מילון החקירות הפלילי-פוליטי המלא לכל הפרשות האחרונות

בין 1000 ל-4000, בין שוחד להצעת שוחד, מי קובע את מספרי התיקים, איך משובצים השופטים, ומתי הומצא המושג "עדות פתוחה" - כל מה שצריך לדעת על פרשות השחיתות האחרונות

בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר
בנימין נתניהו, ועידת ישראל לעסקים / צלם: איל יצהר

שוחד

שוחד, בהגדרה, הוא מתת - כסף, שירות, מתנה, טובת הנאה - שניתן ל"עובד ציבור" - האדם בעל ההשפעה שלה זקוק נותן השוחד. מקבל השוחד מצוי בעמדת מפתח כלשהי שיכולה להשפיע על האינטרסים של נותן השוחד. הבסיס של כל חקירות שוחד הוא הטענה כי קיימת מערכת יחסים אסורה של תן וקח או יד רוחצת יד בין נותן השוחד למקבלו - אבל מה "ניתן ונלקח" ובאיזה "סבון" השתמשו כדי לרחוץ ידיים מקבל פרשנויות ותרגומים שונים ומגוונים.

הצעת שוחד

הצעת השוחד עומדת בלב ליבה של השחיתות הנטענת כלפי הצדדים לעסקה המושחתת. היא יכולה ללבוש דמות של לחישה באוזן של הצעה מפתה לאיש הציבור על-ידי בעל האינטרס והממון או שליחת 'מאכרים' שיעשו את העבודה השחורה. היא יכולה להיאמר במסדרון צדדי, באירוע תרבותי או בבית קפה. אין תבנית אחת להצעת השוחד ואין תסריט קבוע לרגעים שבו היא נזרקת לאוויר. הדבר היחיד שלא משתנה זו העובדה שההצעה - אתן לך "איקס" ובתמורה תעשה בשבילי "ווי" - היא הצעה אסורה. ומרגע ששוגרה ההצעה לעולם, אין דרך חזרה. המציע נחשב כמי שנתן שוחד, גם אם איש הציבור דחה את הצעתו בנימוס.

בדיקה מקדימה

הליך הבדיקה המקדימה לפני החלטה אם לפתוח בחקירה פלילית הוא הליך שמתקיים בעניינם של אישי ציבור. ב-31 בדצמבר 2015 פרסם היועמ"ש דאז, יהודה וינשטיין, הנחיה בנושא הליך "הבדיקה המקדימה". לפי ההנחיה, אחד השיקולים שיוליכו את התביעה להחליט על קיום "בדיקה מקדימה" הוא "ההשלכות הציבוריות-תפקודיות הכרוכות בהחלטה על פתיחת חקירה". בעניינו של נתניהו, נמשכה כחצי שנה בתיקים 1000 ו-2000 ה"בדיקה המקדימה" לפני המעבר לחקירה פלילית.

חקירות לסוגיהן

הגוף שמבצע את הרוב הגדול של החקירות הפליליות בישראל הוא משטרת ישראל על יחידותיה הרבות והשונות. ואולם, בנושאים ספציפיים יש סמכות חקירה מקבילה גם לגופים נוספים. כך למשל, חוקרי רשות ניירות ערך מוסמכים לנהל חקירות נגד אנשים החשודים בעבירות על חוק ניירות ערך, כגון הרצת מניות, שימוש אסור במידע פנים, עבירות דיווח ומירמה הקשורות בחברה ציבורית. לחוקרי רשות הגבלים עסקיים יש סמכות לחקור חשד לעבירות על חוק הגבלים עסקיים. חוקרי הרשויות יכולים לבצע כל פעולה שחוקר משטרה מוסמך לבצע, כולל מעצר חשוד.

פרקליט מלווה

המשטרה היא הרשות החוקרת בישראל, אבל בתיקים מורכבים ובעלי אינטרס ציבורי, ממנה הפרקליטות פרקליט שילווה את התיק כבר משלב החקירה. תפקידו לוודא כי איסוף הראיות הוא תקין או כי צעדים מסוימים בחקירה, כגון הפעלת סוכן או מתן מעמד עד מדינה הם חוקיים. הפרקליט המלווה גם מנחה את החוקרים באשר למהלכי החקירה הנדרשים והגבולות שבהם יש לבצעם.

פרקליט מלווה מגדיל הסיכוי לאישום

במקרים שבהם תיק החקירה מלווה על-ידי הפרקליטות, קיים דו-שיח בין הפרקליטות למשטרה במהלך איסוף הראיות. הפרקליטים נחשפים לכל ראיה, שואלים שאלות, מייעצים. כאשר ההיכרות עם החומר כה טובה, יש בכך בכדי "לקצר הליכים" בדרך להגשת כתבי האישום, ואף להעלות משמעותית את הסיכויים כי אכן יוגש כזה. הפרקליטה המלווה המובילה את תיקי חקירות נתניהו היא פרקליטת מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) עו"ד ליאת בן-ארי. לא בטוח שנתניהו צריך להיות מרוצה מכך. בן-ארי הייתה התובעת בפרשת הולילנד וליוותה את של ראש הממשלה לשעבר, אהוד אולמרט כזכור, היא "ליוותה" עד לכלא.

עדות וחקירה

חקירה באזהרה היא חקירה של אדם שיש חשד כי ביצע עבירה פלילית. בחקירה באזהרה על החוקר (שוטר, חוקר רשות ניירות ערך וכו') לפרט לנחקר את החשד הממוקד נגדו במקום ובזמן. כמו כן, על החוקרים ליידע את החשוד כי זכותו להיוועץ בעורך דין ולשמור על זכות השתיקה. ואילו חקירה שלא באזהרה המכונה גם "עדות פתוחה" היא חקירה של אדם שאינו חשוד במעורבות בפלילים, אך הוא יכול למסור מידע רלוונטי על חקירה מתנהלת. חקירה "רגילה" יכולה להפוך לחקירה באזהרה בכל שלב שלה, אם החוקרים סבורים כי המידע שמוסר הנחקר עלול לסבכו במעורבות במעשים פליליים.

"עדות פתוחה" - מכבסת מילים חדשה

לאחרונה הופרח לחלל הציבורי הביטוי "עדות פתוחה", בניגוד לסתם "עדות". מה זה? המצאה חדשה שנועדה לרכך עוד יותר את התדמית והמעורבות של העד שזומן למסור את גרסתו במשטרה בעיני הציבור. מדובר למעשה בעדות רגילה שהתבקש אדם למסור במסגרת חקירה משטרתית - החוקר שאל את העד שאלות והעד ענה; אבל כשמדביקים לה את התוספת "פתוחה" זה נותן תחושה כאילו העד לא זומן לחקירה אלה הגיע מיוזמתו וסיפר לחוקרים את סיפורו בצורה חופשית ונעימה (מפגש חברים?).

זימון לחקירה

יום אחד מצלצל הטלפון. על הקו - חוקר לה"ב 433 של המשטרה. "אתה מוזמן לחקירה/למסירת עדות" ביום ... בשעה...", הוא אומר - זהו התיאור של מרבית הזימונים של חשודים (אלה שלא נעצרו/עצורים) ועדים למסירת גרסתם לאירועי השחיתות הנחקרים ביחידה הארצית לחקירות הונאה/לה"ב 433 של המשטרה (יאח"ה). במקרה של ראשי ממשלה, שרים וחברי כנסת התסריט קצת שונה. לפני שהחוקר מרים טלפון, הוא חייב לאשר את הזימון לחקירה או למסירת העדות עם היועץ המשפטי לממשלה. לפי הנחיות היועמ"ש כל חקירה של ראש ממשלה, שר או חבר כנסת דורשת את אישור היועמ"ש. גם פרקליט המדינה והמפכ"ל מיודעים. במקרה של חשודים אחרים -נבחרי ציבור (ראשי ערים למשל) או אנשי עסקים מוכרים - לא נדרש אישור; אך קיים נוהג של המשטרה ליידע את היועמ"ש ואת פרקליט המדינה.

גם השלב שלאחר קבלת אישור היועמ"ש שונה במקרים של ראשי ממשלה, שרים וח"כים - אז בדר-כלל מרים החוקר טלפון לסנגור של החשודים, ולא לחשודים עצמם. במקרה שאין סנגור, החוקר מתקשר ליועצים, עוזרים וכו'. הוא לא מגיע ישירות לראש הממשלה אף פעם. נתניהו מן הסתם לא קיבל טלפון מהחוקר. בא-כוחו, עו"ד יעקב וינרוט - קיבל.

במקרה של נתניהו, וכל ראש ממשלה שנחקר, גם מקום החקירה שונה. בעוד כל הנחקרים - כולל שרים וח"כים - מוזמנים לחקירה בתחנה; ראשי ממשלה נחקרים במעון ראש הממשלה בירושלים. החוקרים מגיעים לנחקר (בין היתר משיקולי אבטחה ושיקולים נוספים). ואגב, למקרה שתהיתם, בכל מקרה, לא אומרים לחשוד או לנחקר המזומן למסור גרסה באיזו חקירה מדובר. לרוב הוא יכול לנחש, אבל החוקר לא אומר. "אתה מוזמן לחקירה/עדות", זה כל המידע שהוא מקבל בשלב הראשון.

מעצר-בית

אין ספק ששהות בבית בזמן חקירה משפרת את מצבו של החשוד פלאים. בנוסף לחוסר הנוחות המובנה (בלשון המעטה) בשהות מאחורי הסורגים (עיין ערך "הפשפשים" של חפץ), נמנעים מהחשוד חלק מתרגילי החקירה הקשים, ובהם מניעת שינה, מפגש עם מדובבים בתאים ועוד. אבל גם מעצר-בית הוא לא "פיקניק". במהלכו מוטלות על החשוד מגבלות וכללי 'מותר ואסור' מחמירים יותר ופחות, תלוי בחומרת החשדות נגדו והחשש כי ישבש משפט.

במקרים שונים החשוד צריך לשהות במעצר-בית בפיקוח 24/7 של ערב מטעמו (קרוב משפחה או אדם אמין אחר), עם איזוק אלקטרוני, תחת איסור יצירת קשר עם מעורבים אחרים בפרשה ולעיתים יש איסור מוחלט של קשר עם הסביבה החיצונית, איסור לקיים שיחות טלפון, איסור להשתמש באינטרנט, הגבלות על אירוח וביקורים ואפילו איסור לשבת במרפסת או בגינה. לעיתים המעצר הוא מלא - כלומר אסור לחשוד לצאת מהבית בכלל, למעט לצרכי חקירה; ולעיתים מדובר במעצר חלקי - החשוד רשאי לצאת לעבוד, ללוות את ילדיו למוסדות החינוך וכו'.

כיצד נבחר השופט בתיק

לפי חוק, נשיא בית המשפט הרלוונטי הוא האחראי על ניתוב כל התיקים המוגשים לבית המשפט אל שולחנם של השופטים הרלוונטיים - גם בתיקי מעצר וגם בתיק המלא לאחר הגשת כתב אישום. כל נשיא - שלום, מחוזי, עליון - בוחר את המנגנון שלו לאופן חלוקת התיקים, בין אם בהגרלה, בסבב תורנויות או לפי היכרות עם השופטים וההתאמה שלהם לסוג התיקים שמנותבים אליהם; אבל בכל מקרה, יש לו גם סמכות לסטות מהמנגנון שקבע, ולבחור שופט מסוים לדון בתיק מסוים. הנשיא יכול גם להאציל את סמכות "חלוקת התיקים" לסגני הנשיא שלו, ובמקרה של מעצרים וכתבי אישום - לסגן הנשיא של המחלקה הפלילית.

שופט מעצרים

שופט מעצרים הוא שופט הדן בבקשות של המשטרה, רשות ניירות ערך, וגופי חקירה נוספים להאריך מעצר של חשודים שמתנהלת נגדם חקירה פלילית - ואין מדובר בשופט שידון בסופו של יום בכתבי האישום בתיק, אם יוגשו. המעצרים לפני הגשת כתב אישום מוגבלים בזמן. ניתן גם להשאיר חשוד במעצר אחרי הגשת כתב אישום נגדו (עד תום ההליכים) אם הוא מסוכן לציבור. סוגיית הארכות המעצר עלתה השבוע לכותרות על רקע החלפת המסרונים בין השופטת שדנה בהארכות המעצר של חשודי תיק 4000 (פרשת בזק), רונית פוזננסקי-כץ, לבין חוקר רשות ניירות ערך, עו"ד ערן שחם-שביט. 

כל הדרכים מובילות לנתניהו
 כל הדרכים מובילות לנתניהו

הותר לפרסום

החוק במדינת ישראל אוסר על פרסום שם חשוד ב-48 שעות למן הרגע שהוא החל להיחקר בחשד לביצוע עבירה פלילית או לחילופין עד לסיום הדיון הראשון שנערך בפני שופט בעניינו. במקרים רבים, חשודים מבקשים מבית המשפט להוציא צו איסור פרסום על שמם לתקופות ארוכות יותר. לעתים, גם מוצא צו איסור פרסום על פרטים מחקירה פלילית ואפילו על עצם קיומה, אם יש חשש שהיא תשובש או מסיבות אחרות. כאשר פג תוקפו של הצו, נוהגים כלי התקשורת לכתוב "הותר לפרסום".

עד מדינה

עד מדינה הוא למעשה עבריין או חשוד. אין עדי מדינה צחים כשלג ונקיים מכל רבב. מהותו של הסכם עד המדינה היא גיוסו של אדם המעורב בפרשת השחיתות הנחקרת, ועל כן מכיר את פרטיה ויכול לסבך את המעורבים האחרים. בתמורה למדיע שהוא מספק, מקבל העד/החשוד הטבות והקלות בהליך הפלילי שלו הוא חשוף בעצמו עבור "ההתהפכות" שלו נגד "חבריו לפשע". בין ההטבות: החל מכתב אישום קל יותר נגדו, דרך הקלה בעונש (פחות מאסר בפועל או בלי מאסר בכלל) ועד חסינות מלאה מפני העמדה לדין פלילי.

רמת "ההטבות" תלויה "בשווי" של עד המדינה. הבדיקה "כמה העד שווה" עוברת דרך השאלות אם הוא מספק "אקדח מעשן" ונגד מי - כמה בכיר החשוד שהעד "יפיל" ואם הוא מסבך אנשים נוספים. עוד שאלות שנבחנות הן מה טיב הראיות שהוא יספק - הקלטות, מיילים, תיעוד או רק עדות בעל-פה; כמה חזקים החשדות נגדו?; וכמה הוא מסובך בעצמו".

ככלל, המשטרה תעדיף להעמיד את כל המעורבים לדין. אם יש למשטרה ולפרקליטות ראיות "זהב" נגד כל המעורבים (עדויות של גורמים "נקיים", הקלטות, צילומים, מסמכים מסבכים ברורים) מתייתר הצורך בעד מדינה. במקרים רבים, החתימה על הסכם עד המדינה מעידה על חוסר ראייתי, אותו ממלא העד.

עדי מדינה הפילו גם ראש ממשלה

בשנים האחרונות נראה כי המרוץ לחתימה על הסכם עד מדינה בישראל הפך ממרתון לספירנט קצר ומהיר. משלביה הראשונים של החקירה עולה שאלת השאלות: מי יגויס כעד מדינה. בכל הפרשות הפליליות הגדולות, אכן נחתמים הסכמים כאלה - פרשת הצוללות, פרשת ח"כ דוד ביטן, פרשות 1000, 2000 ו-4000 ועוד. אחד העדים המפורסמים היה שמואל דכנר המנוח, שסיבך את ראש הממשלה אהוד אולמרט בפרשת הולילנד. גם שולה זקן הפכה לסמל בזירת עדי המדינה, לאחר שאף היא סיבכה את אולמרט, הבוס שלה לשעבר; אבל מאז עברו הרבה מים בנהר, או עדי מדינה בחדרי החקירות, והרשימה התעבתה וכוללת את מנכ"ל משרד התקשורת, שלמה פילבר, בפרשת בזק, מיקי גנור בפרשת הצוללות, ראש הסגל לשעבר של נתניהו, ארי הרו, בפרשת נתניהו-מוזס ועוד.

שלמה פילבר / איור: גיל ג'יבלי
 שלמה פילבר / איור: גיל ג'יבלי

המלצות משטרה

בתום כל חקירה מעבירה המשטרה לפרקליטות את תוצרי החקירה - חומר החקירה שנאסף - בתוספת מסמך המרכז את הראיות העיקריות שעולות מהחומר ו"דעתה" על איכות החומר. המסמך המסכם הזה נקרא "המלצות המשטרה". כבר 15 שנה שלמשטרה אסור לצרף המלצות לתיקי חקירה שהיא מעבירה לפרקליטות (בעקבות הנחיה של היועץ המשפטי לממשלה דאז). באופן רשמי, היא לא מצרפת ולא מפרסמת המלצות. אבל מה קורה באופן לא רשמי? בכל תיק "בעל חשיבות ציבורית" - או במילים פחות מכובסות: תיק שהכוכב שלו הוא אישיות פוליטית בכירה, נבחר ציבור תיק מתוקשר וכדומה - שולחת המשטרה לפרקליטות "סיכום" חקירה שממנו, בדרך-כלל, ניתן להבין את רוח הדברים ואת עמדתה בנושא הנחקר, בלשון המעטה. הסיכום כולל לעיתים את שילוב המילים "נמצאו ראיות לכאורה להעמדה לדין" ועוד ניסוחים שונים בנוגע לאיכות תוצרי החקירה שמשמעותם, הלכה למעשה: 'אנחנו ממליצים על העמדה לדין. אבל מבלי להמליץ'.

על הרקע הזה בא לאחרונה לעולם "חוק ההמלצות" שנועד להצר את צעדיה של משטרת ישראל בבואה לסכם חקירות משטר ואוסר עליה לפרסם את המלצותיה; ואולם ההיסטוריה מלמדת כי בפרשות בהן נחקרים ראשי ממשלה, שרים ובכירים אחרים, ההמלצות הללו כבר ימצאו את דרכן (ובצדק), כך או אחרת, אל העין הבוחנת של הציבור.

כתב אישום

החקירה והמלצות המשטרה לפרקליטות מהווים את הפרומו ל"מסמך הזהב" שבו יפורט סיפור המעשה, תוואי השוחד, השחיתות והפגיעה בטוהר המידות - כתב האישום. על ההחלטה אם להגיד כתב אישום אמונה הפרקליטות, שבוחנת מגוון רחב של שיקולים מלבד טיב הראיות, ובהם סבירות וסיכויי הרשעה בבית המשפט, סבירות ואיכות טענות הגנה (לאחר קיום שימוע) וכן שיקולים הקשורים למדיניות העמדה לדין. כתב האישום מגולל את העובדות שעומדות בבסיס העבירות, ואת העבירות הנגזרות מהעובדות הללו לעמדת התביעה.

שופט בתיק

לאחר הגשת כתב אישום נגד חשוד בפלילים הוא הופך לנאשם, ואזי התיק בעניינו מנותב לשופט שמנהל את הליך ההוכחות הפלילי נגדו. השופט הזה לעולם לא יהיה השופט שדן בהארכות המעצר הראשונות של אותו נאשם. בעבירות חמורות כגון אונס, רצח, ועוד, דן הרכב של שלושה שופטים בבית המשפט המחוזי. עבירות קלות יותר יכולות להיות נדונות בית משפט השלום או במחוזי בהרכב של דן יחיד.

דין משמעתי

עובדי מדינה ועובדים ששייכים לפרופסיות מקצועיות שונות - כגון עורכי דין, שופטים, שוטרים, עובדי רשויות מקומיות, חוקרי רשות ניירות ערך וגורמים נוספים - נתונים באופן ייחודי למרות של הדין המשמעתי. זאת, בנוסף לדין הפלילי שחל על כל אדם ואדם. בדין המשמעתי קובעו לאותן קבוצות עובדים נורמות התנהגות מחמירות יותר מאלו שמקובלות במגזר הפרטי בשל הייחוד של אותם עובדים.

תיק 1000

במרכז תיק 1000 - פרשת המתנות, נחקר החשד כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובני משפחתו קיבלו בין השנים 2007-2016 סיגרים, שמפניות, תכשיטים וטובות הנאה נוספות מאנשי העסקים, ארנון מילצ'ן וג'יימס מפאקר או מגורמים מטעמם, בשווי כולל של מיליון שקל. לפי החשד, בתמורה, פעל נתניהו למען אינטרסים של מילצ'ן. בין היתר, לפי החשד, באמצעות קידום "חוק מילצ'ן" שהעניק לו הטבות מס, באמצעות קידום מיזם מסחרי של מילצ'ן, ובאמצעות סיוע לקבלת ויזה לארה"ב ועוד. המשטרה המליצה לפרקליטות להעמיד את נתניהו ומילצ'ן לדין בגין לקיחת ומתן שוחד, בהתאמה.

חוק מילצ'ן

במסגרת חגיגות ה-60 למדינה והרצון לעודד עלייה ולהחזיר ישראלים (ואת הונם) ארצה, תוקנה ב-2008 פקודת מס הכנסה באופן שמרחיב את הפטורים ממס הניתנים לתושב ישראל לראשונה ולתושבים חוזרים. התושבים שעמדו בקריטריונים שנקבעו, קיבלו פטור ממס (אפס מס!) למשך 10 שנים על כל הכנסה שמקורה מחוץ לישראל. הפטור הקיף את מכלול ההכנסות, האקטיביות (מעבודה) והפסיביות (ריביות וכו'), שהיו לתושבים החוזרים. והיה גם בונוס: פטור מלא מדיווח על נכסים והכנסות מעבר לים (אפס שקיפות מול הרשויות!).

למיליארדרים ש"עשו עלייה" הפטור הזה היה שווה זהב, מאות מיליונים לפחות - תלוי בהיקף ההון של כל אחד מהם. אחד המיליארדרים היה איש העסקים, ארנון מילצ'ן, החשוד בקיום יחסים שוחדיים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפרשת 1000. החוק זכה לכינוי "חוק מילצ'ן" על רקע העובדה שמיד לאחר חקיקתו עשה מילצ'ן "עלייה", אבל הוא לא היה לבד. זמן קצר לאחר חקיקת החוק גילו את אהבתם לארץ הקודש גם סמי עופר המנוח ובנו אייל, איל הנדל"ן סול זכאי, יזם ההיי-טק ארנון כ"ץ, שי אגסי וטדי שגיא.

תיק 2000

במרכז תיק 2000 - פרשת נתניהו-מוזס, נחקר החשד כי נתניהו ומו"ל "ידיעות אחרונות", ארנון (נוני) מוזס, נפגשו ערב הבחירות האחרונות לכנסת וניסו להגיע לסיכום מושחת, שלפיו "ידיעות" יזנח את הקו הלוחמני שבו נקט כלפי נתניהו בשנים האחרונות; ובתמורה, ראש הממשלה יסייע להקטנת תפוצת עיתון "ישראל היום", המתחרה בידיעות ושבבעלות איל ההון שלדון אדלסון, מקורבו של ראש הממשלה. זאת, בין היתר, באמצעות חקיקה. המשטרה המליצה לפרקליטות להעמיד את נתניהו ומוזס לדין בגין לקיחת ומתן שוחד, בהתאמה.

תיק 3000

תיק 3000 - "פרשת הצוללות וכלי השיט, עוסק בחקירת פרשת שחיתות לכאורה בצמרת הממסד הביטחוני והפוליטי בארץ. בחקירה נבדקים ההליכים לרכישת שלוש צוללות וארבע ספינות מהתאגיד הגרמני "תינסקרופ", שמיקי גנור היה נציגו בישראל והוא יוצג על-ידי עו"ד דוד שמרון, עורך דינו ובן-דודו של נתניהו. לפי החשד, ההחלטות על רכש כלי השיט התקבלו משיקולים זרים, תוך ניגוד עניינים והעברת כספי שוחד לגנור, למפקד חיל הים לשעבר, אליעזר מרום (צ'ייני), לסגן ראש המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) לשעבר, אבריאל בר-יוסף, ולחשודים נוספים. נתניהו צפוי למסור בימים הקרובים עדות במשטרה בתיק זה.

תיק 4000

תיק 4000 - פרשת בזק-וואלה, הוא מעין "תמונת מראה" חמורה יותר של תיק 2000. לפי החשד, בעת שהיה שר תקשורת וגם לאחר מכן דאג נתניהו בשיתוף מנכ"ל המשרד דאז, שלמה פילבר (שהפך לעד מדינה), לקדם אינטרסים של חברת בזק שבבעלות שאול אלוביץ'. לטענת הפרקליטות, היקף ההטבות שניתנו לחברות של אלוביץ' הגיע לכדי מיליארד שקל. לפי החשד, בתמורה, דאגו אלוביץ' ומקורביו לסיקור מוטה שאינו משקף את המציאות של נתניהו ובני משפחתו באתר החדשות "וואלה" שבבעלות אלוביץ'. נתניהו צפוי להחקר באזהרה בתיק זה בימים הקרובים.

תיק 1270

ספיח של תיקי פרשות נתניהו. במרכז התיק נחקר החשד כי יועץ התקשורת של נתניהו לשעבר, ניר חפץ, פנה באמצעות יועץ התקשורת, אלי קמיר, לשופטת בדימוס, הילה גרסטל, בהצעה מושחתת על רקע ההתמודדות לתפקיד היועמ"ש לפני כשלוש שנים. לפי החשד, חפץ וקמיר הציעו לגרסטל להתמנות ליועמ"ש בתמורה לסגירת תיק המעונות של שרה נתניהו, אשת ראש הממשלה. גרסטל לא דיווחה על האירוע למשטרה, אך דיברה על כך עם נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, וגורמים נוספים.

לכל תיק יש מספר שנתנה לו המשטרה

להקת "הדג נחש" שרה פעם: "גם אני כמו כל היהודים עסוק במספרים עשרים וארבע, שבע, שתיים עשרה חודשים". ונראה כי גם המשטרה עסוקה במספרים, אחרת אי-אפשר להסביר את המספור הסדרתי וה"יפה" של התיקים בהם מעורב נתניהו: 1000, 2000, 3000, 4000 . את מספרי התיקים נותנות היחידות החוקרות, יאח"ה (היחידה הארצית לחקירות הונאה) והיאל"כ (היחידה הארצית לחקירות כלכליות) במקרה זה. תיק דוד ביטן, אדס, קיבל את המספר המשעמם "1803". מישהו אמר אפליה? 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא דין וחשבון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988