גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השורה התחתונה: אליפות כדורגל מביאה רווחים - והרבה

דוח של KMPG שבדק 11 קבוצות אירופיות שזכו בתואר, מצא כי כולן סיימו את העונה ברווח נקי, כולל ממדינות כמו רומניה, הולנד וסקוטלנד ■ האם מדובר בבשורה לבעלי ההון שמשקיעים בכדורגל הישראלי?

אצטדיון כדור-רגל / צילום: שאטרסטוק
אצטדיון כדור-רגל / צילום: שאטרסטוק

בשנים האחרונות מתפתחת תעשייה חשבונאית שעוסקת בניתוח מועדוני כדורגל. פירמות חשבונאות גדולות מחזיקות מחלקת ספורט המייעצת לארגונים ובדרך כלל ממתגת אחת לשנה דוח מיוחד ומפורט העוסק בתעשיית הכדורגל. המוכר מכולם הוא ה-Deloitte Money League של פירמת דלויט העוסק במועדוני הכדורגל המכניסים בעולם. הרעיון בגדול: לשים רגל חשבונאית במגזר עשיר וייחודי שמייצר לא רק כסף אלא גם כמות כותרות לא נגמרת.

את הדוח הכדורגלני האחרון הוציאה בימים האחרונים KMPG - אחת מהטופ-4 של הפירמות העולמיות בתחום הייעוץ החשבונאי (יחד עם דלויט, ארנסט אנד יאנג ו-PwC). הכותרת המרכזית שלו אולי מאותתת לבעלי ההון בכדורגל הישראלי: כדורגל אירופי עשוי להיות רווחי גם בליגות פחות עשירות.

אז הנה כמה מדדים חדשים על תעשיית הכדורגל האירופי כפי שמוצגים בדוח:

1. שורה תחתונה: עושים פה כסף

הדוח, שלוקח 12 קבוצות אירופיות שזכו באליפות הליגה המקומית, מראה שגם בליגות פחות זוהרות מהאנגלית והספרדית אפשר לייצר מודל רווחי. למעשה, כל האלופות (למעט ספרטק מוסקבה הרוסית שעליה לא נמסרו נתונים) שנבחנו בדוח סיימו את עונת 2016/17 ברווח אחרי מס.

בנפיקה ליסבון מובילה את הרשימה עם רווח נקי של 44.5 מיליון אירו - תוצאה של מערך מוכר המושתת על יצירת רווח בשוק ההעברות השחקנים. יובנטוס, שמגיעה מהכדורגל האיטלקי המתפורר, נשענה על עוד עונה מוצלחת בליגת האלופות כדי לסיים ברווח נקי של 42.6 מיליון אירו. באיירן מינכן זכתה באליפות גרמניה ומציגה נתון חסר תקדים - עונה 25 ברציפות שמסתיימת ברווח, הפעם של 39.2 מיליון אירו. דווקא ריאל מדריד עם עונה מצוינת על המגרש שהסתיימה בזכייה באליפות ובליגת האלופות הצליחה להשאיר בשורת הרווח רק 21.4 מיליון אירו - נתון קצת מדאיג של 3% רווח נקי בלבד ממחזור שיא של 671.1 מיליון אירו. למה? מחיר ההצלחה. הוצאות השכר הכבדות גם ככה כללו הפעם בונוסים כבדים על זכייה בתארים והביאו את סעיף השכר של המועדון ל-406 מיליון אירו.

גם במדינות הדרג השני והשלישי אליפות הביאה לרווחים: פיינורד לקחה אליפות בהולנד וסיימה ברווח של 6.2 מיליון אירו, באזל השווייצרית סיימה ברווח של 4.7 מיליון אירו, האלופה הטורקית בשיקטש סיימה בפלוס 1.3 מיליון אירו, וסלטיק שמתחרה בעצמה בליגה הסקוטית רשמה רווח נקי של 8 מיליון אירו. אפילו קונסטנצה שזכתה באליפות רומניה עם תקציב של 3.2 מיליון אירו הצליחה לרשום מאזן חיובי נקי של 400 אלף אירו.

האלופות

2. ליגת האלופות: אסון או לא?

קבוצות גדולות ביבשת מספיק חסונות כדי לא לבנות את המודל הכלכלי שלהן על הצלחה בליגת האלופות. מקורות ההכנסה שלהן מגיעים לכל יבשת וכיס אפשרי כדי להימנע מקטסטרופה כלכלית בגלל אי הופעה בליגת האלופות. ריאל מדריד רשמה ב-2016/17 עונת שיא בהכנסות, למרות שההכנסות הישירות מליגת האלופות של אופ"א עמדו על 12% בלבד מהמחזור. באיירן מינכן שגירדה הכנסה של 600 מיליון אירו נשענה על 9% בלבד מכספי ליגת האלופות. ומה אפשר להגיד על החוסן הכלכלי של צ'לסי, שסיימה עונה של 420 מיליון אירו בשורת ההכנסות ואפילו לא אירו אחד מליגת האלופות.

לא אצל כולן המצב הוא כזה. אצל חלק מהאלופות מהווה ליגת האלופות למעלה מרבע מהמחזור. כך אצל סלטיק (30% מהמחזור הגיע מכספי ליגת האלופות), בשיקטש (28%), יובנטוס (27%), באזל (26%) ובנפיקה (22%).

המצב הכי רעוע ולא יציב הוא של מונאקו (מי שרוצה להמר על הקריסה הבאה של מועדון) - האלופה הצרפתית מגיעה משוק חזק יחסית, והצליחה להגדיל את המחזור בתוך עונה ב-86% לשיא של 144 מיליון אירו. וכל זה הספיק לרווח נקי של 100 אלף אירו בלבד. כספי ליגת האלופות היו שווים למונאקו 45% מהמחזור. עם שיעור רווח של 0.7% אחרי עונת שיא על המגרש, עם אליפות וחצי גמר ליגת אלופות, ואצטדיון קטן שלא מייצר הכנסות אין פלא שהדרך היחידה של מונאקו לשרוד עוברת דרך מכירתו של קיליאן אמבפה לפ.ס.ז', שתבטיח לה חמצן של כ-160 מיליון אירו.

3. שכר שחקנים: בואו נרגיע

נגמרו הימים שבהם כמעט כל הכסף של הקבוצות הלך לשכר שחקנים. חוקי חופש העיסוק באיחוד האירופי אמנם לא מאפשרים להעביר את הרעיון של תקרת שכר, אבל הרגולציות החונקות של אופ"א הסדירו את העניין.

הקבוצות הגדולות מעמידות סכום סביר והגיוני של בין 50%-65% מהמחזור לשכר (שחקנים, צוות מקצועי, עובדי מועדון). באיירן מינכן מפנה 45% בלבד מהמחזור לטובת שכר; בריאל מדריד סעיף השכר עמד בעונה שעברה על 61%, ואפילו צ'לסי של רומן אברמוביץ' שידועה בשכר המופרז שלה העמידה סעיף שכר ששיקף 61% בלבד מהמחזור.

הסיבה לשפיות שנחתה על עולם הכדורגל בנושא השכר לא קשורה ליכולת המו"מ המופחתת של כוכבים, אלא דווקא לעלייה האגרסיבית בהכנסות. שחקן שחתום על חוזה לשלוש או ארבע עונות "תקוע" באותן שנים במקום, בזמן שההכנסה של הקבוצה שלו באותה תקופת זמן מזנקת לפעמים בעשרות אחוזים. ניקח כדוגמה את צ'לסי - מאז עונת 2012/13 הגדילה את סעיף השכר שלה ב-40 מיליון ליש"ט, בעוד שההכנסה שלה צמחה ב-101 מיליון ליש"ט. גם בבאיירן מינכן ובריאל מנסים למשוך שחקנים עם משכורות עתק ועדיין הגידול בהכנסות גבוה מקצב הגידול בשכר.

4. כסף עקיף: תן לנו לייקים

פעילות ברשתות החברתיות מביאה בסופו של יום לרכישת חולצות, צעיפים, קלמרים, עטים, כדורים, מטריות בכל העולם. אין מקום באצטדיון לכולם ומבחינה טכנית אפשר לחיות את החלום בסינגפור עם חולצה רשמית של ריאל מבלי לבקר בברנבאו. גם ספונסרים מוכנים לשלם יותר למועדון שמציג אינגיינג'מנט חזק בפייסבוק.

מבין 12 האלופות שמוזכרות בדוח, ריאל מדריד היא אימפריה חברתית - עם 208 מיליון עוקבים על פני ארבע פלטפורמות - פייסבוק (106.1 מיליון), טוויטר (45.3 מיליון), אינסטגרם (54 מיליון) ויוטיוב (2.6 מיליון).

אבל כמה שהמועדונים חזקים ופופולריים, כשזה מגיע לרשתות החברתיות עדיין הכוכב גדול מהמועדון. וכנראה שהאהדה האישית לכוכב היא זו שמשכנעת מועדונים לעתים להשקיע כל סכום אפשרי ברכישת כוכב, ואחר כך בניסיון לשמור עליו. כריסטיאנו רונאלדו מחזיק יותר עוקבים מאשר קבוצתו ריאל מדריד (304.4 מיליון). לבאיירן מינכן יש 61.4 מיליון עוקבים ברשתות החברתיות, אבל לכוכב הגדול חאמס רודריגז יש 81.8 מיליון עוקבים. ובצ'לסי דויד לואיז, ודאי לא כוכב ענק, מחזיק 51.8 מיליון עוקבים - כמעט כמו המועדון כולו.

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

ראסל אלוונגר, מנכ''ל טאואר סמיקונדקטור / צילום: ענבל מרמרי

ראסל אלוואנגר: "אני חייב הרבה לישראל. היא אפשרה לטאואר להפוך למה שהיא"

טאואר הייתה האקזיט המדובר של 2022, אולם הצעת הרכישה החלומית של אינטל נפלה ● המנכ"ל ראסל אלוואנגר ניצל אותה כדי להכניס רגל בדלת למפעל של אינטל בניו מקסיקו: "זו לא הייתה סטירת לחי גדולה. יש לנו עכשיו קיבולת ייצור" ● את דעותיו על המצב בישראל הוא שומר לעצמו: "להעיר על הנושא זה כמו להתארח אצל מישהו לארוחת ערב ולהגיד לו שהבית מבולגן"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית ● התנועה לאיכות השלטון: "צו הביניים הזה מהווה צעד תקדימי בדרך לשוויון, וציבור המשרתים מודה לבית המשפט על החלטתו החשובה"

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ישראל תקפה בשדה התעופה בסוריה / צילום: נלקח מרשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לזכויות יוצרים

דיווח: לפחות 33 נהרגו בתקיפה בחלב, בהם אנשי חיזבאללה ואזרחים

בין ההרוגים בתקיפה בנמל התעופה בחלב ישנם גם חיילים מצבא אסד, דווח כי מערכות ההגנה האווירית הופעלו • מוקדם יותר נפצעו 2 בתקיפה שיוחסה לישראל באזור דמשק • דובר צה"ל עדכן כי בכיר חמאס חוסל בפעילות בבית החולים שיפא ● עדכונים בולטים

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

גזירת סרט בפתיחת משרדי ASI, חברת הבת בהודו יחד עם שגריר ישראל בהודו, נאור גילאון / צילום: תעשייה אווירית

מתחת לרדאר: התעשייה האווירית הקימה חברה בת בהודו

התעשייה האווירית השיקה השבוע את חברת הבת ההודית שלה בניו דלהי ● החברה הוקמה במסגרת שיתוף הפעולה בין התעשייה האווירית לבין DRDO, גוף המחקר והפיתוח בנושאי הגנה של ממשלת הודו

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו