גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבורסה נתקעת בגרונו של טראמפ - והירידות מביכות אותו

הבורסה אינה הכלכלה, אבל היא אינה מנותקת מהכלכלה ■ היא נפלה, לפני שקצת קמה, בין השאר מפני ששמעה את המלה "אינפלציה" ■ ומה בין 1987 ל-2017? ■ פרשנות

הנשיא טראמפ בנאום לקונגרס / צילום: רויטרס
הנשיא טראמפ בנאום לקונגרס / צילום: רויטרס

מכל פחזויותיו של נשיא ארה"ב, התפארויותיו החוזרות בגאות הבורסה היו אולי הפוחזות ביותר. לא מפני שהבורסה עומדת להתרסק. כמעט כל הסימנים מראים, שטלטלות הימים האחרונים לא היו אלא תיקון הכרחי, קטן יחסית, ולבורסה נכונו ימים טובים, או לפחות סבירים.

הן היו פוחזות מפני שנשיאים - גם אלה הלהוטים להעניק אשראי לעצמם - צריכים להיזהר מפני הבורסה. היא הפקטור הנעלם בכל משוואה. בורסות מתרסקות, לפעמים בלי סיבה נראית לעין, גם בעיצומה של גאות.

כמו למשל כאשר הדאו ג'ונס איבד ביום אחד 22% ויותר מערכו. אני זוכר את הספרות המפחידות "508" (נקודות של הדאו, כשהוא היה צעיר ונמוך) מרוחות על מלוא עמוד השער של מהדורה מיוחדת של ה"ניו-יורק פוסט", 19 באוקטובר 1987.

יצאתי אז מקרון רכבת מוושינגטון אל הרציף בתחנת פנסילווניה, בצד המערבי של מנהטן. אנשים התגודדו סביב מסכי טלוויזיה די הרבה לפני שמישהו שמע את המושג "אינטרנט", או החזיק טלפון נייד כלשהו בכיס. היו עדיין לא מעט אמריקאים שזכרו את 1929.

זו הייתה הירידה המסחררת ביותר בתולדות הדאו. אפילו ב-28 באוקטובר 1929, כאשר מפולת הבורסה התחילה את השפל הכלכלי העולמי, הדאו איבד ביום אחד קצת פחות מ-13%.

הפאניקה והעליצות

איש לא היה מסוגל להעניק הסבר משכנע לחלוטין לפאניקה של אוקטובר 1987. זה היה זמן של חדשות טובות, כמעט מכל עבר. הכלכלה עמדה בעיצומה של גאות מבית. רונלד רייגן, הנשיא האופטימי והמחייך של ארה"ב, היה פופולרי, אם גם פחות משיאו; הרבית הייתה נמוכה, אם כי רבים חשבו שאינה נמוכה מספיק; הודברה פחות או יותר האינפלציה, שהילכה אימים על אמריקה בתחילת העשור; ברית המועצות עברה תהליך של ליברליזציה, המלחמה הקרה שככה, וסכנה של עימות גרעיני כמעט התבטלה. מדוע לכל הרוחות היה הדאו צריך לצנוח באופן כה דרמטי?

כמעט אותן השאלות נשאלו עשר שנים אחר כך, 27 באוקטובר 1997 (כרגיל, אוקטובר), כאשר הבורסה איבדה שבעה אחוזים ויותר ביום אחד. אלה היו ימי הגאות הכלכלית של ביל קלינטון, שניזונה ממהפכת ההייטק. אמריקה הצליחה בפעם הראשונה זה 30 שנה לאזן את תקציביה, ולהתחיל לפרוע את החוב הלאומי (יעבור לה ארבע שנים אחר כך).

הדיוק מחייב להגיד, שהמפולת בוול סטריט לפני עשרים שנה הייתה תוצאה של פאניקה באסיה. שם, בפאתי מזרח, התמוטטו בורסות ומטבעות לאומיים, והתחיל משבר כלכלי איום ונורא, שטילטל ארצות, ממשלות ותאגידים.

בארה"ב, הנגיד האהוב של הבנק המרכזי, אלן גרינספן, חש לעזרת הבורסה, הוריד פעם אחר פעם את הריבית, הזרים כמויות אדירות של כסף זול, ועזר ליצור את מה שהוא עצמו כינה "עליצות לא-רציונלית" בשוקי הכספים. בועת ההייטק התפקעה בשלבים, בין אפריל 2000 לספטמבר השחור 2001.

אבל גם במארס 2000 לא הייתה הבנה מלאה של הסיבות לירידה. אחד ממנהלי הכספים המפורסמים והמפוכחים ביותר של וול סטריט עמד באולפן CNBC (אם אינני טועה), והסביר שזו השעה לחזור ולהיכנס לבורסה, אם כי הוא מבין ללבם של אנשים "המעדיפים לשלם פרמיום" על מניותיהם, עקיצה קלה לספקנים ולפחדנים.

יקבל בענווה?

הקלות המפתיעה שבה התנהגות הבורסה לא התיישבה עם המציאות הכלכלית הייתה צריכה לשכנע אפילו פטפטן מושבע כדונלד טראמפ בחשיבות השתיקה והזהירות. ממה נפשך, אם הבורסה עושה חיל, ברור שזוהרה יאיר אותו באור יקרות. ואם לא, הוא אינו שולט בבורסה, ואיש אינו מצפה שישלוט.

זו אולי בעיה מרכזית בעולמו של הנשיא: הוא מתמצא בכסף, והוא שופט הצלחה וכישלון על פי השורה התחתונה. לא בכל דבר יש שורה תחתונה, אבל בבורסה דווקא יש, והנשיא הזה אינו יכול שלא להיות שם.

כמעט מיותר להגיד שבימים האחרונים בקע טון של לגלוג דק, או אולי לא כל כך דק, מכלי תקשורת שאינם רוחשים חיבה לנשיא. אז איפה הוא עכשיו, הם שאלו. האם האיש התובע אשראי על עליות הבורסה יקבל בענווה את האחריות גם לירידותיה.

המספר החשוב באמת

זו המיטה שדונלד טראמפ הציע לעצמו. גם מבקר חריף שלו, הכלכלן חתן פרס נובל פול קרוגמן, פתח את טורו ב"ניו-יורק טיימס" בהטעמת חוסר הרלוונטיות של תנודות הבורסה. "כאשר אנחנו עוסקים בבורסה, עלינו לזכור שלושה כללים", כתב קרוגמן. "הראשון, הבורסה אינה הכלכלה. השני, הבורסה אינה הכלכלה. השלישי, הבורסה אינה הכלכלה".

חשוב הרבה יותר להבנת הכלכלה הוא הצפי, שפירסמה אתמול שלוחת אטלנטה של הפדרל ריזרב (הבנק המרכזי, שבתוכו מאוגדים בנקים אזוריים).

אטלנטה פיתחה מודל לחיזוי התוצר המקומי הגולמי. אתמול הראה המודל, שכלכלת ארה"ב עומדת לצמוח השנה בשיעור של ארבעה אחוזים. זה שיעור שלא נרשם כמותו זה 17 שנה, מאז ימי ביל קלינטון האחרונים. זה שיעור הגבוה פי שניים מן הממוצע של שמונה שנות אובמה (שבאו בעקבות משבר הסאב-פריים).

זה השיעור שעליו התנבא הנשיא טראמפ. בניגוד לתנודות הבורסה, זה עניין שעליו תהיה לו בהחלט הזכות לתבוע אשראי, ולקבל אותו.

על המספר הזה הוא יוכל לבסס את מסע הבחירות שלו ב-2020 (המתנהל כבר עכשיו, רשמית, במרץ ניכר וחסר תקדים).

אינפלציה, לאחר 35 שנה

אבל שטות תהיה להניח שאין כל קשר בין הבורסה לבין זו המכונה "הכלכלה האמיתית". גם אם התיקון בבורסה היה בלתי נמנע, לאחר 15 חודשים מופלאים של עליות בלבד, הוא התרחש בנסיבות קונקרטיות: נתונים חדשים על אבטלה (הנמוכה ביותר זה 40 שנה) - והתוצאה הבלתי-נמנעת שלה, עליית השכר בשיעור של 2.9% בשנה האחרונה (הגבוהה ביותר זה עשר שנים).

נתונים כאלה מפחידים את השווקים, מפני שכרוך בהם מיני וביה האיום של אינפלציה, והתרופה הרגילה לאינפלציה היא העלאת הרבית.

אינפלציה, צריך לזכור, נעלמה פחות או יותר ממכ"ם הציפיות בארה"ב לפני 35 שנה. בעשר השנים האחרונות, הבנק המרכזי הגן על ארה"ב מפני דפלציה. לשון אחר, משקיעי בורסה צעירים מ-50 או 55 לא חוו חרדת אינפלציה. הם שמעו הזהרות מפניה בפעם הראשונה בחייהם בשבוע שעבר. עצבנותם הייתה ניכרת.

כמובן, אפשר לטעון שהמנוסה מן הבורסה בימים הראשונים של פברואר הייתה כולה מידי אלגוריתמים. פאניקה של אלגוריתמים מצד אחד של האוקיאנוס הזינה פאניקה של אלגוריתמים מן הצד השני.

השאלה העיקרית עכשיו אינה אפוא איך תשפיע הבורסה על המשק, אלא איך ישפיע המשק על הבורסה. בין כל הבשורות הסטטיסטיות המצוינות של השבועות האחרונים נרשמה הערת שוליים קצת פחות ממצוינת: סטטיסטיקה רשמית הראתה ביום ה" שעבר, כי רמת הפריון של העובד האמריקאי הוסיפה להיות נמוכה מן הממוצע הרב-שנתי (המחושב מאז 1947). ברבע האחרון של השנה, הפריון פחת ב-0.1% בשקלול שנתי.

אם הפריון אינו עולה, אי אפשר להצדיק העלאת שכר. אם הפריון אינו עולה, שיעורי הצמיחה שהבטיח הנשיא לא יוכלו להתממש.

אבל הרבה יותר מדי מוקדם לחזות. רפורמת המס שאומצה בסוף דצמבר עומדת להיכנס להילוך גבוה בחודשים הבאים. אם היא תעודד השקעות מסיביות - כפי שכבר הבטיחו כמה תאגידים בולטים (כמו אפל ואקסון-מוביל), המשוואה תשתנה מעיקרה, ומפולת הבורסה תהיה לזיכרון דוהה.

■ רשימות קודמות ב-yoavkarny.com. ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

שי אהרונוביץ׳, מנהל רשות המסים / צילום: ניב קנטור

מס דירה שלישית חוזר לשולחן: "המערכות כבר מוכנות"

לדברי מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', המדינה צריכה ליצור אחידות ולהפסיק לשנות את שיעורי מיסוי הנדל"ן בתדירות גבוהה ● עוד הוא הוסיף כי צריך לחשוב על מס דירה שלישית: "מבחינתנו זה צעד נכון שיעלה בתקציב 2025"

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"לא תמיד מגיעים לירח בניסיון ראשון": המנכ"ל שעזב את ביוג'ן בסערה מדבר על התרופה שכשלה והתוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים