גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אני שחורה, אני אישה, אני יודעת מה זו הדרה"

קבוצת סימנס העולמית מכוונת אל השוק הישראלי - הן במכרזי תשתיות והן באיתור מיזמים חדשניים ■ יונינה קוגל, האישה הבכירה בקונצרן, מספרת על הדרך למעלה ועל היתרונות ביזמות הישראלית

יונינה קוגל סימנס/ צילום: תמר מצפי
יונינה קוגל סימנס/ צילום: תמר מצפי

חברת סימנס היא חברת ההנדסה הגדולה בעולם, המייצרת פתרונות כמעט לכל תחום מענפי התשתיות והתחבורה. החברה נוסדה לפני 170 שנה בגרמניה, אבל המאמצים שלה להישאר חדשנית גם היום יכולים ללמד הרבה על השינויים העוברים על העולם ועל האתגר גם של הענקיות העולמיות להישאר רלוונטיות במשך תקופה כל כך ארוכה.

יונינה קוגל (48), סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת סימנס העולמית והאישה הבכירה בקבוצה, הגיעה לאחרונה לישראל בעיקר כדי להתרשם באופן בלתי אמצעי מסצינת ההייטק השוקקת של תל-אביב. בשיחה איתה היא נזכרת מדי פעם לתקן ולומר "ישראל" כשהיא מדברת על המדינה, במקום "תל-אביב". בשבוע שעבר גם השיקה החברה מעבדת חדשנות בישראל, במטרה להטמיע פיתוחים חדשים בתוך התעשייה כאן בארץ.

אתם חברת תעשייה מסורתית או חברת הייטק?

"גם וגם. זה היופי וזה האתגר. אנחנו במידה רבה תעשייה מסורתית, אבל השאלה היא מה אנחנו יכולים לתת מעבר לכך. למשל תחזוקה מונעת שמאפשרת לך לתקן לפני הקלקול או פעילות בענף האנרגיות המתחדשות. כל מי שטס מאירופה לבריטניה יראה במימי הים מתחתיו מאות טורבינות רוח שמפיקות חשמל. אנשים לא יודעים שהרוח נושבת בשורת הטורבינות הראשונה בזווית שונה מזו שהיא נושבת בשורות האחוריות. והם לא יודעים שכשמזג האוויר סוער, לעתים מופקת יותר מדי אנרגיה. ניהול האנרגיה מביא אותנו לרשת חכמה.

"דוגמה אחרת - בסופרמרקט ענקי יש אזורים שדורשים קירור ואחרים לא. אתה רוצה לצרוך אנרגיה בהתאם למזג האוויר בחוץ - ואם יש לך מספיק אינטליגנציה ברשת, שיודעת לנהל את צריכת האנרגיה בהתאם למזג האוויר או לכמות הלקוחות בחנות - תופתע מכמה חיסכון אפשר להשיג בחשמל".

זכייתה של סימנס במכרז לאספקת רכבות מונעות חשמל לרכבת ישראל הייתה קמבק של ממש לחברה הגרמנית בארץ, לאחר שהחברה לא זכתה באף מכרז משמעותי בתחום התחבורה והחשמל מאז התפוצצות פרשת השוחד.

מחכים להפרטה של חברת החשמל

בחברה מציינים כי הם מסתכלים גם על מכרזים נוספים בישראל. בתחום האנרגיה הם כבר בונים שלוש תחנות כוח בסוגת, באלון תבור וברמת גבריאל, "ומקווים להתחיל בקרוב בבאר טוביה". בנוסף, הם לא חוששים להדגיש כי ישמחו לקחת חלק בהפרטת חברת חשמל.

"פעלנו נגד השחיתות יותר מכל חברה אחרת שאני מכירה", מדגישה קוגל, על רקע אותן פרשיות שחיתות שבהן הייתה מעורבת החברה לפני שנים מספר. "כשגילינו את הבעיה טיפלנו בה עם השלכות מאוד מאוד רציניות לכל המעורבים. יש אפס סובלנות לנושאים האלה אצלנו. ניקינו והכנסנו שקיפות, ואני חושבת שאין בסימנס עובד אחד שלא מבין שהתנהגות לא מוסרית תעלה לו במקום העבודה שלו".

זה אומר שאין אצלכם היום תופעות של שחיתות?

"כשמנהלים 350 אלף עובדים בכל העולם, תמיד יהיו עובדים שסרחו ויסרחו - אחרת זה סימן שקציני הציות שלנו לא עושים את עבודתם. האם אנחנו גאים במה שקרה בעבר שלנו? בהחלט לא. האם אנחנו סבורים שעשינו את הדבר הנכון כשטיפלנו בכך? בהחלט".

סימנס נוסדה כאמור לפני 170 שנה בגרמניה, אך היום פחות משליש מעובדי החברה הם גרמנים. "אי אפשר לומר שזה מעט כי מדובר ב-100 אלף איש, אבל מצד שני זה רק שליש", אומרת קוגל, "גרמניה אולי אחד השווקים הכי גדולים שלנו מבחינת מועסקים, אבל כשזה מגיע לצמיחה ולמחזור - הדברים משתנים. אנחנו חברה גלובלית. מה שמשמח אותי זה לפגוש אנשים במדינות בעולם שאומרים לי שסימנס היא לא רק חברה גרמנית אלא גם חברה מקומית".

"בתנאי שתתאמצי"

בהרצאה על חייה בפרויקט TED ספרה קוגל על ההיתקלות הראשונה שלה עם גזענות. היא הייתה בת חמש, וכשביקשה להצטרף למשחק כדורגל קראו לה "כושית קטנה". 20 שנה אחר כך מצאה את עצמה אישה יחידה בחדר הישיבות של מועצת המנהלים של חברה גדולה. "הגבר האחרון שנכנס אמר לי: 'הי גברת צעירה, אשמח לשתות את הקפה שלי עם שתי כפיות סוכר'".

לדבריה, "אני אמא, אני לא-לבנה, ואני חברת הנהלה בכירה באחד התאגידים הגדולים בעולם. לא הייתי מי שאני היום ללא החוויות האלה. להיות יוצא דופן ושונה מלמד אותך הרבה דברים. יש בגיוון פוטנציאל ענק לחוכמה, אבל גם לחיכוכים - זה אתגר המנהיגות. להיות שונה אומר להסתכל מעבר למובן מאליו. כמה פעמי אמרו לי ‘או איך הגרמנית שלך טובה’ או ‘כמה זמן את כבר גרה במדינה שלנו’.

"להיות שונה מחייב אותך להתאמץ יותר ואם אתה רוצה להיות חלק מהקבוצה אתה חייב להתאמץ יותר. כשהייתי בהנהלת חברה צרפתית הייתי צריכה למשל לאכול רגלי צפרדע, וגם להעמיד פנים שזה טעים".

האם אפשר לטעון שהגעת לאן שהגעת הודות לגזענות שסבלת ממנה?

"את השאלה הזאת צריך להפנות לדירקטורים שלנו. כולם הרגישו פעם לא רצויים, ואני בטוחה שאם נעבור על הביוגרפיה שלך תיזכר ברגעים שבהם כל הכיתה צחקה עליך.

"אני שחורה, אני אישה, ואני יודעת מה זה אומר הדרה. מתוך מודעות לכך אני מנסה לא להדיר אחרים. זה יהיה מטופש לשאול אותי אם אני מאמינה במגוון (Diversity) - אני דוגמה חיה למגוון. זה לא אומר שאני אזכור כל חג ומועד של כל דת, אבל אני פועלת למען ניצול המגוון כחברה, כפירמה וכממשל. החברה הישראלית יהודית, מוסלמית, נוצרית וגלי הגירה שהגיעו לכאן - ועדיין בחלקים מסוימים בכלכלה שלכם יש תת ייצוג לקבוצה מסוימת.

"ההורים שלי גידלו אותי עם המסר של ‘את יכולה להשיג את מה שתרצי, בתנאי שתתאמצי’. כשאני מסתכלת לאורך הקריירה שלי, העדפתי לא פעם משרה לא נוחה שלא נחשבה למקדמת מבחינת הקריירה, אבל ידעתי שהיא תוכל לספק לי את הכישורים והניסיון שחסרים לי. אם לא הייתי בוחרת בדרך הארוכה - לא הייתי מגיעה לאן שהגעתי".

האם הייצוג הנשי בצמרת חברות ענק השתנה במשהו בעשר השנים האחרונות?

"25% מהעובדים שלנו נשים, ובהנהלה הבכירה מתוך שמונה חברים ישנן שתי נשים ושניים לא לבנים. בפרלמנט שלנו הייצוג של נשים הוא הנמוך ביותר שהיה בשנים האחרונות. בחרתי להיות אם ומנהלת ואני חוזרת הביתה מוקדם כדי להיות עם הילדים, אבל אני חוזרת לעבוד בלילה. זה אפשרי, והיום יש מנהלות בדרג שלי בלופטהנזה ובבורסה הגרמנית אז יש שינוי. גם אנחנו משתנים והעולם משתנה, לא באותה מהירות בכל מקום.

"אני בעד inclusion (הכללה). בכל מדינה ישנם ילדים שלא מקבלים הזדמנות שווה בחינוך, ומי שלא מקבל הזדמנות שווה בחינוך הוא מודר. כדי להגיע לבסיס שווה צריך להתחיל מוקדם מאוד.

"באירופה שואלים אותי לעתים קרובות ‘עוד כמה שנים סימנס תמשיך לגייס אנשים לא מיומנים?’, כלומר אנשים שרק סיימו תיכון. אם תשאל אותי מה סוד כוחה של הכלכלה הגרמנית - אצלנו יש פתרון ביניים של התמחות והכשרה תוך כדי עבודה (aussbildung). לפעמים צריכים חשמלאים אמיתיים, והם גם מרוויחים יותר מבעלי תואר אקדמי.

"במפעלים שלנו יש מהנדסים, הנדסאים ועובדים שהכשרנו בעצמנו - זו האחריות של החברה ושל הממשלה להשקיע בחינוך לצעירים שיקנה להם כלים ויאפשר להם להשיג עבודה, שתאפשר להם להתקיים בכבוד. אבל למרות שיש לנו את המסלול הזה גם בגרמניה, יש קורלציה חזקה מאוד בין הרקע שלך לרקע של ההורים שלך. האם זה הוגן? לא".

ומה מצאת פה בישראל שאין במקומות אחרים?

"ישראל ממלאת עבורנו תפקיד חשוב מאוד בכל הקשור לסצנת חברות הסטראט-אפ וסקטור הטכנולוגיה. התפקיד של ישראל ובמיוחד של תל-אביב גדל, זה לא מה שהיה לפני עשר שנים. אפשרויות הצמיחה בישראל כל כך מצומצמות, שהן מחייבות לצאת לעולם.

"בנוסף, התפיסה כאן מאד מוכוונת פתרונות (Solution oriented). הישראלים לא נמנעים מוויכוחים ומאינטראקציה מאוד ישירה כדי לטפח חדשנות, וזה לדעתי מה שהופך את ישראל למיוחדת. האנרגיה, הרצון להיות פתוח ולנסות דברים שונים - לא תמצא את זה בכל מקום באירופה, ואני בטוחה שגם לא במדינות השכנות שלכם. זו רוח מאוד חיובית, ובזה אנחנו מעוניינים ליטול חלק".

"גם המדינה התבגרה וגם סימנס הפיקה לקחים"

הזכייה של חברות סיניות במכרזי תשתיות גדולים עוררה לאחרונה תשומת לב רבה, אבל נדמה שהסיפור המעניין ביותר שייך דווקא למכרז הגדול מכולם - אספקת 60 מערכי קרונות חשמליים לרכבת ישראל, בהיקף כולל של 3.8 מיליארד דולר.

מי שזכתה במכרז היא סימנס הגרמנית, שגם סגרה מעגל כשהחזירה לעצמה את תואר ספק הרכבות העיקרי של רכבת ישראל. אחרי פרשיות השחיתות של השופט דן כהן וסכסוך המשפטי ממושך מול המדינה על ביטול זיכיון הרכבת הקלה בתל-אביב, סימנס חוזרת לזירה בעוצמה מחודשת.

"אנחנו מתעניינים גם במכרזים על הקווים הבאים בירושלים וגם לגבי קווים עתידיים בתל-אביב", מכריז שמואל פלדל, מנכ"ל סימנס ישראל. "למרות מה שעברנו עם הקו האדום, אנחנו חושבים שגם המדינה התבגרה וגם סימנס הפיקה את הלקחים".

סימנס הייתה הגורם המוביל בקבוצת MTS (שכללה מלבדה את אפריקה ישראל, אגד, חברה סינית וחברה פורטוגלית), שזכתה בשנת 2006 במכרז להקמת הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן. באוגוסט 2010 הודיעה המדינה על ביטול הסכם הזיכיון, הודעה שאכזבה במיוחד את סימנס, שניסתה עד לרגע האחרון לבצע את הפרויקט.

"אני לא יכול לומר שהסיפור ההוא לא השפיע", אומר פלדל, "מקבלי ההחלטות בסימנס עדיין זוכרים את הנושא, אבל הצלחנו לשכנע אותם לחזור לארץ ולהתחרות. זה היה תהליך שכנוע לא פשוט, אבל לסימנס יש ציוד מהשורה הראשונה בעולם בתחומים האלה ולכן זה היה טבעי מבחינתם. הרכבת תרמה מצידה לשכנוע. הנהלת הרכבת ובכירים במשרד התחבורה עודדו אותנו להתחרות - ולקחנו על עצמנו את האתגר".

במכרזים הבאים תתמודדו כספקים או גם כשותפים בבעלות?

"בהתאם למה שהמדינה תבקש. אנחנו חברה מספיק גדולה ומספיק גמישה כדי להתאים את עצמנו לכל נתח שהמדינה תכוון אליו. הכול פתוח".

"מערכות הבקרה השתנו ללא הכר"

אחת הטענות של מומחי התחבורה היא שהתעוררנו מאוחר מדי בפיתוח רכבות, "כמו שיש בעולם". שממילא אנחנו נמצאים בסוף עידן הרכבות, והיום יש כבר פתרונות אחרים יותר טובים לתחבורה שיתופית והמונית, כמו הרכב האוטונומי ועוד.

לדברי מנכ"ל סימנס ישראל, "טוב ציפור אחת ביד, מאשר שתיים על העץ. הרכב האוטונומי זה חזון שייקח שנים על גבי שנים. ולא שאנחנו נגד, אנחנו גם שם, אבל אני חושב שכל המערכות האלה בסופו של דבר יעבדו ביחד.

"מה שהרכבת יודעת לעשות בשינוע כמויות נוסעים גדולות לא יודע לעשות רכב אוטונומי. מי שצריך מחר בבוקר להזיז אנשים בפקקים - אין לזה שום פתרון מוכח מלבד רכבת".

אבל נדמה שבתחום הזה של רכבות, רכבות תחתיות וקלות לא השתנו כבר מאה שנה.

"המסילה היא אותה מסילה, אבל מערכות הבקרה השתנו ללא הכר, מה שמאפשר להגדיל מאוד גם את תדירות הרכבות וגם את כמות הנוסעים.
"מעבר לכך, ההתמודדות של רכבת ישראל מול הרכב הפרטי היא גם באמצעות חוויית הנסיעה. אם פעם רכבת זה היה ה'טק-טק-טק' בנסיעה, ואנשים היו נדחפים לתוך רכבות בימי ראשון וחמישי, היום הרכבות שקטות, מצוידות במערכות מידע ובידור, בתאים שקטים, ובמקום מתח ופקקים ברכב הפרטי יש לך זמן שאפשר לנצל לעבודה. זה משנה את התרבות וזה ימשיך להשתנות ברגע שירד העומס על רכבות".

בינתיים בישראל העומס לא ירד עד שיפתחו את צוואר הבקבוק באיילון ויוסיפו עוד מסילה. זה לא יקרה בשנים הקרובות.

"עוד לפני שתוקם המסילה הרביעית תותקן מערכת בקרה חדשה, שתאפשר להגדיל שתאפשר להגדיל את תדירות הרכבות מ-14 ל-17 לשעה. אנחנו מתמודדים במכרז הזה בהיקף מאות מיליוני דולרים".

בזמן האחרון שומעים הרבה טענות מצד קבלנים ישראלים על החדרת החברות הסיניות לישראל. העובדה שמדובר בחברות ממשלתיות, מאפשרת להן לטענת החברות המקומיות לזכות במכרזים באמצעות מחירים טורפניים, על חשבון השוק הישראלי.

פלדל: "אני לא יודע להתחרות מול סובסידיה, אבל אנחנו מנצחים בכל מיני מקומות בעולם. הכוונה של הנהלת סימנס להתמודד בתחרויות באמצעות המיזוג עם אלסטום כדי לשפר את התחרותיות. לכל אחד יש את הראייה שלו מהנקודה שבה הוא יושב, אבל כשהולכים על מחיר בלבד אז מקבלים את מה שקרה בחשמול של הרכבת. זה בדיוק כמו ברכישת רכב. אם תסתכל רק על מחיר תקנה בסוף סוסיתא".

עוד כתבות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

חרדים בלשכת הגיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

בג"ץ: לעצור תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים החל מה-1 באפריל

בג"ץ הוציא את צו הביניים בשל היעדר מקור חוקי להעברת התשלומים ● וכעת, מיום שני הקרוב יופסק התקצוב לתלמידי ישיבות שחייבים בגיוס ● השופטים אימצו עמדה מחמירה מזו של היועמ"שית

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קרן כהן חזון, מנכ''לית ובעלת השליטה בתורפז / צילום: ששון משה

תורפז רוכשת יצרני חומרי טעם בלגית-גרמנית תמורת 48 מיליון דולר

תורפז צפויה לרכוש את קבוצת קלאריס & ווילך באמצעות חברת הבת שלה - פיט ● החברה מייצרת חומרי הגלם היחודיים לתחום הבשר והאפייה ומחזור המכירות שלה הסתכם ב-35.1 מיליון דולר ב-2023

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

אייל בן סימון מימש אופציות של הפניקס בהיקף של 1.65 מיליון שקל

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?