גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ביהמ"ש: לא ניתן להקים תחנת משטרה במבנה בזק ברח' לינקולן

השופטת צילה צפת מתחה ביקורת על המדינה, שבכובע אחד אוחזת אינטרס בהשכרת המבנה לתחנת משטרה - ובכובע אחר, של וועדת הערר, היא הגוף שמאשר או לא מאשר את השימוש במבנה: "עמדת המדינה מעוררת קושי של ניגוד עניינים"

המבנה המיועד למשטרה / צילום: אמיר מאירי
המבנה המיועד למשטרה / צילום: אמיר מאירי

סופית: היזם ישראל לוי לא יוכל להשכיר את מרכזיית בזק ברחוב יהודה הלוי פינת לינקולן בתל-אביב למשטרת ישראל - כך קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, צילה צפת, שדחתה את העתירה שהגישה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב נגד החלטת ועדת הערר המחוזית שלא לאשר שימוש של תחנת משטרה במבנה, זאת מאחר שתחנת משטרה אינה עונה על הגדרת השימושים הציבוריים המותרים בו.

בפסק הדין נחשף כי במהלך השנים האחרונות ובשל אי-הוודאות לגבי הקמת תחנת המשטרה, ביטל לוי את ההסכם עם המדינה להשכרת המבנה למשטרה, והמדינה תבעה את לוי בדרישה לאכוף את ההסכם.

מדובר במבנה בן 5 קומות, ששימש בעבר כמרכזיית בזק, אותו רכש היזם ישראל לוי מחברת חבס ב-46 מיליון שקל בשנת 2014. יעוד המבנה הוא ציבורי, ומותרים בו שימושים כגון מבני חינוך, מבני רווחה, שירותי חירום, שירותי דת, בריאות וכדומה.

לוי חתם על הסכם עם המדינה כי ישכיר את המבנה לתחנת משטרה, והגיש בקשה לשימוש חורג מהיתר לצמיתות, כך שהמבנה יוכל לשמש תחנת משטרה בשתי הקומות הראשונות, לצד הרחבת מרתפים לטובת חניון שהכניסה אליו תהייה מרחוב כורש המאופיין בבנייני מגורים.

תחנת המשטרה, אגב, הייתה אמורה להחליף את תחנת משטרת לב תל-אביב הפועלת ברחוב דיזינגוף 221, אשר עתידה לפנות את המבנה, שאף הוא בבעלות לוי, לטובת פרויקט מגורים ומלונאות. כנגד הבקשה הוגשו התנגדויות שנדחו על-ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, שאישרה את הבקשה לשימוש חורג בנובמבר 2015.

חברות מועצת עיריית תל-אביב, ציפי ברנד, שלי דביר וגבי לסקי, הגישו ערר לוועדת הערר המחוזית, שקיבלה את הערר באוגוסט 2016, זאת בנימוק כי החלטת הועדה המקומית התקבלה תוך ניגוד עניינים של חבר המועצה אלון סולר, שהוא בן זוגה של אדריכלית העובדת במשרד האדריכלים "בר אוריין" שהגיש את בקשת ההיתר. בנוסף, ועדת הערר קיבלה את הערר אף בנימוק מהותי כי לא ניתן לאשר שימוש של תחנת משטרה כחורג מהיתר, מאחר שמשטרה אינה מופיעה ברשימת השימושים המותרים. את חברות המועצה ייצג עו"ד דוד שוב.

הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב לא ויתרה והגישה באוקטובר 2016 עתירה מינהלית נגד ועדת הערר המחוזית (מהלך מפתיע, שכן מדובר בפרויקט שיזם פרטי מבקש להקים, ולא העירייה עצמה). הוועדה המקומית טענה כי לא נפל פגם של ניגוד עניינים בהחלטתה לאשר את ההיתר, שכן לסולר לא היה כל אינטרס אישי בבקשה, שכן בת זוגו היא עובדת שכירה במשרד "בר אוריין" שבו 40 אדריכלים. זאת בנוסף לעובדה כי ההחלטה לאשר את הבקשה התקבלה ברוב של 15 קולות, לעומת 8 מתנגדים בלבד. בנוסף טענה הוועדה המקומית כי שימוש של תחנת משטרה נופל בהגדרה של "שירותי מינהל וחירום עירוני וציבורי", ועל כן ניתן לאשרו.

מנגד טענו חברות המועצה כי עיריית תל-אביב יודעת כבר 19 שנה על הכוונה לפנות את תחנת המשטרה מרחוב דיזינגוף וכשלה במציאת פיתרון חלופי הולם. הן עמדו על כך שאין לאשר במקום תחנת משטרה, מאחר שהמילה "משטרה" אינה מוזכרת ברשימת השימושים המותרים בתוכנית. חברות המועצה אף ציינו כי קיימת התנגדות ציבורית נרחבת להקמת תחנת משטרה במקום.

במסגרת ההליך, טענו גם בעלי בניין ברחוב כורש 16, המצוי בסמוך למבנה, כי תחנת משטרה תפגע באיכות חייהם של דיירי הסביבה עקב הרעש שייגרם 24 שעות ביממה, עומסי תנועה שייגרמו עקב כניסה ויציאת רכבי משטרה ואזרחים שיבואו לקבל שירות מהמשטרה, כמו גם הפעלת צופרים.

מנגד, לוי, יזם התוכנית, טען כי המתנגדים שוגים בהנחה כי תחנת משטרה תהווה מטרד, שכן שימושים ציבוריים אחרים המותרים במקום מהווים מטרד עוד יותר גדול מתחנת משטרה שעיקר עבודתה משרדית.

הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה מציגה: משטרת הבעיות

באופן תמוה, במארס 2013 ימים ספורים לפני מועד הדיון בעתירה, הודיעה ועדת הערר בהודעה משותפת עם ועדת הערר המחוזית ומשטרת ישראל, כי החלטתה מבוטלת, מאחר שהדיון בנוגע לשימושים המותרים יחזור לוועדה המקומית.

בית המשפט דרש מהמדינה להעביר את עמדתה בכתב, וזו העבירה ביוני 2017 את עמדתה והבהירה כי יש להשיב את הדיון לוועדה מקומית, וכי אין לכבול את שיקול-דעתה של הוועדה המקומית, שכן ניתן להתיר את השימוש המבוקש.

בפסק הדין מתחה השופטת צילה צפת ביקורת על התנהלות המדינה: "טענת המדינה כי ניתן להתיר את השימוש המבוקש מכוח התוכנית - נאמרה בשפה רפה וללא כל נימוק", קבעה.

עוד עולה מפסק הדין כי במהלך ההליכים ביטל היזם ישראל לוי את הסכם השכירות עם המדינה, לפיו המדינה תשכור את המבנה לטובת תחנת משטרה, ואילו המדינה הגישה תביעה נגד לוי בדרישה לאכוף את הסכם השכירות.

"עמדת המדינה מעוררת קושי של ניגוד עניינים" קבעה צפת. "המדינה - אשר מייצגת בכובעה האחד את משטרת ישראל, בעלת אינטרס כלכלי לקיים את ההסכם עם היזם ולהעתיק את משכנה של תחנת לב תל-אביב ברחוב דיזינגוף במהירות האפשרית לבניין בזק אשר בבעלות היזם - מצויה למעשה בניגוד אינטרסים, עת היא מייצגת בכובעה השני את ועדת הערר, המחויבת לבחון באופן בלתי מוטה ונטול אינטרסים את השאלה האם התוכנית מאפשרת שימוש של תחנת משטרה בבניין בזק כחריגה מהיתר".

השופטת הגדירה את ההסכמות אליהן הגיעו ועדת הערר והוועדה המקומית "תמוהה".

צפת קבעה כי החלטת ועדת הערר הייתה סבירה, וכי תחנת משטרה אינה עונה על הגדרת "שירותי מינהל וחירום עירוני וציבורי", שכן שירותי חירום ופעלים רק בעת חירום וסגורים ברוב ימות השנה, בניגוד לתחנת משטרה. "אין דומה רמת המטרד לסביבה שנגרמת משימוש של תחנת משטרה שוקקת ופעילה 24 שעות ביממה בכל ימות השנה, על כל הרעש והעומס הכרוכים בכך - לפעילות של שירותי חינוך, דת בריאות וספורט", קבעת צפת בפסק הדין.

היא מתחה ביקורת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב, שביקשה להשוות תחנת משטרה שפועלת 24 שעות ביממה לבית אבות הפועל אף הוא באופן רציף, ומשרדי הג"א, העונים להגדרת חירום. "אין לקבל השוואה זו" קבעה צפת. "משרדי הג"א אינם פעילים 24 שעות ביממה אלא בשעת חירום, עת בשאר ימות השנה מדובר בפעילות שקטה ומתונה. בית אבות, לרבות מחלקה סיעודית, משמשים מקום מגורים לאוכלוסייה בוגרת, הפעילות בו מבוצעת בין כתליו, והמטרד שנגרם מדייריו, לרבות מטפליהם, נמוך בהרבה מזה הנגרם בסביבת מגורים רגילה", נימקה צפת בפסק הדין וקבעה כי לא ניתן להכליל תחנת משטרה ברשימת השימושים המותרים בהיתר.

עוד היא קבעה כי נכון שישנה חשיבות לאומית בהקמת תחנות משטרה, אך הדבר אינו רלוונטי כאשר השימוש אינו תואם את תוכנית בניין העיר.

צפת דחתה את העתירה והשיתה על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל-אביב הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל. 

עמותת התושבים "ירוק וגם בטון", שהובילה את המאבק הציבורי כנגד הקמת תחנת משטרה במבנה מרכזיית בזק מסרה כי "צר לנו, שלמרות שכבר לפני חצי שנה משטרת ישראל הודיעה שהיא מוותרת על המבנה, עיריית תל אביב המשיכה להתעקש ולבזבז את זמנו של בית המשפט בעתירת סרק. זהו ניצחון גדול לשלטון החוק, לתושבי תל אביב ולחברות וחברי המועצה שתמכו בתושבים. אנו שמחים שהשכל הישר ניצח, ושניסיונות העירייה לקדם מיזם נדל"ן בניגוד לחוק התכנון ותוך ניגוד עניינים כשלו באופן סופי. מכיוון שהיזם שמחזיק במבנה הודיע כבר כמה פעמים שאין בכוונתו להקפיד על ייעודו הקהילתי של המבנה, אנו מצפים שהעירייה תקיים את התב"ע כלשונה, תפקיע את הבניין באופן מיידי, ותמקם בו שירותי חינוך, קהילה ורווחה, החסרים מאוד במרכז תל אביב".

עוד כתבות

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

טסלה ונטפליקס. תוצאות הפוכות ותזכורת / צילומים: Shutterstock

שתי ענקיות, תוצאות הפוכות ותזכורת לכלל החשוב של עונת הדוחות

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה דוח רבעוני מאכזב, אבל המניה זינקה בפתיחת המסחר ב־13% ● בשבוע שעבר קרה בדיוק ההפך לענקית טכנולוגיה אחרת, נטפליקס, שמנייתה צנחה למרות תוצאות חיוביות ● הסיבה: המלכות האמיתיות של עונת הדוחות הן התחזיות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

השופט איתן אורנשטיין / צילום: דוברות בתי המשפט

פסק הבורר של אורנשטיין בתיק גרטנר נגד גרטלר נחשף. כל הפרטים

מאבק משפטי בן 14 שנה בין האחים משה ומנדי גרטנר למיליארדר דן גרטלר הוכרע בפסק בוררות של השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● לגלובס נודע כי 95% מהתביעה של האחים גרטנר נדחתה • ערב החג ביקש גרטלר לפסול את אורנשטיין מתפקידו כבורר בתיק, אך נדחה ● הטענות לתרמית ומצגי השווא שטענו האחים נדחו

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

מסחר מסביב לשעון? בוול סטריט שוקלים שינוי קיצוני

בורסת ניו יורק שלחה סקר לסוחרים בנושא מפתיע במיוחד ● על פי דיווח בפייננשל טיימס, הבורסה בדקה מה דעתם על מסחר מסביב לשעון - 24/7, או 24 שעות בשבוע המסחר ● ומי מציע את זה כבר היום?

רה''מ בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

ההצעה הישראלית החדשה: 20 חטופים תמורת חזרה לצפון

גורם בכיר בממשל ביידן: יש עסקה על השולחן, בקרוב נדע יותר ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' • צה"ל תקף הלילה מטרות חיזבאללה במרחב מרון א-ראס • דובר צה"ל: סרטון החטוף מהשבי - קריאה דחופה לפעולה • עדכונים שוטפים

מייסדי Deci / צילום: יח''צ

דיווח: אנבידיה בדרך לרכוש חברה ישראלית נוספת

חברת הסטארט-אפ דסי (Deci AI), אחת משלוש החברות הישראליות המפתחות מודלים של שפה, הוקמה לפני ארבע שנים בלבד וגייסה עד כה 55 מיליון דולר ● אמש רכשה אנבידיה את ראן איי.איי (Run:AI) הישראלית, בכ-680 מיליון דולר

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רונן דר (מימין) ועמרי גלר, מייסדי Run:AI / צילום: Run:AI

עכשיו זה רשמי: אנבידיה קונה את החברה הישראלית הזו בסכום עתק

אנבידיה הודיעה על רכישת חברת הסטארט-אפ ראן איי.איי (Run:AI), בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר, מתוכם 100 מיליון דולר יוקצו לשימור יזמים ועובדים ● החברה פיתחה מערכת הפעלה למעבדים גרפיים, המשפרת את יעילות פעילותם

מטבע דני עתיק. האוסף של ברון מוערך בכ-72 מיליון דולר / צילום: Shutterstock, ABARONS

בעשרות מיליוני דולרים: אוסף המטבעות העתיק שעומד למכירה

מתוך חשש לעתיד התרבות הדנית, יצרן החמאה לארס אמיל ברון, שאסף מטבעות, מדליות ושטרות חוב, אסר על מכירתם במשך 100 שנים ● כעת האוסף מותר למכירה, והוא שווה סכום עתק

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק