גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"אם בטר פלייס הייתה מצליחה, היינו היום במקום אחר לגמרי"

אחרי שרפאל מוזינסקי סיים תואר בכלכלה בלונדון, הוא עמד בראש תחום גידור מחירי הנפט בברקליס ■ כיום, בסך-הכול בן 31, הוא עומד בראש בליץ מוטורס ומנסה לגמול את התעשייה הישראלית מנפט

רפאל מוזינסקי / צילום: יונתן בלום
רפאל מוזינסקי / צילום: יונתן בלום

רפאל מוזינסקי מחליק בדממה עם הקטנוע החשמלי שלו אל המדרכה. עוד מעט ישלוף חוט עם תקע וייתן לו את מנת הטעינה שלו, ממש כמו שואב האבק הביתי שלכם. עבור החלום הזה, לייצר קטנועים חשמליים, הוא זנח את החליפות של הפיננסייר ואת המשרדים בשדרות רוטשילד. עבורו הוא מתדלק בכספי חסכונותיו - ובהם בלבד לפי שעה - את בליץ מוטורס שהקים לפני חמש שנים. ולמענו הוא יוצא למלחמה דו גלגלית בתחנות הרוח: מחברת החשמל שמעכבת התקנת שקעים לטעינה במרחב הציבורי בעיר; דרך רשות המסים בדרך להעברת הרכבת הקטנועים מסין לאופקים; ועד לעיריית תל-אביב, שעל הקשר שרקם עמה להקמת מין קטנוע-תל, ביסס את המודל העסקי שלו בתחילת הדרך.

"רצינו להתחיל את זה", הוא אומר בראיון ל-G, "וגם העירייה רצתה. אבל יש בעיה עם התשתית - בין השאר משום שגם אוטותל מופעל במכוניות בנזין ולא ברכב חשמלי. כבר שנתיים אנחנו מחכים לתשתית. העירייה כבר התארגנה במקומות מסוימים, אבל הכול תקוע בגלל חברת החשמל".

תסביר.

"חשמל במקום ציבורי, רק חברת החשמל יכולה להתקין. ונראה שחברת החשמל לא מבינה למה צריך את זה. ברמה העקרונית, כל עמוד תאורה יכול לשמש כעמדת טעינה בצורה תקנית ובטיחותית. באנגליה, למשל, הציבו עמודי טעינה ואז הגיעו למסקנה שאי אפשר לשים עמוד ליד כל חניה, כי זה מצמצם את שטח המדרכה, ואז הוסיפו שקעים לעמודי התאורה. הרעיון שלי היה שבגב כל תחנת אוטובוס יהיו שני שקעים. כבר יש שם חשמל".

ואז העירייה או חברת האוטובוסים משלמת את חשבון החשמל שלך?

"לא. יש היום אפליקציות שאפשר לחבר לשקע חכם, שיודעות את מי לחייב על-פי צ'יפ או כרטיס".

הבנתי שהן גם דואגות שהשקעים הם בגובה כזה שילדים יכולים להגיע אליהם ולסכן את עצמם.

"אפשר לארגן את זה כך שהחשמל יעבור רק כשמעבירים את הכרטיס החכם, ובלעדיו לא יזרום לשקע חשמל. זה פותר את בעיית הבטיחות. אנחנו גם מוכנים לעשות את ההשקעה הזאת, אבל לצערנו זה לא זז".

בשונה מרשות הכלל, ברשות הפרט, כגון בניין פרטי וכדומה, מותר לבליץ או לאחרים להתקין שקעים - המדובר בשקעים רגילים לגמרי של 220 וולט והכוח הדרוש לטעינת קטנוע הוא אותו כוח הדרוש להפעלת מאוורר קטן. לצד השקעים שבליץ עצמה התקינה, כמו במגדל שלום מתחת לגשר, בדיזנגוף סנטר וכדומה, כל הלקוחות העסקיים משתפים את השקעים שלהם לטובת כלל המשתמשים, מן הסתם גם ממניעים אידיאולוגיים. מי שצריך חשמל בדחיפות, מקליד בווייז שקע בליץ ומקבל הפניה לשקעים קרובים אליו.

רפאל מוזינסקי / צילום: יונתן בלום

אתה מגדיר את מה שאתה עושה כפריצת דרך עבור התחום כולו?

"לגמרי. בגלל זה גם כל השחקנים רק מחכים ומסתכלים עלינו, בתקווה שנכין את התשתית. אני חייב להגיד שהתחושה מול העיריות, משרד התחבורה והממשלה די חיובית, אבל חסר מי שייקח אחריות להרים את נושא התשתיות".

אתה בכלל חסיד ומטיף גדול של רכב חשמלי. אנחנו מפספסים?

"כן. בישראל הייתה יכולה להיות מהפכה חשמלית כבר מזמן, כי המדינה כל-כך קטנה, זה אידיאלי לרכב חשמלי. יש מקומות, כמו נורבגיה או הונג-קונג, ששם כבר שליש מכלי הרכב הם חשמליים. אבל כאן, אולי בגלל אינטרסים, אולי בגלל משקעי העבר, הכול מתעכב".

אתה מדבר על משקעי שי אגסי ובטר פלייס?

"אם בטר פלייס הייתה מצליחה, היינו היום במקום אחר לגמרי. הייתה לנו תשתית בכל פינה. אבל לא רק שאין לנו, במקום להשאיר את התשתית שהוקמה, פירקו אותה. ועכשיו יהיה צריך להקים הכול מחדש".

"יש תהליך של למידה"

בתחילה פנה מוזינסקי רק לשוק הפרטי. ההיגיון הוא שרוב האנשים לא נוסעים יותר מ-100 ק"מ ביום לעבודה ובחזרה, ומכיוון שמדובר בטעינה משקע רגיל, הם גם יכולים לתת לאופנוע להיטען בעבודה (לאחרונה הצליחו בבליץ לשפר את זמן הטעינה המלאה של הבטרייה מ-4 שעות ל-3.5 ולהגיע לטעינה של 70% תוך כשעה וחצי). "זה עבור אנשים שרוצים להגיע ממקום למקום, ולכאלה שאוהבים טכנולוגיה", הוא אומר. "זה כלי שקט, ירוק, מתוחכם, עם אפליקציה שמתחברת למנוע ונותנת לו את כל הנתונים הרלוונטיים. זה לא לאלה שאוהבים מנוע עם ויברציות ורעש. השאלה הראשונה שאני שואל לקוח שנכנס לפה אם הוא רוצה כוח ורעש. אם הוא עונה שכן, אני מסביר שזה לא בשבילו".

לפני שנה וחצי, מוזינסקי הבין שעליו לשנות אסטרטגיה וקהל יעד. "יש אנשים שבאים לפה, אוהבים, הכול מתאים להם, מבינים את החיסכון האדיר שהם מקבלים (8,000-6,000 שקל בשנה לפי חישובי בליץ, חשבון שמורכב מההבדל בעלות הטעינה, הביטוח, הטיפולים וכל השאר), אבל לא קונים".

איך אתה מסביר את זה?

"יש תהליך של למידה. בתעשיית הרכב עברו בהתחלה להיברידי, כלומר מנוע רגיל לצד מנוע חשמלי, עכשיו להיברידי פלאג-אין, שמלמד אנשים לעבור למנוע חשמלי, אבל נותן להם בינתיים ביטחון בדמות מנוע רגיל. אנחנו בעצם רוצים מהלקוחות לקפוץ שלב מנטלי ולעבור למנוע חשמלי בלבד. על אף שהאדם יודע שהוא אף פעם לא עובר את ה-100-70 ק"מ בנסיעה אחת, יש מה שקרוי חרדת טווח".

כלומר, מיצית את מספר האנשים שזה גם מתאים להם וגם מסוגלים להתגבר על החסמים הפסיכולוגיים?

"ראיתי שזו המון השקעה לפנות לשוק הפרטי. אנחנו מנסים בו זמנית לחנך את השוק לבנות מותג. אנחנו לא סוזוקי או ימאהה שהמותג כבר קיים. זה לוקח המון זמן, פרסום, שיווק והשקעה. לכן החלטתי לפני שנה וחצי לעבור למכור לעסקים".

ההתחלה הייתה פיילוט עם דומינוס פיצה. שם, לאחר פיילוט של כמעט שנה, הרשת החליטה שהיא "הולכת על זה" ומעבירה את הצי שלה, 450 קטנועים, לבליץ. יותר מ-200 קטנועים כבר נרכשו, ועד הקיץ יוחלפו השאר. לקוחות נוספים הם מקדונלד'ס, שעד כה לא עשתה משלוחים ובונה מראש את המערך שלה בבליץ (מקדליברי), פיצה האט ועוד, וגם דואר ישראל, מד"א וגופים נוספים.

"לא רק שראיתי שלוקח הרבה זמן להגיע ללקוח הפרטי", הוא אומר, "אלא שגם לא רואים הרבה את הקטנוע שלו. הוא נוסע בבוקר לעבודה וחוזר אחר הצהריים או בערב, וזהו. ואותי מעניין שיראו את הקטנועים שלנו כל היום על הכביש, שתהיה נוכחות, שיראו שיש חשמלי והוא עובד טוב. היום מדברים על כלי רכב חשמליים באופן כללי, ובין הקטנועים החשמליים שישנם כאן, יש כאלה עם המון תקלות ודברים לא בטיחותיים, ורציתי לבדל את בליץ מכל זה. ומכיוון שאין לי דרך לבנות מותג בדרכים המקובלות, של פרסום מאסיבי, אני רוצה שזה יקרה דרך הנוכחות בכביש".

עמדת טעינה של בטר פלייס / צילום: תמר-מצפי

ומה אתה עושה עם המחירים? הרי ייצור קטנוע חשמלי יקר בהרבה מייצור קטנוע בנזין.

"כרגע לא מעניין אותנו הרווח, אלא כמה שיותר כלים על הכביש. לכן אנחנו מוכרים אותם באותו מחיר כמו קטנוע בנזין דומה (הקטן 16,600 שקל והגדול 25,600 - בשני המקרים לפני מע"מ). אני לא חושב כרגע על רווחיות, אנחנו מאוזנים".

אז כבעל 100% מהמניות בינתיים רק השקעת?

"נכון".

ומשכורת?

"אחרי ארבע שנים (לפני שנה) התחלתי לקחת משכורת. חיכיתי שהעסק קצת יצמח".

"אני שונא פקקים וחניות"

מוזינסקי, 31, נולד בבלגיה, אבל את לימודיו האקדמיים החל בגיל 17 בלונדון, שם למד כלכלה, מימון וניהול. "סטודנט מתחיל לא בדיוק יודע מה אומר כל נושא, הוא רואה כותרות, וכל הכותרות נראו לי, אז אמרתי, אלמד את הכול". עם תום לימודיו, בגיל 20, החל לעבוד בברקליס קפיטל והתמחה בגידור מחירי נפט, התקדם בסולם, וכסגן נשיא לענייני סחורות (קומודיטיס). "פתחתי להם שם את כל השוק הישראלי, התחלתי לעבוד עם כל החברות הגדולות שקשורות בנפט - אל על, בז"ן, דלק אנרגיה, פז".

ב-2008, לאחר נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס, ברקליס רכש את עסקיו בצפון אמריקה, ומוזינסקי טיפל בהעברת פעילות הסניף הישראלי של ליהמן ברדרס לברקליס, "ואז הייתי על הקו שנה, והחלטתי לעשות עלייה, מה שמזמן רציתי לעשות כי גדלתי בבית ציוני". בלונדון, הוא אומר, ביקשו ממנו שלא יעזוב, שיחכה קצת עם ההחלטה הזאת, שייקח שלושה חודשים לבדוק את העניין.

מוזינסקי לקח את שלושת החודשים, הגיע לארץ, התראיין לכל מיני מוסדות פיננסיים, אבל לדבריו, הבין שיש הבדל גדול בין מה שהוא עושה בלונדון לבין מה שיוכל לעשות כאן. "בלונדון לקחנו סיכונים, פתחנו פוזיציות. פה יותר משתמשים בפוזיציות שפתחו בלונדון". הוא בדק גם את הקרנות השונות, אבל הבין ששם "או שאתה בכיר או שאתה זוטר - ואני הייתי באמצע. היום המון עולים חדשים שמילאו תפקידים טובים באירופה, באים לכאן ומתחילים מלמטה. זה לא עניין אותי".

אף שחיפושי העבודה שלו בארץ העלו חרס, הוא חזר ללונדון והודיע על עזיבה. כאשר חזר, התברר לו שבזמן שנעדר, לקוחותיו מישראל חיפשו אותו. זה עודד אותו, כאשר עלה לארץ, לפתוח חברה משל עצמו לייעוץ והשקעות בסחורות, שבה המשיך לייעץ ללקוחות הללו בגידוריהם. לאחר כשנה נוצר קשר בינו לבין בית ההשקעות אי.בי.איי מה שהוביל לגידול בחברה. היו לו משרדים ברוטשילד, והוא טיפל במאות מיליוני דולרים, אבל שוב - משהו היה חסר.

"ואז אמרתי לעצמי, אני כל השנים נוהג על רכב דו-גלגלי. גם בלונדון וגם בשלג. אני שונא פקקים וחניות כי אין לי סבלנות, אני תמיד ממהר. ורציתי להשקיע בתחום שהוא העתיד. לא עניין אותי רכב מונע בבנזין, וגם אידיאולוגית אני מאוד 'ירוק', מאוד מודאג מזיהום האוויר, מהנזקים האדירים שהוא מחולל, והיה מאוד חשוב לי לקדם תחבורה נקייה וחכמה".

בשלב הזה, הוא עוד חשב לשלב בין החליפה לאהבה. הוא חשב שבמקביל לעבודה בפיננסים, יתחיל לייבא קטנועים חשמליים. "התחלתי לחפש בעולם, וגיליתי שרוב כמעט מוחלט של היצרנים עושים רכב דו גלגלי שמגיע עד 45 קמ"ש", הוא מסביר. "אז גרתי בצפון תל-אביב וב-2011 התחילו להיכנס האופניים החשמליים, אבל זיהיתי את הבעיה המובנית בשימוש בהם: אי אפשר להגיע מצפון תל-אביב להרצליה, למשל, כי אין נתיבי אופניים, ועל נתיבי איילון אסור לעלות ברכב שמהירותו המקסימלית נמוכה מ-80 קמ"ש.

"ואז נפל לי האסימון: היצרנים מסתפקים ב-45 קמ"ש כי 70% מהרווח של יצרני אופנועים מגיע מחלקי חילוף ומתיקונים, ובקטנוע חשמלי, כיוון שאין שמן ואין תיבת הילוכים, אין כמעט חלפים. אמרתי לעצמי, קטנועים של 45 קמ"ש זה לא מעניין באמת, בעיקר במדינה שבה אין שבילי אופניים בין ערים. ומצד שני, הנחתי שפרוטוקול קיוטו יגרום לבום גדול בתחום הזה של קטנועים חשמליים. חשבתי שיש פה הזדמנות יותר גדולה ממה שהיה נראה לי מלכתחילה".

אז מה עשית?

"לקחתי צוות של מהנדסים וביחד חשבנו מה החלקים הכי חשובים בקטנוע חשמלי. יש חלקים, כמו צמיגים, שבהם אין הבדל באיזה קטנוע מדובר. אבל חלקים אחרים כן, בעיקר סוללות, בקר, מטען ומנוע".

לאחר 18 חודשי פיתוח הגיעו לנוסחה שתאפשר להגיע למהירות של 120 קמ"ש ולטווח של 100 ק"מ בין טעינה לטעינה - זהו ה-BLITZ600, כאשר אחיו הקטן יותר מסתפק ב-90 קמ"ש ובטווח טעינה של עד 60 ק"מ. את החלקים הם קונים מספקים שונים בעולם, וחלקם מיוצרים על-פי תכנון שלהם ורק עבורם. כל החלקים מגיעים למפעל שלהם בחו"ל, בסין, ומורכבים שם על-פי העיצוב של בליץ - בינתיים, עד שיצלחו את המשוכה להרכבתם כאן באופקים. לדברי מוזינסקי, הם הגיעו למוצר שהוא "פחות מ-1% תקלות".

"אנחנו לא מבקשים הרבה"

הכוונה של מוזינסקי היא להעביר את ההרכבה מסין לישראל, לפלקס ישראל (לשעבר פלקסטרוניקס, חברה בת של אחת החברות הגדולות בעולם להרכבת אלקטרוניקה) - למפעל שלה באופקים. לדבריו, מרכז ההשקעות שמח על היוזמה, שמלבד מקומות עבודה שתיצור, גם תוסיף יצוא מישראל, שכן הקטנועים מיועדים בחלקם לייצוא. אבל לשם כך הוא ייאלץ לעבור גם את משוכת רשות המסים, שאליה טרם פנה רשמית.

במה דברים אמורים? על יבוא קטנוע שלם חשמלי יש פטור כמעט מלא ממס. אבל על חלקים נפרדים יש מס של 20%-12%. ההיגיון הוא כמובן שחלקים נפרדים משמשים לסחר חלפים כללי וגם לרכב המונע בבנזין. אבל עבור מוזינסקי, מדובר במחסום שייקר את מחיר הקטנוע הסופי ויהפוך את העניין ללא כלכלי. "אנחנו מחפשים את האדם הנכון שיכול לקבל החלטה", הוא מתייחס אל העיכוב להעביר לרשות המסים פנייה רשמית.

המתחרה מבית BMW / צילום: Jonathan Ernst

כששאלנו על כך את רשות המסים נמסר לנו כי "על הפונים להעביר פנייה מסודרת בכתב ליחידה לבלו ומס קניה, לידי מר דני וקנין, בכתובת: רחוב מאיר אריאל 2 גרנד נטר, נתניה או באמצעות הפקס שמספרו: 09-9533526 ובקשתם תיבחן".

מוזינסקי, קודם כל שמחנו לעזור, אבל קודם לכן, למה לך להרכיב כאן ולא בסין? ונניח שעניין המס ייפתר, זה יוזיל לך את התהליך?

"זה לא יוזיל, כי צריך להביא בחשבון את הפער בין השכר הישראלי לשכר הסיני. אבל גם נקבל איכות טובה יותר, וזה גם ציוני".

מוזינסקי מבין היטב שגם אם החזון שלו נכון, ובעוד שנים ספורות תחום הקטנועים החשמליים יצמח בטור הנדסי, הוא לא יוכל להתחרות במשאבים שיש לו, ולכן הוא מנסה לגייס שותף אסטרטגי שגם יזרים מזומן וגם יעזור לו לפרוץ יותר בעולם.

בדרום קוריאה הוא כבר מחזיק בשותף מקומי, אבל שם, נאנח מוזינסקי, המדינה נותנת סובסידיה של 2,200 דולר לקטנוע, שכאמור, מחירו הרגיל גבוה מזה של קטנוע בנזין מזהם. כלומר לקונה זו 50% הנחה. גם בהודו נהוגה סובסידיה של 350 דולר ובאירופה יש סובסידיה ממוצעת של אלף אירו. ובישראל? ניחשתם נכון, אפס שקלים.

"אנחנו לא מבקשים הרבה", הוא אומר. "רק 3 מיליון שקל לצורך פיילוט - עלות זיהום האוויר מכלי רכב הוערכה לא מזמן ב-3 מיליארד שקל. זה ייצר הנחה של 6,000-5,000 שקל, ואולי יעודד את מי שמתלבט וייתן לו את הסכום שאולי נחוץ לו להתקין עמדת חשמל בבית או בעבודה".

לצד דרום קוריאה, בליץ מוכרת גם בארגנטינה ובאירופה - כמה מאות קטנועים בשנה, ומוזינסקי בטוח שזו רק ההתחלה ובשנה הבאה זה כבר יהיה אלפים. האופטימיות שלו, הוא אומר, נובעת בשל העניין הגדול שמגלים במיזם שלו, בזכות העובדה שהקטנועים שלו כבר נוסעים, עברו קילומטרז' מכובד - חלקם אפילו 180 אלף ק"מ - בכבוד. או, כמו שהוא מנסח את זה, "העמידות מאוד חשובה. אני יכול לעשות את כל הבדיקות במפעל, אבל הבדיקה הכי טובה זה השליח הישראלי".

והמתחרים?

"כיום יש ארבע חברות בעולם בתחום שלנו, של קטנועים מהירים מעל 45 קמ"ש. אחת מהן היא BMW שיש לה קטנוע שהנתונים שלו דומים לבליץ 6000 שלנו - 120 קמ"ש וטווח של מאה קילומטר. יש הבדל קטן אבל במחיר. הם מתחילים ב-18 אלף דולר. ואגב, הם הבינו מהר מאוד שהם לא יכולים למכור אותו תחת המותג BMW כי החבר'ה עם מעילי העור שרוצים את הרעש, הכוח והשמן, לא מתאים להם כלי נקי וחשמלי. הם הפרידו את המותג (BMWi) וגם לאולמות תצוגה נפרדים.

"לכן אני מעריך שנראה בעיקר שחקנים חדשים, ופחות את היצרנים המסורתיים נכנסים לתחום הזה. אבל ברור לי שנראה יותר ויותר מתחרים ככל שנתקרב ל-2021-2020 (הזמן שבו הרגולציה שתנבע מפרוטוקול קיוטו תחייב יצרני רכב לעבור לתחבורה לא מזהמת, כלומר היברידית או חשמלית). הזמן פה הוא קריטי".

חברת החשמל בתגובה: "החברה אינה גורם מעכב"

"חברת החשמל אינה גורם מעכב בחיבור תשתית הטעינה, ואין מניעה מלהתקין עמדה שכזו ובלבד שתעמוד בדרישות להתקנת עמדה שכזו לשמירה מרבית על בטיחות הציבור במרחב הציבורי. דוגמאות דומות נעשו בעבר על-ידי חברת החשמל לתשתית התל-אופן, קווי דן ו-car2go בחיפה ופרויקטים עירוניים נוספים.

"כפי שהוסכם בפגישה משותפת שנערכה בשבוע שעבר עם חברת בליץ ועיריית תל-אביב, על מנת לחבר מתקן מסוג זה על המוצר להיות בעל תו תקן, נדרש חיבור תקני כדין עם הגנה נאותה בפני חשמול - והיות שמדובר במוצר חדש נדרשות הנחיות מתאימות ממנהל החשמל במשרד האנרגיה".

עוד כתבות

יזמיות המגורים מדווחות על עלייה בקצב מכירת הדירות בחודשים האחרונים / צילום: שלומי יוסף

דוחות חברות הנדל"ן מגלים: "המשבר ההיסטורי" נמשך בקושי חודשיים

למרות נבואות הזעם והמחסור המתמשך בעובדי בניין בצל המלחמה, יזמיות המגורים מדווחות על התאוששות ● מחודש דצמבר נרשמת עלייה בקצב מכירת הדירות, לא נרשמים עיכובים במסירות, לפי בכירים בענף רוב אתרי הבנייה חזרו לעבוד, ואפילו מדד המניות הענפי רושם תשואת שיא

פרויקט תמ''א 38 בחיפה / צילום: פאול אורלייב

משרד המשפטים יוזם: יזמי התחדשות עירונית יתחייבו מראש על מועד מסירת הדירות

שורת תקנות שיזם משרד המשפטים, שיידונו בקרוב בוועדת הפנים של הכנסת, יחייבו יזמי התחדשות עירונית במתן מועדי מקסימום לאישור תוכנית הפרויקטים שלהם ואכלוס הדירות שהם מקימים ● תקנות בולטות נוספות הן חשיפת ערבויות מחייבות, גילוי ניגוד אינטרסים של היזמים, וידוא שהדיירים מבינים את ההסכם ועוד

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

השופטים בבית הדין לצדק של האג / צילום: Reuters, Piroschka van de Wouw

בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה

לפי דיווח בסוריה ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק • מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • תושבים בצפת מדווחים על יירוט, לא נשמעה אזעקה • ירי רקטי לעבר גורן וגרנות הגליל, ירי נוסף גם לראש הנקרה • עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

צילום: ap, AP23024601572019_e5rllq

יציבות בוול סטריט; רדיט יורדת ב-10%, רשת הרהיטים RH מזנקת ב-18%

בלומברג: "שוק הקקאו קורס", וולס פארגו: "עליית המחיר תגולגל אל הצרכנים" ● מייסד בורסת הקריפטו FTX נידון ל-25 שנות מאסר ● הצמיחה בארה"ב עמדה ברבעון האחרון על 3.4%, יותר מהצפוי ● ג'יי.פי מורגן: "אתם לא תדעו כשהירידות יגיעו" ●  אמזון השקיעה 2.75 מיליארד דולר בחברת ה-AI אנטרופיק ● מחר "יום שישי הטוב" לא יתקיים מסחר בוול סטריט ובמדינות רבות אחרות

פרופ' דניאל כהנמן / צילום: יח''צ מטר

פרופ' דניאל כהנמן, זוכה פרס נובל לכלכלה, הלך לעולמו

כהנמן, בן 90 במותו, זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002 על מחקר בתחום של קבלת החלטות בתנאי אי-ודאות

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

מנכ''ל האוצר שלומי הייזלר בוועידת מרכז הנדל''ן באילת / צילום: נאו מדיה

מנכ"ל האוצר נגד מנהל רשות המסים: "מס דירה שלישית ירחיק משקיעים משוק הנדל"ן"

לפי מנכ"ל האוצר, שלומי הייזלר, החזרת "מס דירה שלישית" כבר בתקציב הקרוב לא נמצאת על הפרק ● על הביקורת שהעביר ינקי קוינט בכנס התשתיות של גלובס בשבוע שעבר, הוא עונה: "אמירות חמורות ואין בהן דבר וחצי דבר. באוצר יש אנשים מופלאים" ● וזו התוכנית שלו למלא את קופת המדינה, נוכח הגירעון המחמיר

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

נתניהו ביקש הארכה מבג"ץ; היועמ"שית: להיערך לגיוס חרדים

ראש הממשלה בנימין נתניהו כתב לבג"ץ כי בשבועות האחרונים נעשה מאמץ אינטנסיבי על מנת לגבש את ההסדר הדרוש, ואכן הושגה התקדמות ניכרת, אך המלאכה טרם הושלמה ולכן הוא מבקש הארכה ● היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, הודיעה לבג"ץ כי החל מה-1 באפריל, על הרשויות לגייס בני ישיבות ללא מקור חוקי לדחות את גיוסם

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

בורסת ת"א ננעלה ביציבות; אלקטריאון זינקה ב-18%, ישראכרט ב-8%

אל על השלימה גיוס של 100 מיליון דולר, המנייה עולה ב-4% ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025"

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו