גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"יש מלחמה על עובדים בתחום ה-AI. ראיתי כבר הכול"

הביקוש ההיסטרי לעובדי בינה מלאכותית הזניק את השכר הממוצע בתחום ל-33 אלף שקל ■ בעולם המצב אפילו חמור יותר: חברות טכנולוגיה, סטארט-אפים, ממשלות ואפילו בנקים מנסים לפתות עובדים מהאקדמיה ואפילו להכשיר פיזיקאים או אסטרונומים

רובוט, אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק
רובוט, אילוסטרציה / צילום: שאטרסטוק

הבינה המלאכותית ניצבת בחזית המחקר הטכנולוגי העולמי בשנים האחרונות, והמגמה הזאת רק מתגברת: לא יהיה מוגזם לומר שהטכנולוגיות שמאפשרות לאלגוריתמים לנהוג ברכב, לזהות פנים, לזהות מועמדים מתאימים לעבודה ועוד, שיעצבו את עתיד האנושות בעשרות השנים הקרובות. כמעט לכל חברה טכנולוגית גדולה כיום יש פרויקט בינה מלאכותית, יותר ויותר סטארט-אפים משלבים אלגוריתמים כאלה בפיתוחיהם, וגם מוסדות מסורתיים כמו בנקים וחברות תרופות נכנסים למשחק. בחוד החנית של המחקר ניצבות רשתות הנוירונים העמוקות - אלגוריתמים ש"לומדים לבד" איך לפתור בעיות, לאחר שמאמנים אותם בעזרת דוגמאות רבות, ולא באמצעות סט חוקים מוגדר.

לצד החברות הפרטיות, גם ממשלות מזהות את חשיבות התחום מצטרפות למרוץ. ביולי הציבה סין יעד להיות המדינה המובילה בתחום עד 2030 ולבנות תעשייה בשווי 150 מיליארד דולר. היא כבר משקיעה מיליארדי דולרים בפרויקטים שונים. דרום קוריאה מקדישה קרוב למיליארד דולר לפיתוח התחום, וקנדה, שהיא כבר בית להרבה מהחוקרים המובילים בעולם, התחייבה להשקעה של 125 מיליון דולר. ארה"ב הוציאה מיליארד דולר ב-2015, וממשל טראמפ טוען שההוצאה עלתה ל-3 מיליארד ב-2017.

התקציבים האלה אינם מוקדשים רק למחקר: חלק לא קטן מהם יוצא על משכורות, ומשכורות גבוהות במיוחד. כיום, בישראל ובעולם, יש הרבה פחות מומחי בינה מלאכותית ממה שהשוק צריך: עיצוב מערכות בינה מלאכותית דורש יכולות מתמטיות וסטטיסטיות גבוהות, ידע מעמיק במדע נתונים - וכמובן, יכולת לתרגם את כל זה לאלגוריתמים מורכבים. בתחומים כמו מכוניות אוטונומיות, רובוטים או בריאות, דרוש גם ידע ספציפי. התוצאה היא שכל השחקנים מתחרים על אותם המוחות, ומוכנים לשלם עליהם מחיר גבוה. הרובוטים החכמים אולי יחליפו אותנו בעבודה יום אחד, אבל בינתיים מישהו צריך לפתח אותם.

מנסים להחזיר ישראלים מחו"ל

המשכורות בהייטק הישראלי תמיד היו מעוררות קנאה, אבל בתחום הבינה המלאכותית נראה שהן מרקיעות שחקים במיוחד. לפי אייל סולומון, מנכ"ל חברת ההשמה אתוסיה החוקרת את שוק העבודה בישראל, המשכורת הממוצעת של עובד בתחום הבינה המלאכותית היא 33 אלף שקל בחודש, כאשר השכר הממוצע של מהנדס הוא כ-27 אלף שקל. "יש גם אנשים שמרוויחים 48", אומר סולומון, "מהנדס ראייה ממוחשבת בכיר מרוויח 37-44 אלף שקל בחודש".

אייל סולומון, מנכ"ל אתוסיה, חברה להשמה / צילום: תמר מצפי

להערכת אתוסיה, בישראל יש יותר מ-500 סטארט-אפים בתחום הבינה המלאכותית, וכ-30 חברות זרות בולטות מפעילות מרכזים בתחום. הפער בין הביקוש להיצע משמעותי. "למשרות הליבה - מומחים לראייה ממוחשבת, דיפ לרנינג ועיבוד תמונה - כרגע חסרים 420 אנשים. לאייש תפקיד כזה לוקח 9-10 שבועות. יש גם מצבים יותר קיצוניים של 15 שבועות, בעוד שגיוס איש פיתוח תוכנה לוקח 3-4 שבועות".

לדבריו, נדרשת יצירתיות רבה בגיוס העובדים. "זה לא שאנחנו ממיינים ואוטוטו נסגור את המשרות האלה. כולם מועסקים, ברמות שכר מאוד גבוהות. יש חוסר בשוק הזה". בין הפתרונות היצירתיים נמצאים ניסיונות להחזיר ישראלים מחו"ל, וגם להביא עובדים מסין או מאירופה, כשלדבריו אין עדיין סיפורי הצלחה. מן העבר השני גם בסין, למשל, מנסים לגייס ישראלים. "פתרון נוסף הוא להכשיר אנשים, לעשות הסבות וזה סיכון מסוים. שוכרים גם אנשים עם תואר שני. בגלל שהשוק במחסור, זה מה שיש. אם היה אפשר ברור שכולם היו מכוונים לדוקטורים אבל אנחנו לא במקום הזה בכלל".

עד כמה יש תחרות וניסיונות לפתות אנשים שכבר נמצאים במשרה כזו בארגון אחר?

"זו מלחמה, שכולם נמצאים בה. ראיתי כבר הכול. ראיתי חברה שהזמינה עובד לראיון והכינה לו כבר תג עובד. אמרו לו 'בוא תעלה לעבוד'. זה מאוד אגרסיבי. יש גם את הדברים הקלאסיים: מענקי חתימה, שכר מאוד גבוה, תוכניות תגמול כאלה ואחרות".

יש ניסיונות לגייס אנשי אקדמיה?

"ברור. אבל אנשי אקדמיה הם אנשי אקדמיה. כשלוקחים חוקר שכל עולמו זה מחקר, לחברת אי קומרס למשל, שיעשה שם משהו מבוסס בינה מלאכותית, אם הדברים זולגים מתחום המחקר לדברים יותר מימושיים, עסקיים, הצדדים לא מסתדרים יהיה תסכול, אכזבה, ואז יתחילו לחפש את האדם המתאים".

אני משערת שלענקיות הטכנולוגיה יש יותר מה להציע לעומת הסטארט-אפים?

"נכון. למרות שסטארט-אפ מציע אקוויטי וזה חלום, החברות הגדולות מאוד אלימות בשכר. נגיד שבסטארט-אפ משתכרים 28 אלף וגם אחוז מהחברה, כשמדובר בשכר של 45-48 זה משהו שקשה להתמודד איתו".

"גוגל משלמת לסופר סטארים"

כל זה נשמע מרשים, אבל המספרים הישראליים עדיין נמוכים לעומת מדינות אחרות בעולם. לפי בלומברג, מי שקיבל לאחרונה דוקטורט בלמידת מכונה ובמדעי נתונים יכול להשתכר יותר מ-300 אלף דולר לשנה. בניו יורק טיימס מעריכים שהדוקטורים הטריים, או מומחים בעלי כמה שנות ניסיון, יכולים להשתכר 300 עד 500 אלף דולר לשנה.

המשכורות קופצות כשמדובר במומחים המובילים בתחום. לפי הטיימס, החוקרים הבולטים בתחום הרוויחו מיליונים או עשרות מיליוני דולרים ב-4-5 שנים. קאי פו לי, שעמד בראש גוגל בסין, אמר בפורום הכלכלה העולמית בדאבוס כי "גוגל משלמת מיליון דולר לסופר סטארים האלה". בקרב המשפטי שלה מול אובר סביב פטנטים הקשורים למכונות אוטונומיות, חשפה אלפבית שאנתוני לבנדובסקי, ממובילי מחלקת המכוניות האוטונומיות שלה שעבר לאובר, הרוויח יותר מ-120 מיליון דולר תוך עשור.

המספרים האלה מייצגים את הקצה הגבוה של השכר בבינה המלאכותית, אך גם המהנדס הממוצע לא בדיוק סובל. לפי Paysa, המשכורת הממוצעת למהנדס בינה מלאכותית היא 172 אלף דולר בשנה. לפי Indeed.com, מהנדס למידת מכונה בסן פרנסיסקו מרוויח בממוצע 151 אלף דולר. ומה מבחינת העלות למעסיקים? הדוחות הפיננסיים של מעבדת הבינה המלאכותית DeepMind של אלפבית, שיצאו בשנה שעברה, העלו כי צוות בן 400 עובדים עלה לחברה 138 מיליון דולר - ממוצע של 345 אלף בשנה לעובד.

בסין, שבה המשכורת הממוצעת לאדם נמוכה משמעותית, יכולים בוגרי אוניברסיטאות מצטיינים לדרוש 47-94 אלף דולר בשנה, לפי אתר הגיוס 100offer.com. מובילי צוותים עם 3-5 שנות ניסיון יכולים להרוויח יותר מ-235 אלף דולר בשנה. ג'יאבו לו, פרופסור למדעי המחשב מאוניברסיטת רוצ'סטר שחקר את שוק ה-AI הסיני, אמר לבלומברג שחוקרים מובילים יכולים לקבל הצעות של 500 אלף דולר או יותר לשנה מחברות טכנולוגיה בארה"ב וחברות סיניות יציעו סכום כפול.

עד כמה המחסור העולמי בעובדים חמור? לפי דו"ח של הסטארט-אפ Element AI ממונטריאול, שמטמיע מערכות ללמידת מכונה בעסקים, כ-22 אלף מדעני מחשבים בעולם מסוגלים לבנות מערכות בינה מלאכותית, ומתוכם רק שלושת אלפים מחפשים עבודה, לעומת עשרת אלפים משרות פתוחות בתחום, בארה"ב לבדה.

המתודולוגיה של אלמנט לוקה בחסר ומתבססת רק על חיפוש בלינקדין אחר אנשים עם תארי דוקטורט רלוונטיים שהוצאו החל מ-2015, והזכירו בכישוריהם שפות תכנות מסוימות.

לעומת זאת טנסנט הולדינגס, ענקית האינטרנט הסינית, מעריכה שיש בעולם 200-300 אלף אנשים שחוקרים או עוסקים בבינה מלאכותית. לדברי אלמנט, טנסנט ספרו יותר מדי כותבי קוד שנוגעים בתחום, אך לא מסוגלים לספק את הדרישה למומחים שיפתחו אלגוריתמים ואפליקציות חדשים מאפס.

כך או כך, קיים מחסור בתעשייה והדרכים להתמודד עמו מגוונות. מלבד המשכורות, חברות כמו אינטל, פייסבוק וגוגל יוצרות תוכניות הכשרה פנימיות שמטרתן ללמד את עובדיהן טכניקות כמו למידה עמוקה. חברות ללא מטרות רווח כמו Fast.ai מציעות קורסים באינטרנט. חברות קטנות שלא יכולות להרשות לעצמן להציע משכורות גבוהות שוכרות פיזיקאים או אסטרונומים.

האקדמיה כמובן על הכוונת, וציידי ראשים נשלחים לוועידות אקדמיות. המאמצים שנושאים פרי מביאים לכך שהטובים והמבריקים עוזבים את האקדמיה ומספר הפרופסורים שיכולים ללמד את הטכנולוגיה יורד, מה שיחמיר את הבעיה בטווח הרחוק. אובר למשל העסיקה 40 אנשים מתוכנית הבינה המלאכותית של אוניברסיטת קרנגי מלון בפרויקט המכונית האוטונומית שלה. נטישת המוחות מהאקדמיה לתעשייה מתבטאת גם בכך ש-4 מחוקרי הבינה המלאכותית הטובים בסטנפורד ו-6 מתוך 20 פרופסורים לבינה מלאכותית באוניברסיטת וושינגטון עזבו או לקחו חופשה בשביל לעבוד עבור חברות חיצוניות.

"פונים אליי לפחות פעם בשבוע"

ד"ר רעות צרפתי, מומחית לעיבוד שפה טבעית מהאוניברסיטה הפתוחה, מרגישה היטב את השינוי. "כשנכנסתי לנושא לפני כעשור זה היה מאוד איזוטרי. היום הדרישה גוברת והולכת", היא אומרת, "הגיוס גדול בהרבה מכמות האנשים שיוצאים מהכשרה ברמת תואר שני".

צרפתי נתקלת בניסיונות רבים לגייס אותה לתעשייה, או את הסטודנטים שעמם היא עובדת, "פונים אליי לפחות פעם בשבוע לגיוס מדען ראשי בעיבוד שפה, בינה מלאכותית או למידה חישובית".

צרפתי מספרת על סטודנטים שסיימו תואר שני, דוקטורט או פוסט דוקטורט בתחום ועברו מיד לתעשייה. אך בניגוד למגמה בחו"ל, היא לא מכירה מקרים בארץ של אנשים שהשתלבו באקדמיה ועזבו אותה לאחר מכן לטובת התעשייה, אלא לכל היותר שילבו ייעוץ או משרה חלקית בחברה פרטית עם המחקר האקדמי. "בעבר אנשים שנשארו באקדמיה לדוקטורט נתפסו כלא מעודכנים. היום הרבה חברות מחפשות אנשים עם תארים גבוהים שלכלכו את הידיים במחקר", היא אומרת.

דר רעות צרפתי / צילום: גל חיים

אז למה המעבר של פרופסורים ואנשי סגל אקדמי לתעשייה לא קורה בארץ?

"אני יכולה להעיד על עצמי שבחרתי להשתלב באקדמיה כי אני חיה ונושמת מחקר. חברות שמנסות לגייס פרופסורים מנסות לייצר מעבדות עם חופש אקדמי, יכולת לעבוד עם סטודנטים ולהציג מאמרים בכנסים באופן שישתלב עם מטרות החברה. אולי הצעות כאלה לא נתפרו בארץ. כשפונים אליי כדי לגייס אותי או סטודנטים מבקשים שנעזוב את מעבדת המחקר", היא מסבירה.

צרפתי מתארת מספר פתרונות למחסור הנוכחי במומחים. "האוניברסיטאות נערכות לזה. באוניברסיטה הפתוחה אנחנו מייצרים התמחויות מוקדם יותר, בתואר הראשון והשני. נפתחו במספר אוניברסיטאות תוכניות למדעני נתונים, עיבוד שפה, בינה מלאכותית ועוד. יש אנשים שמכשירים את עצמם, באמצעות קורסים ברשת, פורומים, קבוצות פייסבוק, מיט-אפים. הם יכולים להיות מתמטיקאים, מדעני מחשב ואפילו להגיע ממדעי הרוח".

הקורסים ברשת והלמידה העצמית מספיקים?

"אנשים שיצליחו להכשיר את עצמם הם כאלה שיעשו פרויקטים וייצרו תיק עבודות כמו אמנים כדי להראות לחברות שהם יכולים להשתמש בטכנולוגיות כדי לפתור בעיה מעניינת. זה לא בלתי אפשרי, אבל מחקר באוניברסיטה מגיע לעומקים שצריך המון משמעת עצמית, זמן והתמדה כדי להגיע אליהם לבד".

את מאמינה שהפער בין הדרישה וההיצע ייסגר בקרוב בזכות הפתרונות הללו?

"אין ספק שהוא ייסגר, אבל לדברים האלה לוקח זמן. היינו תקופה ארוכה עם דרישה גדולה למתכנתים, והיום המדען הראשי מממן פרויקט של קודינג-בוטקאמפ, שמכשיר מתכנתים ודואג להשמה. הטכנולוגיה של מודלים סטטיסטים, אלגוריתם שלומד מהרבה דוגמאות כדי לנסות לחקות את החיזוי של אדם, נתפסה כמעט כמדע בדיוני. היום המצב שונה כי מי שלקח את ההימור מפגין יכולות מרשימות. מי שלא בתחום אולי לא מודע לקפיצה הזו. בנקודה שזה הופך לאינטרס לאומי המנוע של סגירת הפער יותר חזק. כרגע זה נסמך על דרישת השוק ובחירות של אינדיבידואלים".

למרות זאת, אחד היתרונות שיש לישראל בהכשרה לא פורמלית הוא כמובן צה"ל. צרפתי אומרת כי "יש יחידות שמתעסקות בבינה מלאכותית, בפרט כאלה שמפתחות אלגוריתמים כדי לעבור על המון מידע. למיטב ידיעתי ההכשרה היא עצמית ונעשית במסגרת האמצעים והזמן שהחיילים קיבלו מהצבא, אבל הם יוצאים עם ניסיון וידע שלא יסולא בפז. כמובן שחברות ישמחו לקחת אנשים עם ניסיון כזה בלי קשר להכשרה פורמלית".

עמית ביבאס, סמנכ"ל השיווק של חברת Optimove, שמסייעת לעסקים לייצר תקשורת עם לקוחותיהם תוך התבססות על למידת מכונה, מתאר את התחרות על מומחים בתחום כ"מלחמה קשה על טאלנטים. כל אדם בחברה שלנו בתחום הזה - ציידי ראשים מפה ועד הודעה חדשה מנסים לצוד אותו. יש גם מגייסים מהעולם שמציעים לעובדים לעשות רילוקיישן ומוכנים לשלם על הכול".

גם באופטימוב בחרו בפתרון של הכשרה בתוך החברה כדי להתמודד עם המחסור בשוק. "אם אתה לא יכול לקנות אותם, תגדל אותם", אומר ביבאס. "אנחנו מגייסים סטטיסטיקאים ומהנדסי תעשייה וניהול ובונים אותם כמדעני נתונים אין-האוס. יש לנו המון דאטה ואנחנו עושים בו שימוש יומיומי. הם באים עם ידע מתמטי, סטטיסטי, הנדסי, אנחנו מכשירים אותם בתחום הדיפ לרנינג. התפקיד הראשון או השני שלהם אחרי התואר הוא באופטימוב. מדען הנתונים הראשי אצלנו הוא מהנדס תעשייה וניהול שהעבודה הראשונה שלו אחרי התואר השני הייתה פה. הוא פיתח מחלקה וצוות שעושים את הדברים האלה".

אז הניסיון הוא לגייס ישירות מהאקדמיה?

"זה אחד הכלים הכי חזקים שלנו היום. יש פה ווין-ווין. אנחנו מצליחים לפתח לאנשים קריירה בתחום שטוב להם ומצד שני ברגע שאתה מפתח מישהו מקצועית הוא נאמן לחברה ואתה מעצב אותו ברוחה ולפי צרכיה. הרבה פעמים הם לא מתחילים במדרגות שכר משוגעות, למרות שהם מגיעים לשם".

כשהוא נשאל על המשכורות ביבאס משיב כי "אני מעדיף לא לנקוב במספרים, מדובר במשכורות יפות שגבוהות משמעותית מהשכר הממוצע והחציוני בישראל".

ובכל זאת כשזה מגיע לכשרון הנדיר ב-AI, אני משערת שענקיות טכנולוגיה יכולות להציע יותר.

"זה נכון לכמעט כל תפקיד. אנחנו לא אמזון שמגיעה לארץ ונותנת 50 אלף שקל מענק חתימה, עוד לפני שדיברנו על שכר. אבל אנחנו מייצרים סביבת עבודה שמצליחה להשאיר אצלנו אנשים לאורך זמן.

לומדים את מכונת הכסף

עוד כתבות

בנק ההשקעות ג'יי. פי מורגן / צילום: Reuters, Mike Segar

האסטרטג של הבנק הגדול בעולם: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו"

בבנק ג'יי פי מורגן שוב מזהירים מפני ירידות בשווקים, למרות שהתחזיות שלהם לא פוגעות כבר שנתיים וחצי ● האם הפעם התחזיות שלהם יתממשו? ומה הם ממליצים למשקיעים?

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

קבינט המלחמה. ללא נשים במוקד קבלת ההחלטות / צילום: קובי גדעון-לע''מ

המלחמה חושפת את אוכלוסיית הנשים לסיכונים חריגים. איך אפשר להתמודד איתם?

מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות ● הפעם, בשיתוף שדולת הנשים, על האתגרים שמציבה המלחמה בפני נשים ● נשים סובלות יותר מהיעדר ביטחון אישי וכלכלי - ובכל זאת הן לא נמצאות במוקד קבלת ההחלטות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט  בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

קריסת גשר פרנסיס סקוט קי בבולטימור / צילום: ap, Steve Helber

אמריקה סופקת כפיים וחוששת: עד כמה חסינים הגשרים שלה?

את הגשר בבולטימור הפילה ספינת ענק של 95 אלף טונות ● זו הייתה כנראה, אם כי לא בטוח, תוצאה בלתי נמנעת - הגשר קיבל ציון "מניח את הדעת" לפני שלוש שנים ● הנשיא ביידן רשאי לטעון שהשקעת טריליון דולר בשיקום תשתית מגינה על אמריקה מפני אסונות רבים כאלה

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

עובדים שהוצאו לחל"ת בענף התיירות עומדים להישאר ללא דמי אבטלה

במשרד האוצר הניחו שאין צורך בקביעת מודל חל"ת ארוך־טווח וסברו כי המלחמה תסתיים לפני שהעובדים ימצו את ימי האבטלה והחופשה שצברו ● כעת, עסקים רבים טרם התאוששו, כשהמצוקה הגדולה היא בענף התיירות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

נילי גולדפיין, ג'ודי (יהודית) אפרימי, ולימור שאקו בכנס משאבי האנוש / צילום: רמי זרנגר

הכלים שכל מנהל משאבי אנוש צריך לאמץ בעקבות המלחמה

הטראומה הקולקטיבית הציבה אתגרים חדשים בפני עולם העבודה הישראלי, בהיקפים עצומים ● הפתרונות להתמודדות עמדו בלב כנס שערכה השבוע ישראכרט לסמנכ"לי משאבי אנוש ● ישראל מתגייסת

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים