חוק וסדר? שוד ושבר

השופטים, הפרקליטים, השוטרים ויתר עובדי החוק והסדר בישראל צריכים לעשות חשבון-נפש

משטרת ישראל / צילום: שאטרסטוק
משטרת ישראל / צילום: שאטרסטוק

"מערכת החוק והסדר בישראל מתאפיינת בתפקוד ירוד לעומת מדינות מערביות אחרות". הקביעה הזו הגיעה השבוע מכיוון מפתיע - מבדיקת ביצועים שערך הכלכלן הראשי באוצר. מערכת אכיפת החוק בישראל, שנהנתה בשנים האחרונות מגידול מרשים בתקציבים, מפגינה ירידה מטרידה בביצועים. זה קורה כשבראש המערכת עומדת כבר כמעט 3 שנים שרת המשפטים איילת שקד, שדוגלת בממשלה יעילה ורזה ומתגאה ביכולות הניהול שלה.

לשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, יש לפחות במה להתנחם. החדשות הטובות הן שרמת הפשיעה בישראל נמוכה ומשתפרת עם ירידה של 40% (לפחות בעשור שהסתיים ב-2015) במספר מקרי הרצח, הפריצות, הגניבות ומקרי המוות בתאונות דרכים (אף שמאז 2015 נרשמת עלייה מדאיגה בקטל בכבישים). נתון מטריד מראה שסוג העבירות היחיד שלא רשם ירידה היה אלימות מינית, אך לפחות מצבנו טוב יחסית למדינות ההשוואה, שסבלו מזינוק בעבירות אלה.

הבדיקה של האוצר בחנה את ביצועי מערכת החוק והסדר לפי פרמטרים מדידים ובהשוואה למערכות דומות בבלגיה, אנגליה, צרפת, ניו-זילנד ודרום קוריאה. בזמן שהתקשורת, חייבים להודות, מתמקדת בעיקר בפשיעה ועבריינות ובשחיתות בקרב צווארון לבן - הבדיקה של האוצר לא הזניחה נושאים חשובים אך משעממים, כמו אכיפת חוזים או היכולת לבטל תקנות שרירותיות.

הממצאים החמורים ביותר הם בתחום יעילות המערכת. הנתון הבולט הוא שרק אחד מכל 5 עצורים בישראל מועמד בסופו של דבר לדין - לעומת 3 מכל 5 עצורים, הממוצע במדינות ההשוואה.

בתחום המשפט האזרחי, ההספק של מערכת המשפט הישראלית באכיפת חוזים נמוך מהממוצע הבינלאומי ב-23%. בתחום המעניין של תפקוד מערכת המשפט מקבלת ישראל ציונים נמוכים מאוד. ההרעה העיקרית היא בפרמטרים של השפעה בלתי הוגנת ובאפשרות לערער על תקנות שרירותיות.

גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא יוצאת נקייה מהבדיקה. הנתונים המעודכנים ביותר שלה על מספר העצורים בישראל הם משנת 2011 (!).

ההישגים הלא מרשימים של מערכת החוק והסדר אינם קשורים לפוליטיזציה או לאג'נדות. הם גם אינם קשורים לבעיות תקציב: ב-5 השנים האחרונות (2013-2017) גדל תקציב משטרת ישראל מ-8.5 ל-11.1 מיליארד שקל (גידול של 30%), תקציב משרד המשפטים גדל ב-16%.

השופטים, הפרקליטים, השוטרים ויתר עובדי החוק והסדר בישראל צריכים לעשות חשבון-נפש. אין להם תירוצים.

ובינתיים בארה"ב

ב-26 באוקטובר 2016, שבועיים לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב, הודיע מנהל ה-FBI, ג'יימס קומי, לקונגרס על פתיחתה מחדש של חקירה בפרשת האימיילים ששלחה הילארי קלינטון. היום אנחנו יודעים שממש באותו זמן היה מונח על שולחנו של מנהל ה-FBI תיק עבה פי כמה, אולי העבה ביותר אי-פעם, על המועמד השני לנשיאות, דונלד טראמפ.

כמעט שנה וחצי עברו מאז, ושטף הגילויים אינו פוסק: רק השבוע התברר שעוד אחד מיועציו הקרובים של טראמפ נחשד כבר אז על-ידי שירותי המודיעין האמריקאים כי הוא סוכן רוסי. לקחת מרגלים בתור יועציך הקרובים, לשלוח את אנשי סודך להיפגש עם שגרירי מדינות עוינות ולמסור להם ידיעות סודיות, לנהל קשרים חשאיים עם טיפוסים מפוקפקים בכל העולם, להצטלם במסיבות חשק במלון פאר מוסקבאי ומי יודע מה עוד נגלה - זה בסדר. לשלוח אימיילים מהמחשב פרטי - זו כבר עילה לפתיחה בחקירה שתשפיע על תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב.

מי שחושב שקומי היה פקיד שדבק בצורה עיוורת בנהלים, בוק אמריקאי טיפוסי, עושה לעצמו חיים קלים. בוקים לא מגיעים לעמוד בראש מערכת רוויית תככים ושקרים כמו ה-FBI, או להבדיל השב"כ הישראלי. הם מספיק חכמים כדי לשדר אמינות ו"בוקיות" ובאותו זמן לרמות את כולם, כל הזמן. תראו את יענק'לה שלנו.

amiram-b@globes.co.il