גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"מאז שהתחלנו למסור חבילות, הפדיון שלנו עלה בכ-10%"

רפורמת היבוא האישי שאושרה השבוע אמורה להיטיב עם הצרכן, אבל גם עם העסקים הקטנים - שמנצלים את המיקום שלהם ואת שעות הפעילות הגמישות כדי להרוויח מהרכישות שלנו באינטרנט ■ בעל עסק: "לקוח שמגיע לאסוף חבילה נחשף גם לחנות, זה יותר טוב מפרסום"

דואר / איור: גיל ג'יבלי
דואר / איור: גיל ג'יבלי

נעלי עקב של בית אופנה נחשב או קרם יוקרתי שנחים באריזת קרטון, כשבמדף אחד לצידם שוכבות שקיות ביסלי ובמבה, הם כבר לא מראה נדיר בקיוסקים בישראל. הפטור ממיסוי על חבילות מחו"ל (עד 75 דולר), והאונליין המקומי שנמצא בחיתוליו, יצרו תרבות חדשה של הזמנות מחו"ל. השבוע, למורת רוחם של ראשי ענף קמעונאות האופנה, אושרה רפורמת היבוא האישי שנוסדה על מנת להקל על הקונים אונליין.

אם בעבר הרחוק התאפיין השוק הישראלי בחנויות קטנות בתוך השכונות ובבעלות משפחתית, הרי שבשנים האחרונות הוא חווה אמריקניזציה. למה הכוונה? המשק הפך לגלובלי הרבה יותר - לא רק ביכולות של החברות העסקיות, אלא גם בצרכים ובאופי של הצרכן. זה בא לידי ביטוי בהקמת קניונים ומרכזי מסחר רבים, שריכזו יותר ויותר פעילויות צריכה אליהם. כפי שזה נראה, מי שבעיקר נהנה מהמצב הם העסקים הקטנים כמו מכולות, פיצוציות, חנויות ירקות, חניות לחיות ואפילו מספרות, שנראה היה שהן בדרך לאבד זכות קיום בעולם שהולך לקונסולדיציה בחיפוש אחר היתרון לגודל ולהתייעלות לוגיסטית, לצד מחירים נמוכים ככל הניתן. 

ישראלים מכורים לקניות און ליין

"הקונים מגלים מקום חדש"

כיום, בנוסף ל-700 סניפים של דואר ישראל, ישנן כ-450 יחידות למסירת חבילות מסניפי הדואר, כשמרביתן עסקים קטנים. כך למשל, ירון בן ישראל, הבעלים של חנות טבע בתל-אביב, מספר כי החנות שלו, שגודלה 140 מ"ר, נכנסה לפעילות זו לפני כ-10 חודשים, בהיקף קטן יחסית של 50 חבילות ביום, אך לאור הביקוש הוא שוקל להרחיב את הפעילות ל-100-200 חבילות ביום. לשם כך הוא כבר יזדקק לעובד ייעודי. "כרגע אנחנו מקבלים מאזור אחד ואנחנו רוצים להתרחב ולהכניס עוד אזורים. יש גם עסקים שקולטים ומחלקים 1,000 חבילות ביום", הוא אומר ומספר שהתשלום עבור חבילה נע בין 80 אג' ל-1.20 שקלים, תלוי בגודל ובמשקל.

לדבריו, "המשמעות הגדולה היא החשיפה: זה מכניס לנו אנשים לחנות, חלק מהם הם כבר לקוחות שלנו, וחלק הם לקוחות חדשים שגרים פה הרבה שנים אבל לא נכנסו אלינו עד כה. לקוחות שהגיעו לאסוף חבילה רוכשים על הדרך גם מוצרים נוספים: קונים ויטמינים, חלק יוצאים עם חבילת גרנולה. גם לקוח שלא קונה ורק אוסף חבילה, נחשף לחנות ויגיע לכאן בפעם הבאה. זה הערך החדש שהוא הכי חשוב בעצם. החשיפה הזאת זה נותנת לנו ערך מוסף שהוא יותר טוב מפרסום". לטענתו, מאז שהחלו למסור חבילות, צמח הפדיון של העסק ב-7%-10%, זאת בנוסף להכנסות מהדואר שכבר מגיעות לסכום נוסף של כ-1,000 שקל בחודש.

אבל נחזור להתחלה. ב-2012 הועלתה תקרת הפטור על קניות באינטרנט מ-50 דולר ל-75 דולר. עובדה זאת, יחד עם התפתחות הסמארטפונים שמאפשרת לצרכנים להזמין מכל מקום - הגדילו את התיאבון של הישראלים לרכוש אונליין. לפי נתוני משרד הייעוץ צ'מנסקי בן שחר, 3 קבוצות אחראיות ל-30% מהמכירות בשוק האופנה שנאמד בכ-19.5 מיליארד שקל בשנה: פוקס, קסטרו-הודיס וגוטקס (זארה ישראל). אבל, העוגה הזו הולכת ומתכווצת על רקע הגדלת הרכישות אונליין, כאמור. היקף היבוא האישי לישראל כבר מוערך ב-2.9 מיליארד שקל בשנה, והוא מתבצע ע"י 3.7 מיליון רוכשים. על-פי כל ההערכות, מספרים אלה יגדלו בשנים הקרובות. כך, כבר היום, היבוא האישי מציג שיעור צמיחה שנתי של 22% וגידול של 5% במספר הקונים, וב-2017 הסתכמה כמות החבילות מחו"ל בכ-61 מיליון.

השינוי האדיר הזה באופן הצריכה של מוצרי האופנה משפיע על השחקנים הפועלים בענף, מקטן ועד גדול. אבל, לכל אחד מהם, בדגש על הרשתות הגדולות, יש יכולות שונות להתמודדות עם האתגר. ההבדלים בהתמודדות מהותיים, והם לאו דווקא מתיישרים עם מה שהורגלנו עד כה - כלומר, שהם בהכרח לטובת הגדולים. "לעסקים הגדולים יש כוח במונחים של שיווק ויכולות דיגיטליות, והם יכולים לנצל את היתרונות האלה נוכח הזליגה לעולמות האונליין", מסבירה עדי יופה, מומחית למגמות צרכנים, תוך שהיא מוסיפה כי "לעסק קטן אין יכולת להעלות קמפיינים ולהיות נוכח בקניונים, והמחיר הוא פקטור שמקשה מאוד להתחרות מול האתרים הבינלאומיים. הצרכן באופנה יותר מוטה מחיר ומוצר, בניגוד למותג. השאלה שתעשיית הקמעונאות המקומית צריכה לשאול את עצמה היא מה אתה נותן לצרכן מעבר לרכישה המיידית שאותה ניתן להשיג באונליין. מה החוויה?".

כאן נכנסים העסקים הקטנים שיכולים ליהנות מהקרבה שלהם לבתי הלקוחות ומשעות פעילות ארוכות ונגישות יותר, לצד יתרונות נוספים. "האיקומרס מאיים על העסקים הקטנים, אבל הם הצליחו להשתמש בו לטובתם", מוסיפה יופה. "הנוכחות שלהם הופכת ליתרון בנקודות הלוגיסטיות. האיקומרס משמש לעסקים הקטנים כפלטפורמת הפצה. הקונים מגלים מקום חדש, שקרוב לבית שלהם, שהם לא ממש שמו לב אליו".

גם בעלים של מכולת בתל-אביב שאיתו שוחחנו מציין כי 20%-25% מהלקוחות שבאים לאסוף חבילה קונים מוצרים בחנות. לדבריו, "אנחנו מגבילים את גודל החבילות וקולטים בעיקר בגדים, ציוד למחשבים ולסלולרי. הלקוחות מרוצים שהצלנו אותם מהמתנה בדואר". גם תמי לוי שהסבה את המינימרקט שלה באשדוד למרכז לאיסוף חבילות לפני כשנה מרוצה, והיא מחזיקה כיום בשיא ארצי של חלוקת חבילות - כ-7,000 בחודש. "זה העלה בצורה משמעותית את כמות הלקוחות שנכנסים, אבל לא כולם קונים", היא מספרת. "העבודה לא קלה, אבל ברגע שאתה עובד מסודר, השירות בסטנדרט גבוה והלקוחות מרוצים". לדבריה, עיקר הקניות הן של מטענים לנייד, בגדים, מעילים ונעליים, אבל היא מציינת שיש גם קניות יקרות וגדולות יותר כמו "מישהי שהזמינה עגלה לתינוק".

במקביל לעסקים הקטנים, גם רשת הקמעונאות הגדולה בישראל, שופרסל, קולטת ומחלקת חבילות בהיקפים משמעותיים באמצעות תחנות איסוף ב-25 מסניפיה, שכבר הגיעו להיקף של רבע מיליון חבילות בחודש. רשת אופנה מקומית נוספת שנהנית מהחבילות היא "סלקשיין", שמחלקת חבילות ב-8 סניפים.

באיזו עיר מזמינים הכי הרבה חבילות

האתגרים של העסקים הקטנים

אל מול ההזדמנויות, יש גם אתגרים עבור העסקים הקטנים. המקום שהם נדרשים לפנות בחנויות, שרובן קטנות יחסית, מושפע ממשקל החבילות והנפח שלהן, שלפעמים עשוי להיות גדול מדי עבור מכולת קטנה, ועל כן רובן מעדיפות לקבל חבילות קטנות ובינוניות של בגדים, קוסמטיקה ומוצרי אלקטרוניקה קטנים ולא מוצרי חשמל גדולים. בנוסף, לפעמים הדואר הרשום הוא לא חבילה נוצצת מאסוס, אלא דווקא מכה לכיס: "יש אנשים שמקבלים דוחות מהירות והם בדרך-כלל לא קונים כלום כי הם עצבניים", אומר בן ישראל.

משיחות עם בעלי העסקים שמחלקים את החבילות עולה כי הם עצמם אינם מזמינים מהאינטרנט. הם מאושרים מהפטור של ה-75 דולר שגורם לצרכנים לקנות יותר אונליין, ובמקביל, כמו שהראינו, משפיע גם על הפדיון שלהם, אך הם אינם מוטרדים מהאיום שמרחף מעל ראשם - כניסתה של ענקית הקמעונאות אמזון לישראל. ימים יגידו אם האמונה שלהם נכונה ואם הם יוכלו להמשיך ולהתקיים לצד הרשתות המקומיות הגדולות ולצד ענקי האונליין הבינלאומיים שייכנסו לפה.

עד 30 פריטים בהזמנה אחת: מה אומרת רפורמת היבוא האישי?

רפורמת היבוא האישי מגדילה משמעותית את כמות המוצרים שאותם מותר לייבא לשימוש אישי ולא מסחרי. כך, יבוא של עד 30 פריטים בהזמנה בהיקף של עד 1,000 דולר יוגדר כיבוא אישי (במקום 500 דולר כיום); ומוצרים יקרים, כמו סמארטפון או מחשב נייד, יוגבלו לעד 5 מוצרים להזמנה ששווייה עולה על 1,000 דולר. בתחום התעבורה ניתן יהיה לייבא 5 מוצרי תעבורה מאותו הסוג (במקום 4 בשנה), ומוצרי תעבורה שיש עליהם תקינה בינלאומית עם סימון אחיד יהיו פטורים מתקינה נוספת. בנוסף, החל מה-1 ביולי, מוצרים ביבוא אישי יהיו פטורים מתקן רשמי (למעט מזון, רכב מנועי ומוצרים לשימוש רפואי). בנוסף הוחלט לעשות סדר בכאוס המסים והתוספות שמתבררות במקרים רבים רק לאחר הקנייה, כך שהרפורמה תחייב את רשות המסים להעמיד לרשות הצרכנים מחשבון מסים שישקלל מראש את המחיר הסופי, כולל מס ומכס כנדרש.

נציין כי ההמלצות אמנם עושות סדר בהגדרות ליבוא אישי, אולם הן פסחו על הנושא העיקרי שמעסיק את הצרכנים ואת העוסקים בעולמות הקניות המקוונות - תקרת הפטור המינימלית ממסים. גם אם משרדי הכלכלה והאוצר סבורים שברפורמה טמונה הקלה משמעותית שמשליכה על יוקר המחיה, תקרת הפטור שמרגיזה את הקמעונאים המקומיים נותרה כפי שהיא (עד 75 דולר). קולות שנשמעו בעבר בהקשר הזה התייחסו להעלאה פוטנציאלית ל-200 דולר, אלא שהנושא הרגיש הזה לא נמצא על הפרק.

ויש גם צד שלילי: "רפורמת היבוא האישי תגביר את העבריינות ולא את הקניות"

200 אלף ספינרים נרכשו דרך eBay בשנה שעברה. המספר העצום הזה מסביר את הטירוף שהיה בזמנו סביב המוצר, שכבר הספיק להיעלם מהנוף, אבל הוא משקף דבר נוסף: את רוב הספינרים הללו רכשו יבואנים קטנים שמכרו אותם אחר כך בחנויות או באתרים אחרים. למרות שמדובר בהליך מסחרי לכל דבר, הליך הקנייה היה של יבוא אישי. ואכן, פלטפורמות המכירות המקוונות מהוות כר פורייה לא רק לצרכנים, אלא גם ליבואנים קטנים שרוכשים ומוכרים מחדש מוצרים שלא עוברים תקינה או בקרה כלשהי בדרך אל הצרכן.

"בחודשים האחרונים מפרסמים כמה אתרי קופונים בקבוקים של טומי טיפי שנמכרים בניגוד לחוק, ללא הוראות שימוש, שם היבואן, אזהרות וכד'. זה יבוא פיראטי שעושה לנו - היבואנים הרשמיים - נזק, ובמקביל הוא חושף את הצרכנים למוצרים שאיש לא מפקח או מבקר עליהם", אומרת חני טרנר, מנכ"ל ובעלים של חברת "הנסיך הקטן", יבואנית המותג טומי טיפי בישראל. לדבריה, "גם בחנויות אנחנו מוצאים מארזים של בקבוקים שנרכשו באינטרנט כיבוא אישי. אין בקרה ואין פיקוח. ועכשיו עם הרפורמה החדשה התופעה הזו תגבר בחסות החוק: יבוא אישי שיהפוך ליבוא מסחרי ושלא יעבור תקינה. הרפורמה תגביר את העבריינות ולא את היקף הקניות של הצרכן הפרטי".

גם בארגון "אמון הציבור" מזהים בעייתיות: "הצעת החוק בעצם אומרת שלצרכן מותר לקנות פריטים רבים באינטרנט (למשל, כיסא בטיחות לתינוק) ולהכניסם למדינה גם אם הם לא עומדים בדרישות איכות ובטיחות, או במילים פשוטות - מסוכנים. פתיחת שווקים והרחבת אפשרויות הרכישה של הצרכן מחו"ל הם צעדים חשובים שמטרתם הגברת התחרות ההוגנת. עם זאת, התנערות הרשויות מאחריות לביצוע בקרות ופיקוח על מוצרים בשם קידום התחרות, מהווה פגיעה חמורה בציבור הצרכנים".

"רבים מהמוצרים פגומים"

מנתוני eBay עולה כי היקף הקנייה הממוצע של הישראלים באתר הוא 25 דולר, כשתקרת הפטור - 75 דולר - משפיעה בהחלט על השיקול.

עד כמה היבוא המקביל שאת מתארת פוגע במכירות שלכם?

"ההשפעה היא בעיקר ברמת המותג, מבחינת הבטיחות והאופן שבו המוצרים נמכרים. הצרכן קונה בקבוק ללא אריזה, וזה פוגע במיתוג שלנו".

יבוא פיראטי באופן שמתארת טרנר קיים גם בעולמות אחרים דוגמת סכיני גילוח. "מה שצריך להדליק נורה אדומה אצל הצרכן הוא מחיר זול מדי", אומר רומן שבצ'וק, בעלים ואחראי פיתוח עסקי של חברת V&R (וי.אנד.אר) המשווקת מוצרי גילוח. "אני, כיבואן מקביל, מוכר לצרכן ב-30%-40% פחות מהיבואן הרשמי. מוצר שיעלה לדוגמה 100 שקל לצרכן, יעלה ביבוא מקביל 60-70 שקל. אותו מוצר שיימכר ב-30 שקל כנראה נרכש באתר סיני".

לצרכן זה טוב.

"זה לא נכון, רבים מהמוצרים האלה הם מוצרים פגומים ועודפים שעושים דרכם לאתרים הסיניים במחירי רצפה. אחרי שימוש אחד הצרכן כבר ירגיש בהבדל".

גם שבצ'וק מעריך שהגדלת תקרת היבוא תגדיל את היקפי היבוא הפיראטי, כלומר יבוא אישי שהופך למסחרי, אלא שהוא מסייג כי "לא מדובר בהיקפים גדולים שמשפיעים על השוק. עדיין צריך לייבא בחבילות של 1,000 דולר בכל פעם. זה היקפים קטנים יחסית, ואני סומך על הלקוח הישראלי שיידע לזהות שמדובר במוצרים בעייתיים".

בעלים של רשת מוצרי תינוקות ששימש בעבר יבואן מקביל והיום הוא יבואן רשמי, מוסיף כי "מדובר בנישה שולית שאני לא מודאג ממנה. יבואנים מקבילים לא קונים ב-eBay או בעלי באבא, אלא מספקים/סיטונאים בחו"ל. תופעה של יבוא פיראטי היא שולית וזניחה, ואני לא חושש לאור השינוי בחוק. ענף מוצרי התינוקות עבר שינוי עוד לפני הרפורמה: התחרות אל מול הקניות בחו"ל והיבואנים המקבילים כבר שחקה אז את המחירים. היום אין הצדקה ליבוא מקביל למרבית המוצרים שקשורים לעולם התינוקות, כי היבואנים הבינו את הכוח של היבוא המקביל והורידו מחירים. בקבוק ממותג שעלה פעם 60 שקל, יעלה היום ברשתות 30 שקל. אז אם מישהו יביא את זה אישית באינטרנט הוא ימכור ב-20 שקל. אין הצדקה לרעש". 

עוד כתבות

מבצע לתשלום חלקי על דירה על הנייר / צילום: דרור מרמור

מספר הדירות שנרכשות רק עולה, אז למה נתוני המשכנתאות נמוכים?

נתוני המשכנתאות החדשות שניטלו ממשיכים לדשדש כבר כמה חודשים, למרות העלייה ברכישת דירות ● האם מבצעי הקבלנים המאפשרים לשלם רק 10% בתשלום הראשון ואת היתר במסירה, יתבטאו במשכנתאות בעוד שנתיים־שלוש?

הסכם אינו נדרש כתנאי עבור זוגות במערכות יחסים כאלה ואחרות / צילום: Shutterstock, Viacheslav Lopatin

זוג הקפיא עוברים ואז נפרד. האם האישה תוכל להשתמש בהם?

כשלושה עשורים לאחר פרשת נחמני, בתי המשפט עדיין נאלצים לדון בתביעות בלתי אפשריות לגבי גורלם של עוברים מוקפאים ● מן הראוי היה לחייב כל זוג שפונה לבצע הפריה חוץ-גופית, לחתום על הסכם שמתייחס לאפשרות הריאלית של פרידה במהלך הזמן שחולף בין יצירת העוברים המוקפאים לבין השימוש בהם

ציור הקיר להחזרת החטופים, ובהם אלמוג מאיר ג'אן / צילום: באדיבות משפחת מאיר

עדויות מהשבי: "חיילים עוברים עינויים, מורעבים בכלובים"

משפחות החיילים החטופים לפני הפגישה עם נתניהו: "גורמי הביטחון הפחידו אותנו" • פיגוע ירי בבקעת הירדן: מחבל פתח באש לעבר רכבים שנסעו בכביש 90 מצפון ליריחו, בן 30 נפצע בינוני • ירי רקטי לעבר גורן, גרנות הגליל וראש הנקרה • דיווחים פלסטיניים: צה"ל תוקף בצפון הרצועה ובמקביל פועל באיו"ש • סנטקום: השמדנו 4 כטב"מים ארוכי-טווח של החות'ים • עדכונים שוטפים

ייצור השבבים / צילום: Shutterstock, Golubovy

חברות השבבים הישראליות שמשלמות על הקשחת הכללים

ביטול רכישת חברת שבבים ישראלים על ידי הענקית האמריקאית קוואלקום מתווספת לנסיגת אינטל מרכישת טאואר אשתקד ● לפי מומחים, מדובר במגמה מתעצמת של הקשחת העמדות מצד רגולטורים בעולם ● "חברות צריכות להתחיל לחשוב מראש על אלטרנטיבות", הם אומרים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בתל אביב; חברה לישראל קופצת ב-3%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.6% ות"א 90 נסחר סביב רמות הבסיס ● הבורסה בת"א מסכמת רבעון ראשון בעליות נאות במדדים המובילים ● לאומי על הדולר המתחזק: "מציע למשקיעים הצעה שאי אפשר לסרב לה" ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

אולם הקונצרטים בו התרחש הפיגוע במוסקבה / צילום: Reuters

הפיגוע במוסקבה הביא את אירופה להגביר כוננות מפני מתקפת דאעש

צרפת ואיטליה פרסמו אזהרות מפיגועי דאעש בשטחן, כשהחשש עולה לקראת חג הפסחא ● המתקפה ברוסיה העלה גם לפני השטח את האזורים העניים ביותר במדינה, בהם צובר ארגון הטרור השפעה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עידן גרוס

רשות ניירות ערך הטילה עיצום בסך 700 אלף שקל על אי.בי.אי

העיצום, שהוטל בגין הפרות חוק איסור הלבנת הון, הוא הגבוה ביותר שהוטל לפי חוק זה על מפוקח של רשות ניירות ערך בשנים האחרונות ● אי.בי.אי בתגובה: "ב-2018, התקופה אליה מתייחס דוח הרשות, תחום המטבעות הדיגיטליים היה עדיין חדשני, ולא הייתה כל רגולציה שהסדירה את הנושא"

שר האנרגיה אלי כהן (משמאל) בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין ג'ורג' פפנסטאסיו / צילום: שלומי אמסלם, לע''מ

מתעלמת מטורקיה: ישראל מקדמת את חיבור רשת החשמל עם קפריסין ויוון

בפגישה עם שר האנרגיה של קפריסין, ג'ורג' פפנסטאסיו, דן שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן בנוגע לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה ● השניים סיכמו כי פרויקט הכבל החשמלי התת-ימי שיחבר את רשת החשמל של ישראל לקפריסין וממנה ליוון, ואל רשת החשמל האירופית, יקודם בעדיפות גבוהה

נשק אמריקאי נוחת בישראל אחרי המתקפה ב־7 באוקטובר / צילום: ap, Lolita Baldor

אמברגו הנשק הקנדי על ישראל רק נכנס לתוקף, וכבר עומד בסימן שאלה

ברקע החלטת הפרלמנט הקנדי לעצור את היצוא הביטחוני לארץ, הודיע משרד החוץ במדינה כי חברות עם אישורים בתוקף, יוכלו להמשיך ● בשלהי 2023, זינק יצוא הנשק מקנדה לישראל

רשות המסים / צילום: איל יצהר

רשות המסים תפסה מסמכים של שני עורכי דין וחטפה ביקורת חריפה משופטי העליון

במסגרת חקירה קיבל פקיד שומה חקירות מבית משפט השלום צו חיפוש במשרד של שני עו"ד ● השניים טענו שהמסמכים נתפסו על ידי צו של בית משפט השלום בהליך פלילי, אבל רשות המסים העבירה את הערעור שלהם לביהמ"ש המחוזי בהליכים אזרחיים ● ביהמ"ש העליון פסק כי רשות המסים לא יכולה לזגזג בין הליך פלילי לאזרחי

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

אחרי שהפסידה 1.6 מיליארד שקל בשלוש שנים - פתאל חזרה לרווח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

בורסת לונדון / צילום: Shutterstock

עליות קלות באירופה; הניקיי צלל בכ-1.5%

החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים בירידות קלות ● בריטניה נכנסה למיתון ● באופנהיימר צופים "רוח גבית לשוק המניות האמריקאי לפחות עד שנת 2025" ● טסלה ממשיכה במומנטום השלילי לאחר שבמורגן סטנלי הורידו את תחזית המכירות של החברה

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: קיסטון מציגה תוצאות חזקות בזכות אגד, הרווח הנקי של רציו ירד ל-127 מיליון דולר, אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, וכלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס ● מדור חדש

ביתן אינטל בגרמניה / צילום: Shutterstock

אינטל תכננה להשקיע 86 מיליארד דולר באירופה. סטארט־אפ קטן מקשה עליה

קרב פטנטים שחברת שבבים קטנה מנהלת נגד אינטל בגרמניה עשוי לחבל בתוכניות של הענקית באירופה כולה ● ניצחון משמעותי לתביעה נרשם החודש, עם הוצאת צו מניעה זמני נגד מכירת כמה מעבדים של אינטל ● השאלה הגדולה: האם ייפתחו משפטים דומים ביבשת?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

גל בר-דעה, מנכ''ל וואן זירו / צילום: איל יצהר

הבנק הדיגיטלי כבר שרף כ-800 מיליון שקל; המנכ"ל: "המשקיעים ימשיכו לתמוך"

לוואן זירו כבר יש כ-100 אלף לקוחות והמנכ"ל גל בר דעה מעריך כי "נהפוך לרווחיים כשנגיע ל-200 אלף לקוחות" ● את 2023 סיים הבנק של אמנון שעשוע עם הפסד של 357 מיליון שקל, אך בר דעה אופטימי:  "ההכנסה מלקוח יותר גבוהה ממה שחשבנו. אם נמשיך כך ונגביר פעילות אנחנו על דרך המלך"

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מהצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

מטולה בחודש האחרון / צילום: Reuters, Raphael Gotheil

הצפון בוער, היישובים ריקים - והממשלה "מנותקת קשר"

ראשי הרשויות בצפון דוחפים כבר זמן רב להקמת מנהלת מסודרת, בדומה למינהלת "תקומה" בעוטף עזה - אך גורמים המעורים בנושא אומרים: "זה לא על הפרק" ● בינתיים המלחמה נמשכת, והמציאות בצפון בלתי אפשרית