כך מתמסמסת ועדת החקירה של הלווים הגדולים במשק

שנה חלפה מאז שח"כ נחמיאס-ורבין חייבה את המערכת הפוליטית לחקור את הסדרי החוב, ובראשם פשיטת הרגל של אליעזר פישמן - אך הוועדה לא התכנסה אפילו פעם אחת

אליעזר פישמן - הוכרז כפושט רגל. הנאמן, נושים נוספים ומשפחת פישמן עדיין מתקוטטים בבית המשפט סביב היקף חובותיו / צלם: איל יצהר
אליעזר פישמן - הוכרז כפושט רגל. הנאמן, נושים נוספים ומשפחת פישמן עדיין מתקוטטים בבית המשפט סביב היקף חובותיו / צלם: איל יצהר

לפני 7 חודשים ויום הכריזה הכנסת על הקמת "ועדת החקירה הפרלמנטרית להתנהלות המערכת הפיננסית בהסדרי מתן האשראי ללווים גדולים" - אך עד היום לא כונסה ולו ישיבה אחת.

ח"כ איתן כבל (המחנה הציוני), יו"ר הוועדה המורכבת מ-11 נציגי סיעות בכנסת, מצהיר היום בפני "גלובס" שהדיון הראשון יתכנס "בקרוב מאוד-מאוד. מאוד". גם מי שיזמה את הקמת הוועדה, לפני כשנה, ח"כ איילת נחמיאס-ורבין ממפלגתו של כבל, תומכת בהתחייבותו זו: "בקרוב מאוד-מאוד". אבל ח"כ רועי פולקמן (כולנו) שובר שורות ומקלקל את החגיגה: "הוועדה לא תתחיל את פעולתה עד מושב הקיץ הקרוב, לקראת מאי-יוני, כיוון שאנחנו נכנסים עכשיו לדיוני התקציב והוועדות תהיינה עמוסות מאוד. אבל הוועדה חשובה מדי, הנושאים חשובים מדי, ואני סומך על יו"ר הוועדה שהדיונים יתחילו לקראת מושב הקיץ ויקבלו תנופה גדולה".

תזכורת: זה קרה בעיצומה של פרשת אליעזר פישמן ומיליארדי השקלים שהתאדו או נותרו איפה שנותרו. הציבור, ואחר-כך הח"כים, תמהו איך קורה שאדם אחד מקבל כל-כך הרבה אשראי, כל-כך הרבה שנים, עם יכולת החזר כל-כך בעייתית - ורק אחרי שמס הכנסה התעורר לדרוש את שלו מתפוצץ הבלון. בתחילה קראו לזה "ועדת פישמן", מהר מאוד התרחבה דרישת החקירה למכלול פעילות האשראי של הבנקים, המוסדיים, ההנהלות והדירקטוריונים. גם הרגולטורים הפיננסיים, הפיקוח על הבנקים בראשות חדוה בר, רשות שוק ההון בראשות דורית סלינגר ורשות ניירות ערך שבה סיים את תפקידו זה עתה שמואל האוזר, יידרשו לשאלה איך קרה - בידיעה, בחוסר ידיעה, בהתבטלות, באדישות או בהיעדר כוח ומוטיבציה - שאפשרו מתן אשראי כבד ביותר דווקא לאותם המכונים "טייקונים" - גברים, מוכרים, מקושרים, מככבים, קודקודי חבורת המאיון העליון, שצמחו, פרחו, הרוויחו והתנפחו על כספי ציבור - עד שהתרסקו.

אף אחד לא באמת רצה את ועדת החקירה הזו - חוץ מהציבור והח"כים שהרגישו את רחשי הלב. המתנגדים קוראים לזה בבוז "פופוליזם". כל מי שיכול ניסה לעצור את הקמת הוועדה - בעיקר לאחר שלמנדט שלה נוספה סמכות לזמן לשימוע פומבי, לחקירה משודרת, את כל מי שתרצה. ממנהלי בנקים, גופים מוסדיים, ביטוח, השקעות וקרנות, עובר לדירקטורים ועד לרגולטורים הפיננסיים ואנשיהם. בעבר ובהווה.

האם העיכוב והתמשכות ההליכים בתחילת פעילות הוועדה הם תוצאה של קשיים יזומים, מכוונים, שנועדו להתמסמסות הדיונים בתקווה שהממשלה תיפול, הכנסת תלך לבחירות, הח"כים ילכו להילחם על חייהם וכולם ישכחו? אולי. יותר מאולי. אבל אי-אפשר להביא לכך עובדות מוכחות.

מה שברור הוא שהסחבת הביורוקרטית שדבקה בארץ, בתוכה הביורוקרטיה המשפטית, הכל-כך מוכרת לתושבים הרגילים, ועכשיו גם לח"כים שחשו אותה על בשרם המיוחס, חגגה בגדול. כדרכה. בנוסף - הבנקים והגופים המוסדיים סגרו אצלם את עשרות אנשי המקצוע הידועים ואיכשהו הגיעו לכל אלה שאליהם פנו ואיתם דיברו הח"כים.

ליועצים למיניהם הייתה גם בעיה אובייקטיבית: רמת האמינות של חברי הכנסת, יכולתם לעסוק בנושא כבד בצורה יסודית ורצינית ידועה כנמוכה, ולעתים גם בעלת אינטרסים זרים ומוסתרים. כך שגם אנשי מקצוע שראו בחקירה כזו עניין של חובה לאומית ומחויבות מקצועית, חששו להסתבך. לזה הצטרף המערך המשפטי בכנסת שהתערב בנוהלי ובהליכי גיוס היועצים, חייב מכרזים סבוכים, בדיקות מקדמיות, הסדרי ניגוד עניינים מפורטים מאוד - וכל זה כאשר שכרו של היועץ יהיה על-פי מחיר "שעת חשב כללי", שהיא מאות בודדות של שקלים לשעה. על הדרך היו גם הקשיים שנבעו מהרגולטורים, באמצעות שליחים, שלא אוהבים את ההתערבות והבקרה על מעשיהם.

תוספת לצד ההתנגדות באה גם מאנשי מקצוע בכירים ונטולי פניות שאומרים: בשנתיים האחרונות לאחר ועדת שטרום והסדרים בין האוצר לפיקוח על הבנקים, התקבלו כמה וכמה הצעות שחלקן כבר עברו הליכי חקיקה, המכוונים להגברת התחרות בשוק האשראי. תנו לשוק לספוג את זה, תנו לרגולטורים להפנים את זה. אפשר שתחרות אמת, במשק שבו האשראי מבוזר באמת - תטפל במתן המעוות של אשראי לקבוצות המיוחסות.

"חששתי מהבנקים"

לפני כארבעה חודשים נודע כי הוועדה "סוף סוף מצאה יועץ" ("גלובס", 16.10.17) , לפני שלושה חודשים התברר כי "קצין בכיר בדימוס מלהב 433 ייעץ לוועדה" ("גלובס", 19.11.17). ידיעות באו והלכו, ובפועל גם היום לא נחתמו הסכמים עם יועצים, ככל הנראה 3 לאורך הזמן, אם כי המועמדים כבר סומנו, הבדיקות הנרחבות כבר בוצעו, כך נראה, והוועדה נמצאת לדבריה בדרך לסגירת התקשרויות.

יו"ר הוועדה איתן כבל, הוועדה באמת תקום? אתם באמת רוצים שהיא תקום?

"כן. באופן חד-משמעי. הוועדה יוצאת לדרך בשבועות הקרובים, יותר קרובים ממה שנראה כרגע. לצערי, העיכובים נבעו בעיקר מסיבות ביורוקרטיות של התנהלות תהליכים שהכנסת מחויבת להם. ואני לא הייתי מוכן, למרות לחץ הזמן הציבורי, שמישהו יכשיל אותנו, שניכשל על איזשהו עניין ביורוקרטי".

פחדת שבנקאים ימצאו משהו לא תקין ויפילו את הוועדה?

"כן, חששתי. אני מודה. היה לי ברור שאירועים של 'חיפוש חמץ בערב פסח עם נר קטן' יהיו כסף קטן לעומת מה שהם ינסו לעשות לנו. יש להם את כל המשאבים, את כל הכוחות, הם לא זקוקים לאישור מאף אחד. אני גם יודע שהם מתכוננים. אני יודע שכולם רוצים לעבוד איתם כי זה כדאי, וגם שיש כל-כך הרבה שמפחדים לעבוד נגדם. הבנקים נלחמים לשמר את המצב הקיים, לא אוהבים חקירות, לא מחבבים בדיקות. הם תמיד יספרו שהם כבר תיקנו הכל. זה מזכיר לי את צה"ל, שבכל פעם אומר שהכל תוקן, שמעולם לא הייתה מוכנות יותר גבוהה, ואז אני תמיד מוסיף להם: 'עד הפעם הבאה'".

אתה נשמע מתפלא על הביורוקרטיה של הכנסת. זה לא הכנסת, זו כל המדינה.

"אני מודה שהופתעתי מעוצמת הביורוקרטיה. איך אמרו לי בכנסת - 'תודה לקדוש ברוך הוא, כי אצלנו בכנסת זה עוד כלום לעומת מה שקורה במשרדי הממשלה'".

גם רגולטורים שמו רגל?

"הרגולטורים רחוקים מלהיות מאוהבים בוועדה, והם לא הסתירו את זה. ברור לנו מאוד-מאוד מול מי אנחנו עובדים ולכן התעקשתי מאוד להוציא את התוצאה הטובה ביותר בעניין היועצים. אני יודע בוודאות שהם - הבנקים, המוסדיים והרגולטורים - יעשו כל מה שאפשר, גם באמצעותכם בתקשורת, לעשות מאתנו חוכא ואיטלולא, גם בידיעות, גם בפרשנויות וגם בכל מיני דברים אישיים. את הניצנים, תסלחי לי, רואים בכולם, כולל ב'גלובס'. אני יודע מה יכתבו, איפה יכתבו ומה יגידו. אבל שיזכרו כולם, שבכל כתבה ובכל מאמר יש את שובל ריח האפטר שייב או הבושם הכבד של מי שתדרך. של האינטרסים שלו".

והאינטרסים שלך? של הח"כים?

"אני באמת ובהן צדק בא לזה בידיים הכי נקיות שיש. יש ויכוחים, יש צעקות, ועוד יהיו הרבה יותר, אבל אני יודע לשמוע, יודע לשנות את דעתי כמשכנעים אותי בהיגיון ובהוכחות, אבל לא בבלבולי מוח ובטח לא באיומים והתנשאות".

אילו מנהלי בנקים וגופים מוסדיים ואילו רגולטורים יידרשו להתייצב?

"אמרנו את זה, וזה חלק בלתי נפרד מההחלטת הכנסת: כל מי שנחשוב שיש לשמוע אותם, מנהלים, רגולטורים, יועצים ופקידים, יזומנו אלינו".

יוזמנו למה? לחקירה?

"יזומנו לכנסת ישראל לשימוע, לחקירה פתוחה וגלויה, שתשודר בערוץ הכנסת ובאתרי האינטרנט של אתרי חדשות. הכל ישודר - השאלות והתשובות וגם הנתונים".

מתי הדיון הראשון?

"בקרוב מאוד-מאוד. מאוד".

"לא יוצאים לצוד"

ח"כ איילת נחמיאס-ורבין, היוזמת מלפני שנה והדוחפת מהשנה. הוועדה תקועה?

"ממש לא. אכן, עוד לא הייתה ישיבה ראשונה. זה תהליך קשה מאוד. הבנקים חטפו את היועצים בעלי המשקל הניכר, אנחנו חיפשו יועצים בלי ניגודי עניינים, התעוררו לא מעט בעיות אדמיניסטרטיביות בכנסת. אני חייבת לומר שלא הייתי ערה לרמת הביורוקרטיה שתידרש. ייצרנו מנגנון של מכרז במקום שממילא יש בו מעט מאוד מועמדים רלוונטיים ונעדרי ניגודי עניינים. אני עצמי ישבתי עם 35 מומחים שונים בתחומים שונים, כולל כאלה שמשוכנעים שלא צריך את הוועדה ולא רוצים לעבוד עם הכנסת בגלל חוסר אמון, או טענה לפופוליזם, הסיכון של כנסת שיכולה ליפול, וכל זה בתקציב המצומק מאוד שאנחנו יכולים להציע להם".

ועכשיו?

"אני מקווה ומאמינה שבימים הקרובים ייקבעו מועדי הישיבות. בדיעבד אני יכולה לומר שהיתרון היחיד של חלוף הזמן הוא העובדה שנחשפים עוד דברים ביחס ללווי הענק, רואים עוד הסדרי חוב, אנחנו עוד יותר שואלים את עצמנו האם מנגנוני האשראי מול אותם לווים גדולים מפוקחים באופן ראוי, גם על-ידי הדירקטוריונים וגם על-ידי הרגולטורים. אנחנו ממשיכים לצבור מידע על אירועים של כסף ציבורי גדול שעובר תהליכים חדשים של מינוף, כאילו בכפוף לרגולציה קיימת, אבל למעשה יש בו משום עקיפה של חוק הריכוזיות - מה שמעלה שאלות חדשות גם ביחס למנגנוני מתן האשראי לרכישות ענק ממונפות עם מעט מאוד הון עצמי, כמו שקורה למשל בבזק, באפריקה ישראל ועוד".

בקצב הזה הוועדה לא תיגמר אף פעם.

"בוודאי שתיגמר. המפגשים עם המומחים עזרו לי למקד את מה שחשוב בעיניי: 1. האם לרגולטורים יש מספיק כלים כדי לבדוק מה קורה עם הלוואות ממונפות. 2. האם הם משתמשים בכוח שמוקנה להם כבר היום בזמן הנכון ובמידה הנכונה, כדי למנוע קריסה והברחת נכסים. 3. האם דוחות הביקורת של הפיקוח על הבנקים ביחס לאירועים בבנקים ובאופן ספציפי ללווי ענק או לכשלים במתן אשראי - לא צריכים להיות חשופים לציבור. זה ייבדק. הפיקוח על הבנקים סירב לחשוף את הדוח שלו על האשראי לנוחי דנקנר בטענה של חיסיון בנק-לקוח. אבל יש עתירה תלויה ועומדת בבג"ץ של התנועה לאיכות השלטון, על-פי חוק חופש המידע, לחשיפת הדוח. אני מסכימה שחיסיון בנק-לקוח הוא דבר חיוני במערכת פיננסית תקינה, אבל האם אין דרך לחשוף חלק מהכשלים המהותיים בלי לפגוע בחיסיון ובלי להוציא מידע אישי? אני חושבת שיש, זה הוכח בארץ וזה נהוג בארצות הברית".

מתי הדיון הראשון?

"בקרוב מאוד-מאוד".

מהי מגבלת הזמן שקבעתם לעצמכם?

"לא קבענו זמן, אבל כן קבענו איכות גבוהה מאוד-מאוד של עבודה. אנחנו לא יוצאים לצוד אף אחד, לא מכוונים לכותרות, אנחנו באמת רוצים לראות את הליכי מתן האשראי, גביית האשראי, ולא לראות עוד פערים גדולים במתן הזדמנויות כלכליות משמעותיות בין לווים מפורסמים, ידועים ומוכרים למנהלים, לבין לווים אנונימיים, בעיקר עסקים קטנים שתלויים בזה לעתים קרובות על-מנת להתקיים".

"לא נוותר על הוועדה"

ח"כ רועי פולקמן, כאיש כולנו אתה איכשהו מייצג גם את שר האוצר. אתה בעד הסחבת או משתוקק שהיא תיגמר?

"לדעתי, הוועדה לא תתחיל את פעולתה עד מושב הקיץ הקרוב לקראת מאי-יוני, כיוון שאנחנו נכנסים לדיוני תקציב והוועדות יהיו עמוסות מאוד. חבל, אבל זה מה יש עכשיו. יש חשיבות רבה לוועדה ואני כבר רוצה להגיע אליה. הנושאים חשובים מאוד וקריטיים למשק. אני סומך על יו"ר הוועדה שהדיונים יתחילו לקראת מושב הקיץ ויקבלו תנופה. אנחנו, כל חברי הכנסת שמונו לוועדה, לא נוותר עליה, היא חשובה מדי. אני בטוח שיש גורמים שמתאמצים שהוועדה הזו תתאדה, אבל למען האחריות הציבורית - היא חייבת לפעול. חייבת".

הקשיים שבהם נתקלה הוועדה:

■ המערך המשפטי בכנסת התערב בנוהלי ובהליכי גיוס היועצים, חייב מכרזים, בדיקות מקדמיות והסדרי ניגוד עניינים מפורטים

■ הבנקים והגופים המוסדיים גייסו אליהם את אנשי המקצוע הבכירים

■  יועצים חששו לעבוד עם הוועדה בשל חוסר אמון בח"כים

■ השכר שנקבע ליועצים נחשב לנמוך