גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אילו קיצורי דרך מוכן לעשות כ"ץ למימוש הרכבת לי-ם במארס?

למרות הכרזות שר התחבורה כי הקו יחל לפעול בקרוב, בדיקת "גלובס" מגלה כי העבודות רחוקות מלהסתיים, והמבצעים מתעלמים מכללי בטיחות ■ מבקר המדינה הזהיר כי החיפזון עלול לסכן חיי אדם

ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
ישראל כץ / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

חודש בלבד לפני פתיחתו המתוכננת של הקו המהיר לירושלים, בדיקת "גלובס" מגלה כי העבודות רחוקות מלהסתיים, ויותר מכך - מהנדסים ומומחי בטיחות מזהירים כי אם אכן יופעלו הרכבות בסוף חודש מארס, כפי שמכריזים בימים האחרונים שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ובכירי משרדו, עלול להתרחש אסון. דוחות בקרה מהימים האחרונים והערכות בעל-פה של מומחים שהגיעו לידי "גלובס", קובעים באופן חד-משמעי שלא ניתן להפעיל את הקו לרכבות נוסעים לפני חודש אוגוסט, לכל המוקדם.

כאמור, בדיקת "גלובס" מגלה כי העבודות רחוקות מלהסתיים: כך, הנחת המסילות נמצאת עדיין בעיצומה, מערכות התקשורת במנהרות פועלות באופן חלקי, הנחת תשתיות החשמול עדיין לא הסתיימה ולא בוצעו בדיקות התאמה חיוניות בין המערכות השונות. חמור מכך, מידע שהגיע ל"גלובס" מצביע על התעלמות מכללי הבטיחות במאמץ הקדחתני לסיים את הפרויקט בזמן. זאת, בזמן שמבקר המדינה כבר הזהיר בדוח האחרון כי החיפזון לסיים את הפרויקט עלול לסכן חיי אדם (ראו ידיעה נפרדת).

"עושים שטויות בישורת האחרונה"

"אין סיכוי סביר שהפרויקט יושלם בזמן מבלי שיעברו על כללי הבטיחות", אמר היום בשיחה עם "גלובס" מהנדס חשמל בכיר שמלווה את הפרויקט. "גם אם יסיימו את כל העבודות בזמן, חייבים לבצע טסטים על כל המערכות במשך כמה חודשים. אני מלווה כמה פרויקטים בחו"ל, ולא ראיתי כזה דבר בעולם, אולי רק במדינות עולם שלישי כמו הודו, ששם אנשים נוסעים על גגות הקרונות. יש לחץ מאוד גדול ממשרד התחבורה לסיים את הפרויקט בזמן, אז ברכבת לא מעזים להגיד שזה לא יהיה מוכן בזמן".

לדבריו, שתי המערכות החשובות ביותר שחייבות לעבור טסטים במשך כמה חודשים הן מערכת החשמל והשליטה והבקרה. "אם הכבלים שנוגעים ברכבת לא מסונכרנים היטב עד לרמה של מילימטר בודד, קיימת סכנת קריסה - גם במהלך הנסיעה".

נזכיר, כי לפני חודש הזמין שר התחבורה כ"ץ עיתונאים לנסיעת מבחן ראשונה של הקו באזור משמר איילון (קטע של 12 קילומטרים), והכריז על ה-30 במארס כמועד להפעלת המסילה הראשונה בפרויקט. בשבוע שעבר, הודיע המשנה למנכ"ל משרד התחבורה, קובי בליטשטיין, כי החל מה-29 במארס ניתן יהיה לנסוע מירושלים לתל-אביב ובחזרה ב-30 דקות. ביום חמישי האחרון נפגש כ"ץ עם מנכ"ל רכבת ישראל, שחר איילון, וביקש לדעת האם העבודות על הפרויקט יושלמו בזמן, ונענה בחיוב.

ואולם, כאמור, משיחות עם קבלנים ומהנדסים שמעורבים בפרויקט מצטיירת תמונה שונה. העבודות בכל המערכות העיקריות שמרכיבות את הפרויקט עדיין לא הסתיימו - שלא לדבר על בדיקות התיאום והסינכרוניזציה ביניהן שאמורות להימשך חודשים לפני שניתן יהיה להעביר על הקו רכבת נוסעים. הדוגמה הבולטת ביותר למצב העבודות היא הגשר של הרכבת בכניסה לירושלים (גשר 10). הגשר עצמו עומד והנחת המסילה על גביו הושלמה בימים האחרונים, אבל דבר בסיסי מאוד עדיין חסר - עמודי חשמול.

הנחת עמודי החשמול על הגשר צפויה לארוך כמה שבועות, בין היתר, בגלל הגובה הרב שלו שמגיע בשיא ל-100 מטרים - אך העבודות עצמן טרם החלו. יצוין כי חשמול הרכבת והצבת עמודי החשמל אינם באחריות חברת החשמל, אלא באחריות חברת "semi" הספרדית שזכתה במכרז בהיקף של 2 מיליארד שקל לפני שנתיים. על-פי בקשת הרכבת, חברת החשמל סייעה בשתי נקודות חיבור זמניות לחשמל - בשער הגיא ובסמוך לביה"ס הולץ בתל-אביב.

מה חסר להשלמת קו הרכבת

נקודה בולטת נוספת היא תחנת ההגנה בתל-אביב - התחנה הסופית או תחנת המוצא של הקו. גם העבודות לחיבור תחנת ההגנה לחשמל עדיין רחוקות מסוים, למרות שמדובר בפרויקט מורכב מאוד שאמור להתבצע בשטח עירוני צפוף. "אני עוקב מהצד אחרי העבודות האלה ואני פשוט לא מבין", אמר היום מהנדס חשמל בכיר אחר שנמצא בקשר שוטף עם מהנדסים בקו. "או שהשר לא מעודכן או שאני לא יודע מה, אבל זה יהיה טירוף להכניס רכבת נוסעים לקו הזה בעוד חודש".

נושא מהותי נוסף שרחוק מסיום הוא נסיעות המבחן. לפי התכנון, רכבות עמוסות מטען אמורות לנסוע על-גבי המסילה על-מנת "לגהץ" אותה. הבדיקה הייתה אמורה להימשך 7 חודשים, אך בפועל החלה רק בינואר האחרון ובחלקים מסוימים של התוואי כלל לא נערכו נסיעות כאלו.

בדיקת "גלובס" אף מגלה כי הרכבות נוסעות בתוך המנהרות שלאורך התוואי, זאת למרות שמערכות התקשורת בהן עדיין לא עובדות. מדובר בסטייה של ממש מכללי הבטיחות שאוסרים על הכנסת רכבות לתוך מנהרות בהיעדר מערכות תקשורת פנימיות שיכולות להתריע במקרה של תקלה או חלילה תאונה.

נושא נוסף שהוא בעל חשיבות קריטית מבחינת בטיחות הנוסעים הוא התיאום בין מערכות החשמול והאיתות. בדיקות התיאום בין שתי המערכות המרכזיות הללו לא יכולות להתבצע בצורה מהסיבה הפשוטה שהקו עדיין איננו מחושמל לכל אורכו. "חיכו כמעט עשור וחבל שעושים שטויות בישורת האחרונה", אמר ל"גלובס" גורם בענף התחבורה.

להקל על הפקקים בין ירושלים לתל-אביב

הקו המהיר לירושלים, שנחשב לפרויקט הגדול ביותר של משרד התחבורה, נאמד ב-7 מיליארד שקל ואמור לחבר את בירת ישראל למטרופולין גוש דן ואזור המרכז ולהביא להקלת גודש התנועה. משך זמן הנסיעה הצפוי בקו המהיר מתל-אביב לבנייני האומה בירושלים, תחנת היעד הסופית של הקו שנמצאת בעומק של כ-80 מטרים מתחת לפני השטח, עומד על פחות מ-30 דקות.

הפרויקט החל את דרכו עוד ב-2001, אולם בעקבות שורת ליקויים ניהוליים נדחה מועד השלמתו מ-2008 ל-2017 ולאחר מכן לסוף מארס השנה. אורכו הכולל של הקו הינו כ-57 קילומטר, מתוכם כ-32 ק"מ בתוואי חדש מאזור כפר דניאל ועד לירושלים, הכולל מערכת של 9 גשרים (באורך של כ-3 ק"מ) ו-5 מנהרות (באורך של כ-19 ק"מ). מערכת זו נועדה לאפשר קו נסיעה ישר, רצוף ומהיר.

בשלב הראשון, אמורה הרכבת להפעיל מסילה אחת מתחנת האומה בירושלים לתחנת רכבת ההגנה בתל-אביב. תדירות הרכבת תעמוד בחודשים הראשונים להפעלתה על שתי רכבות בשעה, לכל כיוון. בשלב השני, שיחל כמה חודשים לאחר מכן, תפעיל הרכבת שתי מסילות בין תחנת האומה לתחנת ההגנה, ותדירות הרכבת תגדל לשלוש רכבות בשעה. בעתיד תגדל תדירות הרכבת לשש רכבות בשעה, בשעות השיא.

נציין, כי בפרויקט נרשמו מספר שיאים מקומיים: בניית הגשר הארוך בישראל באורך של 1.25 ק"מ, הגשר הגבוה ביותר שמגיע בשיאו לכ-90 מטר, תחנת הרכבת העמוקה ביותר בעומק של 80 מטר, וגם זמן התכנון והביצוע הארוך של כמעט שני עשורים.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה : "תוכנית המעבר להנעה חשמלית וסלילת הקו המהיר לירושלים אושרה במוסדות התכנון וממומשת עקב בצד אגודל כנדרש.

"הדבר נעשה בשיתוף פעולה הדוק בין כל הגופים הרלוונטיים ובהירתמות מלאה של כולם. נעשים מאמצים ניכרים לסיים את העבודה ולפתוח את הקו כמתוכנן, ובלבד שהיבטי הבטיחות יניחו את הדעת ויבטיחו את ביטחון הנוסעים".

מבקר המדינה הזהיר בעבר מקיצורי דרך שיסכנו את בטיחות הנוסעים

"למרות ההחלטה של חברת הרכבת לסיים את פרויקט הקו המהיר לירושלים במארס 2018, גורמים במשרדי התחבורה והאוצר ובחברת הבקרה מעריכים שעבודות החשמול בקו המהיר תל-אביב-ירושלים לא יסתיימו לפני סוף 2018", כך כתב מבקר המדינה בדוח הביקורת השנתי האחרון שלו שהתפרסם באוקטובר האחרון. המבקר ציין כי הרכבת עצמה הודתה בפני שר התחבורה בדצמבר 2016 כי "היעד (מארס 2018 - ע.ב) בלוחות הזמנים לקו המהיר תל-אביב-ירושלים הוא שאפתני וקשה, ולהשגתו נדרש סיוע מכל הגורמים הרלוונטיים".

"מבקר המדינה מעיר לחברת הרכבת כי שאיפתה להפעיל את הקו המהיר תל-אביב-ירושלים במארס 2018 עלולה לגרום לקיצורי דרך, לפגום באיכות הפרויקט, לפגוע בבטיחות ולהגדיל את העלות הכוללת של הפרויקט בעתיד עקב הצורך בתיקון ליקויים", כתב המבקר וקבע כי "על חברת הרכבת להקפיד על כללי מינהל תקין, ובכלל זה קיום הליכי קבלת החלטות סדורים ומקיפים כדי להימנע מקבלת החלטות חפוזות. משרד מבקר המדינה מעיר לחברת הרכבת ולוועדת ההיגוי העליונה כי עליהן לנתח את מצב הפרויקט כיום ולהסיק מסקנות מגובשות בדבר השלמתו, תוך התייחסות להיבטים של לוחות זמנים, העלויות הכספיות, איכות הביצוע והבטיחות. כמו כן, על חברת הרכבת להדק את הפיקוח על הקבלן המבצע את עבודות התשתית ולבדוק שאכן הוא מבצע את כל התחייבויותיו על-פי הנדרש".

המבקר מציין שורת דוחות בקרה חריפים שכתבה חברת הבקרה של הפרויקט שבהם היא מתריעה על שלל ליקויים. כך למשל, ב-2016 נכתב כי "חברת הבקרה מבקשת להתריע כי מסתמן פיגור ניכר בביצוע קבלן תשתיות החשמול, כולל פיגור של כחצי שנה בתכנון, פיגור בהזמנות הציוד הקריטי, חוסר בלוחות זמנים מאושר לביצוע, חוסר בתוכנית עבודה מפורטת לביצוע המקטעים הקריטיים באיילון ועוד. בנוסף, אין לוחות זמנים לפעילות מעבר לשלב הראשון של הרצליה - בנייני האומה (התחנה האחרונה בקו - ע.ב). תפקוד הקבלן צריך לעורר חשש כבד בנוגע ליכולת ביצוע הפרויקט, על כל שלביו ביחס ליעדי רכבת ישראל".

בדוח תיאר המבקר את מורכבותו הרבה של הפרויקט וציין כי הפעלת הקו המהיר תל-אביב-ירושלים מחייבת הפעלת רכבת חשמלית, בעיקר בגלל מגבלות השימוש בקטרי דיזל במנהרות הארוכות שנחפרו לצורך הפרויקט. "חשמול הקו המהיר לירושלים דורש את בנייתן של לפחות ארבע תחנות השנאה רכבתיות", כתב המבקר והוסיף כי "פתיחת הקו המהיר תל-אביב-ירושלים מותנית בהשלמת פעולות נוספות בתחומים רבים בחברת הרכבת, כגון שינוי מערכות האיתות והבקרה, החלפת מסילות, התאמת דרישות הבטיחות ועוד".

עוד כתבות

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

מגמה מעורבת בוול סטריט; רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%, שיאומי ב-12%

נאסד"ק יורד ב-0.2% ● סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי / אילוסטרציה: Shutterstock

הטבת המס הגדולה שהבטיחה הממשלה נכנסה לתוקף. מה יקרה לנטו שלכם?

הורים לילדים שגילם עד שלוש יקבלו החל מתלוש השכר הקרוב תוספת של נקודות זיכוי, אשר תגדיל להם את ההכנסה הפנויה ● ואולם, מומחים טוענים כי הטבת המס לא תשפיע על מי שבאמת זקוק לה

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

ביתן של קבוצת צ'אנגן בתערוכת מכוניות בסין / צילום: ap, Ng Han Guan

קבוצת הרכב השלישית בגודלה בסין בדרך לישראל

משלחת בכירה של צ'אנגן (Changan) סינית נערכת לייצא לישראל, הכניסה של החברה לישראל היא חלק ממהלך ההתרחבות הגלובלית שעליו הכריזה השנה ● מרצדס E קלאס והקרוסאובר של פורד: הדגמים החשמליים שבדרך ● השבוע בענף הרכב

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

צילומים: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת, אייל רדושיצקי, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כועסים על היציאה לפגרה, אבל הבעיה עמוקה מזה

הבנקים כביכול תחת אש, אבל לא צפויים לספוג ריקושטים כבדים ● פגרת הכנסת מעוררת ביקורת, אבל לא היא הבעיה ● והטעם לפגם בפרס על צילום העיתונות ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים