גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מנחם גינדי: "משכנו אש כשהופענו כל יומיים בעיתון. לא נעלמנו"

מנחם גינדי מספר שהצרות בענף הביצוע היכו בהם חזק ("קריסת אורתם סהר היא המכה הכי גדולה אי-פעם לחברה"), ושהם היו קרובים מאוד לרכישת רבוע כחול ("כבר הרמנו כוסית")

מנחם גינדי/ איל יצהר
מנחם גינדי/ איל יצהר

בחודש יולי האחרון זכתה גינדי החזקות בקרקע היקרה ביותר שרכשה מאז הקמתה. החברה שילמה 870 מיליון שקל עבור קרקע ששיווקה המדינה (רשות מקרקעי ישראל) בפאתי אור-יהודה, על קרקעות תל-השומר סמוך לצומת סביון, המיועדת לבנייה של 27 בניינים, 1,500 דירות בסה"כ. 80% מהדירות ייבנו לזכאי מחיר למשתכן, 20% - לשוק החופשי. פעם הייתה זאת סיבה למסיבה. הציבור הישראלי התרגל לכך שחמשת האחים לבית גינדי, ליטל, אבי, רועי, גיא ומנחם, בעלי השליטה בגינדי החזקות, דאגו לפמפם דרך הטלוויזיה, העיתונות וכנסי מכירות גרנדיוזיים כל פרויקט שעמד לצאת לדרך, וסיפקו הדמיות ומידע על מחירי פרי-סייל "בהזדמנות" לרוכשים ראשונים.

הדמיה של הפרוייקט באור יהודה / הדמיה בר אוריין אדריכלים

אלא שבשנים האחרונות התקבלה החלטה בחברה להפסיק עם החגיגות (ולהיפרד מהיחצ"ן רני רהב). היום, עם יחסי ציבור צנועים בהרבה ולאחר לא מעט משברים, האחים ממעטים להתראיין, ובעלי תפקידים שכירים בחברה הם שעומדים במוקד.

- לאן נעלמתם?

"לא נעלמנו", משיב מנחם גינדי, צעיר האחים (33) בראיון ל"גלובס". "התבגרנו. הבנו שמשכנו אש כשהתמונה שלנו הופיעה כל יומיים בעיתון. הפסקנו עם זה ומהר מאוד ראינו שזה היה מהלך נכון. היום הסמנכ"לים בפרונט ולא אנחנו. בניגוד למה שאולי חושבים, אנחנו אנשים צנועים, וחשובה לנו הפרטיות שלנו".

- הערכות היו שהמרחק מהזרקורים קשור למרפסת שנפלה בפרויקט של בני הדודים, גינדי השקעות, ולעובדה שהציבור מבלבל בין החברות.

"אין שום קשר וזאת החלטה מושכלת שקיבלנו. אתם עוד עסוקים במרפסת, אבל גינדי השקעות הקימו בינתיים את הקניון הכי יפה בארץ (TLV FASHION MALL בתל-אביב, חלק מפרויקט גינדי תל-אביב על מתחם השוק הסיטונאי). אין עוד דבר כזה, גם לא ברמת-אביב. ההבדל בינו לבין הקניון מספר 2 בישראל הוא הבדל תהומי. גם חן ואיתי גינדי (בני הדודים האחרים, הילדים של האח השלישי, אברהם גינדי ז"ל), הם חברה מדהימה שעושה חיל באזור השרון ואזור השפלה, בלי שום יחסי ציבור".

- ובכל זאת, לא רואים אתכם יותר במכרזים הגדולים, בתל-אביב למשל. פעם הייתם ראשונים בכל מכרז גדול, היום זה חג'ג', אקרו נדל"ן או קנדה ישראל.

"סליחה, אבל איזה מכרזים יש בכלל בתל-אביב? היו בשנים האחרונות שני מכרזים - רשות השידור (בשרונה) ודה וינצ'י (כנרית, על מגרש החניה הצמוד לקריה). ברשות השידור נתנו פייט גדול, ואנחנו יודעים איך זה נגמר (קבוצת רכישה שהוביל מוטי פלד רכשה את הקרקע תמורת 1.06 מיליארד שקל, כ-100 מיליון שקל יותר מהצעת הגינדים). אחרי שפלד יצא מהתמונה, היה פה צבא של עורכי דין של חברים בקבוצה שהתחננו שניקח את הפרויקט. עשינו את החישובים והחלטנו שלא. יש שם יותר מדי בעיות, כמה דורות של רוכשים. היחידה שמסוגלת אולי להציל את האנשים שם זה באמת בסר שנכנסה לנעליים של מארגן הקבוצה. בכל מקרה, אני מקווה שבקרוב נתבשר שזכינו במכרז לא קטן בתל-אביב".

גינדי מדגיש כי מכרזים אחרים שמתפרסמים פה ושם בתל-אביב, כמו המכרז למכירת מטה בנק לאומי ברחוב יהודה הלוי למשל (שבו זכתה חברת קנדה ישראל), לא מתאימים לאופיה של החברה. "מאז ומתמיד גינדי החזקות נכנסה לפרויקטים למגורים שכללו תוכנית בנייה מאושרת. אנחנו לא אוהבים ולא מחפשים הרפתקאות. לא מתאים לנו לקנות קרקע לא זמינה לבנייה, שדרוש בה תכנון לפרויקט עתידי שייצא לפועל רק בעוד זמן רב".

מעבר לכך, הוא מדגיש, "היום אני כבר לא נאמן גדול של תל-אביב. למכור דירות של 50-60 אלף שקל למ"ר זה קשה מאוד. נכון שזאת מדינת תל-אביב, ושבתל-אביב החוקים שונים, אבל בסופו של דבר, תל-אביב היום מאוד קשה. אני הרבה יותר מאמין בפריפריה, כי הביקושים למוצר של דירה במחיר של 1.3-1.4 מיליון שקל הרבה יותר גדולים ממוצר של 60 אלף שקל למ"ר. חוץ מזה שלקחנו על עצמנו התחייבויות גדולות מאוד וצריך לעמוד בהן".

- אבל מה לכם ולמחיר למשתכן? שולי הרווח שם מתאימים לקבלנים, לא ליזמים כמוכם.

"שר האוצר משה כחלון שינה את השוק. היום חברה בסדר גודל כמו שלנו, כדי להמשיך להתקיים, חייבת להשתתף גם במחיר למשתכן. הסיכון הכי גדול היום כשרוכשים קרקע ויוצאים לדרך זה השיווק, ובמחיר למשתכן הכול משווק מראש בהגרלות לזכאים. רמת הסיכון קטנה יותר. חוץ מזה שאנחנו ניגשים רק למכרזים גדולים, בהיקפים של מאות יחידות דיור ויותר. בסך-הכול ב-2017 מכרנו 825 דירות לעומת 780 ב-2016. בשנת 2018 אנחנו מתכננים למכור 1,800 יחידות דיור - 1,500 באור-יהודה, ועוד כמה מאות בגבעת שמואל, ביבנה וכמה עשרות שנותרו ברחובות".

"השנה הכי מוצלחת של שרונה מרקט"

עם כל הכבוד לאסטרטגיה החדשה, היעלמות גינדי החזקות קשורה בוודאי גם לריקושטים שחטפו בשנים האחרונים פרויקטים שהקימה החברה, בראשם גינדי שרונה והשוק שהוקם תחתיו, שרונה מרקט.

השוק, כמעט 9,000 מ"ר מסחרי, נפתח ברעש גדול בחודש יולי 2015, לאחר ארבע שנים והשקעה של 530 מיליון שקל, אולם הקונים הגיעו במשורה. השוק הפך לגימיק תיירותי ותו לא.

"השנה הייתה השנה הכי מוצלחת של השרונה מרקט, לכן הוא גם לא על המדף יותר. בשמונת החודשים האחרונים התחלנו לקטוף את הפירות", מדגיש גינדי, "כל האזור השתדרג. אנחנו מחפשים היום קרקע כדי להקים עוד מרקט אחד כמו בשרונה, ולצערי התפוצצה עסקה שכמעט סגרנו בראשון-לציון".

שרונה מרקט /צילום: אבישי פינקלשטיין

- מה קרה השנה שלא היה קודם? הסוחרים בבתי הטמפלרים לידכם בקושי מחזיקים מעמד.

"עשינו שינוי דרסטי בתמהיל והעסקים התייצבו. נכון שעד שלא הרמנו הנהלה לתפארת סבלנו. אבל חוץ מזה, השינויים באזור היו גדולים. מגדל עזריאלי שרונה נפתח, עם כמות עצומה של משרדים ומשלוחים מהמרקט שעובדים חזק. בנוסף, יותר מ-700 דירות אוכלסו בגינדי תל-אביב בשוק הסיטונאי והם נתנו פוש אדיר למתחם. רואים את זה ביום שישי - יותר אנשים שבאים לעשות קניות, פחות אנשים שבאים לבקר ולהסתובב. צריך לזכור שבכל זאת זה היה הפרויקט הראשון מהסוג הזה בישראל, והיום המרקט הוא החמצן של הטמפלרים".

- והדיירים? היו תלונות קשות מצדם על נזקים שהמרקט גורם להם.

"היום אנחנו יודעים להגיד שהדיירים הם הלקוחות הכי טובים של המרקט. ידענו מההתחלה שזה יהיה ככה וגם השקענו 23 מיליון שקל בעבודות שכוללות הפרדה של השוק מהמגורים".

למרות האופטימיות, את הקשיים בפרויקט אפשר היה לראות במכרזים שקיימה לאחרונה החברה, למכירת הפנטהאוזים בגינדי שרונה במכירה פומבית (לאחריו הוציאה דירה נוספת בהליך דומה).

את הדירה הראשונה - דופלקס-פנטהאוז בקומות 30 ו-31, בשטח בנוי של 223 מ"ר עם מרפסות בשטח 60 מ"ר נוספים - הציעה גינדי בהתמחרות החל ממחיר של 12 מיליון שקל, אולם סיפקה הערכת שמאי על שווי של 18 מיליון שקל. בסופו של דבר, הדירה נמכרה ב-13 מיליון שקל.

הדירה השנייה - הפנטהאוז הגדול בפרויקט, 437 מ"ר נטו ומרפסות בשטח 108 מ"ר - הוצעה למכירה בדרך דומה במחיר התחלתי של 22.8 מיליון שקל, ועם דוח שמאי בסך 32.7 מיליון שקל, והיא נמכרה תמורת 28 מיליון שקל. אלה כמובן מחירים גבוהים, אולם הם רחוקים מהערכות החברה ומהצפי לפרויקט שמנסה להיות אייקון תל-אביבי. הדירות גם רוהטו ועוצבו על ידי האדריכל פיצו קדם לפני מכירתן.

"היה קשה למכור את הדירות האלה ברמת מעטפת", מספר גינדי, "צחי לוי ז"ל (סמנכ"ל השיווק של החברה, שנפטר בפתאומיות במאי 2016 - ש.צ) היה אחראי על שיווק הפנטהאוזים, הם היו הבייבי שלו. הוא כל הזמן אמר לנו שצריך לסיים אותם, ולא להציע אותם ברמת מעטפת כשהפרויקט נמצא בבנייה מתקדמת. אחרי שהוא נפטר, החלטנו שאנחנו לוקחים על עצמנו לסיים אותם ברמה הכי גבוהה שאפשר. זה לקח לנו שנה ורק באוגוסט האחרון סיימנו את העבודות. עשינו מכרז כי זה לא סוד ששוק היוקרה עכשיו רגוע, וצריך דרך חדשה ויצירתית לשווק דירות יוקרה. מתוך שלושה פנטהאוזים מכרנו שניים, אחד ב-13 מיליון והשני ב-28 מיליון והשלישי מושכר. אחד הרוכשים אגב גר בפרויקט, שזה אומר הרבה מאוד על האמון של הדיירים".

- בינתיים הצרות בענף הביצוע היכו בכם.

"נכון. השנה הייתה הנפילה של אורתם סהר, שעשתה בלגן גדול בשוק בכלל ולנו בפרט. היו לנו חמישה פרויקטים פתוחים עם אורתם, כולם בשלב בנייה של בין 50% ל-90%, וזה בלי קשר ל-1.000 דירות שלנו שאוכלסו ולאורתם הייתה אחריות בדק בית עליהן. זאת הייתה המכה הכי גדולה לגינדי החזקות מאז הקמתה. 800 יחידות דיור בשלבים שונים של בנייה, ויום אחד הכול נעצר בבת-אחת. אם דירה מסוימת אמורה להתאכלס עוד מעט ונותר רק מטבח, אז חברת המטבחים, שההתקשרות הרשמית שלה הייתה עם אורתם, עצרה מיד את האספקה. הסיפור הזה עלה לנו 50 מיליון שקל, כשבכל חמשת הפרויקטים דניה סיבוס נכנסה במקום אורתם. והבעיה הכי גדולה היא שזה עוד לא נגמר".

- המדינה כבר הביא לפה קבלנים סינים. למה אתם לא סוגרים חוזי ביצוע מולם?

"ישבנו עם חברה סינית אחת והחלטנו שאנחנו לא מוכנים להיות שפן ניסיונות של הענף. אחרי שיוכיחו שהעסק הזה עובד, נשקול את זה".

- ואם אתם מסיימים בניין, אז העיר עושה צרות. בקרית גת הבניינים שלכם מוכנים, אבל אין תשתיות.

"הבעיה היא בפער ציפיות מאוד גדול בין משרד אוצר והממשלה, לבין הרשויות המקומיות. אם הם היו מתאמים ציפיות ועובדים בשיתוף פעולה הדברים היו נראים אחרת. העירייה קיבלה כסף מהמדינה לבצע תשתיות, אבל לעיר כמו קרית גת יש קיבולת מסוימת שכנראה היא לא מסוגלת לעבור. גם לאור-יהודה אגב יש קיבולת מסוימת, והשאלה הגדולה אם ילמדו את הלקח ממקרה קרית גת".

"אנחנו שונאים הלוואות. מינוף זה מתכון לנפילות"

בזמן שהם ירדו מהמכ"מ הציבורי, דווקא בשוק ההון עלה שמם של גינדי החזקות בשנה האחרונה (בני הדודים, גינדי השקעות, כבר חשופים לשוק ההון באגרות חוב מנופקות). במהלך השנה שמו בגינדי החזקות עין על שתי חברות נדל"ן שהיו על המדף.

"שנת 2017 הייתה שנת תפנית בנדל"ן", אומר מנחם גינדי. "החברה הכי גדולה בשוק הנדל"ן הייתה על המדף שנה שלמה - אפריקה ישראל. היינו בשלב די מתקדם לרכוש את החברה, וגם רבוע כחול הייתה כבר ממש בידיים שלנו. מדובר בשתי רכישות שאנחנו מצטערים שלא התממשו.

"בסיפור רכישת רבוע כחול זו הייתה הפעם הראשונה שהתוודענו לשוק ההון. כבר חתמנו על הסכם עם בעל השליטה בחברה, שרגא בירן, והרמנו כוסית פה במשרד ב-2 בלילה. החברה כבר הייתה ממש בידיים שלנו, ולמחרת התברר שההסכם לא היה שווה כלום. אתה חותם על הסכם ואז למחרת אתה מגלה שבעל הבית לכאורה בכלל לא בעל הבית, ולא הוא מקבל את ההחלטות. אנחנו לא מכירים עולם כזה".
גינדי מדגיש כי הניסיון האחרון גם הוציא להם את מעט החשק לצאת להנפקה משלהם בבורסה.

"אנחנו לא צריכים כסף. שונאים הלוואות. אנחנו לא רוצים, לא מחפשים, ולא אוהבים לגייס כסף. אנחנו גם לא מחזיקים סתם בקרקעות. רמת המינוף שלנו היא תמיד אפסית ומבחינתנו מינוף זה מתכון לנפילות. לגבי מספר הפרויקטים, אף פעם לא היינו עם 20 פרויקטים במקביל, זה גם לא נכון. תמיד היו לנו שלושה-ארבעה פרויקטים שבהם התמקדנו. היום יש לנו פקק במחלקת התכנון, שאמנם ישתחרר בקרוב, אבל בטח שלגייס כסף כדי להגדיל את מספר הפרויקטים במקביל זה דבר שגוי".

שרגא בירן / צלם: איל יצהר

עוד כתבות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לראשונה בהיסטוריה: הממשלה אישרה קיצוץ בתקציב בניגוד לעמדת שר האוצר

הקיצוץ בתקציב, בהיקף של כ-225 מיליון שקל, אושר לדרישתו של השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, ובתום מאבקים בשבועות האחרונים מול שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ● הקיצוץ נועד למימון הקמת מתקני כליאה לאכלוס העצורים הביטחוניים הרבים שנעצרו מאז תחילת המלחמה

מירב בן ארי, יש עתיד טוויטר, 23.5.21 / צילום: שלומי יוסף

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד של בן גביר חריג ביחס למקובל?

האם הרקע המקצועי של המפכ"ל המיועד אבשלום פלד הוא חריג? צללנו להיסטוריה ● המשרוקית של גלובס

רונית אשל, לירון ישראלי ושי כהן, בשיחה עם גלית חתן, גלובס / צילום: כדיה לוי

המומחים שקוראים: יש להגדיר יעדי ייצור בחקלאות כדי להפחית את התלות ביבוא

במסגרת כנס ביטחון המזון של גלובס ותנובה, התקיים פאנל מומחים בנושא פתרונות הביטחון התזונתי הלאומי ● "אנחנו חייבים גם לתמוך בייצור מקומי בצורה הרבה יותר משמעותית, לרבות תמיכה ישירה בחקלאים ובתעשיינים", קרא שי כהן, מנהל החדשנות של תנובה

אילוסטרציה: shutterstock

החשש מחלחל לשווקים: פרמיית הסיכון של ישראל בשיא של 11 שנים, ומרווחי האג"ח ממשיכים להתרחב

מדד ה-CDS הישראלי, המגלם את עלות הסיכון שמדינת ישראל לא תצליח לשלם את חובותיה, עלה ב-18% בשבוע האחרון ● במקביל, המרווחים של איגרות החוב הדולריות של ישראל מול ארה"ב קופצים

וול סטריט / צילום: Unsplash, lo lo

נעילה מעורבת בוול סטריט; S&P 500 ירד זה היום החמישי ברציפות

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● סולאראדג' בשפל של 5 שנים ● מחיר הקקאו זינק לשיא כל הזמנים ● למה טראמפ מדיה זינקה ב-22% ● ליתיום אמריקס צללה ב-25% ● טסלה בשפל של שנה, מתחת ל-150 דולר, בדויטשה בנק צופים לה ירידה נוספת של 30% ● נטפליקס ניפצה את התחזיות, אבל תחזית מאכזבת מפילה את המניה במסחר המאוחר

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

רשת הברחות מתוחכמת: איך המערב ינצח את הכטב"מים האיראניים?

בעקבות המתקפה על ישראל, בארה"ב מתכננים עיצומים חדשים על תוכנית כלי הטיס הבלתי מאוישים של איראן ● באירופה מצטרפים למהלך על מנת להיאבק בהתחמשות של מוסקבה דרך טהרן ולמנוע הסלמה במזרח התיכון ● לצעדים אלו תהיה משמעות, לפי מומחים, אך לא גדולה. הסיבה: סין ורוסיה

שלומית וייס / צילום: שלמה שהם

"חייבים להיות מהירים וגמישים יותר": העזיבה של הבכירה הישראלית והשינוי הארגוני באינטל

לפי מכתב שנשלח לעובדי החברה אמש נראה כי באינטל החליטו לאחד פעילויות בתחום הפיתוח ולהעביר את המשקל לפיתוח בתחום השרתים ובינה מלאכותית ● צעד זה הוביל בסופו של דבר להחלטתה של הישראלית הבכירה בחברה, שלומית וייס, לפרוש ממנה ● "עלינו להגביר את המהירות והגמישות בביצועים שלנו", נכתב במכתב

אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

הם איבדו קרובים, פונו מבתיהם או ראו את מפעל חייהם קורס: 13 אנשים מספרים מה נותן להם כוח

איל וולדמן מנסה להמשיך לבלות כי זה מה שבתו דניאל הייתה רוצה ● ירדן גונן, אחות של רומי החטופה בעזה, לובשת חולצת קשת בענן בימים קשים במיוחד ● חיים ילין ממלא מצברים רק בבית בבארי, למרות הזיכרונות השחורים משם ● ואבישג שאר-ישוב מחפשת קרני אור בצילומים שלה ● 13 אנשים משתפים מהי מכונת ההנשמה שלהם בחצי השנה האחרונה ● פרויקט מיוחד

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

הבורסה ננעלה בעליות חדות אבל ירדה ב-1.1% בסיכום שבועי; מדד הבנקים זינק ב-1.8%

ת"א 35 עלה ב-1.3% ● סיכום השבוע: מדדי ת"א-35 ות"א-90 ירדו בכ- 1.1% ובכ-0.6%, בהתאמה, ירידות שערים אפיינו את מרבית המדדים הענפיים, בראשם מדד ת"א-ביומד שירד השבוע בכ-7.6% ● ב-2 במאי יתווספו למדד ת"א-35 מניות פתאל ושופרסל, יגרעו קבוצת אשטרום ושיכון ובינוי ● תשואת האג"ח הממשלתי ל-10 שנים עלתה השבוע בכ-0.1% והגיעה לכ- 4.8% בסוף השבוע

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים / איורים: גיל ג'יבלי

ספר יעדי הממשלה: איך להתחמק מכישלונות קודמים ולשחק בנתונים

הממשלה פרסמה את יעדיה השנתיים לשנת 2024, אך הפירוט הארוך כולל אינספור דוגמאות להתחמקות מהצגת יעדים קודמים, שינויי מתודולוגיה חשודים, מניפולציות במספרים או תוכניות לא ריאליות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: AP, Shutterstock

אוקראינה על סף ייאוש וחור שחור ישאב אותנו ממרחק 2,000 שנות אור

אוקראינה מפתחת קנאת ישראל - גם היא רוצה קואליציה שתציל אותה מטילים באמצע הלילה ● הבריטים קובעים לוח זמנים להפסקה לאומית של העישון ● האקלים יעלה הרבה כסף, והמדינות העניות ייפגעו יותר ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

איך המוסדיים מחליטים איפה תשב הפנסיה שלכם / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

הבכיר שחושף באופן נדיר את הסודות על איך משקיעים את הפנסיה שלכם

הצצה אל מאחורי הקלעים של דיוני ועדת ההשקעות של גוף מוסדי: היכן להגדיל סיכון, כמה פיצוי נדרש עבורו, עד כמה משפיעים השווקים העולמיים על החוסך הישראלי, ואילו אתגרים ייחודיים עומדים בפני מנהלי קופות הגמל וקרנות הפנסיה וההשתלמות המקומיים

עומר אלפרן, מנהל השקעות ושותף בחברת רובי קפיטל / צילום: דין אהרוני רולנד

"עד עכשיו יזמי נדל"ן לא יצאו עם פרויקטים שכבר מוכנים, מכאן נראה מבול"

חברת המימון החוץ־בנקאי רובי קפיטל משיקה קרן השקעות שנייה, במטרה לגייס חצי מיליארד שקל לפחות ● עומר אלפרן, מנהל השקעות ראשי ושותף בחברה: "בקרוב הרבה מאוד יזמים בתחום ההתחדשות העירונית יוציאו הרבה מאוד פרויקטים לשוק"

פיצוחים / צילום: תמר מצפי

הגרעינים של חממה בדרך החוצה מהבורסה - מי ייכנס במקומם?

חברת חממה סחר קיבלה הצעה להוצאת פעילותה מהבורסה והכנסת פעילות נדל"ן במקומה ● בעקבות מלחמת חרבות ברזל לחברה חובות בהיקף של 1.6 מיליון שקל מתושבים מרצועת עזה

מתכות / צילום: Shutterstock

החברה שמנסה לחולל מהפכה בתעשייה שלא השתנתה אלפי שנים: Magnus Metal מגייסת 74 מיליון דולר

"מקצרת את תהליכי העבודה, מפחיתה את עלויות היצור והזיהום, ומשפרת את איכות המוצר" ● עם שווי מוערך של כ-160 מיליון דולר, מגנוס מטאל הישראלית יוצאת לסבב גיוס חדש

חנות Hַ&O kids בקניון עזריאלי מודיעין / צילום: יח''צ

רשת H&O משיקה תת־רשת חדשה לאופנת ילדים, עם כ־20 סניפים

הרשת תאגד את המותגים האמריקאים Carters ,Oshkosh ו־Skip Hop ואת מותג הבית H&O Kid, ותציע אופנת ילדים מניו בורן ועד גיל 12 ● הקבוצה מתכננת לפתוח כ־20 חנויות בקונספט החדש, בעיקר בקניונים ובמרכזי קניות

שרון גל / צילום: סטודיו תומאס תומר שלום, ויקימדיה

האיום עשה את שלו? שרון גל יישאר בערוץ 14

לפני כשלושה שבועות הודיעה רשת 13 כי העיתונאי שרון גל חוזר לשורותיו, ובערוץ 14 מיהרו להוציא לגל מכתב התראה, מאחר שהוא חתום על חוזה עד סוף 2024 ● כעת נראה כי המהלך עשה את שלו, וגל יישאר בערוץ 14 ויגיש שם את רצועת 19:00

עמיקם בן צבי, יו''ר דירקטוריון אל על / צילום: דוברות אל על

יו"ר דירקטוריון אל על נחקר בחשד למעורבות בפרשת שחיתות בנתיבות

משטרת ישראל אישרה כי עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, נחקר בחשד למעורבות בפרשה בתחום טוהר המידות שבה נחקר גם ראש העיר נתיבות, יחיאל זוהר ● בא כוחו של בן צבי, עו"ד נתי שמחוני: "מר בן צבי מכבד את רשויות אכיפת החוק, משתף פעולה באופן מלא והוא סמוך ובטוח כי בסופה של הבדיקה יוברר שלא דבק כל רבב בהתנהלותו"

מטה s&p בניו יורק / צילום: valeriy eydlin

חברת S&P הורידה את דירוג האשראי של ישראל: "המלחמה תימשך כל 2024"

בהודעה שלא מן המניין, הורידה החברה את הדירוג של ישראל מרמה של AA- ל-A+ ● התחזית להמשך השתנתה אף היא, מ״יציבה״ ל״שלילית״ ● "רואים עלייה נוספת בסיכונים הגיאו-פוליטיים"

פרופ' יוסי מטיאס / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל יוסי מטיאס עובר לתפקיד בכיר בגוגל העולמית

מנכ"ל מרכז הפיתוח של גוגל ישראל ב-18 השנים האחרונות, פרופ' יוסי מטיאס, צפוי לעבור לעמק הסיליקון ולנהל מארה"ב את פעילות המחקר של גוגל העולמית