אלה לא אמורים להביע התנגדות למתווה המוצע.

אישור המתווה ע"י האוצר ורשות ההגבלים אינו טריוויאלי. נזכיר, כי במסגרת חוק שטרום דובר על כך שהעמלה הצולבת תרד לאזור ה-0.3% - בדומה לרמה הנהוגה באירופה. בסופו של דבר, קבע בנק ישראל עמלה גבוהה יותר של 0.5%, כאשר גם לרמה זו היא תגיע רק בשנת 2024. בבנק המרכזי הסבירו כי ביצעו השוואה בינלאומית של העמלה הצולבת בין מדינות שונות בעולם, ומצאו כי ישנה שונות רבה בין המדינות. "העמלה החדשה שנקבעה בישראל נמוכה מזו שבארה"ב, קנדה וניו זילנד, דומה לעמלה שבאוסטרליה ונמוכה מאירופה", כתבו.

"ההשוואה בין המדינות מוגבלת מכיוון שיש מאפייני שוק ומאפיינים שונים בין המדינות", הוסיפו בבנק ישראל ובאותה נשימה התריעו כי מצאו מהשוואה בינלאומית שערכו כי כאשר העמלה הצולבת נמוכה - חברות כרטיסי האשראי מפצות עצמן באפיקים אחרים. "מצאנו שככל שרמת העמלה נמוכה, עלויות בעלי הכרטיס כגון ריבית ודמי כרטיס נוטים להיות גבוהים יותר".

בעקבות פרסום המתווה, נגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג, מסרה היום כי "הגענו למסקנה שיש מקום להפחתת העמלה הצולבת, במתווה עליו הכרזנו היום. על-פי ניסיון העבר, הפחתת העמלה הצולבת צפויה להביא להפחתת העמלות שמשלמים בתי עסק בסך כולל של מאות מיליוני שקלים בשנה". המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, שריכזה את הנושא מסרה: "קביעת מתווה העמלה הצולבת לשנים הקרובות יטיב עם העסקים במשק וגם ייתן ודאות רגולטורית שתאפשר את מכירת שתי חברות כרטיסי האשראי והפיכתן לגופים פיננסיים עצמאיים ותחרותיים".

תגובות מעורבות

התגובות למתווה של בנק ישראל היו מעורבות. מישראכרט נמסר כי "ההפחתה הדרסטית בשיעור העמלה הצולבת תהווה פגיעה משמעותית ביכולת של החברה להתחרות בשוק הפיננסי, ובמטרתה העיקרית של רפורמת שטרום להגברת התחרות. היה מן הראוי למצוא את האיזון ולקבוע הפחתה מתונה באופן משמעותי".

מלאומי קארד נמסר בתגובה כי "צר לנו שדווקא בעת הזו, של שינוי היסטורי במבנה השוק בישראל, שכל מטרתו היא לעודד תחרות בתחום הבנקאות, בוחר בנק ישראל להפחית את העמלה באופן כה משמעותי".

מהצד השני, מצד הארגונים החברתיים נשמעה ביקורת שההפחתה דווקא מתונה מדי: "במקום לאמץ את המלצות ועדת שטרום, המתווה נותן לבנקים דחייה לא תיאמן של 6 שנים ויעד סופי ידידותי ביותר של עמלה בגובה 0.5%. לא נשלים עם זה וניאבק עד לשינויה ולהנהגת עמלה צולבת הגיונית וסבירה", נמסר מעמותת צדק פיננסי. לעומת זאת, עו"ד רועי כהן, נשיא להב, דווקא בירך על המתווה ומסר: "מדובר בצעד נכון שיוביל להורדת יוקר המחיה והפחתת עמלות הסליקה המושתות על העסקים הקטנים. החלטה זו תביא להגברת התחרות בתחום הסליקה".

נזכיר, כי העמלה הצולבת פוקחה עד כה ע"י רשות ההגבלים העסקיים. המתווה הקודם שגובש ברשות ההגבלים היה לפני 6 שנים, ובמסגרתו נקבע כי העמלה הצולבת תרד באופן מדורג עד שנת 2014 מ-0.9% לרמה של 0.7%, ותישאר ברמה זו עד סוף שנת 2018.

לפני כשנה וחצי הציעה רשות ההגבלים ובנק ישראל כי הסמכות על העמלה תעבור לבנק ישראל, והוא נענה לכך. בנק ישראל התבסס על המתודולוגיה של רשות ההגבלים בקביעת המתווה הנוכחי, ואף נעזר כיועץ בד"ר שלומי פריזט, לשעבר הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים, שגיבש את המתווה הקודם.

בבנק ישראל מסבירים כי לאחר השימוש במתודולוגיה עלה כי גובה העמלה הצולבת צריך לעמוד על 0.6%. הירידה מ-0.7% נובעת מהתייעלות המערכת הבנקאית שמביאה לקיטון בהוצאות, וכן מהעלייה במחזורי השימוש בכרטיסי האשראי. אלא שבבנק ישראל החליטו להמשיך את ההפחתה גם מעבר ל-0.6% עד לרמה של 0.5% לשנים הבאות, שמתבססת גם היא על הצפי לשיפור במבנה ההוצאות ולגידול בהכנסות.

גובה עמלת הסליקה

מהי עמלה צולבת?

מדובר בעמלה שחברות כרטיסי האשראי גובות אחת מהשנייה תמורת הזכות לסלוק אחת את השנייה (בכל עסקה גובה מנפיק כרטיס האשראי את העמלה מחברת כרטיסי האשראי שסלקה את העסקה עבור בית העסק). העמלה הצולבת היא מעין מקבילה לדמי הקישוריות בסלולר, והיא מהווה את הרצפה לעמלת הסליקה שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי. עמלת הסליקה היא העמלה המרכזית שמשלמים בתי העסק לחברות כרטיסי האשראי, וסך ההכנסות מעמלה זו עומד על קרוב ל-3 מיליארד שקל בשנה.

עוד כתבות

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מטוס B-52 שנושא עליו את טילי המיקרו־גל / צילום: Reuters, Michael Clevenger / Courier Journal / USA TODAY NETWORK

חודר בונקרים ומשבית כורים גרעיניים, ללא פגיעות בנפש: הנשק האמריקאי שיכול לשנות את מאזן הכוחות מול איראן

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס, ועל כן, אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● לפי חשיפת "דיילי מייל" הבריטי, ארה"ב פרסה בחשאי מערכת טילי מיקרו-גל, שהפעימות האלטקרו-מגנטיות שהם פולטים יכולים להשבית כל מכשיר אלקטרוני – כולל מתקני גרעין תת קרקעיים ● איך היא עובדת?

רונן בר, ראש השב''כ / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

המו"מ לעסקת חטופים: משלחת מצרית תגיע לישראל מחר

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מארק צוקרברג / אילוסטרציה: גלובס

הסיבות לצניחה של מניית מטא למרות תוצאות חזקות, והחשש מאפקט דומינו שיגיע עד לגוגל

מטא אכזבה בגדול את המשקיעים עם תחזית פושרת לרבעון הבא, למרות שהכתה את התחזיות בשורת הרווח וההכנסות ● אוראל לוי, מור קרנות נאמנות: "השוק חושש שטרנד ה-AI לא מצליח לייצר הכנסות" ● וגם: למה אחרי פרסום הדוח של מטא צנחה מניית אלפאבית במסחר המאוחר ומי עוד צפוי להיפגע מאפקט הדומינו?

נתב''ג. השהייה נוספת של הקווים לתל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

חברות התעופה שמאריכות את ביטולי הטיסות לישראל

רוב חברות התעופה חזרו לפעול בישראל לאחר שהפסיקו את הטיסות בעקבות המתקפה מאיראן, אך עדיין יש כאלה שמהססות ● שתי חברות תעופה האריכו היום את תוקף השהיית הטיסות לארץ

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

הכללים השתנו, עכשיו דרוש רוכש: האם הפניקס תהפוך לחברה ללא גרעין שליטה

הקרנות סנטרברידג' וגלטין פוינט, בעלות השליטה בהפניקס, סיכמו עם הרגולטור על מתווה למכירת רוב מניותיהן בתוך שנתיים שיהפוך את חברת הביטוח הגדולה בישראל לחברה ללא גרעין שליטה ● המשמעות: כוחם של היו"ר והמנכ"ל יתחזק עוד יותר

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

אוהלי המחאה הפרו־פלסטינית באוניברסיטת קולומביה / צילום: Reuters, Caitlin Ochs

הקמפוסים בארה"ב רותחים, ובישראל חוששים מגל חרמות

ההפגנות האנטישמיות והאנטי־ציוניות ברחבי הקמפוסים בארה"ב, ובראשן בקולומביה, הגיעו לשיא עם סגירת שערי האוניברסיטה שבלב מנהטן, וכבר עכשיו הן זולגות מעבר למדשאות והופכות לגל חרמות לא מוצהר על חוקרים ישראלים ● "הממשלה צריכה להתעורר לפני שייווצר פה נזק בלתי הפיך", אומרת פרופ' מלאת שמיר, סגנית נשיא אוניברסיטת ת"א לבינלאומיות

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט