הפיצוץ שצפוי בין ועדת החקירה לבנקים: העברת מידע רגיש

כמעט שנה מאז שהוחלט להקימה, הוועדה שתבחן את האשראי ואת הסדרי החוב ללווים הגדולים במשק צפויה לצאת לדרך לאחר שנבחרו שלושת יועציה - פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם, לשעבר בכיר בלהב 433 ■ הישיבה הראשונה תתקיים תוך 3 שבועות

ועדת החקירה הפרלמנטרית / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת
ועדת החקירה הפרלמנטרית / צילום: יצחק הררי, דוברות הכנסת

שמונה חודשים לאחר שהוחלט להקים ועדת חקירה פרלמנטרית בנושא האשראי והסדרי החוב ללווים הגדולים במשק, נראה כי היא סוף-סוף יוצאת לדרך. אתמול קיים יו"ר הוועדה, ח"כ איתן כבל, ישיבה ראשונה עם היועצים החיצוניים שלה: פרופ' ניתאי ברגמן, פרופ' אשר בלס ועו"ד רמי תמם, לשעבר בכיר ביחידת להב 433. היועצים נבחרו לפני מספר ימים לאחר הליך מכרזי. הוועדה צפויה להתכנס בימי ראשון לישיבות מרתוניות, והישיבה הראשונה תיערך בעוד שבועיים או שלושה. בכל אופן, כבל מתכוון לקיים ישיבה ראשונה לפני שיסתיים מושב החורף של הכנסת בסוף חודש מארס.

לאחר הפגישה הראשונה שהתקיימה אתמול מסר כבל כי "ועדת החקירה יוצאת לדרך. הוועדה גייסה מומחים מהשורה הראשונה שיסייעו לנו לבדוק את התנהלות הבנקים בהתאם לסמכות שניתנה לנו על ידי מליאת הכנסת. נפעל לעריכת שימוע בדומה לאלה שנערכים בסנאט, מתוך כוונה למנוע הישנות מקרים כאלה בעתיד. כל העיניים נשואות אלינו, ויחד איתכם נוכל לעשות עבודה מעמיקה ורצינית ולנצל את ההזדמנות להרים את קרנה של הכנסת. אנו מצפים ותובעים שיתוף פעולה מלא של כלל הגורמים הנוגעים בעניין".

כבל לא סתם אמר בדבריו כי הוא מצפה לשיתוף פעולה מלא של כלל הגורמים. לפי הערכות, החיכוך הראשון שצפוי בין חברי הוועדה לבנקים הוא בנושא העברת המידע. בוועדה מצפים לחקור לעומק את נושא ההלוואות ללווים גדולים וספציפיים ולא להסתפק במגמה ובנתונים כלליים על האשראי העסקי. הבנקים מצידם לא מתכוונים להעביר מסמכים רגישים כמו פרוטוקולים של ועדות אשראי, הסכמי הלוואה או דוחות ביקורת, זאת בשל חובת הסודיות הבנקאית שהם כפופים לה (וגם כנראה כי היו מעדיפים שמסמכים שכאלה לא יתפרסמו, שכן חלקם עשויים לגרום למבוכה).

בוועידת ישראל לעסקים של "גלובס" שנערכה בחודש שעבר, אמר כבל בנושא העברת המידע כי "אני מצפה באמת שכל מי שיוזמן אכן יבוא, ושכל חומר שנבקש נקבל. אבל אני יודע כבר מה יהיה: כל איזה שרבוט וקשקוש יגידו לי 'שמע זה חסוי', ותתחיל סאגה של עו"ד שיתפרנסו הכי טוב שאפשר".

גם הבנקים הצטיידו ביועצים

הטריגר להקמת הוועדה היה חשיפת החובות של אליעזר פישמן שהגיעו למעל ל-4 מיליארד שקל למערכת הבנקאית. אלא שמאז ההכרזה ועד ליציאת הוועדה לדרך חלף זמן רב, בעיקר בשל ההליך הבירוקרטי והמגבלות על שכירת יועצים לוועדה.

כאמור, בסופו של דבר נבחרו שלושה יועצים לוועדה. כפי שפורסם בעבר ב"גלובס", הוועדה גם מצטיידת ביועץ שהיה בכיר לשעבר ביחידת להב 433. תמם, לשעבר ראש מחלקת תשאול בלהב, שימש גם כראש כוחות משימה בתחומי הפשיעה הכלכלית והוביל חקירות של פרשות שחיתות ציבורית, בהן חקירות שרים וראשי ממשלה.

ברגמן מגיע מעולם האקדמיה. הוא משמש כפרופ' בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת תל אביב ובעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד. ברגמן מתמחה בתחומי מימון, ממשל תאגידי, תמחור ביטחונות וכדומה.

בלס שימש כפרופ' במספר מוסדות אקדמיים בארץ ובחו"ל. הוא בעל דוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת הרווארד. בעבר כיהן, בין היתר, ככלכלן הראשי במחלקת המחקר של בנק ישראל. בלס גם ביצע לא מעט עבודות וניתוחים בשוק ההון. כך למשל, העניק חוות דעת לאי.די.בי בתקופה בה נשלטה ע"י נוחי דנקנר, בתביעה ייצוגית שהוגשה נגדה ונדחתה בנושא מחיר הצעת הרכש לאי.די.בי פתוח. הוא גם העניק חוות דעת לחברת הייעוץ אנטרופי בנושא עסקת בזק-yes, וקבע שעל בזק היה לשלם 230 מיליון שקל בלבד עבור מניות yes, ולא 680 מיליון שקל כשם שהיה. עסקה זו נזכיר נחקרה בהמשך ע"י רשות ני"ע.

גם הבנקים מצידם הצטיידו ביועצים. בנק הפועלים שכר את שירותם של פרופ' צבי וינר, דיקאן בי"ס למינהל עסקים באוניברסיטה העברית; ואילו בבנק לאומי בחרו בייעוץ בעל ניחוח בינלאומי ושכרו את שירותיו של פרופ' סטיבן שוורץ מאוניברסיטת דיוק בארה"ב.