קרן אור: המגמות שעולות מניתוח 2017 בתעשיית הקרנות

כמה מגמות מעניינות עולות מניתוח שנת 2017 המוצלחת בתעשיית הקרנות ■ בין היתר: הגידול בקרנות המחקות, הקרן המגייסת ביותר והסכום שמנהלות 10 הקרנות הגדולות ביותר בתעשייה

סערת גיוסים שהסתכמה בכ-4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות / צילום: שאטרסטוק
סערת גיוסים שהסתכמה בכ-4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות / צילום: שאטרסטוק

שנת 2017 הייתה מדהימה בשוקי ההון. לא די בכך שכל אפיקי ההשקעה המרכזיים סיפקו תשואות חיוביות, אלא שהן היו גבוהות במיוחד והושגו ברמת תנודתיות נמוכה במיוחד. אחת הנהנות העיקריות מהסיטואציה המיוחדת הזו הייתה תעשיית קרנות הנאמנות המקומית. ואם לא די בכך, הרי שגם ינואר 2018 נפתחה בסערת גיוסים, שהסתכמו בכ-4 מיליארד שקל בקרנות המסורתיות. סטיית התקן של שוקי המניות המרכזיים וגם של שוקי האג"ח הממשלתיות והקונצרניות בישראל עודדו את הציבור ליטול סיכונים בהגדלת הרכיב המנייתי ובהגדלת הרכיב של אג"ח חברות.

10 קרנות הנאמנות הפודות
 10 קרנות הנאמנות הפודות

214.1 מיליארד שקל - זה היה היקף הנכסים של תעשיית הקרנות כולה בסוף 2016, ואילו בסוף 2017 היקפם עמד כבר על 243.1 מיליארד שקל, גידול של כ-13%, שחלקו נבע מהתשואה, והשאר - מכניסה של כ-19.4 מיליארד שקל לתעשייה. זה הגיע אחרי 2016, שבה התעשייה פדתה סכום גדול מאוד ודומה של כ-20 מיליארד שקל. אבל, הנתון הכולל הזה לא מספר את כל הסיפור.

167.6 מיליארד שקל היו נכסי הקרנות המסורתיות האקטיביות (ללא הקרנות המחקות) בראשית 2017 והם גדלו לרמה של 198.1 מיליארד שקל בסוף 2017, צמיחה של כ-18%.

27.6 מיליארד שקל היו נכסי הקרנות המחקות-הפאסיביות בתחילת השנה ו-29.6 מיליארד שקל היו נכסיהן בסוף השנה, כלומר, שינוי שנובע מעליית ערך ולא מגיוסים.

עם זאת, מצבן טוב יותר מזה של תעודות הסל (ללא תעודות פיקדון) שפדו 6.46 מיליארד שקל.

17.65 מיליארד שקל היו נכסי קרנות הנאמנות הכספיות בראשית 2017, ורק מעט יותר מ-15 מיליארד שקל בסופה, ירידה של לא פחות מ-15%.

זוהי מגמה שנמשכת מזה כמה שנים. הריבית האפסית, אותה ריבית שנותנת עידוד לקרנות המסורתיות, מדלדלת את נכסי הקרנות הכספיות, מרמת שיא של כ-64 מיליארד שקל לפני כמה שנים לרמה הנוכחית, שהיא כרבע מרמת השיא.

81.5% זה חלקן כיום של הקרנות המסורתיות האקטיביות בנכסים של התעשייה. חלקן של הקרנות הכספיות מגיע ל-6.3%, וזה של הקרנות הפאסיביות-המחקות: 12.2%.

10 קרנות הנאמנות
 10 קרנות הנאמנות

1,393 היה המספר הכולל של קרנות הנאמנות (כולל כספיות ומחקות) בסוף 2016 ואילו בסופה של 2017 הוא כבר עמד על 1,432, גידול של כ-3%. כל הגידול נרשם במחקות: מ-276 קרנות ל-314.

21.5 מיליארד שקל - זהו הסכום שמנהלות 10 הקרנות הגדולות ביותר בתעשייה, שכוללת 1,418 קרנות, כולן מסורתיות אקטיביות, סכום המהווה 10.9% מסך נכסי הקרנות המסורתיות האקטיביות, או כ-8.8% מכל נכסי תעשיית הקרנות.

12.4 מיליארד שקל, זה הסכום שגייסו 10 הקרנות המגייסות ביותר בשנת 2017, 9 מהן היו קרנות שמתמחות באג"ח כללי, כלומר, קרנות עם רכיב של אג"ח ממשלתיות, רכיב של אג"ח חברות, ועם רכיב מנייתי מסוים של עד 10% או 20%.

19 מיליארד שקל, זה הסכום שקיבלו כלל הקרנות שמתמחות בקטגוריה הזו של אג"ח כללי, וזו הקטגוריה המגייסת ביותר ב-2017.

הסיבה לפופולריות של הקרנות האלה היא השילוב שבין שיעור מסוים, ובדרך כלל דומיננטי של אגרות חוב עם רכיב מנייתי. פופולריות במיוחד היו קרנות עם מדיניות של 90% אג"ח (לפחות) ועד 10% מניות, וכן תת-קטגוריה של 80% אג"ח (לפחות) ועד 20% מניות. זהו למעשה, פיתרון המחליף ניהול תיק השקעות בחברה לניהול תיקים.

קטגוריה זו מהווה לא פחות מ-42% מסך כל נכסי הקרנות המסורתיות, האקטיביות והפאסיביות.

1.58 מיליארד שקל גייסה הקרן המגייסת ביותר: "אי.בי.אי 1A) 10/90)", השייכת לקבוצה זו.

1.45 מיליארד שקל פדתה הקרן "אילים (2B) תיק אג"ח 20%", שהייתה הקרן הפודה ביותר, והשייכת אף היא לקבוצה זו.

10.8 מיליארד שקל זה הסכום שיצא מ-10 הקרנות הפודות ביותר ב-2017, 4 מהן הן קרנות כספיות, מה שתואם את היציאה המתמשכת של כספים מקטגוריה זו.

3.7 מיליארד שקל יצאו מהקטגוריה של הקרנות השקליות, שחלקן מהוות סוג של קרנות "כספיות פלוס", שהיו הפודות הגדולות של 2017, אחרי שפדו סכום עתק של 6.3 מיליארד שקל ב-2016.

2.35 מיליארד שקל נכנסו לקרנות המתמחות במניות בישראל ו-2.63 מיליארד שקל נכנסו לקרנות המתמחות במניות בחו"ל.

עם זאת, היה הבדל עצום בתמהיל של כניסת הכספים: חלק ניכר מאוד מהכניסה לקרנות המתמחות במניות בישראל הייתה נחלת הקרנות האקטיביות, ורק שיעור קטן מאוד הגיע לקרנות המחקות הפאסיביות. תוצאה זו היא פועל יוצא של היכולת המוכחת של הקרנות האקטיביות להכות את מדד הבנצ'מרק בשנים האחרונות.

לעומת זאת, רק חלק קטן מהכניסה לקרנות המתמחות במניות בחו"ל (שהסתכמה ב-2.63 מיליארד שקל) הגיע לקרנות האקטיביות, ושיעור גבוה בהרבה הגיע לקרנות המחקות-הפאסיביות. זוהי תוצאה של העובדה שהקרנות האקטיביות שממקדות השקעותיהן בחו"ל לא הצליחו לייצר תשואה עודפת על מדד הבנצ'מרק.

42 קרנות נאמנות (כ-3% ממספר קרנות הנאמנות) מחזיקות בנכסים של יותר ממיליארד שקל כל אחד, ויחד 63.2 מיליארד שקל, המהווים 26%, מתוך סך נכסי תעשיית הקרנות.

134 קרנות מנהלות פחות מ-10 מיליון שקל כל אחד, ועוד 208 קרנות מנהלות פחות מ-25 מיליון שקל כל אחד, ו-241 נוספות מנהלות פחות מ-50 מיליון שקל.

0.86% היו דמי הניהול הממוצעים בסוף 2016 ו-0.83% כיום. כלומר, נמשכת המגמה של ירידה בדמי הניהול שמסתמנת מזה כעשור. לשם השוואה: בשנת 2008 היו דמי הניהול הממוצעים 1.71%. חלק מהירידה נובע מכניסת קרנות כספיות ומחקות לתעשייה.

10 הקרנות הגדולות
 10 הקרנות הגדולות

■ הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש ומנהל קשרי יועצים במיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988