הנקראות ביותר

איך אפשר להיכנס להשקעות בהייטק לצד יזמים מנוסים

קרן חדשה מאפשרת כעת לציבור הרחב להשקיע בהייטק הישראלי לצד אנג'לים מובילים, שיפתחו דלתות לחברות סטארט-אפ

הציבור יכול כעת להשקיע בסטארט-אפים דרך קרנות ההייטק  /  צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
הציבור יכול כעת להשקיע בסטארט-אפים דרך קרנות ההייטק / צילום:Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

*** הכתבה בשיתוף ומטעם IBI

מובילאיי, ווייז, וייבר, פלייטיקה ואם תרצו ללכת יותר רחוק, גם ICQ , צ'ק פוינט והדיסק און קי של אם סיסטמס. ב-20 השנים האחרונות, חברות טכנולוגיה ישראליות מייצרות אקזיט אחרי אקזיט שמעשיר את קופת הסטארט-אפ שהצליח במאות מיליוני דולרים ולפעמים גם מיליארדים, כשגם קרנות ההון סיכון שהשקיעו בחברה שהצליחה, זוכות לנתח נאה.

אולם למרות כל ההישגים הללו, כאשר בודקים איזה נתח מההצלחה הזאת הגיע לציבור הרחב, המספרים זעומים. רוב האנשים הרי אינם יכולים להשקיע בקרנות הון הסיכון שמהוות שחקן מרכזי במימון חברות סטארט-אפ, אלא אם יש להם מיליונים פנויים להשקעה. כך יוצא שהכסף הגדול נותר בקרנות ואצל משקיעים פרטיים, בעלי כיסים עמוקים במיוחד.

כעת, המצב הזה עשוי להשתנות. אבל לפני שנסביר כיצד, הנה קצת מספרים ונתוני מפתח: לפי דוח עדכני של IVC, השנה החולפת היתה שנת שיא בה חברות סטארט-אפ מקומיות גייסו כ-5.2 מיליארד דולר, גידול של כ-120% יחסית לשנת 2013 . אבל, כמה מתוך ה-5 מיליארד דולר הללו הגיעו מישראל? מהנתונים עולה כי רק 13% מהסכום שהושקע ב-2016 בסטארט-אפים ישראלים הגיע מקרנות הון סיכון ישראליות. כאשר רוב ההשקעות הגיעו ממשקיעים זרים - מכאן שמשקיעים ישראלים ייהנו פחות מאקזיטים, אם יהיו כאלה, בחברות ישראליות, מאחר והושקע בהן כסף זר.

היקפי האקזיטים בהייטק הישראלי במילארדי $/ IVC MEITAR EXIT REPORT 2017

וישנו גם עניין התשואות: מהסתכלות על תעשיית הסטארט-אפים המשגשגת בישראל, ניתן היה לחשוב שכל המשקיעים משתתפים בחגיגה ומשיגים תשואות פנומנליות. אולם, מבחינה מעמיקה של הנתונים, מסתבר שלא כל קרנות הון הסיכון הישראליות, אשר מהוות שחקן מרכזי בתחום , הציגו ביצועים מזהירים לאורך תקופה ארוכה, ביחס לאפיקי השקעה אחרים. מסתבר שאף על פי שאנחנו חיים בסטארט-אפ ניישן, שבה למעלה מ- 600 חברות עשו אקזיטים מצטברים בסכום של למעלה מ- 57 מיליארד דולר, בין השנים 2013-2017, ללא קל היה לרוב הקרנות הישראליות, להשיג תשואות נאות בעקביות. יחד עם זאת, יש גם קרנות הון סיכון ישראליות בולטות, לדוגמה: גלילות, קפיטל JVP וקרן מדעי החיים פונטיפק, אשר נמנות על רשימת 50 קרנות ההון סיכון הטובות בעולם לשנת 2016, על פי דוח של חברת המחקר האמריקנית Perqin.

קרנות ההייטק יוצאות לדרך

אז אחרי המספרים הללו, השאלה היא המצוינות. כלומר, איך מתרגמים את הצלחת ההייטק הישראלי לגיוסים רחבי היקף גם בשוק ההון, שיאפשרו לציבור, ובעצם לכולנו, להשקיע בסטארט-אפים וגם אולי להרוויח מהם?

גם המדינה נדרשה לסוגייה זו והחלה לפעול בנושא. לאחרונה הושקו ארבע קרנות נאמנות חדשות - המכונות קרנות הייטק. הן ישלבו בין מודל של קרן נאמנות לקרן הון סיכון, ויאפשרו גם למשקיעים פרטיים להשקיע בסטארט-אפים.

כאמור, קרנות ההייטק החדשות יפעלו בפורמט של קרן נאמנות סגורה, וכך יתאפשר לציבור להשקיע בהן ולגוון את תיק ההשקעות. לאחר ההנפקה, הן ייסחרו באופן רציף כמו נייר ערך ועל כן, ניתן יהיה למכור ולרכוש את היחידות - בכל יום מסחר.

המדינה אף מעניקה שלושה תמריצים להשקעה בקרן: הראשון- הגנה של עד 50 מיליון שקל מפני הפסד בגין השקעת הקרן בחברות מו"פ ישראליות (סטארט-אפים), - התמריץ השני גם הוא כולל הגנה על המשקיעים: קרנות שישקיעו למעלה מ-30% בסטראטאפים, זכאיות לקחת הלוואה של עד 100 מיליון שקל בערבות מדינה, במילים אחרות, אם הקרן לא תצליח לעמוד בהחזר החוב, המדינה תערוב לו ולא המשקיעים; ולבסוף, הקרן פטורה ממס המשקיעים ישלמו מס רווח הון בלבד, כמו ברוב קרנות הנאמנות.

הזדמנות ההשקעה בקרנות HIGH TECH / IBI

מה רוצים היזמים?

ד"ר דן אקס ודור לי-לו, שני חוקרי אקדמיה מאוניברסיטת תל אביב, הם שניים מבין חמשת היועצים למנהל קרן ההייטק של בית ההשקעות IBI (קרן אי.בי.אי 5 D Tech-Fund -טכנולוגיה עילית).

בואו להשקיע בהייטק הישראלי לצד יזמים מובילים! >>>

השניים בחנו את גורמי ההצלחה של חברות סטארט-אפ. לדבריהם, כדי להתחבר להצלחה של חברות סטארט-אפ ישראליות, צריך לשים לב, בין השאר, לשלושה דברים:

ד"ר דן אקס/ צילום: אילן בשור

הראשון הוא שמתוך מאות סטארט-אפים שמחפשים מימון, יש מספר לא גדול של חברות, אשר ההשקעה בהן מהווה קונצנזוס ומשקיעים רבים מעוניינים להשקיע בהן. חברות אלו נמצאות לרוב במצב של חיתום יתר, בו לדוגמה, הן מחפשות השקעה של 2 מיליון דולר, והמשקיעים מעוניינים להשקיע בהן סכום גבוה בהרבה.

השני הוא את מי מבין המשקיעים יבחרו אותם יזמים מחוזרים. מסתבר, כי אחד המאפיינים הדומיננטיים שהופכים משקיע לאטרקטיבי, כזה שהחברות הכי מבוקשות מעוניינות להגיע אליו - הוא פתיחת דלתות אצל ענקיות טכנולוגיה כגון פייסבוק, גוגל ואפל, והיכולת לגייס את קרנות הטכנולוגיה המובילות בעולם על מנת שישקיעו בחברה בשלבים הבאים.

המאפיין השלישי להצלחה קשור להרכב של המשקיעים בסיבוב הגיוס הראשון. מסתבר שסיכויי ההצלחה של חברות סטארט-אפ עולים משמעותית אם בסבבי הגיוס הראשונים של החברות מעורב " אנג'ל", שהצליח בגדול בתור יזם ולאחר מכן גם כמשקיע להוביל יזמים אחרים לאקזיט. בנוסף, האנג'ל משקיע את כספו האישי ולוקח חלק פעיל בהכוונת החברה.

להיצמד לאנג'לים

אקס ולי-לו בחנו אלפי חברות סטארט-אפ גלובליות שעשו אקזיט, וגם כ-2,000 חברות ישראליות בהן השקיעו קרנות וגופים בשנים 1996-2007.

דור לי-לו צילום: אילן בשור

"אחד הדברים שגילינו הוא שחברות סטארט-אפ רבות שואפות לקבל מימון מקרנות הון סיכון מובילות בעולם. מכיוון שכך, אם הן בעלות פוטנציאל גדול ויש להן אפשרות כזו, הן מעדיפות לדלג על השלב של קבלת מימון מרוב קרנות ההון סיכון הישראליות", מסביר לי-לו. זאת מכיוון שהקרנות הזרות המובילות בעולם, בפרט האמריקאיות, יכולות להשתמש בקשרים שלהן כדי לפתוח עבור החברה את השוק הבינלאומי ולאפשר ליזמים לשוחח עם גורמים בכירים בענקיות טכנולוגיה כמו גוגל ופייסבוק".

איך הן מגיעות לקרנות אמריקאיות?

"החוליה המקשרת לעיתים קרובות, היא משקיע פרטי ישראלי, שכבר הצליח מספר רב של פעמים ויש לו רשת קשרים ענפה. כש'אנג'ל' כזה משקיע בחברה, ולוקח חלק פעיל בהכוונתה, אז לא רק שסיכויי ההצלחה עולים, אלא גם סיכויי הכישלון צונחים ".

מודל השקעה של "כתף אל כתף"

מודל ההשקעה של קרן אי.בי.אי. (5 D Tech-Fund - טכנולוגיה עילית) מתבסס על העיקרון אותו בחנו אקס ולי-לו לפיו - הסטארט-אפים המחוזרים ביותר יעדיפו לדלג על קרנות הון סיכון מקומיות, אם יש להן את האפשרות לעשות זאת. המודל נצמד לשישית אנג'לים מובילים כאלה שהחברות מקוות כי יפתחו עבורן דלתות אצל ענקיות טכנולוגיה ובקרנות מובילות בחו"ל.

"פגשנו עשרות משקיעים פרטיים וגופים ומתוכם בחרנו שישה שעומדים להערכתנו בכל הקריטריונים: הם הצליחו הן בתור יזמים והן בתור משקיעים, הם מומחים לעולמות תוכן שונים בהייטק, סטארט-אפים רבים עברו דרכם, הם מקושרים עם קרנות ומשקיעים אמריקאים ומכירים את השוק", מסביר ד"ר אקס על בחירת האנג'לים איתם תעבוד הקרן. בין האנג'לים האלה אפשר למצוא יזמים, דירקטורים ומשקיעים בחברות שנמכרו לענקיות טכנולוגיה גלובליות כמו Ebay , פייסבוק, Lucent ועוד.

הרעיון שעומד מאחורי קרן ההייטק של IBI הוא השקעה כתף-אל-כתף. לדברי לי-לו, "כל אחד מהאנג'לים פותח בפני הקרן של IBI את האפשרות להשקיע בכל החברות בהן הם משקיעים. כאשר הם מתכוונים להשקיע בחברה מסוימת, הם מיידעים אותנו ויש לנו אפשרות להצטרף להשקעה, כמובן לאחר בדיקת נאותות ורק במידה ואנחנו מעוניינים בכך".

בשורה התחתונה, הבשורה של הקרנות החדשות חשובה. הן מאפשרות לנו, כציבור, להתקרב להייטק הישראלי ואולי לקחת בו חלק. במצב שבו כ-20% מהתל"ג מגיע ממגזר ההייטק ו-90% מהכסף שמושקע בו הוא כסף זר, למדינה יש אינטרס גדול לעודד אותנו להיכנס למשחק ולו רק למקרה שבו משקיעים בינלאומיים יעדיפו לקחת את הכסף שלהם למקומות אחרים. לציבור הישראלי נותר בינתיים לבחון את האופציה החדשה שנפתחה בפניו ולבחור האם לעשות בה שימוש.

בואו להשקיע בהייטק עם מי שכבר עשו אקזיט! >>>

האמור בכתבה זו אינו מהווה הצעה לרכישת יחידות בקרן ואינו מתיימר לכלול את כל המידע שמשקיע פוטנציאלי עשוי להידרש לו בשקילת רכישת יחידות הקרן ואינו מהווה ייעוץ השקעות או שיווק השקעות המחשב בצרכיו הייחודיים של כל משקיע.אין להסתמך על כתבה זו בעת קבלת החלטות השקעה כלשהן לגבי הקרן או החלטות השקעה אחרות. מידע מלא אודות הקרן ניתן למצוא בתשקיף הקרן המפורסם באתר האינטרנט של רשות ני"ע שכתובתו WWW.MAGNA.ISA.GOV.IL. האמור בכתבה זו מתבסס על מידע פומבי אשר פורסם לציבור ועשוי לכלול מידע צופה פני עתיד, לרבות תחזיות, הערכות ואומדנים אשר אפשר שיתבררו כלא מדויקים ו/או לא נכונים.

אין לראות באמור בכתבה זו משום התחייבות של מנהל הקרן להשגת תשואה עודפת ו/או התחייבות כי השקעה בקרן לא תוביל להפסדים, לרבות הפסדי קרן ההשקעה.

בשל מאפייניה הייחודיים של הקרן, השקעה בקרן עשויה להיות השקעה בעלת מאפייני סיכון שאינה מתאימה לכל משקיע ועל כן, בטרם השקעה בקרן, מוצע להיוועץ עם בעל רישיון, כמשמעותו בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995. (5-) (5D) עד 200% חשיפה למניות, עד 120% חשיפה למט"חלפירוט אודות התמיכה הממשלתית ומנגנון ההגנה ראה במסמכי המכרז של משרד האוצר באתר האינטרנט: www.mr.gov.il יובהר, כי הנפקת יחידות הקרן מותנית בגיוס מינימאלי ועל כן אין וודאות כי יחידות הקרן אכן יונפקו לציבור.

עקבו אחרינו ברשתות
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
היי טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
גלובס TV
✓ הרישום בוצע בהצלחה!