גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

למרות התדמית: נתניהו לא באמת המציא את ההייטק הישראלי

האם תעשיית ההייטק המקומית משגשגת הודות למדיניות הכלכלית של נתניהו - ולמה הוא לא מתאים לנהל את גוגל, בלי קשר להמלצות המשטרה? ■ דעה

בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר
בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר

תתעלמו מהמלצות המשטרה, אפשר לזרוק אותן לפח. כי בנימין נתניהו הוא מלך ההייטק הישראלי. בגללו ההייטק שלנו משגשג ופורח. כתוצאה מהמדיניות הכלכלית החכמה שלו זורמים לכאן ללא הפסקה כספי משקיעים זרים. האקזיטים הישראלים הגדולים בכל הזמנים, החל מוויז וכלה בעסקת הענק של מובילאיי, קרו כאן תחת משמרתו ובזכותו. חברות ענק בינלאומיות משחרות לפתחנו כי נתניהו גרם להן להגיע הנה, לאומת הסטארט-אפ. הוא גם הפך אותנו לאומת הסייבר ולמובילים עולמיים בתחום הרכבים האוטונומיים.

ההייטק הישראלי נמצא בפריחה חסרת תקדים, וזאת כמובן תוצאה ישירה של מנהיגותו הבלתי מעורערת של ראש ממשלת ישראל, גם בתחום הזה. ובכלל, אילו רק רצה, אלמלא החליט להקדיש את חייו לטובת האומה ולחיות חיי צניעות והקרבה, נתניהו יכול היה להיות מנהל של חברת הייטק מצליחה. הוא יכול היה להיות נשיא גוגל ולהרוויח מאות מיליונים בשנה. דרך אגב, הוא גם יכול היה להיות נשיא ארצות-הברית, אילו רק רצה.

האם אתם מסכימים להצהרות האלו בלב שלם? האם אתם חולקים עליהן בכל נימי נפשכם? כמקובל במקומותינו בימים אלה, התשובה לשאלות האלו תלויה בדעתכם הפוליטית ולא בחקר מעמיק שקיימתם בנושא ההיסטוריה של ההייטק הישראלי והגורמים שהביאו אותו לאן שהוא היום. אבל, מאחר שהדברים המובאים לעיל ודומים להם נכתבו הרבה יותר מפעם אחת במקומות שונים ובגרסאות שונות, יש מקום לכתוב כאן, בטור המלווה את ההייטק הישראלי כבר למעלה מעשור (אפילו קצת יותר מרצף השלטון הנוכחי של ראש הממשלה בנימין נתניהו) כמה אמיתות לגבי ההייטק הישראלי. לצורך בדיקת ההנחות שיובאו להלן נעזרתי במספר אנשים, ממובילי ההייטק הישראלי, שהיו כאן די שנים כדי לצפות בהולדתו של העידן הנוכחי, בצמיחתו ובהפיכתו למה שהוא היום: מנוע משמעותי ביותר, יש שיאמרו מוביל, בכלכלה הישראלית ובתדמיתה הבינלאומית של ישראל כמעצמת חדשנות ויזמות. אז מה אתם אומרים? האם בזכותו, למרות או בכלל בלי קשר לנתניהו הגענו עד הלום?

הממשלות בעיקר לא הפריעו

הנה המכנה המשותף הרחב לדעותיהם של כל מי שצופים בפלא הזה, שנקרא ההייטק הישראלי: נראה, שהסיבה המרכזית להגעתו לאן שהוא, היא שממשלות ישראל בשלושים השנים האחרונות - בחוכמה רבה - בעיקר לא הפריעו להייטק הישראלי לצמוח ולעצב את עצמו באופן דומה למקביל שלו בעמק הסיליקון, תוך ההתאמות הנדרשות. אמנם, ממשלות ישראל, דרך זרועותיהן השונות, אכן נקטו פה ושם, במיוחד בשנות התשעים של המאה הקודמת, יוזמות חשובות. אבל, החופש שהן נתנו להייטק להתהוות ולפרוח, ללא רגולציה מיותרת וללא התערבות מוגזמת, בהתאם לכללי הכלכלה החופשית, הוא הגורם המכריע בהגעתנו למעמד של אומת הסטארט-אפ. כי החופש הזה איפשר לאלפי יזמים אמיצים ובעלי חשיבה מקורית ולמשקיעים שחברו אליהם כדי לממן את המיזמים שלהם, לשחק את המשחק הנכון בהקשר הזה. להקים חברות חדשניות, להצליח וגם להיכשל, ולדחוף את גלגלי כלכלת ההייטק קדימה. לא תמיד זה היה פשוט, במיוחד לא בתקופות בהן נאלצו לבצע החלטות קשות כמו פיטורים כואבים או - רחמנא ליצלן - לדרוש מעובדים לעבוד בשבתות וחגים, אבל ממשלות ישראל לא התערבו ויש לתת להן קרדיט גדול על כך. גם לממשלת נתניהו, כמובן, ולעומד בראשה.

בנוסף, אסור להפחית בחשיבותן של מספר יוזמות ממשלתיות שנתנו להייטק הישראלי דחיפות משמעותיות ביותר. התוכנית הממשלתית לעידוד השקעות הון סיכון והערבויות הכספיות לקרנות היוזמה נתפסת על ידי רבים, בצדק, כבסיס להתהוותו של העידן החדש בהייטק הישראלי. מעבר לכך שהיוזמה הזו מימנה עשרות רבות של חברות סטארט-אפ, היא גם הניחה את הבסיס להתהוותו של שוק ההון סיכון הישראלי. זהו השוק שמממן עד היום את ההייטק הישראלי, בשנים האחרונות בסדרי גודל של כ-5 מיליארד דולר בכל שנה. והנה החדשות הקשות, לתשומת ליבם של המעריצים: תוכנית יוזמה הושקה על ידי שר האוצר אברהם בייגה שוחט בשנת 1993 ויישומה התבצע בתקופת ממשלת ראש הממשלה המנוח יצחק רבין. גם אם תיכתב ההיסטוריה מחדש, כפי שאנחנו רואים שקורה מדי פעם אל נגד עינינו, אי אפשר לקחת את הבסיס הכל כך משמעותי הזה להצלחת ההייטק הישראלי ממי שיצרו אותו ובראשם יריבו הפוליטי המר כל כך של נתניהו.

תוכנית יוזמה לא היתה גורם יחיד. חוק עידוד השקעות הון משנות ה-50 של המאה הקודמת, שעודכן ועבר ריענון משמעותי בסוף שנות ה-80 ובשנות ה-90, איפשר מדיניות מיסוי אטרקטיבית עבור משקיעים זרים, המהווים את החמצן ומקור החיים של ההייטק הישראלי (למעלה מ-90% מהמימון של חברות סטארט-אפ מקומיות מגיע מחוץ לישראל). כמו כן החוק הזה איפשר לעודד השקעות במפעלי ייצור בפריפריה, היווה את הבסיס לתמיכה בחממות טכנולוגיות ובמשרד המדען הראשי (כיום רשות החדשנות), והעניק את המוטיבציה הנדרשת לחברות ענק בינלאומיות ובראשן אינטל, להקים כאן את מפעיל הייצור שלהן ולרכוש בישראל אלפי חברות צעירות במהלך שלושים השנים האחרונות. קרן בירד, שמיסדה שיתופי-פעולה בין חברות אמריקאיות וישראליות, היתה אף היא גורם מניע חשוב, גם בגלל ההיבט הציבורי שלה משני צדי האוקיינוס. הקרן הזו הוקמה בכלל בסוף שנות ה-70, ומן הסתם רבים לא מכירים את עצם קיומה ותרומתה החשובה להייטק המקומי. כל אלה היו כאן היו לפני נתניהו. למרות זאת, מגיע לראש הממשלה נתניהו קרדיט על הכרתו בחשיבותם של משקיעים זרים וחברות זרות והעידוד המשמעותי שהוא נותן גם לאלה וגם לאלו להגיע לישראל, להשקיע בה ולהעמיק א ת אחיזתם בה.

אגב, הספר "אומת הסטארט-אפ" שכיסה רבים מהגורמים לצמיחת ההייטק הישראלי וקיבע את התודעה הבינלאומית סביב מעמדה המיוחד של ישראל כאבן שואבת לחדשנות ויזמות, התפרסם בשנת 2009, כמה חודשים לאחר עליית נתניהו לשלטון. אני מנחש בזהירות שגם מעריציו הגדולים של נתניהו לא יטענו כי בזכותו כתבו דן סינור ושאול זינגר את רב המכר הבינלאומי שלהם, במיוחד לאור העובדה שהסיפורים המובאים בספר החשוב הזה עוקבים באמת אחרי עשרות שנים של התפתחות וצמיחה. גם את האקזיטים הגדולים של העשור האחרון וביניהם מובילאיי וחברת ווייז אי אפשר לנכס לנתניהו. מובילאיי חיכתה 18 שנים לאקזיט הזה ואילו ווייז הוקמה שלוש שנים לפני חזרת נתניהו לשלטון. הוא לחלוטין לא היה קשור להצלחתן אבל בהחלט פירגן לשתיהן, ייאמר לזכותו.

חברות סייבר מצליחות היו גם לפני ביבי

תחום נוסף שנתניהו מתהדר בו הוא טכנולוגיות הסייבר למיניהן. מאות חברות סייבר פועלות בישראל ונתניהו נוהג להתפאר בהן בנאומיו ובצדק. אבל סייבר היה כאן הרבה לפניו וצ'קפוינט היתה מובילה עולמית בתחומה לפני שהפכנו להיות אומת הסייבר. חברות סייבר רבות קמו בישראל (הח"מ זכה לנהל שתי חברות כאלו), בעיקר על סמך הידע שרכשו מייסדיהן ביחידות הטכנולוגיות של צה"ל והן סללו את הדרך בפני חברות הדור החדש, המהוות בהחלט גאווה להייטק הישראלי. ייאמר לזכות נתניהו שידע לנכס לעצמו את הקמת מרכז הסייבר בבאר שבע, למרות שעיקר הצלחתו של המרכז הזה נובעת מנכונותן של חברות פרטיות להשקיע שם משאבים רבים והון אנושי מובחר. אבל בכל זאת, בואו ניתן לו את הקרדיט על הפניית זרקור אל בירת הנגב והקצאת משאבים להעתקת חלק מפעילות הסייבר הלאומית אל באר שבע.

הדעות חלוקות לגבי תרומתם של מסעות נתניהו ברחבי העולם ובמיוחד קשריו החמים עם הודו וסין לחוסנו של ההייטק הישראלי ולצמיחתו. אומות המערב גילו אף הן את הודו וסין בתחילת המאה הזו וביתר שאת בעשור האחרון. בהיבט הזה מדינת ישראל איננה מיוחדת וההייטק הישראלי אפילו מפגר במשהו אחרי מקביליו בארצות-הברית ובאירופה, לפחות בכל מה שקשור לתעסוקת כוח-אדם איכותי ושיתופי-פעולה אסטרטגיים. אבל, אני שמח לתת לראש ממשלתנו את הקרדיט המגיע לו בזכות מאמציו הבלתי פוסקים לחזק את הקשרים ולהדגיש את חשיבות הפן הטכנולוגי בשיתופי-הפעולה הבינלאומיים של מדינת ישראל.

ובחזרה לנקודת ההתחלה. האם ראש ממשלת ישראל יכול היה להיות מנכ"ל אחת מחברות ההייטק הגדולות בעולם, אלמלא החליט להקריב עצמו למעננו ולהקדיש עשרות שנים לקריירה ציבורית? כאן אני חייב להטיל ספק, ידידיי המעריצים. מי שהיה מנהל שיווק של חברת מזרונים בתחילת הקריירה שלו, היה מתקשה להתקבל לעבודה בפייסבוק או בגוגל. ובנוסף לכך, בחברות בינלאומיות גדולות מקובל שהמנכ"ל מוביל את החברה מתוך קונצנזוס ואיחוד כל עובדי החברה מול מטרות משותפות, ולא בדרך של איומים, הכפשות, הסתה הדדית והטלת מורא על חלק ניכר מעובדי החברה. השיטה הזו מצליחה מאוד כשאתה ראש ממשלת ישראל, אבל לא בהכרח בתור מנהל בכיר בחברה בינלאומית גדולה. מיליוני הדולרים יחכו אם כן לנתניהו במקום אחר, מעריצים יקרים. לא נורא, הוא ממילא לא מתכנן להיפרד מאתנו בעתיד הנראה לעין.

בנימין נתניהו בביקור באינטל / צילום: קובי גדעון, לע"מ

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP, דוברות הכנסת, שאטרסטוק

הדרך לאספקת הפגזים האמריקאיים לישראל עוברת בטורקיה

היחסים בין נשיא טורקיה, רג'פ ארדואן ונשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, מתהדקים למרות היחסים המעורערים שהיו בין השניים לאורך השנים ● מדיווח בלומברג, מתברר כי ארה"ב מנהלת מו"מ עם טורקיה לצורך רכישת פגזים וחומרי נפץ, שיאפשרו לה להאיץ את קצב הייצור שלה ולשלוח את חלקם לישראל

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

חיילים צרפתים מפטרלים בפריז / צילום: Reuters, Benoit Tessier

באירופה מתכוננים לאירוויזיון ואולימפיאדה תחת חשש כבד מחטיפות ופיגועים

אירוויזיון במאלמו, אליפות היורו בגרמניה ואולימפיאדה בפריז: שורת האירועים ההמוניים באירופה הקיץ, במקביל למלחמה בעזה והסיכון הגבוה לטרור איסלמי, מעלים את הכוננות בה לשיאים חדשים ● האמצעים שעל הפרק: שימוש ברחפנים והחזרת הנוכחות המשטרתית בגבולות

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

איציק וייץ, מנכ''ל קבוצת קרסו מוטורס / צילום: אלעד גוטמן

המספרים חושפים: כך הפך מותג בנזין סיני אלמוני למכרה הזהב של קבוצת קרסו

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מהדוח השנתי של יבואנית הרכב עולה כי המותג צ'רי, שמכירותיו זינקו ב-2023, הקפיץ את נתח השוק שלה וסייע לה להציג רווח מכובד בתקופה קשה ● אבל ל"אסטרטגיה הסינית" הזו, שמשנה בצורה משמעותית את הפוקוס העסקי של הקבוצה, יש מחיר - ובראשו דריסת מותגים ותיקים

אייל בן סימון, מנכ''ל הפניקס / צילום: יחצ ענבל מרמרי

ביום האחרון לפני הפקיעה: מנכ"ל הפניקס אייל בן סימון מכר מניות

מנכ"ל הפניקס וסמנכ"ל הכספים שלו מימשו יחד 170 אלף אופציות במחיר של 37.48 שקל למניה ● המימוש בוצע יום לאחר שהחברה דיווחה על תוצאותיה הכספיות לשנת 2023, רווח של 1.1 מיליארד שקל המשקף תשואה להון של 10.5%

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מירי רגב, ליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

ועדות חקירה ממלכתיות תמיד הטילו אחריות אישית על ראש הממשלה?

עד כמה חריפה הביקורת שנמתחה על נתניהו בדוח מירון בהשוואה היסטורית? בדקנו ● המשרוקית של גלובס

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?