גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

אחרי ההסכם עם ניר חפץ: אלה השאלות שנותרו פתוחות

מה נתן חפץ למדינה שלא נתן פילבר? מה המשקל של דברי חפץ, שלפיהם יאיר ושרה נתניהו התערבו בהחלטות ביטחוניות? והאם האם עדיין יש סיכוי שלא יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה?

ניר חפץ ושאול אלוביץ'/ צילום: אמיר מאירי
ניר חפץ ושאול אלוביץ'/ צילום: אמיר מאירי

היממה האחרונה הייתה אחת הסוערות שידעה הזירה המשפטית והזירה הפוליטית בשנים האחרונות. מאז שניר חפץ, "מקורב המקורבים" לראש הממשלה בנימין נתניהו, חתם על הסכם עד המדינה, האדמה רועדת. התחושות הציבוריות-הקולקטיביות הן של מעמד היסטורי. מעמד שבו עומדת מערכת אכיפת החוק, על מלוא כובד משקלה אל מול ראש ממשלה מכהן, ופופולרי על-פי הסקרים, ואומרת לו: "נעשה הכול כדי למגר את השחיתות. אם אתה מושחת - נהפוך כל אבן/כל חפץ כדי להוכיח זאת".

מנגד, עומד אותו ראש ממשלה וחוזר-ואומר: "אין כלום". 1000, 2000, 3000, 4000 - כל המספרים הללו מתדפקים על דלתו של נתניהו, והוא משדר "עסקים כרגיל". מסביבו הזירה רותחת. והוא בשלו - "לא יהיה כלום, כי אין כלום". מקורב אחר מקורב חותמים על הסכמי עד מדינה, והוא בוחר לעזוב לרגע את הזירה ומנהל פגישות בארה"ב.

ובזירה הזאת כל האמצעים כשרים - מתרגילי חקירה שמעוררים אי-נוחות ועד לגיוס מאסיבי של עדי מדינה מצד אחד; מזריקת רפש כלפי רשויות האכיפה ועד דימויים קשים נגד שומרי הסף הבכירים במדינה. ולכאורה הכול פתוח וגלוי. הזירה פרוצה וחשופה לעין הציבור, משודרת בשידור ישיר 24/7. חדרי החקירות פתוחים. דיונים בין עורכי דין ללקוחותיהם פתוחים. הדיונים והשיקולים שעומדים בלב הסכמי עדי המדינה גם הם פתוחים - גם כאשר יש צווי איסור פרסום. האמנם? התשובה לכך - כמו כל דבר שמעורבבות בו טענות לשחיתות שלטונית, שוחד ויחסים אסורים בין הון לשלטון - מורכבת.

למרות שהכול לכאורה מתפרסם, שההדלפות חוגגות ושטף הפרסומים מחדרי החקירות לא פוסק, בפועל הזירה הזאת אפופה במסך ערפל כבד. סימני השאלה שעולים ממנה סמיכים, ולא ברור מה מכל בליל החשדות בפרשות המרכזיות יתגבש לאישום פלילי נגד ראש הממשלה, אם בכלל; מה תרומתם האמיתית של עדי המדינה למאמץ האכיפתי; ומי חוץ מנתניהו על המוקד של העדויות ה"דרמטיות" של עדי המדינה החדשים.

סימני השאלה החדשים שמרחפים מעל הפרשה סובבים בעיקר סביב השאלה עד כמה נחוץ למדינה עד המדינה החדש, ניר חפץ. מה גרם למדינה - באישור היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, ופרקליט המדינה, שי ניצן, להעניק ליועץ התקשורת לשעבר של ראש הממשלה ושל משפחת נתניהו, הטבות מפליגות ומרחיקות לכת בתמורה לעדותו? האם בלעדיו לא הייתה למדינה כל אחיזה או חיבור בין נתניהו לפרשיות הפליליות המרחפות מעליו ומאיימות לכאורה להמטיר עליו גשם של כתבי אישום? איך חפץ, שנשבר שלישי - אחרי שלמה פילבר, מנכ"ל משרד התקשורת, וארי הרו, לשעבר ראש הסגל של ראש הממשלה - למכבש הלחצים שהופעל עליו על מנת שיחתום עד מדינה, "זכה" להסדר מיטיב יותר?

ולצד השאלות העקרוניות הללו עולה גם התהייה החצי-מציצנית-חצי-פוליטית-ציבורית מה הקשר בין כל הפרשיות הנחקרות לבין העובדה שבני משפחתו של נתניהו, בנו ורעייתו, צעקו עליו שיקבל החלטות ביטחוניות המנוגדות להחלטות שקיבל כל הדרג הביטחוני? זאת, כפי שמסרו מקרוביו של חפץ, באשר לנושאים שעליהם סיפר לחוקרים יועץ התקשורת לשעבר של נתניהו.

אדריכלי ההסכם

השלמת תמונת השוחד

נפתח בשאלת השאלות: מה המדינה צריכה מחפץ שלא היא לא הייתה יכולה לקבל מעדי המדינה הקודמים, ובראשם פילבר?

שני "מקורבים"/"אנשי סוד" של נתניהו כבר גויסו כעדי מדינה לטובת חיזוק הראיות או השגת ראיות נגד ראש הממשלה ונגד נחקרים נוספים בפרשות שבליבן הוא עומד: הרו מספק לרשויות מידע על תיקים 1000 (פרשת המתנות) ו-2000 (פרשת נתניהו-מוזס), שבמסגרתם חשוד נתניהו בעבירות של שוחד ומירמה והפרת אמונים; ומנכ"ל משרד התקשורת המושעה פילבר, שיעיד על "דילים" שוחדיים שנסגרו לכאורה בתקופת כהונתו כמנכ"ל משרד התקשורת, בין נתניהו לאיש העסקים שאול אלוביץ, בעל השליטה בחברת בזק ובאתר וואלה (תיק 4000).

בנוסף, במסגרת סיום חקירת תיק 1000 חשפה המשטרה פרטים על הקשר המשולש שבין פילבר לבין נתניהו ואיש העסקים ארנון מילצ'ן. פילבר צפוי להעיד על פגישה לילית בין נתניהו לבין מילצ'ן בביתו של מילצ'ן בתל-אביב, שאליה הוא הוזעק, ופגישות נוספות שעסקו בקידום ענייניו של מילצ'ן לכאורה בתמורה לאותן מתנות שהעניק לראש הממשלה ולרעייתו, בהן סיגרים ושמפניות בשווי של מאות אלפי שקלים.

חפץ מצטרף לחבורה הזאת ועתיד למסור עדות על פועלו של נתניהו בשנים בהם הוא עבד כיועצו התקשורתי ושימש בין היתר כמוציא ומביא של החלטותיו. אז מה המידע שימסור חפץ?

בלב חקירת פרשת בזק-וואלה עומדים יחסי השוחד לכאורה שהתקיימו בין נתניהו לאלוביץ, שבמסגרתם העניק לכאורה נתניהו הטבות מרחיקות לכת לבזק וקיבל בתמורה סיקור אוהד לו ולמשפחתו באתר וואלה שבשליטת בזק, ואולי עוד אי-אלו הטבות שאלוביץ יכול לתת.

פילבר, כעד מדינה, מבסס בימים אלה לכאורה את החלק הראשון של המשוואה - מה נתן נתניהו לאלוביץ. המדינה הייתה זקוקה לחפץ כדי לבסס את מערכת היחסים השוחדית בין נתניהו לבין אלוביץ - כלומר כדי להבין מהי התמורה שהעניק אלוביץ לנתניהו, באמצעות אתר וואלה.

בתיק שעניינו ראש ממשלה מכהן יש אינטרס ציבורי מוגבר וחד יותר להגיע לחקר האמת, יותר מאשר בכל פרשה אחרת, כי אתה רוצה לדעת הכול מכל זווית אפשרית", אומר ל"גלובס" גורם המכיר את החקירה מבפנים.

אותו גורם מסביר את חשיבות שני עדי המדינה שגויסו, ומדוע הם משלימים האחד את השני. לדבריו, "זו קונסטרוקציה שיש לה שתי רגליים. ברגל אחת יש את התמורה שנותן נתניהו לכאורה לבזק ולאלוביץ, שכוללת לכאורה כל מיני דברים במישור הרגולטורי ששווים לבזק ולאלוביץ הרבה מאוד כסף; וברגל השנייה יש את מה שאלוביץ נותן לנתניהו - שזה לכאורה להפוך את אתר וואלה לכלי תעמולה בידיו של ראש הממשלה.

"אולי זה לא קרה בדיוק כך ואולי זה קצת מוגזם, אבל אלה הדברים שהמדינה חייבת לברר. את שתי הרגליים. את פילבר אנחנו צריכים בשביל להבין מה 'הלך' שם מבחינת מה שנתניהו נותן לאלוביץ, ואת חפץ אנחנו צריכים בשביל להבין איך ראש הממשלה גזר את 'הקופון' - מהי התמורה שנתניהו דרש מ'וואלה'. זאת, מאחר שחפץ לכאורה היה ה'מאעכר' שטיפל בכל עבור נתניהו. הוא דרש את הדרישות(מ'וואלה', למשל)".

מפזר את מסך הערפל

השאלה השנייה המתבקשת: מדוע חפץ שווה למדינה יותר מפילבר - כפי שהדבר משתקף בהסכמי עד המדינה שעליהם חתמו?

בדרך-כלל עד המדינה הראשון שחותם ומספק את "הסחורה" למדינה הוא זה שמקבל את ההסכם המיטיב ביותר. לכאורה, כל מי שבא אחריו, אמור להיות בעמדת נחיתות מבחינת עמדתו במשא-ומתן מול הפרלקיטות. אולם, מה שרלוונטי בחקירות בדרך-כלל, אינו רלוונטי בחקירה נגד ראש ממשלה מכהן. הסכם עד המדינה של פילבר - שחתם ראשון - פחות מיטיב עמו מההסדר שהשיג חפץ, השלישי להגיע לקו הגמר של עדי המדינה.

לפי הסכם עד המדינה שנחתם עם פילבר, הוא אמנם זכה לחסינות מהעמדתו לדין פלילי, אך גם הוסכם כי יוגש נגד אישום לבית הדין המשמעתי של עובדי המדינה, הוא יודה בעבירות שיוחסו לו ויורחק מהשירות הציבורי לצמיתות. חפץ זכה לחסינות מלאה, ולא ישלם אפילו קנס, הגם שהוא מודה לכאורה בביצוע עבירות חמורות במסגרת עדותו. מה ההבדל ביניהם?

זה מתחיל, שוב, בתמונה השונה שראה כל אחד מהם - פילבר ראה את הזווית של מה העניק משרד התקשורת לבזק לכאורה; ואילו חפץ ראה את מה שהעניקה בזק לכאורה בתמורה לראש הממשלה. אבל זה לא נגמר שם. העדות של חפץ, כפי שהיא הצטיירה בשלבים הראשונים, מלאה יותר, מחברת את כל הקצוות שנותרו פתוחים מהצד של "התמורה לשוחד" לכאורה, ומאירה יותר פינות חשוכות. הקרבה שלו לצלחת הופכת אותו לעד יקר וחשוב למדינה.

"נכון הוא לא ישב בכלא, אבל האינטרס של המדינה גובר על המחיר הזה. האינטרס לדעת את האמת בסיפור הזה הוא חזק מאוד. מדובר בחקירה נגד ראש ממשלה. זה לא דומה לפרשות אחרות", אומר אותו גורם המכיר את פרטי החקירה.

"שרה ויאיר - בצד"

ונעבור לשאלת "הצד", מה הקשר בין העובדה שיאיר ושרה נתניהו "התערבו" לכאורה בהחלטות ביטחוניות, לפרשות שבהן נחקר האב?

התשובה היא שאין קשר. נכון לעכשיו, המדינה לא מצאה שיש באמירות הללו ראיה המעלה חשד לביצוע מעשים פליליים מצד נתניהו. זה ייבחן, אבל זה לא נמצא במוקד החקירה. "זה אולי מעניין ציבורית, אבל זה לא התיק", אומר גורם המעורה בפרטי החקירה.

לדבריו, החוקרים לא מתעסקים בשאלה אם שרה נתניהו התערבה בהחלטות ביטחוניות, זה בצד. מוקד החקירה הוא היחסים השוחדיים לכאורה בין נתניהו לאלוביץ. בדרך מעיד חפץ גם על דברים אחרים שאליהם נחשף במסגרת עבודתו צמוד לנתניהו, כאלה שיתכן שישליכו על פרשות 1000 ו-2000 ואולי אפילו 3000 (פרשת הצוללות שבה נתניהו אינו חשוד). אולם, המרכז - לב העדות של חפץ - נוגע לפרשת בזק-וואלה.

בנימין נתניהו - הסוף?

וכל זה מוביל אותנו לשאלת השאלות האחרונה: האם קיים עדיין סיכוי שלא יוגש כתב אישום נגד ראש הממשלה?

האמנם תתברר כנכונה הצהרתו של ראש הממשלה נתניהו בתגובה לחתימת הסכם עד המדינה עם חפץ, שלפיה "כשיש משהו, לא צריך אפילו עד מדינה אחד; וכשאין, גם אלף עדי מדינה לא יעזרו". נתניהו טוען כי "המירוץ הבלתי פוסק אחרי עדי מדינה הוא ההוכחה הטובה ביותר שאין כלום - ולא יהיה כלום".

התשובה לכך היא שאפילו המדינה, שמרגישה כי הראיות שמתגבשות בידיה "מצוינות" ומציירות תמונה של שחיתות שלטונית ופרשות שוחד חמורות - לא יכולה לספק לשאלה זו תשובה חד-משמעית ונחרצת.

במסדרונות רשות ניירות ערך, המשתתפת בחקירת תיק 4000, מדברים על הראיות וחוזקן וסבורים כי עדותו של חפץ משלימה את התמונה, אבל גם אומרים "לא בטוח שהכול יוביל לכתב אישום". הכול עדיין פתוח. לאחר הרעשים האחרונים יהיה קשה מאוד להצדיק מצב שבו לא יוגש אף לא אישום אחד נגד נתניהו, אך ייתכן כי בדרך לכתב האישום יפלו "חללים" בדמות חלק מהחשדות שנחקרים היום.

הגורם המעורה בפרטי החקירה אומר לסיכום ל"גלובס": "גם אם לא יהיה כתב אישום נגד נתניהו - והמדינה כעת לא יכולה להתחייב על התוצאה של תיק החקירה - חפץ, כעד מדינה, עוזר לנו להגיע לחקר האמת. אנחנו יכולים לעמוד מול הציבור ולומר שאין אבן שלא הפכנו כדי לדעת מה האמת, מה קרה שם, כי אני מקבל את המידע מהאנשים שהיו בפנים". 

עוד כתבות

ינקי קוינט, מנכ''ל רמי ומ''מ מנהל רשות החברות / צילום: יוסי זמיר

מתחנות כוח ועד מוסכי רכבת: בענף התשתיות טוענים שרמ"י תוקעת מיזמים

בפנייה דחופה מבקשים במינהל התכנון מרשות מקרקעי ישראל לשחרר היתרים למיזמי תשתית לאומיים ● ברקע זה, גורמים בענף טוענים כי פרויקטים גדולים, בהם תחנות כוח ומוסכים של הרכבת הקלה, תקועים בגלל התנהלות הרשות ● רמ"י: "חלק מהפרויקטים יצאו לדרך"

קבוצת רוכבי אופניים עם טל ברודי. מימין: ריבה פרידמן בורוביק / צילום: דבורין תקשורת

מקבוצות אופניים ועד קבלת פנים בחזרה לבית: הארגון שמלווה מפונים במלחמה

מאז פרוץ המלחמה מלווה ארגון "הרוח הישראלית" אלפי משפחות של מפונים, ואף גייס תרומות בהיקף של 2.5 מיליון שקל ● מ"מ המנכ"לית, ריבה פרידמן בורוביק: "האתגר הגדול הוא שיקום הקהילות"

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

במשרד האנרגיה בוחנים: הקמת מתקן להנזלת גז בהשקעה של 7 מיליארד דולר

חלק משמעותי מיצוא הגז של ישראל תלוי היום במצרים, ומתקן הנזלה יאפשר יצוא לרחבי העולם כדי לבזר את הסיכונים ● מי יממן את עלויות ההקמה האדירות?

איל וולדמן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

שר החינוך התקפל ולאיל וולדמן יוענק פרס ישראל

לפני מספר שבועות הודיע שר החינוך יואב קיש כי הוא מבטל את טקס פרס ישראל, זאת בין היתר על רקע הפרסומים כי אחד מן הזוכים הוא היזם איל וולדמן ● כעת, חזר בו קיש מעמדתו והוא מכריז כי הטקס יתקיים כסדרו בשדרות ● ומי עוד בין הזוכים?

מנכ''ל NICE, ברק עילם / צילום: CRC Media

מלך השכר של ת"א: המנכ"ל שהרוויח כ-90 מיליון שקל ב-2023

עיקר התגמול של מנכ"ל נייס ברק עילם – הוני ● במשך שנותיו כמנכ"ל נייס צבר תגמולים בהיקף של כ-460 מיליון שקל לפי שער החליפין הנוכחי ● שכר של כ-17 מיליון שקל למנכ"ל אלביט אשתקד

מתחם חזית הים בחיפה / הדמיה: מן-שנער-יעד אדריכלים

נסגר המכרז הראשון של רמ"י בחזית הים בחיפה: כמה תשלם הזוכה?

יורו ישראל זכתה במכרז של רמ"י על קרקע של 23 דונם, להקמת 500 יחידות דיור ושטחי מסחר באחד מהמתחמים המסקרנים בישראל ● החברה תשלם על הקרקע, הסמוכה לבית החולים רמב"ם בחיפה, כ-205 מיליון שקל כולל הוצאות פיתוח

אסף גולדברג, מנכ''ל סלייס עד לאחרונה / איור: גיל ג'יבלי

בדיקת אי הסדרים בעיצומה, אז איך זה שאפשר להפקיד חיסכון לכל ילד בסלייס

רשות שוק ההון מצאה לאחרונה אי סדרים חמורים בהתנהלותו של בית ההשקעות סלייס ● למרות זאת, באתר הביטוח הלאומי סלייס מוצגת כאפשרות להפקדת כספים בתוכנית "חיסכון לכל ילד" ● עד תחילת מאי לא ניתן יהיה למשוך כספים מקופות סלייס, אך הרגולטור לא מודאג

משה ארבל, שר הפנים / צילום: מארק ישראל סלם - הג'רוזלם פוסט

בעקבות חשיפת גלובס: השר ארבל קורא לנתניהו לאפשר כניסת פועלי בניין פלסטינים לישראל

שר הפנים מציין במכתבו: "גוברות ההערכות כי אלפי פועלים פלסטיניים מיהודה ושומרון מועסקים שלא כדין בענף" ● הוא קורא לראש הממשלה לבחון הסדרה של הכנסת הפועלים לישראל, בין היתר על ידי בחינה פרטנית של כל פועל והגבלת גיל

דובר צה''ל, תא''ל דניאל הגרי / צילום: דובר צה''ל

דובר צה"ל: בכיר בחמאס חוסל בביה"ח שיפא

נזק נגרם לחצר בית בשלומי אחרי רצף אזעקות בגליל המערבי • דיווח: ישראל תקפה אזור פעילות של חיזבאללה בדמשק, 2 נפצעו • בית הדין בהאג הורה לישראל להכניס סיוע לעזה ללא הגבלה • מוקדם יותר: פצוע בינוני בפיגוע ירי בכביש 90 מצפון ליריחו • עדכונים שוטפים

המדינה החדשה שמצטרפת להליך נגד ישראל בהאג

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: רוב האמריקאים מתנגדים להמשך המלחמה, הממשלה הצרפתית מצהירה שלא סיפקה נשק לישראל מאז ה-7 באוקטובר, ואירלנד מצטרפת לתביעה נגד ישראל בהאג ● כותרות העיתונים בעולם 

חנן מור, מנכ''ל קבוצת חנן מור / צילום: איל יצהר

הנושים זעמו, וחנן מור ידולל ל-1% ממניות קבוצת הנדל"ן שהקים

לפי הסדר החוב המתגבש, חנן מור יחזיק כ-1% ממניות החברה ● במקביל, יוקצה לנושי החברה, בעיקר בנקים וגופים מוסדיים, מניות שיהוו כ-96% מהון החברה

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Mosa'ab Elshamy), אתר החברה, שאטרסטוק

באפריקה הצעירים מנצחים, וביפן מייצרים חיתולים רק בשביל קשישים

בסנגל בוחרים נשיא חדש וצעיר, ובאירופה רוצים להפקיע את הריבית הרוסית ● בינתיים, סין נזכרת שהיא אינה רוצה בחורבן המערב, וארה"ב מנסה למנוע את מושחתי העולם מלהלבין בנדל"ן ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם 

הראלי בוול סטריט יימשך? זה מה שמלמדת ההיסטוריה

מדד המניות המוביל S&P 500 עשוי לסיים את הרבעון הראשון עם עלייה של 10% ● האם ניתן להסיק מכך שהמשך השנה יתאפיין בראלי? לפי מחקרים של כמה גופי השקעות, החדשות הרעות נוטות להגיע במחצית השנה השנייה

''התייצבות ושיפור, גם אם צנוע, ברוב הפרמטרים הפיננסיים של ההייטק הישראלי'' / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי שנה קשה, הרבעון הראשון של 2024 מראה מגמה חיובית בתעשיית הטק הישראלית

על פי נתונים חדשים מדוח ההייטק "Tech Review", ברבעון הראשון של 2024 חברות הסטארט-אפ הישראליות גייסו כ-1.6 מיליארד דולר ● מדובר בעלייה של כ-10% ביחס לרבעון הקודם וירידה של 10% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד ● 38% מסך הסכום הכולל גוייס בחברות הסייבר

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילום: שלומי יוסף

העליון מגדיר מחדש את גבולות שכר הטרחה לעורכי דין בתביעות ייצוגיות

פסק דין שאישר פשרה עם סופרגז ואמישראגז קבע תקדימים בעניין שכר טרחת עורכי דין בתביעות ייצוגיות ● בין השאר נקבע כי שר הטרחה יוגבל לפי מדרגות מקסימליות, ודרך היישום לתשלום הובהרה ● בשוק יש שמברכים על ההסדרה, ואולם אחרים מזהירים: תפגע בתמריץ להשיג פיצוי מרבי

מה חדש בדוחות / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, חומרים: shutterstock

כלל: רווח של 305 מיליון שקל ב-2023, השפעת רכישת מקס עוד קטנה

מדור חדש של גלובס יביא את הסיפורים של עונת הדוחות בבורסת ת"א שאולי פספסתם ● והפעם: אימקו מסכמת את 2023 עם רווח כ-6.2 מיליון שקל לאחר שרשמה הפסד בתקופה המקבילה, כלל הציגה דוח רבעוני חזק, אך טרם רשמה רווח משמעותי מרכישת חברת כרטיסי האשראי מקס והרווח הנקי של מור השקעות זינק בכ-60% ● מדור חדש

עינת גנון / צילום: בר שניר

פרויקט הענק מתעכב: עוד פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו

עינת גנון, סמנכ"לית הרשות להתחדשות עירונית, הודיעה על פרישה מהמרוץ לניהול רשות המטרו, לאחר שלאחרונה גם צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר לשעבר, הסיר את מועמדותו לתפקיד ● כעת נותר מועמד אחד לבחירה, והמכרז עומד בפני ביטול

דוד פתאל / צילום: איל יצהר

לאחר שלוש שנים של הפסד, אירופה עזרה לדוד פתאל לחזור להרוויח

עם סיומה של השנה הסתכמו הכנסותיה של פתאל ב-6.93 מיליארד שקל, עלייה חדה של 26.6% ביחס לשנה שקדמה לה ● בשורה התחתונה רשמה פתאל רווח נקי של 45.2 מיליון שקל ● הסיבות לעלייה: שיפור בשיעורי התפוסה במלונות הרשת, עלייה במחיר של חדר ממוצע למתארחים ושיפור בשערי החליפין

מרכז תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

בעל דירה סירב לחתום על פרויקט תמ"א וזכה ב־320 אלף שקל נוספים

בעל דירה בפרויקט תמ"א 38 בת"א, שהוא גם בעלים של חלק מהחצר, ביקש פיצוי של 1.2 מיליון שקל ● המפקחת על המקרקעין קבעה בהסכמת הצדדים כי אכן מגיע לו פיצוי תמורת חתימתו

בנימין נתניהו ואריה דרעי / צילום: עמוס בן גרשום, לע''מ

דרעי: "בג"ץ מתעמר בלומדי התורה, אות קין", גנץ: "בג"ץ פסק את המובן מאליו" | התגובות הפוליטיות על צו הביניים

הפוליטיקאים הגיבו על החלטת בג"ץ שקיבל את עמדת היועמ"שית ● גולדקנופף: "אות קלון וביזיון, ניאבק בכל דרך על זכותו של כל יהודי ללמוד תורה ולא נתפשר" ● דרעי: "מבין את הלוחמים שלא רוצים לשרת עכשיו בצבא" ● גנץ: "הגיעה העת שהממשלה תעשה את המובן מאליו"