למה באמת התכוונתם כשסימסתם סמיילי עם לשון משורבבת?

עורכי הדין שנאספו במשרדי חברת עורכי דין גדולה באטלנטה דנו בשאלה משפטית קשה: מה המשמעות האמיתית של "האימוג'י עם הפנים הלא משועשעות"? הם לא יכלו אפילו להסכים שהאימוג'י הנדון, זה שיש לו גבות עיניים מורמות ומבט חמוץ, נראה לא משועשע.

"כל אחד אמר משהו אחר", זוכרת מורגן קלמונס, בת 33, פרקליטה שמתמחה ברגולציה במשרד אלדריג' פייט שארגנה את הכנס הזה בקיץ שעבר במשרדי חברת בריאן קייב תחת הכותרת "חוק אימוג'י 101".

קלמונס לא ידעה אפילו שזה היה שמו הרשמי של האימוג'י הזה. "אני לא חושבת שהיו רבים מאיתנו באותו חדר שחשבו עליו אי-פעם", היא אומרת.

האימוג'ים - הפנים הזעירות שאנחנו מעטרים בהם את מסרי הטקסט שלנו, כולל האי-מיילים והמדיה החברתית - כבר אינם בדיחה עבור הקהילה המשפטית. ביותר ויותר מקרים, הם סלע המחלוקת בתביעות שנעות בין סכסוכי עסקים להטרדות והוצאת דיבה.

בתיק אחד של תביעת דיבה במישיגן, המשמעות של "אימוטיקון", דמות שמזכירה אימוג'י ונוצרת מאותיות וסימני מקלדת רגילים, הייתה במרכז הדיון. הודעה בלוח מסרים אינטרנטי האשימה לכאורה פקיד מקומי בשחיתות. אחרי ההודעה הופיע האימוטיקון P:

השופטים בבית הדין לערעורים של מישיגן פסקו ב-2014 שהאימוטיקון הזה "משמש לייצוג פנים עם לשון משורבבת החוצה כדי לבטא בדיחה או סרקזם". בית המשפט קבע שההודעה לא יכולה להילקח ברצינות או להיחשב להוצאת דיבה.

עורכי דין מבולבלים פונים לסמינרים, לפגישות לא פורמליות ולעבודות אקדמיות כדי לנסות לאבחן רמיזות בתצלומים רגילים לכאורה של כוסות מרטיני או סוסים עומדים על רגליהם האחוריות. חוקרים בבית הספר למשפטים דיקין ליד מלבורן, אוסטרליה, הפיקו מחקר של 61 עמודים בנושא הזה, שמיועד לפרסום באפריל, בגיליון של כתב עת אקדמי.

דברה כץ, פרקליטה לדיני עבודה בוושינגטון די.סי, אומרת שהיא התקשתה לפענח שילוב של אימוג'ים שכלל סוסים ו"משהו שנראה כמו מאפין" במסרי טקסט שקשורים לתיק הטרדה מינית. היא ביקשה מעמיתיה במשרד לחוות את דעתם על המשמעות של הסימנים. הלקוחה שלה אמרה לה שהמשמעות היא "ממתק של גבר סקסי". היא אומרת שהלקוחה שלה ראתה את האימוג'ים הללו כהמשך של ניסיונות החיזור הבלתי רצויים של אותו גבר כלפיה.

"אין גבולות לאפשרויות של האימוג'ים", אומרת כץ. "המציאות היא שאנשים הולכים פשוט להשתמש יותר בטכנולוגיה שלהם כדי לתקשר עם אחרים".

בשנה שעברה, האימוג'ים או אימוטיקונים הוזכרו ב-33 חוות-דעת שהוגשו לבתי משפט פדרליים ומדינתיים בארה"ב לפחות, לפי מחקר של אריק גולדמן, פרופסור למשפטים באוניברסיטת סנטה קלרה. ב-2016 היו 25 אזכורים כאלו, ושנה לפני כן היו רק 14. השנה מנה גולדמן כבר שלושה אזכורים.

ג'ון פייפר, עורך דין שמתמחה בתעשיית הבידור בסנטה מוניקה, קליפורניה, מייצג מפיקה בסכסוך עם שותפה לשעבר לעסקים, גבר בגיל עמידה, ששלח לכאורה טקסטים בעלי תוכן מיני מפורש למועמדת לעבודה אצלם. בטקסט אחד, אותה מועמדת הגיבה באימוג'י שהראה סימן נשיקה בשפתון אדום. כעת הדיון הוא אם פירוש הדבר שהיא נענתה לחיזוריו של אותו גבר, או ניסתה בנימוס לשמור ממנו מרחק.

עורכי הדין בתיק הזה התכוונו לשאול את אותה מועמדת לעבודה מה היא רצתה להעביר כמסר, אמר פייפר, שמזהיר שתשובת אותה אשה עלולה שלא לפתור את הוויכוח. "זה כמו הפנים הבוכות-מחייכות", הוא אומר. "האם הן בוכות מרוב צחוק, או שזה משהו אחר?"

במאבק משפטי בין שתי רשתות הכלבו ג'יי.סי פני ומייסי'ס על מכירת מוצריה הממותגים של מרתה סטיוארט, המנכ"ל דאז של פני, רון ג'ונסון, הודה במשפט שהוא הוסיף סמיילי למייל שבו הוא התגאה בעסקה למכירת המוצרים הללו.

במשפט מ-2015 על שוק התרופות המקוון "דרך המשי", עורכי הדין התווכחו על איך להציג אימוטיקונים במסרים מקוונים למושבעים. שופט החליט שהמושבעים חייבים לראות את כל התקשורת באינטרנט, ולא להסתפק רק בהקראה שלה בפניהם, לפי המחקר בבית הספר למשפטים דיקין.

המחקר מתאר גם תיק משפטי בישראל, של בני זוג שחיפשו דירה להשכרה. הם סימסו לבעל הבית סדרה של אימוג'ים שכללה סמיילי, כוכב שביט, בקבוק שמפניה, שפנפנות פלייבוי צהובות רוקדות וסנאי. בעל הדירה האמין, בין היתר על סמך האימוג'ים, שבני הזוג הסכימו לשכור את הדירה. הוא הוריד את המודעה שלו, ואז תבע אותם כשהם הפסיקו להגיב להודעות שלו.

השופט הישראלי פסק לטובת בעל הדירה, בהנחה שבני הזוג ניהלו איתו משא-ומתן בלי כוונה רצינית, וקנס אותם בחודש דמי שכירות, לפי המחקר של דיקין.

יש בכל זאת כמה אימוג'ים שקל יותר לזהות לעומת אחרים. בריאן קבטק, עורך דין לנושאי צרכנות בלוס אנג'לס, אמר שאי-מייל שנשלח על ידי מנהלי חברת ביטוח עם עותק ללקוח שלו הכיל אימוג'י של חתיכת צואה מחייכת.

"אימוג'י כזה אומר לך מה הם חשבו", אמר קבטק. "זה היה כמו 'הם אומרים את מה שאני חושב שהם אומרים?' והתשובה הייתה, 'כן, זה בערך מה שהם אומרים'".

עורכת הדין לדיני עבודה כץ מוושינגטון אומרת שמסר טקסט ששלח לאחרונה הבן שלה בגיל העשרה הדגים היטב את קשיי הפירוש. "הוא שלח לי תצלום של עכבר. אני לא בטוחה למה. אני חושבת שהוא רוצה שאני אחזור אליו", אמרה כץ.