גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו"

כך טוענת עמותת אדם, טבע ודין ■ יותר מ-70% ממוצרי הילדים והתינוקות שנבדקו ע"י משרד הכלכלה אינם עומדים בתקנים ■ למרות הסכנות, הבדיקות נעשות רק בחלק קטן מהמוצרים, ומפירי החוק כמעט שלא נענשים ■ משרד הכלכלה: "הנתונים מתייחסים לפעילות יזומה של המשרד ואינם משקפים את המצב בשוק כולו"

ילדים וצעצועים / צילום: יונתן בלום, באדיבות קבוצת pmi, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
ילדים וצעצועים / צילום: יונתן בלום, באדיבות קבוצת pmi, Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

כמדי שנה בחודש אדר ייצאו ילדי וילדות ישראל לחגוג את חג הפורים, בלי ספק החג הכי שמח שהורישו לנו אבותינו. הכי שמח, אבל כנראה גם הכי לא בטוח. מדי שנה נפגעים ילדים ובני נוער כתוצאה משימוש לא זהיר באביזרי התחפושת, מחזיזים, מזיקוקים, מקפצונים, מנפצים ועוד חומרי נפץ מאולתרים שעשויים להסב נזק גדול. רק אתמול דווח כי נער בן 15 נפצע באורח בינוני כאשר שיחק עם נפץ וישנה סכנה שהוא יאבד את ראייתו באחת מעיניו.

אבל לא רק בפורים. בכל השנה נפגעים ילדים מצעצועים וממשחקים בלתי תקינים ומסוכנים, הן בהיבט הבטיחותי והן בשל רכיבים כימיקליים מסוכנים. הגוף שתפקידו לפקח על כך שהמוצרים לילדים ולתינוקות שמיובאים עומדים בתקנים הבינלאומיים ואינם לקויים או מסוכנים לשימוש, הוא משרד הכלכלה והתעשייה - וליתר דיוק, מינהל התקינה במשרד (ראו מסגרת). ואולם, ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה תמונת מצב מדאיגה לפיה כ-70% ממוצרי הילדים והתינוקות שנדגמו מחנויות ברחבי הארץ ונבדקו - אינם עומדים בתקנים. נתון מדאיג נוסף נוגע להיקף המצומצם של הבדיקה והפיקוח שמתבצעים.

המידע בנושא הועבר ממשרד הכלכלה בעקבות בקשה לפי חוק חופש המידע שהגישה עו"ד טל גרנות מעמותת "אדם, טבע ודין". גרנות ביקשה לקבל מידע אודות ממצאי הפיקוח והאכיפה של הממונה על התקינה במשרד הכלכלה, ועל קיום הוראותיהם של התקנים העוסקים בצעצועים ומוצרי ילדים ב-2012-2017. עם זאת, התשובה שקיבלה גרנות, ושהגיעה לידינו, היא חסרה ונוגעת רק לשנים 2015-2016.

"תמונת מצב מדאיגה"

הסכנות הטמונות במוצרים לתינוקות ולילדים נחלקות כאמור לעולמות הכימיקלים בהתייחס לרכיבים של המוצרים דוגמת תחפושות שאינן עמידות באש, או רכיבים בחומרי פלסטיק שמוכחים כמסוכנים לגוף, לצד סכנות בטיחותיות דוגמת צעצועים מתפרקים שעשויים להוביל לחנק. "הפגיעה הפוטנציאלית כתוצאה מחשיפה לכימיקלים מהם עשויים מוצרי הצריכה השונים היא עצומה, כשהציבור הכי רגיש הוא הילדים והתינוקות", אומרת ראש תחום כימיקלים ובריאות ב"אדם טבע ודין", שרית כספי-אורון. "הסכנות נובעות מנוכחות גבוהה של כימיקלים דוגמת כמות גדולה של פתלאטים (תרכובת כימית שלרוב עוזרת להפוך מוצרי פלסטיק לגמישים יותר - מ.ר.ח, ח.מ) בכיסא ילדים. מדובר ברכיב שכבר הוכח שמשבש את המערכת ההורמונלית של הגוף ופוגע בפוריות בקרב זכרים.

"התוצאות שמתקבלות מהפניה שלנו למשרד הכלכלה מציגות תמונת מצב מדאיגה וכשל אחד גדול. בשורה התחתונה - לא ניתן לסמוך על המוצרים שאנחנו קונים לילדים שלנו. אין בקרה עצמית, והאכיפה של הרשויות לא נותנת את המענה המתבקש. כשאני קונה כיסא בטיחות או עגלה לילדים שלי אין מי ששומר עלי ועליהם", אומרת כספי-אורון.

מהנתונים שהתקבלו עולה כי בשנים 2015-2016 נבדקו על-ידי משרד הכלכלה 211 מוצרים לילדים ותינוקות בלבד שנמכרו בחנויות ברחבי הארץ. 118 מוצרים נבדקו ב-2015, ו-93 מוצרים ב-2016. כבר כאן, ועוד לפני שבוחנים כמה מהמוצרים נמצאו תקינים וכמה פגומים, עולה השאלה האם הבדיקה והפיקוח מספקים. בארץ נמכרים אלפי צעצועים ומוצרים אחרים לילדים, ובדיקה של 211 מהם בלבד מעלה את החשש שבשוק מסתובבים מוצרים רבים שכלל לא נבדקו. יתרה מכך, כאשר בוחנים את הממצאים של המוצרים שנבדקו - התמונה מדאיגה עוד יותר. מהמידע שהועבר ממשרד הכלכלה עולה כי מבין 211 המוצרים שנבדקו בשנתיים הרלוונטיות, 155 מוצרים לא עמדו בתקנים (!) והוגדרו "לא מתאימים". בחלוקה לשנים, מדובר ב-83 מוצרי תינוקות וילדים שאינם עומדים בתקן (מתוך 118 שנבדקו) ב-2015, וב-72 מוצרים שאינם עומדים בתקן, שנמצאו בבדיקה שנערכה ב-2016 (כאמור, מתוך 93 מוצרים שנבדקו). כמות עצומה של 155 פריטים לא עמדו בתקן. ובמילים אחרות: ב-74% ממוצרי התינוקות והילדים שנבדקו ב-2017 ו-2016 נמצאו ליקויים. יצוין, כי המידע שהעביר משרד הכלכלה לא כולל נתונים אודות החנויות שמהן ניטלו המוצרים שנמצאו פגומים.

יודגש, כי בשיחות עם משרד הכלכלה הובהר לנו כי אחד ההסברים לכך שכשלושת רבעים מהמוצרים שנבדקו היו לקויים או פגומים הוא שמלכתחילה הבדיקות מבוצעות על בסיס מידע מוקדם בנוגע למוצרים שחשודים כבעייתיים. "הנתונים שהועברו מתייחסים לדגימות שנלקחו במסגרת פעילות יזומה של מינהל התקינה בשווקים, לרבות על בסיס מידע מודיעיני מוקדם. לפיכך, הוא אינו משקף את המצב בשוק כולו, אלא במקומות ממוקדים", נמסר לנו. במשרד סבורים כי "יותר מהכול, נתון זה מצביע על יעילות פעילות הממונה על התקינה ועל עבודה ממוקדת באיתור מוצרים בלתי מתאימים לתקן, ובהחלט לא נותן תמונה מצב על השוק כולו ואף לא מכוון לכך".

אז במשרד הכלכלה חושבים שבדיקה של 211 מוצרים במשך שנתיים, או בדיקה של כ-9 מוצרים לילדים ותינוקות בחודש על סמך מידע מוקדם שמעיד כביכול על היותם בעייתיים, מעידה על יעילות. אנחנו סבורים שמדובר בבדיקה שאינה מקיפה דיה. זאת, בהתחשב בכך שבישראל משווקים עשרות אלפי מוצרים לילדים ותינוקות ברשתות, בחנויות וכן באמצעות האינטרנט. בעניין זה, נציין שביבוא אישי באינטרנט מאתרים בינלאומיים לא נעשית בדיקת תקן על-ידי הגופים האמונים על כך לצעצוע או לפריט המיובא. באיביי מסבירים כי תחפושות שנמכרות באתר מחויבות בתקינה מקומית, כלומר תקינה אמריקאית. בכל מקרה, בקנייה מקוונת גם מאתרים סינים, ובראשם עלי אקספרס, הרוכש לא מחויב בבדיקה או בתקינה כלשהי, כך שהאחריות מוטלת על הקונים. מדובר בהיקפי קניות עצומים. כך למשל, לקראת פורים נרכשו השנה רק באיביי כ-250 אלף תחפושות.

עוד מתברר, כי משרד הכלכלה נוקט בהליכי אכיפה נגד חלק קטן בלבד מהעסקים שמייבאים ומוכרים מוצרים לקויים לילדים ולתינוקות. נכון לשנת 2018 מתנהלים 93 תיקי אכיפה שעודם פתוחים נגד העסקים הללו, ו-66 תיקים מוגדרים כ"תיקים סגורים". מהשיג ושיח שניהלנו עם משרד הכלכלה בעקבות קבלת המידע התגלה ממצא מדאיג נוסף, והוא שחלק ממוצרי הילדים והתינוקות מיובאים לארץ רק בהסתמך על תצהיר של יבואן בנוגע להתאמתו של המוצר לתקן וללא שנעשתה בדיקה של ממש (ראו מסגרת).

שורה של ליקויים בצעצועים שנבדקו

אז מה בכל זאת התגלה באותם מוצרים מעטים יחסית שנבדקו? הליקויים שנמצאו ב-211 המוצרים הם מסוגים שונים ונמצאו בצעצועים ובמוצרים שונים. להלן כמה דוגמאות:

■ ב-6 בספטמבר 2016 נמצאו ליקויים רבים במחזיקי מוצץ שנמכרו באחת החנויות בארץ. ממצאי הבדיקה של משרד הכלכלה העלו, בין היתר, כי חורי האוורור של מחזיק המוצץ לא היו גדולים דיים, כי האורך לא היה כנדרש וכי "חלק של המחבר השתחרר כשהוא נבדק במבחני חוזק". לפי משרד הכלכלה, הליכי הטיפול בתיק היו "מכתב אי-התאמה" ו"מכתב הודעה לעוסק".

■ ב-2 בפברואר 2016 נטלו פקחי משרד הכלכלה בקבוקים לתינוק מסוג "טומי טיפי" ומצאו בהם שורה של ליקויים. כך למשל, נמצא כי על האריזה שלהם אין הוראות שימוש וטיפול הגייני; כי לא קיימות הוראות שימוש במוצר, לא שיטות חימום ולא הוראות ניקוי; וכי גם שם היצרן או המפיץ חסרים. הליכי הטיפול במקרה היו "מכתב אי-התאמה" ו"מכתב הודעה לעוסק". בכלל, מוצצים, נשכנים, מחזיקי מוצצים, בקבוקי האכלה לתינוקות ומוצרים אחרים לתינוקות "מככבים" ברשימות משרד הכלכלה למוצרים שנבדקו ב-2015 וב-2016 ונמצאו לקויים. באחד מהמוצרים - כיסא אוכל לתינוק - נמצאה תכולת פתלאטים גבוהה מהמותר בחלקים שונים שעשויים מ-PVC.

מוצרי תינוקות

■ בינואר 2016 נטלו פקחי משרד הכלכלה רובי חצים שנמצאו בו, בין היתר, הליקויים הבאים: ללא הוראות שימוש; ללא שם יצרן או ארץ הייצור; שם היבואן לא מסומן; ללא הגבלת גיל וללא אזהרה (הדרושה לפי התקן): "אין לכוון לעיניים או לפנים!".

■ עוד דוגמה מחודש ינואר 2016 הם טושים צבעוניים שנמכרו באחת החנויות כלקויים לאור העובדה שארץ היצרן שלהם לא סומנה בעברית; מען היבואן לא סומן; ולא היה קיים עליהם איסור מפורש להגבלת גיל המשתמש.

■ דוגמאות למוצרים נוספים שניטלו מחנויות צעצועים ומוצרי תינוקות ונמצאו בהם ליקויים: בובות דובי וספיידרמן לתינוקות, מצופים וגלגלי ים לילדים, צעצועי מגנטים, מסוק מרחף, דלי עם צורות, "נמר צעצוע בצבע צהוב עם אור מסתובב", משקפי שמש לילדים ועוד ועוד.

■ וחזרה לפורים: בפברואר ובמארס 2015, לקראת חג הפורים של אותה שנה, התמקדו מפקחי משרד הכלכלה בבדיקה של תחפושות ומוצרים נלווים. לפי נתוני המשרד, באותו החודש נבדקו 31 תחפושות (בלבד) כאשר 21 (!) מביניהן נמצאו "לא מתאימות" (לתקנים).

במשרד הכלכלה מסבירים כי בהגדרה "לא מתאים" הכוונה היא שנמצאה אי-התאמה לתקן, בין אם מדובר בליקוי קל ובין אם בליקוי משמעותי. בין התחפושות ה"לא מתאימות" היו כאלה של אינדיאני, שוטרת, חיפושית, "יפנית אדומה", פיראטית, "ליצן מפואר", "בייבי עטלף", וכן תחפושות של כלב דלמטי, חייל אמריקאי, טייס קרב ובאטמן. דווקא תחפושות של נינג'ה אדום ושל שודד ים נמצאו כעומדות בתקנים באותה עת.

המשרד פירט בתשובתו תוצאות של בדיקות שנעשו למוצרים אקראיים. לשם הדוגמה, באחד מהמוצרים - כיסא אוכל לתינוק - נמצאה כאמור "תכולת פתלאטים גבוהה מהמותר בחלקים שונים שעשויים מ-PVC". לפי הדוח, כאן, כמו במקרים אחרים שבהם נמצאו ליקויים, הטיפול היה: "סיכום תיק" ו"נשלח מכתב לעוסק".

פנינו למשרד הכלכלה ושאלנו האם בנוסף למכתבים שנשלחו נעשו (כפי שנראה לנו מתבקש), גם פעולות כנגד המשווק של המוצרים הפגומים הללו: האם נעשה ריקול למוצר? האם יצאה הודעה על כך לציבור? האם ננקטה ענישה/סנקציה על המפרים? משרד הכלכלה מסר בתגובה כי "דרך טיפול בממצאי הבדיקה היזומה ע"י הממונה על התקינה נקבעת בהתאם למספר קריטריונים, בהם חומרת הליקוי שנמצא ורמת השפעתו על הציבור, נגישות המוצר לציבור, כמות המוצרים שהגיעו לשוק ועוד". לדברי המשרד, "עפ"י הוראות חוק התקנים, לממונה על התקינה סמכויות פיקוח ואכיפה, ובהן הסמכות להורות לעוסק לפרסם או לפרסם בעצמו הודעה לציבור בדבר הממצאים, ובלבד שיש בהם כדי לסכן את הציבור. כמו כן, בסמכות הממונה להורות לעוסק לפעול לאיסוף המוצרים מהשוק. וכמובן, נקיטת צעדים מינהליים נוספים כלפי המפרים, על-פי סמכות הממונה, לרבות הליכים פליליים".

המשרד פירט בתשובתו פעולות נוספות שננקטות לדבריו בעקבות ממצאי פיקוח, בהן החמרת משטר הבדיקות ליבואנים מפרים ספציפיים, או לכלל היבואנים של אותו המוצר שבו נמצאות הפרות רחבות היקף. דוברות המשרד הוסיפה כי "כל אלו מופעלים כל הזמן! המשרד מפרסם מודעות בתשלום לאזהרת הציבור, לרבות הודעות לעיתונות לכלי התקשורת; ננקטות סנקציות כלפי המפרים; וגם, בהתאם לצורך, נבחן משטר הבדיקות לגבי התקן הרלוונטי ועדכונו נבחן. הממונה מפעיל שיקול דעתו כיצד לפעול בכל תיק ותיק בהתאם לנסיבות".

למרות כל ההסברים הללו, בשורה התחתונה לא ברור מה נעשה על-ידי משרד הכלכלה עם מוצרים אשר נמצא כי אינם עומדים בדרישות התקן. בחלק מהמקרים נרשם במענה המשרד כי "נשלח מכתב הודעה לעוסק" בלבד, ולא מצוין האם המוצרים הורדו מהמדפים או האם חלה סנקציה על היצרנים/יבואנים. כמו כן, לא צוין האם המשרד מודיע לצרכנים שרכשו מוצרים דומים על החריגות שנמצאו.

לכן ניסינו לחזור ולשאול ולהקשות בנושא. תשובת משרד הכלכלה הייתה כי "בכל המקרים בהם נשקף סיכון לציבור, מורה הממונה לעוסק לפעול למניעת הסיכון, ובתוך כך - הפסקת יבוא, ייצור ומכירה, לרבות איסוף המוצרים ופרסום הודעת אזהרה לצרכנים הכוללת, בין היתר, את תיאור הממצא והסיכון".

דבר מטריד נוסף שלטעמנו עולה מהמידע שהעביר משרד הכלכלה הוא שהפיקוח על המוצרים לילדים ולתינוקות מתמקד בחנויות הקטנות. כלומר, המשרד אינו עורך, או ממעט לערוך, בדיקות של מוצרים שמשווקים ברשתות הגדולות כמו "טויס אר אס" או "שילב". בנוסף, לא נערכת בדיקה של מוצרים שמיובאים באמצעות האינטרנט, וישנם כאמור רבים מאוד כאלה.

במענה לפנייתנו נמסר כי "מפקחי משרד הכלכלה העוסקים בתקינה מבצעים פיקוח על כלל המוצרים המחויבים בתקן ואינם ייעודיים למוצרים לילדים ולתינוקות. מפקחים אלו מבצעים פיקוח גם ברשתות הגדולות באופן שוטף, ומכאן עולה כי פסילת צעצועים ברשתות הגדולות אכן קטנה מזו שבחנויות הקטנות. מיותר לציין שאין כל אפליה לרעת העסקים הקטנים, שכן הבדיקות מתבצעות גם בעסקים הקטנים וגם ברשתות".

משרד הכלכלה נוקט בהליכים

מידע חסר ולא מספק

בקשת חופש המידע הוגשה כחלק מפעילות אדם טבע ודין ושל הקרן לבריאות וסביבה לשיפור ההגנה הממשלתית על בריאות ילדים ותינוקות בישראל מחשיפה למוצרים המכילים כימיקלים מסוכנים בריאותית. נקודת המוצא של שני הגופים הללו היא כי לצד תיקוני חקיקה והעלאת המודעות הציבורית לסכנות מוצרים אלו, מהווה האכיפה גורם משמעותי במאמצים להסרת המוצרים המסוכנים מהחנויות. כאמור, היקפי האכיפה המבוצעים כיום לא נחשפו לציבור באופן עקבי משך שנים.

כאשר בוחנים את הדברים המדאיגים אודות הפיקוח על מוצרי ילדים ותינוקות בארץ שעולים מהמידע שהעביר משרד הכלכלה, אי-אפשר להתעלם מכך שהמידע שהועבר לאור בקשת חופש המידע שהוגשה למשרד הוא חסר, חלקי ולא מספק. כך למשל, המידע איננו כולל כלל פירוט של שמות החנויות והיבואנים שנתפסו אצלם מוצרים לקויים לילדים ולתינוקות. לא ברור האם מרבית בדיקות הפתע מוקדשות לבחינת חריגות בטיחות או לבדיקות כימיקלים מסוכנים בריאותית (בדיקות יקרות ומורכבות יותר שחושפות סכנות חמורות יותר לצרכנים). לדעתנו, קשה להטיל ספק בכך שמדובר באינפורמציה שהיא חיונית ומתבקשת לציבור.

משרד הכלכלה ניסה להסביר את העברת המידע החלקי בכך ש"החוק מאפשר לא למסור את כל המידע, בין היתר, תחת עילה של הקצאת משאבים בלתי סבירה (סע' 8 (1)), כמובן, תחת נימוק - וכך אכן נעשה. נדגיש כי מענה זה ניתן לאחר ביצוע פיילוט על-ידי יחידה וביצוע אומדן כמותי בהתאם, הן של שעות העבודה והן של כוח האדם הנדרש. ככלל, גם ללא צורך בפניה לחוק חופש המידע, המשרד מספק תמיד את כל החומרים שברשותו, אך כאמור, במקרה זה מדובר בבקשה הדורשת הקצאת משאבים בלתי סבירה".

דוברי המשרד גם לא הסכימו עם האמירה שלנו שהמידע שהועבר בנוגע לצעצועי הילדים והפיקוח עליהם הוא חלקי ולא מספק. "ניתן מענה מקיף לשאלות, בהתאם להנחיות חוק חופש המידע - ומעבר לכך. באשר לבדיקות, אלו מבוצעות הן בהתאם לתוכנית העבודה והן בהתאם לממצאים והמידע העולה מהשטח, ללא שום מגבלה, לא עלות הבדיקות ולא אחרת". בנוסף, "המשרד לא חוסך משאבים בכדי להביא לידיעת הציבור הן מידע והסברה לגבי עמידת מוצרים באופן כללי וספציפי בתקינה, לרבות הנחיות כיצד לפעול, והן בפרסום באשר למוצרים שנתפסו שאינם עומדים בתקן. יתרה מכך, מינהל התקינה מבצע בקרה שוטפת על מצב השוק ואפקטיביות הבדיקות, ואלו מעידות על שיפור בתחומים בהן אחד מוקדה הפעילות", לשון התגובה.

נקודה נוספת שהטרידה אותנו נוגעת למה שנראה כהיעדר תיעוד ושימור מידע על מוצרי התינוקות באופן יעיל ומספק. בתשובה לבקשת חופש המידע של "אדם טבע ודין", נאמר שהמידע שהעביר משרד הכלכלה לא מלא משום שנתונים לגבי עמידה בתקנים העולים ממאמצי האכיפה של המשרד אינם מתועדים במערכת ממוחשבת. התמונה שמצטיירת היא שהמשרד שאחראי על פיקוח ואכיפה לא מסוגל לספק מידע על פיקוח ואכיפה בכל הנוגע למוצרים בסיסיים, יומיומיים, שבשימוש הצרכנים, היות והמידע מאוחסן בארכיב.

לאור האמירות הללו של משרד הכלכלה, פנינו אליו שוב ושאלנו האם הוא לא מתעד באופן ממוחשב את ממצאי בדיקותיו גם לשם בקרה עצמית, ותשובתו הייתה כי "כל ממצאי הפיקוח מתועדים באופן מלא ונמצאים במינהל התקינה עד סיום הטיפול בתיק. אכן נדרשת מערכת ממוחשבת, וכזו מקודמת בימים אלו ותחל לפעול בחודשים הקרובים. עם זאת, מערכת כזו באה להחליף את התיעוד הקיים כיום ולא לייצר יש מאין.

"נדגיש, כי חלק מהמידע לא נמסר, לא בשל היעדרו, אלא משום שתיקים שעדין מתנהלים בגינם הליכים לא ניתן על-פי חוק להעביר מידע לגביהם, ותיקים שהסתיים בהם הטיפול הועברו לארכיון ויש לבקשם חזרה בכדי להתייחס לכל ממצא וממצא".

מוצרי ילדים ותינוקות מיובאים בהסתמך על תצהיר של יבואן על התאמתו לתקן וללא בדיקה

מוצרי הילדים והתינוקות אמורים לעבור בדיקות של מכון התקנים בשלב היבוא שלהם לארץ ולפני שהם נמכרים לציבור הישראלי. ואולם, הנתונים שהועברו ל"גלובס" אודות כמות המוצרים לילדים ולתינוקות שנמצאו פגומים מתוך כלל אלה שנבדקו בשנים 2015 ו-2016 (74% כאמור), מעלה שאלה מטרידה נוספת שנוגעת להליך הבדיקות של מוצרים מיובאים בתחום הזה: האם המוצרים הלקויים שנמצאו עברו את בדיקות מכון התקנים? ואם כן - איך ייתכן שקיים אחוז גבוה של אי-התאמה לתקן במוצרים שנבדקו על-ידי המפקחים? במשרד הכלכלה אישרו ל"גלובס" כי ישנם מקרים בהם נמצאו מוצרים שאינם מתאימים לתקן שלא עברו בדיקות של מכון התקנים בשלב יבואם לישראל. יתר על כן, מתברר כי היבוא ללא בדיקה של מכון התקנים הוא דבר שנעשה לעיתים בסמכות וברשות. כך למשל, מתברר שקיימים מוצרים שלגביהם הוחלט לאפשר יבוא צעצועי ילדים רק בהסתמך על תצהיר של יבואן על התאמתו לתקן וללא שנערכת בדיקה ממש. לדברי משרד הכלכלה, זה נעשה "כחלק ממדיניות הממשלה מזה מספר שנים, שמטרתה העיקרית היא להקטין את יוקר המחיה".

לפי תשובת משרד הכלכלה, "במקרים אלה, היבואנים לא עוברים בדיקה בשלב היבוא, אלא מקבלים אישור על סמך התצהיר שעליו חתמו (אשר מעמדו כמסמך משפטי המחייב לכל דבר ועניין - ח.מ, מ.ר.ח). עם זאת, מוצרים אלו מפוקחים בשווקים וחל עליהם הדין במידה ולא עמדו בהוראות התקן". יתר על כן, לדברי משרד הכלכלה, במקרים כאלו בהם יבואנים מייבאים מוצרים שלא עומדים בתקן ופעילות הפיקוח והאכיפה מאתרת מוצרים כאלה - המשרד מפעיל סנקציות נוספות כנגד היבואנים. "לדוגמה, מגדירים יבואן כמפר אמון - מה שמקשה מאוד על הליך יבוא ושחרור המוצרים ומטיל פיקוח מחמיר עליו. בתיקון אחרון לפקודת היבוא והיצוא אף נוספה חובת רישום היבואן במרשם שמנהל הממונה על התקינה. כמו כן, נוספה אף אפשרות להפעיל סנקציה חמורה מאוד נגד יבואן שמפר את הוראות החוק - שלילת רישום במרשם אשר תמנע ממנו לייבא".

לפי תשובת משרד הכלכלה, "לגבי מקרים בהם נתגלו מוצרים שעברו את מכון התקנים ובאכיפה בשווקים נתגלו כלא מתאימים לתקן - אין מדובר בתופעה שכיחה, אולם כאשר מתגלה מקרה כזה מתבצעת בדיקה לזיהוי מקור התקלה ונקיטת פעילות מתקנת למניעת הישנותו בעתיד".

נציין, כי נושא התקנים בישראל נקשר בקשר הדוק ליוקר המחיה היות ואמון עליו גוף מונופוליסטי (מכון התקנים). השבוע אישרה ועדת הרפורמות של הכנסת לקריאה שנייה את חוק הרפורמה בתקנים שמטרתו להקל ודרך כך להוזיל את התהליך, בין היתר, דרך אימות תקנים בינלאומיים. המשמעות היא שיבואן לא יוכל להסתפק בהצהרה, אלא שיהיה עליו להוכיח כי המוצר שייבא עומד בתקנים בארה"ב או באירופה - תקנים שיהיו מקובלים (וטוב שכך) גם בישראל. זאת, מבלי להעביר את המוצר המיובא בדיקה נוספת שכיום מגולמת במחיר לצרכן.

מהיבואן הרשמי של טומי טיפי נמסר: "הליקויים המצוינים בכתבה נמצאו במוצרים אשר נקנו על ידי חנויות קטנות באינטרנט דרך איביי, מבלי שעברו אישור מכון תקנים ואינם קשורים למוצרים של היבואן הרשמי. צר לנו שהדברים לא נבדקו מולנו טרם פרסום הכתבה. אנו ממליצים לרוכשים לוודא שהמוצרים שהם קונים הגיעו בייבוא רשמי ותקני"

עוד כתבות

מערכת ReDrone של אלביט / צילום: אלביט מערכות

הנקמה של פוטין בהודו, ומערכת יירוט הרחפנים החדשה של אלביט

אלביט הציגה ללקוחות אירופאיים את מערכת היירוט המתקדמת שלה, אלג'יריה מצאה מענה בסין מול עוצמת המל"טים מתוצרת ישראל, ארה"ב שמה את מבטחה בלייזר, והנקמה של פוטין בראש ממשלת הודו • השבוע בתעשיות הביטחוניות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

סם בנקמן-פריד / צילום: ap, Bebeto Matthews

סם בנקמן-פריד, מייסד בורסת הקריפטו FTX, נידון ל-25 שנות מאסר

בנובמבר האחרון חבר מושבעים בארה"ב מצא את סם בנקמן-פריד אשם ● היום, השופט בתיק קבע כי הוא ירצה 25 שנות מאסר ● "אני הייתי המנכ"ל ולכן האחריות היא עלי", אמר בנקמן-פריד עם מתן גזר הדין

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בעליות; אנבידיה צללה בכ-3%

הנאסד"ק עלה ב-0.5% ● מדד דאקס עלה ב-0.5%, הקאק ירד ב-0.3% ● גולדמן סאקס: לשוק המניות בארה"ב יש אפסייד מוגבל ● נובוקיור וסייברוואן מזנקות בטרום מסחר ● ערב הפסחא, מחירי הקקאו בשיא כל הזמנים, מה זה אומר לגבי יצרניות הממתקים הגדולות ומחירי השוקולד?

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דם אברמוב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך

בלי אסקפיזם ועם לוחם בשיקום, הפרסומת של בנק הפועלים היא הזכורה ביותר

פרסומת הבנק, שבה מככב הלוחם הפצוע אדם אברמוב, היא גם המושקעת ביותר עם כ–1.6 מיליון שקל ● מדירוג הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה עולה כי השבוע התברגו שתי פרסומות חדשות: מנורה מבטחים וטאצ' ● הפרסומת של ביטוח 9 היא האהודה ביותר גם השבוע

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

נתניהו ביקש הארכה מבג"ץ; היועמ"שית: להיערך לגיוס חרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב לבג"ץ כי בשבועות האחרונים נעשה מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אך המלאכה טרם הושלמה ולכן הוא מבקש הארכה ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי החל מה-1 באפריל, על הרשויות לגייס בני ישיבות ללא מקור חוקי לדחות את גיוסם

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מישל וונטסוס, לשעבר מנכ''ל ביוג'ן / צילום: Quris

"ביוג'ן הייתה פסגת הקריירה שלי עד כה": המנכ"ל לשעבר מדבר על התוכניות לעתיד

מישל וונטסוס היה מנכ"ל ביוג'ן בתקופה שבה הייתה במוקד תשומת הלב בעקבות התרופה החדשנית שלה לאלצהיימר, אבל בסוף שילם בכיסאו על הכישלון שלה בשוק ● בראיון ל"גלובס", הוא מגיב על הביקורת שהושמעה נגדו, מספר אילו חברות מעניינות אותו עכשיו ומדבר על ההשקעה שלו בקיוריס הישראלית ● על המיזם החדש שהוא מקים בסינגפור, הוא עדיין לא מוכן לפרט

חברת הסייבר הישראלית Coro (קורו) / צילום: CORO

המשבר בהייטק נגמר? סטארט-אפ ישראלי שני מודיע בתוך שבוע על גיוס של 100 מיליון דולר

חברת קורו (Coro) הישראלית, העוסקת במכירת מערכות סייבר לעסקים קטנים ובינוניים, הודיעה על גיוס של 100 מיליון דולר ● ככל שנודע, כספי הגיוס כולם הושקעו בחברה ולא בקניית מניות מיזמים או משקיעים קודמים ● כל הגיוס התבצע מקרנות הון סיכון זרות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

הבית הלבן בהודעה רשמית אחרי קרב הגרסאות: נתניהו אישר שתצא משלחת לוושינגטון

דובר צה"ל: ""במסגרת האימונים יתורגלו תקיפות מאסיביות וארוכות טווח" • גבר בן 38 נהרג מפגיעת רקטה במפעל בקריית שמונה, כמה נוספים נפצעו קל • נתניהו לסנטור ריק סקוט: "החלטת ארה"ב עודדה את חמאס. שלא יסמכו על הלחץ הזה - זה לא יעבוד"  • עדכונים שוטפים

הכפר פטריצ'ה באיטליה. ראש העיר מנסה למכור בתים באירו / צילום: Shutterstock

באיטליה מנסים למכור בתים באירו אחד. אז למה זה לא עובד?

ראשי עיירות קטנות באיטליה, שהתרוקנו מתושבים בשל מגמת עיור ארוכת־שנים, מציעים בתים למכירה באירו אחד בלבד, כאשר עלות השיפוץ מוטלת על הקונה ● התקשורת האמריקאית רווייה בסיפורים על בתים עתיקים שעברו שיפוץ והפכו לבתי נופש משפחתיים, אך בפועל, עסקי "הבתים באירו" עומדים בפני חסמים רבים

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-12%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-16%

סיכום הרבעון הראשון באירופה: השווקים עלו בכ-7% ● בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר באנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות